Avsnitt
-
The Hebrew word זהות means identity. It’s a word we Israelis use many times throughout the day, like any time we call customer service in Israel. Any guesses as to why?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Zehut – Identity – זהות
“Zehut achat la-boker, achat la-laila” – One identity for the morning, one for the night – זהות אחת לבוקר, אחת ללילה
Teudat zehut – ID – תעודת זהות, ת.ז
Teudat zehut biometrit hachama – A smart biometric identity card – תעודת זהות ביומטרית חכמה
Ha-meginim al zehutenu – Which protect our identity – המגינים על זהותנו
Mispar zehut – ID number – מספר זהות
Yitachen she-mishehu gonev lachem et ha-zehoot – Maybe someone is stealing your identity – ייתכן שמישהו גונב לכם את הזהות
Ganvu lo et ha-zehut – Someone stole his identity – גנבו לו את הזהות
“Ten li rak le’amet et ha-zehut shelcha” – Let me just verify your identity – תן לי רק לאמת את הזהות שלך
“Ana zahu oti be-ezrat hakol sheli” – Please identify me with the help of my voice – אנא זהו אותי בעזרת הקול שלי
Politikat ha-zehuyot – Identity politics – פוליטיקת הזהויות
Zehut migdarit – Gender identity – זהות מגדרית
Teomim zehim – Identical twins – תאומים זהים
Zehe, zeha, zehim, zehot – Identical – זהה, זהה, זהים, זהות
Playlist and Clips:
Mercedes Band – Zehut (lyrics)
Hava Alberstein – Sharaliya (lyrics)
Tehudat Zehut – ID Card
Mishehu gonev lachem et ha-zehoot
Danny Robas – Ze Lo Ani (lyrics)
Politikat Ha-zehuyot
What’s zehut migdarit?
Ynet – Identical twins – Teomim zehim
Stephane Legar – Lifnei, Achrei (lyrics)
Ep. no. 25 HEB EN
Ep. no. 63 HEB EN
Ep. no. 273 HEB EN
-
It happens to all of us: we have a task to accomplish and we promise ourselves to do it right after this one last thing. So how did an entire week pass by so quickly and yet we’re staring at an even longer to-do list? Let’s talk about procrastination in Hebrew.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Dachyanoot – Procrastination – דחיינוּת
Dachyan, dachyanit – Procrastinator – דחיין, דחיינית
“Ha-yom ulai nidche et bo ha-laila” – Today we might postpone the arrival of the night – היום אולי נדחה את בוא הלילה
Dachinu – We postponed, we delayed – דחינו
Lidchot – To postpone – לדחות
Doche, docha, dochim, dochot – Postpone (present tense) – דוחָה, דוחֶה, דוחים, דוחות
Lidchot hatsa’a – To turn down an offer – לדחות הצעה
Ze beseder im nidche le-machar? – Is it ok if we push back to tomorrow? – זה בסדר אם נדחֶה למחר
Ze beseder im nikba le-yom acher? – Can we reschedule? – זה בסדר אם נדחה למחר
Yesh matsav lidchot et ze le-yom sheni? – Is there a chance to delay it to Monday? – יש מצב לדחות את זה ליום שני
Bo naziz et ze le-yom acher – Let’s move it to another day – בוא נזיז את זה ליום אחר
Ba-sof dachu et ze – They pushed it back at the end – בסוף דחו את זה
Ze nidcha – It was pushed back – זה נדחה
D’chiya – Postponement – דחייה
Ikoov ba-tisa – Flight delay – עיכוב בטיסה
Yesh lanu ikoov kal – We have a slight delay – יש לנו עיכוב קל
D’chiya ba-tisa – Flight postponement – דחייה בטיסה
Dachu et ha-tisa le-machar – They postponed the flight to tomorrow – דחו את הטיסה למחר
Ha-tisa nidchata le-machar – The flight was delayed to tomorrow – הטיסה נדחתה למחר
Od dchiya ve-od dchiya – Another delay and yet another delay – עוד דחייה ועוד דחייה
Delayed Gratification – D’chiyat sipookim – דחיית סיפוקים
Playlist and Clips:
Dachyanoot – Procrastination
Hava Alberstein – Perach Ha-lilach (lyrics)
Dachinu – We postponed
Ep. no. 89 about holiday – Hebrew Version
Ep. no. 123 about likbo’a
Ep. no. 182 about whining
-
Saknas det avsnitt?
-
We recently had our local elections here in Israel, and we're still talking about the results.
A b’chira is a 'choice.' Guy Sharett teaches us how to choose, elect, and select in Hebrew.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Bchirot – Elections, choices – בחירות
Bchira, bchirot – Choice, choices – בחירה, בחירות
Bacharti becha – I chose you – בחרתי בך
Livchor be- – To choose something or someone – בחרתי ב
“Ki banu bacharta” – Because you chose us – כי בנו בחרת
Ha-am ha-nivchar – The chosen people – העם הנבחר
Nivchar – Chosen – נבחר
Ha-sikuy shel peres lehibacher gavar – Peres’ chances of being elected was higher – הסיכוי של פרס להיבחר גבר
“At lo nivchart ki at isha?” – You were not elected because you’re a woman? – את לא נבחרת כי את אישה
Ha-nivcheret ha-israelit – The Israeli delegation – הנבחרת הישראלית
Nivcheret kaduregel – Football team – נבחרת כדורגל
Mutsar chalav – Milk product – מוצר חלב
“Nivcheret shel rechivim tzoonatiyim” – The ultimate selection of nutritious ingredients – נבחרת של רכיבים תזונתיים
“Ha-bchirot shelach tamid nigmarot ba-enayim sheli” – Your choices always end with my eyes – הבחירות שלך תמיד נגמרות בעיניים שלי
Playlist and Clips:
Ayala Ingedashet – Bacharti becha (lyrics)
Kiddush (Ashkenazi version)
Rabbi Shlomo Carlebach – Kiddush
Who is the chosen people / Avi Becker – London & Kirschenbaum, TV10
Collette Avital – interview, Knesset TV Channel
1956 football game, USSR vs. Israel, The Nathan Axelrod Newsreel Collection
Israeli Dairy Council commercial
Noi Roithenberg – Ha-bchirot Shelach (lyrics)
-
Why do we sometimes repeat the same word twice in Hebrew? Mashu-mashu, gever-gever, for example. Today we’ll talk about reduplication in Hebrew and… about Belize.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Le’at le’at – Slowly – לאט-לאט
Mashu-mashu – Great – משהו-משהו
Ha-lasagna ha-zot, mashu! – This lasagna is amazing! – הלזניה הזאת, משו
Ha-lasagna ha-zot, mashu-mashu! – This lasagna is amazing! – הלזניה הזאת, משו משו
Gever-gever – Macho – גבר-גבר
Hi isha-isha – She’s a real lady – היא אישה-אישה
Chaver-chaver – Serious boyfriend – חבר-חבר
“Oh, politika politika” – Oh politics – הו, פוליטיקה, פוליטיקה
Kacha ze, politika, politika- This is how it is, politics- ככה זה, פוליטיקה, פוליטיקה
Mishpat mishpat – Sentence by sentence – משפט-משפט
Para para – Baby steps – פרה-פרה
Ben-Ben – Diminutive of Ben – בן-בן
Tal-Tal, ma nishma mami? – Tal, how are you sweetie pie – טל-טל, מה נשמע ממי
“Benny, Benny, yeled ra” – Oh Benny, you’re such a bad boy – בני, בני, ילד רע
Playlist and Clips:
Sarit Avitan – Gever Gever (lyrics)
Riki Gal – Yeled Ra (lyrics)
Ep. 16 about how to curse drivers in Hebrew
-
The Hebrew words להתיישב and לשבת are both translated as ‘to sit down’, but they are not used in the same manner. And how are these words related to the West Bank? Guy explains.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
“Bo maher, hayeshiva kvar hitchila” – Come quick, the meeting has already started – בוא מהר, הישיבה כבר התחילה
Lehityashev – To sit down – להתיישב
Hu yashav be-bet cafe – He sat in a cafe – הוא ישב בבית קפה
Hu hityashev leyadi – He just sat down next to me – הוא התיישב לידי
Ksheni mityashev – When I come to sit down – כשאני מתיישב
Hityashavti – I sat down – התיישבתי
Rak hityashavti le-daka lishtot cafe, ve-kvar telefon – I sit for a minute to have coffee, and the telephone is already ringing – רק התיישבתי לדקה לשתות קפה, וכבר טלפון
Lehityashev – To settle, to inhabit – להתיישב
Hityashvoot – Sitting down, settlement – התיישבות
Ha-hityashvoot ha-yehoodit ba-aretz – The Jewish settlement in Israel – ההתיישבות היהודית בארץ
Halutzim – Pioneers – חלוצים
Hitnachlut – Settlement – התנחלות
Mitnachlim – Settlers – מתנחלים
Mityashvim – Settlers – מתיישבים
Meyashvim et haaretz – Settling the country – מיישבים את הארץ
Yishoov – Settling, populating – יישוב
Leyashev – To settle – ליישב
Ee lo meyooshav – An unpopulated island – אי לא מיושב
Hoshava – Seating – הושבה
Sidurey hoshava – Seating arrangements – סידורי הושבה
Hoshavat ha-muzmanim – The guest seating arrangements – הושבת המוזמנים
Lelo hoshava – Without seating – ללא הושבה
Kolel hoshava – Including seating – כולל הושבה
Lehoshiv – To seat someone – להושיב
Anachnu moshivim et ha-yeled ba-moshav ha-kidmi – We place the kid in the front seat – אנחנו מושיבים את הילד במושב הקדמי
Miayd yoshivu etchem, beseder? – They’ll be taking you to your table in a sec. – מייד יושיבו אתכם
Miyad Yael toshiv etchem – Yael will take you to your table in a sec. – מייד יעל תושיב אתכם
Miyad Roni yoshiv etchem – Roni will take you to your table in a sec. – מייד רוני יושיב אתכם
Playlist and Clips:
Shlomo Artzi – Ahrei Ha-kol At Shir (lyrics)
Shitat Alexander – Eich Lehityashev
TV14 mitnahlim/mityashvim
Sidurei hoshava – Seating arrangements
Lehoshiv ba-moshav ha-kidmi
Ep. no. 124 about Kolel
-
The word לשבת means to sit, and there’s a plethora of uses for this verb in Hebrew. We’ll be talking about jails and cafes, dog trainers, Ottoman Jews, and restaurant hosts, all in the same episode!
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Yoshev – Sitting – יושב
Yoshev al ha-gader – Sitting on the fence – יושב על הגדר
Yoshev alai bool – It fits me perfectly – יושב עליי בול
Ze yoshev aleicha/alayich bool – It fits you perfectly – יושב עליך/עלייך בול
Eich ze yoshev alai? – How does it look? – איך זה יושב עליי
Lo yodea, ze lo yoshev alai tov – I don’t know, it doesn’t fit – לא יודע, זה לא יושב עליי טוב
Efo atem yoshvim? – Where are you located? – איפה אתם יושבים
Yoshvim shiva’h – Sitting shiv’ah – יושבים שבעה
Efo atem yoshvim? – Where are you sitting? – איפה אתם יושבים
Hu yoshev ba-kele – He sits in jail – הוא יושב בכלא
Al ma hu yoshev? Al ma hi yoshevet? – What is he/she sitting for? – על מה הוא יושב/היא יושבת
Yoshev/yoshevet rosh – Chairperson – יושב/יושבת ראש, יו”ר
Yoshev rosh ha-opozitsya – The head of the opposition in the Knesset – יושב ראש האופוזיציה
Ha-boss sh’li yoshev li al ha-rosh ligmor mashehu – My boss is pressuring me to finish something – הבוס שלי יושב לי על הראש לגמור משהו
Ha-horim sheli yoshvim li al ha-rosh ba-byit – My parents are breathing down my neck at home – ההורים שלי יושבים לי על הראש בבית
Ha-horim sheli yoshvim li al ha-vrid – My parents are breathing down my neck – ההורים שלי יושבים לי על הווריד
Yeshiva – Jewish religious school (see more here) – ישיבה
Hit’amloot be-Yeshiva al kise – Doing exercise while sitting on a chair – התעמלות בישיבה על כיסא
Lashevet be-batei kafe – To sit in cafes – לשבת בבתי קפה
Bo neshev al kafe, nedaber – Let’s sit over coffee, we’ll talk – בוא נשב על קפה, נדבר
Lashevet o lakachat? – Sit down or take away? – לשבת או לקחת
Shev/shvi! – Sit! – שב/שבי
Shev/shvi/shvoo bevakasha – Sit down please – שב/שבי/שבו בבקשה
Shev shev – Sit down, sit down – שב, שב
Lama ata lo yoshev? Shev! – Why aren’t you sitting down, sit! – למה אתה לא יושב? שב
Le’an ata rats? Bo shev daka – Where are you running? Sit down for a sec. – לאן אתה רץ? בוא שב דקה
Yishuv – Village – ישוב
Ha-yishuvim ba-tsafon – The places in the north of Israel – הישובים בצפון
“Ha-yishuv” – Jews in Israel before 1948 (see more here) – הישוב
Moshav – Village (see more here) – מושב
Moshava – Colony (see more here) – מושבה
Moshav ba-matos – Seat on a plane – מושב במטוס
Playlist and Clips:
Arik Einstein – Yoshev Al Ha-gader (lyrics)
Shazamat – Yoshev Alai Bool (lyrics)
Yoshev Rosh – Chairperson
Shababnikim
Qigong be-yeshiva
Ivri Lider – Batei Cafe (lyrics)
Shev!
Ha-yishuv
Moshavim ba-matos – Seats on the plane
Teapacks – Yoshvim be-beit cafe (lyrics)
Moshav in Wikipedia
Moshava in Wikipedia
Ha-yishuv in Wikipedia
-
The Hebrew word ארץ means land/country. But it changes when we add prepositions to it. It’s also an important word if you are training your dog to lie on the floor. Guy explains.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Eretz – Land, country – ארץ
Eretz Israel – The land of israel – ארץ ישראל
Be-khol ha-aretz – All over the country – בכל הארץ
Kadur ha-aretz – The earth, the globe – כדור הארץ, כדה”א
Shatu’ah – Flat – שטוחַ
Boor ve-am ha-aretz – Ignorant – בור ועם הארץ
Melah ha-aretz – Salt of the earth – מלח הארץ
La-aretz – To Israel – לארץ
Izru lahem lachzor la-aretz – Help them to get back to Israel – עִזרו להם לחזור לארץ
Lachzor la-aretz – Return to Israel – לחזור לארץ
Linso’a lechul – Going abroad – לנסוע לחו”ל
Tagid, ata bechul? Lo, ani ba-aretz! – Are you abroad? No, I am in Israel – תגיד, אתה בחו”ל? לא, אני בארץ
Alisa be-erets ha-pla’ot – Alice in Wonderland – עליסה בארץ הפלאות
Aratsot – Countries – ארָצות
Artsot ha-chom – The warm countries – ארצות החום
Artsot ha-brit – The United States – ארצות הברית, ארה”ב
Artsot arav – Arab countries – ארצות ערב
Artsa – To Israel – ארצה
Anu banu artsa livnot u-lehibanot ba – We came to the land of Israel to build and to be built – אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה
Matai at tasa artsa/la-arets? – When do you go to Israel? – מתי את טסה לארץ
Hu tas artsa/la-arets machar – He is flying to Israel tomorrow – הוא טס ארצה/לארץ מחר
Anachnu rotsim linsoa artsa/la-arets ba-kaiyts – We want to go to Israel in the summer – אנחנו רוצים לנסוע ארצה/לארץ בקיץ
Artsa! – Down boy! (to a dog) – ארצה
Playlist and Clips:
Ilanit – Eretz (lyrics)
Ze’ev Revach – Ach Ya Rab (lyrics)
Be-khol ha-aretz
Kadur Ha-aretz (earth, globe)
Ravid Plotnik – Bur Ve-am Ha-aretz
Lachzor la-arets
Ruhama Raz – Sheleg Al Iri (lyrics)
Artsot Ha-brit
Ha-Gevatron – Anu Banu Artsa (lyrics)
Artsa!
Shlomo Artzi – Eretz Hadasha (lyrics)
Salah Shabati
Ep. no. 166 about חו”ל
Ep. no. 355 about livnot
-
So you’ve learned some Hebrew verbs and nouns, but now you’re not sure how to properly address your 80 year old neighbor. Ma’am? גברתי? Mrs. Cohen? גברת כהן? Or is it fine to just use her first name?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Adoni ha-shofet / Kvodo – Your honor (m.) – אדוני השופט / כבודו
Gvirti ha-shofetet / kvoda – Your honor (f.) – גברתי השופטת / כבודה
Adoni – Sir – אדוני
Gvirti – Ma’am – גברתי
Mar Cohen – Mr. Cohen – מר כהן
Gveret Cohen – Ms. Cohen – גברת כהן
“Shalom, ani medaber/medaberet im Guy?” – Hi, am I speaking to Guy? – שלום, אני מדבר/ת עם גיא
“Adoni, ten li lehasbir” – Sir, let me explain – אדוני, תן לי להסביר
“Gvirti, tni li lehasbir” – Ma'am, let me explain – גברתי, תני לי להסביר
“Tikra li Danny”, “tikra li Avi”, “tikrei li Dalia” – Call me Danny/Avi/Dalia – תקרא לי דני, תקרא לי אבי, תקראי לי דליה
Ratsiti lishol im taskimi lehitraayen lapodcast sheli – I wanted to ask if you’d agree to be interviewed on my podcast – רציתי לשאול אם תסכימי להתראיין לפודקסט שלי
At pnuya ba-shavua ha-ba? Yesh lach zman ba-shavua ha-ba?- Are you available next week? – את פנויה בשבוע הבא? יש לך זמן בשבוע הבא?
Slicha – Excuse me – סליחה
Playlist and Clips:
Arik Einstein – Adoni Ha-shofet (lyrics)
Yehudit Ravitz – Balada Al Adon Kimat VeGveret Kvar (lyrics)
Ep. no. 10 about politeness in Hebrew
Ep. no. 20 about Service in Israel
Ep. no. 28 about slicha, excuse me
Ep. no. 157 about Israeli brevity
-
The Hebrew word לתרגם, to translate, is a handy verb, especially if you live in Israel and go to the cinema. Why? Because you want to make sure the Israeli film you’re about to watch has been translated and has English subtitles. How do you ask whether something has been translated to your language?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Letargem – To translate – לתרגם
Mutarjem (Arabic) – Translator – מותרג’ם
Metargem – Translator – מתרגם
Metargemet/metargem lisfat ha-simanim – Sign language translator – מתרגם/מתרגמת לשפת הסימנים
Kshe-ata tsofe ve-metargem, ata lif’amim gam mitragesh me-ha-stsenot? – When you watch and translate, do you sometimes also get moved by the scenes? – כשאתה צופה ומתרגם אתה לפעמים גם מתרגש מהסצינות
Hu metargem mi-turkit le-ivrit – He translates from Turkish to Hebrew – הוא מתרגם מטורקית לעברית
Letargem sefer, letargem seret – To translate a book, a film – לתרגם ספר, לתרגם סרט
Ata yachol letargem li rega ma hi omeret? – Could you translate for me what she’s saying? – אתה יכול לתרגם לי רגע מה היא אומרת
Tirgoom – Translating – תרגום
Targumim muzarim shel shemot shel sratim me-anglit le-ivrit – Weird translations of movie titles from English to Hebrew – תַרגומים מוזרים של שמות של סרטים מאנגלית לעברית
Tirgoom me-anglit le-ivrit ze lo davar kal – Translating from English to Hebrew is not an easy thing – תִרגום מאנגלית לעברית זה לא דבר קל
Tirgoom otomati, automatic translation – תִרגום אוטומטי
Targoom – Translation – תַרגום
Ha-targoom ha-hadash shel ha-sefer me’ule – The new translation of this book is amazing. – התרגום החדש של הספר מעולה
Ha-sefer turgam le-20 safot – The book was translated to 20 languages. – הספר תורגם ל-20 שפות
Ha-seret meturgam le-anglit – The film is translated to English – הסרט מתורגם לאנגלית
Yesh targoom le-anglit? – Is there an English translation? – יש תרגום לאנגלית
Yesh ktuviyot be-anglit – Are there English subtitles? – יש כתוביות באנגלית
Ken, yesh ktuviyot, lo, ein ktuviyot, ein targoom – Yes, there are subtitles / No, there are no subtitles / There’s no translation
Meturgeman – Interpreter – מתורגמן
Dibuv – Dubbing – דיבוב
Ledabev sratim – To dub movies – לדבב סרטים
Playlist and Clips:
Metargem – translator – from TK to HEB
Translating movie titles from EN to HEB
Ilan & Ilanit – Ba-shana Ha-ba’ah (German)
Ep. no. 27 about foreign words and four letter roots
Ep. no. 50 – interview with an interpreter
-
The Israeli song לצאת מדיכאון is perhaps the song that best describes how an entire nation is feeling at this moment. It’s an appropriate time to talk about דיכאון, depression, and its root.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
“Atem yod’im ma ha-derech hachi tova latset mi-dika’on?” – Do you know what is the best way to get out of depression? – אתם יודעים מה הדרך הכי טובה לצאת מדיכאון
Dika’on – Depression – דיכאון
Dik’onot – Depressions – דכאונות
Latset mi-dika’on – To get out of depression – לצאת מדיכאון
Lehikanes le-dika’on – To fall into depression – להיכנס לדיכאון
Lo nichnasti le-dikaon mi-ze – I took it easily – לא נכנסתי לדיכאון מזה
Ze shir optimi, ze lo shir medaké – This is an optimistic song, not a depressing one – זה שיר אופטימי,זה לא שיר מדכא
Ha-matsav medaké – The situation is depressing – המצב מדכא
Ledaké – To depress, oppress – לדכא
Medaké – Depressing – מדכא
Ledaké mered – To crush a rebellion – לדכא מרד
Ledaké regesh/regashot – To suppress an emotion/emotions – לדכא רגש/רגשות
Meduka – Depressed – מדוכא
Dik’oni – Depressive – דכאוני
Hu benadam ma-ze dik’oni – He’s such a depressive person – הוא בנאדם מה-זה דכאוני
Al tikansu li ledikaon, ken? – Don’t get depressed – אל תיכנסו לי לדיכאון
Playlist and Clips:
Yagel Oshri – Latset Mi-dika’on (lyrics)
Channel 13 – about the song Latset Mi-dika’on
Ep. no. 72 about the situation, matsav
Ep. no. 135 about to go out, latset
Ep. no. 166 about in and out
Ep. no. 247 about regashot, feelings
-
The Hebrew word לשחרר means to release, to free. It is used often when speaking about the hostage crisis in Gaza. How else do we use לשחרר, and how do we say it in the passive?
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Leshachrer – To release, to free, to liberate – לשחרר
Israelim kor’im la-memshala laasot hakol kedei leshachrer et ha-hatufim me-hamas. – Israelis call on the government to do whatever it can to release the hostages from Hamas. – ישראלים קוראים לממשלה לעשות הכל כדי לשחרר את החטופים מהחמאס
Meshachrerim tsvi la-teva – They release a deer back into the wild – משחררים צבי לטבע
Hem meshachrerim tsabei yam la-teva – They release sea turtles back to nature – הם משחררים צבי ים לטבע
“Lo meshachrer otanu” – It doesn’t liberate us – לא משחרר אותנו
Ts’chok meshachrer – Liberating laughter – צחוק משחרר
Shachrer oti – Let me go, cut me loose – שחרר אותי
Yalla, shachrer oti – Come on, let me go – יאללה, שחרר אותי
Milhemet ha-shichroor – The 1948 war – מלחמת השחרור
Hufshat shichroor – End of army service holiday – חופשת שחרור
Shichroor ba’alei hayim la-teva – Releasing animals back to nature – שחרור בעליי חיים לטבע
Shichroor tsabei yam – Releasing sea turtles – שחרור צבי ים
Hu shuchrar – He was released – הוא שוחרר
Ha-hatuf shuchrar, ha-hatufa shuchrera, ha-hatufim shuchreru – The hostage was released – החטוף שוחרר, החטופה שוחררה, החטופים שוחררו
Esrim u-shnayim ha-meshuchrarim – The 22 released (hostages) – עשרים ושניים המשוחררים
Hayal meshuchrar – Veteran – חייל משוחרר
Ha-keren ve-ha-yehida le-hachvanat hayalim meshuchrarim be-misrad ha-bitachon – The fund and the unit for career counseling for veterans in the ministry of defense – הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון
Playlist and Clips:
Meshachrerim tsvi la-teva
Sagiv Cohen – Lo Meshachrer (lyrics)
Noa Kirel & Doli & Penn – Shachrer Oti (lyrics)
KAN TV – Hostages released
Hayalim meshuchrarim – Veterans
Ep. #283 about falafel
Ep. #322 about ts’chok
The Israel Nature and Parks Authority Youtube channel
-
“When will the hostages be released?”, מתי הם ישתחררו, is what everyone in Israel is asking themselves. This week we saw the release of some of the hostages taken on October 7th. Guy explains how we talk about it in Hebrew.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
“Et hishtachrarti” – When I got released – עת השתחררתי
Hu hishtachrer – He got released, he was liberated – הוא השתחרר
Hem hishtachreru – They were released – הם השתחררו
Hem mishtachrerim, hen mishtachrerot – They are being released – הם משתחררים, הן משתחררות
Ha-im hem yishtachreroo ha-yom? – Will they be released today? – האם הם ישתחררו היום
Matai ata mishtachrer/at mishtachreret/atem mishtachrerim- When will you be done with your military service? – מתי אתה משתחרר/את משתחררת/אתם משתחררים
Ani rak rotse lehishtachrer – I just wants to go home – אני רק רוצה להשתחרר
Lehishtachrer me-ha-tsava- To get out of the army service – להשתחרר מהצבא
“Kol ha-anashim amru li, ‘ma be’emet, al ma hishtachrart?’ – Everybody told me, why were you released? – כל האנשים אמרו לי ‘מה באמת, על מה השתחררת’
Amarti she-haita li harada me-ha-neshek – I said I had anxiety from the gun – אמרתי שהייתה לי חרדה מהנשק
Ve-az hem kaze: be’emet o she-stam asit kedei lehishtachrer? – And they went, ‘was it real or did you say it in order to get out of the army?’ – ואז הם כזה באמת או שסתם עשית כדי להשתחרר
“Tishtachrer, ha-avar lo meshane yoter” – Free yourself, the past doesn’t matter anymore – תשתחרר, העבר לא משנה יותר
Hishtachreroot me-chanika – To free oneself from a strangle hold – השתחררות מֵחניקה
Hishtachreroot me-ego – Letting go of your ego – השתחררות מהאגו
Playlist and Clips:
Meir Ariel – Terminal (lyrics)
Itamar Har-Even – Noder
Lehishtachrer mi-tsahal
Rinat Gabai – Tishtachrer
Amichai Yosef Ben Avraham – Ani Mishtachreret (lyrics)
Ep. no 342
-
Especially these days, it’s important to keep on smiling and to try and stay optimistic. Guy explains how to smile in Hebrew.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Hiuyooch male shinayim – A smile full of teeth – חיוך מלא שיניים
Hiyoochim mezuyafim – Fake smiles – חיוכים מזוייפים
Raper/it – Rapper – ראפר/ית
“Toda, he’eleta hiyooch al panai” – You brought a smile to my face – העלית חיוך על פניי
Lehaalot hiyooch al pnei mishehu – To bring a smile to someone’s face – להעלות חיוך על פני מישהו
“Mefazeret hiyoochim” – She spreads smiles – מפזרת חיוכים
Dofek hiyoochim – Flash smiles – דופק חיוכים
“Hu amar et ze be-hiyooch” – He said it smilingly – הוא אמר את זה בחיוך
Lehayech – To smile – לחייך
Hiyachti el mishehu/mishehi – I smiled at someone – חייכתי אל מישהו/מישהי
Hayech/techayech, haychi/techaychi, haychu/techaychu – Smile (imp.) – חייך/תחייך, חייכי/תחייכי, חייכו/תחייכו
“Hu yatsa mechuyach me-ha-pgisha” – He came out smiling from the meeting – הוא יצא מחוייך מהפגישה
Haychan – Someone who smiles a lot – חייכן
Yeled haychan / yalda haychanit – A smiley child – ילד חייכן, ילדה חייכנית
Playlist and Clips:
Eden Hasson – Eich At Ohevet
Adi Agai & Maor Ashkenazi – Hiyuchim Mezuyafim
Nasrin Kadri – Afa Alav
Yitzhak Klepter – Yoshev Al Ha-gader (lyrics)
Ep. no. 53 about how to say smiley
Ep. no. 172 about dofek, knocks
Ep. no. 183 about pipi
Ep. no. 285 about hilarious
Ep. no. 322 about laughter
Ep. no. 323 about to laugh
How to link your Spotify and Patreon accounts
-
In time of war, we need to cheer one another up. How do we cheer on and provide words of encouragement to those around us in Hebrew? Guy explains.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Idood – Encouragement – עידוד
Shir idood – An encouragement song – שיר עידוד
Milot idood – Words of encouragement – מילות עידוד
Ha-keren le-idood yozmot hinoochiyot – The fund for promotion of educational initiatives – הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות
Ha-keren le-idood + noun – The fund for promotion of X – הקרן לעידוד + ש.ע
Anachnu rotsim le’oded et ha-morim ve-hatalmidim – We want to encourage the teachers and students – אנחנו רוצים לעודד את המורים והתלמידים
Lachshov mi-huts la-tavniyot – To think outside the box – לחשוב מחוץ לתבניות
Le’oded (like lesovev, lefotsets, le’otet) – To encourage – לעודד, כמו לסובב, לפוצץ, לאותת
Me’odedot – Cheerleaders – מעודדות
Me’oodad – Cheered up, encouraged – מעוּדָד
Ha-chayalim me’oodadim – The soldiers are in good spirits – החיילים מעוּדדים
Ani me’oded haver atsoov – I am cheering up a sad friend of mine – אני מעודֵד חבר עצוב
Yatsati me’oodad me-ha-rofe – I left the doctor feeling hopeful – יצאתי מעודָד מהרופא
Yatsati me’oodedet me-hasicha im orech ha-din – I came out of my meeting with the lawyer feeling encouraged – יצאתי מעוּדדת מהשיחה עם עורך הדין
Tit’oded, tit’odedi, tit’odedoo – Cheer up – תתעודד, תתעודדי, תתעודדו
“Dai, lo nora, tit’oded” – Come on, it’s not the end of the world, cheer up – די, לא נורא, תתעודד
Tit’oded, ha-helek ha-kashe kvar me-achoreicha – Cheer up, the tough part is behind you – תתעודד, החלק הקשה כבר מאחוריך
Hit’odadeti ktsat im shokolad belgi – I cheered myself up a bit with a Belgian chocolate – התעודדתי קצת עם שוקולד בלגי
Playlist and Clips:
Ha-bima – Shir Idood
Ha-keren Le-idood yozmot hinoochiyot
Omri 69 Segal & Roy Machluf – Tit’oded (lyrics)
Ep. no. 108 about bassa
Ep. no. 310 about hizook
-
Israel is at war. There are a few words that we hear on the news all the time — words you should absolutely know.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Retsu’at aza – The Gaza Strip – רצועת עזה
Retsua la-kelev – Leash for a dog – רצועה לכלב
Otef aza (Ha-otef) – The area bordering with the Gaza Strip – עוטף עזה, העוטף
Yeshuvey otef aza – Villages near the Gaza Strip, inside Israel – ישובי עוטף עזה
Matach kaved shel raketot – Heavy barrage of rockets – מטח כבד של רקטות
Az’aka, az’akot – Sirens – אזעקה, אזעקות
Mamad (merchav mugan dirati) – Protected space within the apartment – מרחב מוגן דירתי
Miklat, miklatim – Bomb shelters – מקלט
Pikud ha-oref – Home Front Command – פיקוד העורף
Harugim – The killed – הרוגים
Ptsoo’im – The injured – פצועים
Hatufim – Kidnapped – חטופים
Bnei aruba – Hostages – בני ערובה
Mehablim – Terrorists – מחבלים
Ne’edar, ne’edarim – Missing – נעדר, נעדרים
Hamal – Tactical Operations Center, War room – חדר מלחמה, חמ”ל
Tarchish – Scenario – תרחיש
Ha-tarchish ha-garua be-yoter – The worst possible scenario – התרחיש הגרוע ביותר
Playlist and Clips:
Otef aza
Matach shel raketot
Mamad
Hatufim
Rachel from Ofakim
Hamal ne’edarim
Daniela Spector – Ha-kochav Ha-ze Met (lyrics)
Ep. #277 about ptsatsa, bomb
Can We Talk? the podcast of the Jewish Women’s Archive
-
What can you write to your family and friends in Israel during these difficult days of war? What’s appropriate at this moment? Guy has some ideas.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Letaksher im haverim ve-krovim – Communicate with family and friends – לתקשר עם חברים וקרובים
Ve-eich lehabi’ah de’agah ve-tmicha – And how to express concern and support – ואיך להביע דאגה ותמיכה
Shamati ma kara – I heard what had happened – שמעתי מה קרה
Shamati ma kore ba-aretz achshav – I heard what is happening right now in Israel – שמעתי מה קורה בארץ עכשיו
Atsoov – Sad – עצוב
Kol kach atsoov – It’s so sad – כל כך עצוב
Ze nora – It’s horrible – זה נורא
Ze bilti nitpas – It’s inconceivable, unimaginable – זה בלתי נתפס
Ze lo ye’amen – It’s unbelievable – זה לא ייאמן
Ze matsav machrid – It’s a terrifying situation – זה מצב מחריד
Ein li milim – I have no words – אין לי מילים
Nigmeru li ha-milim – I ran out of words – נגמרו לי המילים
Ani do’eg nora – I am terribly worried – אני דואג נורא
Anachnu do’agim lecha/lach/lachem – We’re worried about you – אנחנו דואגים לך/לכם
Kulam beseder? – Is everybody alright? – כולם בסדר
Tmicha – Support – תמיכה
Ani itach, ani itcha, ani itchem – I am with you – אני איתך, אני אתכם
Anachnu itchem – We are with you – אנחנו אתכם
Anachnu hoshvim aleichem kol ha-zman – We are thinking about you all the time – אנחנו חושבים עליכם כל הזמן
Be-ma efshar laazor – How can I help? – במה אפשר לעזור
Im atem tsrichim mashehu, anachnu po – If you need anything, we’re here – אם אתם צריכים משהו, אנחנו פה
Tikva – Hope – תקווה
Lekavot – To hope – לקוות
Ani mekave, ani mekava she-yihye shaket – I hope things will calm down – אני מקווה שיהיה שָקט
She-yihye sofash ragu’a – May this weekend be calm – שיהיה סופ”ש רגוע
Playlist and Clips:
Yehudit Ravits & Yoni Rechter – Dma’ot shel Mal’achim (lyrics)
Matti Caspi – Makom Li-de’agah (lyrics)
Ep. no. 96 about ‘she-yihye’
Ep. no. 171 about tafas-nitpas
Ep. no. 182 about siyoot, nightmare
Ep. no. 361 about nora, awful
-
Israel is at war. Guy explains the word מלחמה and others from the same root, לחמ, that we hear on Israeli news coverage.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Milchama – War – מלחמה
Milchama ve-shalom – War and Peace – מלחמה ושלום
Milchemet ha-olam ha-rishona, ha-shniya – The First/Second World War – מלחמת העולם הראשונה, השנייה
WW2 – מלחה”ע ה-2
Mivtsa – Operation – מבצע
Lochama elektronit – Electronic warfare (lamed alef) – לוחמה אלקטרונית
Lochama ba-terror – Counter-terrorism – לוחמה בטרור, לוט”ר
Lochamat cyber – Cyber warfare – לוחמת סייבר
Milchemet Todaa – Psychological warfare – מלחמת תודעה
Milchemet yom ha-kipurim – The Yom Kippur War – מלחמת יום הכיפורים
Lochem – Fighter/combatant – לוחם
Lochem, lochemet, lochamim, lochamot
Lochamei esh (Kaba’im) – Firefighters – לוחמי אש
Lochemet esh – Female firefighter – לוחמת אש
“Lihyot lochem esh ze avoda mesukenet” – Being a firefighter is a dangerous job – להיות לוחם אש זה עבודה מסוכנת
“Ze matschik she-at omeret lochem esh ve-lo lochemet esh” – It’s funny you say firefighter in masculine, lochem esh, and not lochemet esh in feminine – זה מצחיק שאת אומרת לוחם אש ולא לוחמת אש
“Ze ba-ragil. Ani lochemet le-kol davar” – It’s normal, I am a woman fighter in all senses” – זה ברגיל. אני לוחמת לכל דבר
“Aval ba-stigma ze adayin lochem” – But the stereotype is still a male firefighter – אבל בסטיגמה זה עדיין לוחם
Playlist and Clips:
Milchama ve-shalom (trailer)
Milchemet ha-olam ha-shniya – WW2
Si Heyman – Gibor Gadol (lyrics)
Lochemet esh
Ep. no. 148 about shopping
-
There are quite a few words in Hebrew, like משמעות (meaning) and משמעת (discipline), that are connected to the root שמע (to hear) even though it might not seem like it at first sight. Let's go over some of these words together.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Mashmaoot – Meaning – משמעות
Mashmaoot ha-shem – The meaning of the name – מה משמעות השם
Ma mashmaaoot ha-mila/ha-mishpat – What is the meaning of the word/sentence – מה משמעות המילה/המשפט
Ma mashmaoot ha-shir/ha-pasuk/ha-mila – What is the meaning of the poem/verse/word – מה משמעות השיר/הפסוק/המילה
Vechulei – Etcetera, Etc. – וכו’, וכולי
“Al techapsi mash’maa’ooyot ba-shamayim” – Don’t look for meanings in the sky – אל תחפשי משמעויות בשמיים
Mashma’oot, mashma’ooyot – Meaning, meanings – משמעות, משמעויות
Kefel mashma’oot – Double meaning – כפל משמעות
Mishmaat – Discipline – משמעת
Mishmaat ba-kita – Discipline in the classroom – משמעת בכיתה
“Hayiti betucha she-mishmaat ze lo ha-kivoon” – I was sure that discipline wasn’t my thing – הייתי בטוחה שמשמעת זה לא הכיוון
Lo rotsa she-yagidu li ma laasot – I don’t want to be told what to do – לא רוצה שיגידו לי מה לעשות
Matay lavo – When to come – מתי לבוא
Yeled im beayot mishmaat – A kid who has discipline problems – ילד עם בעיות משמעת
Mishmaat atsmit – Self discipline – משמעת עצמית
Vaadat mishmaat – Disciplinary committee – ועדת משמעת
Chad mashma’i – Unequivocal – חד משמעי
Chad-mashma’it – Unequivocally, totally – חד משמעית
Shmoo’ah, shmoo’ot – Rumor, rumors – שמועה, שמועות
Ha-kol shmu’ot – It’s all rumors, it’s all hearsay – הכל שמועות
Al ta’aminu la-shmuot – Don’t believe the rumors – אל תאמינו לשמועות
Celeb-celebim – Celebrity/celebrities – סלב-סלבים
Ha-sof la-shmuot – The rumors are over – הסוף לשמועות
Shema – Audio – שמע
Arutsei shema – Audio channels – ערוצי שמע
Playlist and Clips:
Johnny Shu’ali – Achshav (lyrics)
Mishmaat ba-kita
-
If you didn’t grow up as a child in Israel, chances are you don’t know the sounds animals make in Hebrew, nor the verbs we use to describe them. Guy to the rescue.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Miao – Meow – מיאו
Leyalel – To wail, to complain – ליילל
Dai leyalel! – Stop complaining – די ליילל
Klavlav – Small dog (kelev katan) – כלבלב
Hav-hav – Woof-woof – הב-הב
Kelev nove’ah – Dog barking – כלב נובח
Ha-klavim novchim ve-ha-shayara overet – The dogs bark but the caravan goes on – הכלבים נובחים והשיירה עוברת
Tsif-tsif/tsvits-tsvits – Chirp-chirp – ציף-ציף/צוויץ-צוויץ
Tsiporim metsaytsot – Birds chirping – ציפורים מצייצות
Letsayets – To chirp/tweet – לצייץ
Tarnegol – Rooster – תרנגול
Cookoorikoo – Cookadoodledoo – קוקוריקו
Ha-tarnegol kore – The rooster crows – התרנגול קורא
Kri’at ha-tarnegol – The rooster crow – קריאת התרנגול
Tsfarde’ah mekarkeret – Frog croaking – צפרדע מקרקרת
Mekarkeret li ha-beten – My stomach is grumbling – מקרקרת לי הבטן
Kirkur – Croaking – קרקור
Dvorim mezamzemot – Bees buzzing – דבורים מזמזמות
Lezamzem – To buzz – לזמזם
Zimzum – Buzz – זמזום
Zimzum shel matos kal – A buzz of a light airplane – זמזום של מטוס קל
Zamzam – Buzzer – זמזם
Lin’or – To hee-haw – לנעור
Ha-hamor no’er – The donkey hea-haws – החמור נוער
Ha-kvasim po’ot – The sheep bleat – הכבשים פועות
Lif’ot – To bleat – לפעות
Ha-kivsa poah – The sheep bleat (sg.) – הכבשה פועה
Ha-para go’ah – The cow moos – הפרה גועה
Ha-para osa moo – The cow moos – הפרה עושה מו
Tsartsar metsartser – Cricket chirping – צרצר מצרצר
Playlist and Clips:
Yoni Rechter & Ha-keves Ha-shisha-asar – Pnina
Mati Caspi – Klavlav, ho bidi bambam (lyrics)
Hava Alberstein – Mak’hela Aliza (lyrics)
Ilan Peled – Kookoorikoo Hatuna
Kaveret – Tango Tsfardaim (lyrics)
Zoom Zoom Zoom
Hava Alberstein – Ha-hamor Ha-katan (lyrics)
Danny Sanderson – Shir Ro’im (lyrics)
Miki Kam – Tango Kfar Saba (lyrics)
Yoni Rechter & Yehudit Ravits – Laila Tov (lyrics)
-
We have many expressions with animals in Hebrew. Like, איזה חמור הייתי. Which ones can you use day-to-day and which ones can get you in trouble? Guy explains.
Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions:
Ein haya kazot – No such thing – אין חיה כזאת
Eize hamor ani – I am so stupid – איזה חמור אני
Eize hamor hayiti – How stupid I was – איזה חמור הייתי
“Naavod kmo hamorim” – We’ll work like donkeys – נעבוד כמו חמורים
Ani oved kol yom kmo hamor – I work everyday like a dog – אני עובד כל יום כמו חמור
Ya kelev – You dog – Ya Kalb (Ar.) – יא כלב
Ya kelev, ata nose’a shuv le-hul? – You’re going abroad again, you dog? – יא כלב, אתה נוסע שוב לחו”ל
Kalba – Bitch – כלבה
Lihyot chilbot – To be enemies – להיות צ’ילבות
Ma, aten chilbot achshav, lo medabrot achat im ha-shniya? – So are you enemies right now, you’re not talking to each other anymore? – מה, אתן צ’ילבות עכשיו,לא מדברות אחת עם השנייה
Kor klavim – Freezing cold – קור כלבים
Hayei kelev – Dog’s life – חיי כלב
Po kavoor ha-kelev – This is the crux of the matter – פה קבור הכלב
Hatul shachor – Black cat – חתול שחור
Hu kmo hatul, tamid nochet al ha-raglayim – He’s like a cat, always landing on his feet – הוא כמו חתול, תמיד נוחת על הרגליים
Tizaher mimenu, hu shu’al – Be careful of him, he’s a fox – תיזהר ממנו, הוא שועל
Hu nachash – He’s a snake – הוא נחש
Hu soos – He’s a horse – הוא סוס
Soos avoda – Work horse – סוס עבודה
Ya shafan – You coward – יא שפן
Lehishtafen – To chicken out – להשתפן
Ma, hishtafanta? – What happened, you chickened out? – מה, השתפנת
Hazir – pig – חזיר
Haziroot – Piggery – חזירות
Hitchazarti – I pigged out – התחזרתי
Etmol mamash hitchazarnu, hayom dieta – Yesterday we really pigged out. Today we’re going to start a diet. – אתמול ממש התחזרנו, היום – דיאטה
Hitchazrut – Pigging out – התחזרות
Namer – Leopard/tiger – נמר
Hu kam kol boker kmo namer – He wakes up every morning like a tiger – הוא קם כל בוקר כמו נמר
Ma ani, ez? – What about me?! – מה אני, עז
Lo tsarich laasot mi-zvoov pil – No need to make an elephant out of a fly – לא צריך לעשות מזבוב פיל
Adam le-adam ze’ev – Dog-eat-dog – אדם לאדם זאב
Playlist and Clips:
Omer Adam – Sof Ha-olam (lyrics)
Kaveret – Po Kavur Ha-kelev (lyrics)
Ilan Peled – Hatula Sh’chora (lyrics)
Ravid Plotnik – Kol Ha-zman Ha-ze (lyrics)
Ep. #13 about kombina
Ep. no. 349 about tov
- Visa fler
