Avsnitt
-
אורח: יגאל ליברנט
"שתי מסכתות על הממשל" מאת ג'ון לוק הן מחיבורי היסוד של המחשבה הליברלית המודרנית, שנכתבו בתקופה היסטורית סוערת ומרתקת – עימותים בלתי פוסקים בין המלוכה האנגלית לפרלמנט, ויכוחים נוקבים בעניין יחסי הכנסייה והמדינה, ומתחים משפחתיים ופוליטיים בחברה הגבוהה של אנגליה של המאה ה-17. לא ניתן להבין את החיבור החשוב הזה ללא היכרות טובה עם הנסיבות ההיסטוריות שבתוכו הוא נכתב – ולשם כך הזמנו לשיחה את יגאל ליברנט, העורך הראשי של הוצאת המרכז האקדמי שלם ומומחה להיסטוריה של הרעיונות.
הפרק הראשון בסדרה יתאר בפירוט ובהרחבה את הנסיבות ההיסטוריות שהובילו לכתיבת החיבור, והפרקים הבאים יוקדשו למסכת הראשונה והשנייה על הממשל המדיני.
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש והחכמה האנושית, ועוד.
החלק השלישי והאחרון של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר איילת אבן עזרא, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, שואל מדוע תומס לא סיים את הפרויקט השאפתני שלו, ומנסה להבין כיצד הוא זכה למעמד של קדוש בעולם הנוצרי – לאחר שהואשם במינות?
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
Saknas det avsnitt?
-
"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש והחכמה האנושית, ועוד.
החלק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר איילת אבן עזרא, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, צולל היישר אל תוך החיבור עצמו – כיצד הוא בנוי? למי הוא מיועד? והאם התיאולוגיה היא מדע?
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש והחכמה האנושית, ועוד.
החלק הראשון של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר איילת אבן עזרא, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, פורש את הרקע ההיסטורי המרתק של התקופה שבה נכתב החיבור. תהליכים כמו עליית הערים במערב, צמיחת האוניברסיטאות והתפתחותם של מסדרים נוצריים שונים מכינים את הקרקע להבנת הדמות המיוחדת של תומס אקווינס, ולמניעים שהובילו לפרוייקט השאפתני של כתיבת "הסומה התיאולוגית".
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
אורח: ד"ר אנדי גרמן
ה"פוליטיאה" הוא אחד מהדיאלוגים הארוכים, העמוסים והעשירים ביותר שיצאו מתחת ידו של אפלטון; הוא מתחיל בשאלת היסוד של המחשבה המדינית – מהו ה'צדק'? – ומשם גולש לדיונים מרתקים במטאפיזיקה, חינוך, מוסר, תרבות ויצירה, ועוד.
החלק השני של השיחה עוסק בשאלת החינוך במדינה – ובגירושם של המשוררים היוונים הגדולים כמו הומרוס והסיודוס מן העיר. מה צריך להיות החינוך במדינה על פי אפלטון, ומדוע הוא בוחר לסיים את היצירה במיתוס מפתיע?
הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אנדי גרמן – ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון – וחשבו יחד עם אפלטון, מחדש, על אופייה של התרבות ועל מטרת החינוך במדינה.
הפרק הוקלט בימים שלפני מלחמת "חרבות ברזל", ומתפרסם כעת – עם שחרורו של מתנאל משירות המילואים.
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
אורח: ד"ר אנדי גרמן
ה"פוליטיאה" הוא אחד מהדיאלוגים הארוכים, העמוסים והעשירים ביותר שיצאו מתחת ידו של אפלטון; הוא מתחיל בשאלת היסוד של המחשבה המדינית – מהו ה'צדק'? – ומשם גולש לדיונים מרתקים במטאפיזיקה, חינוך, מוסר, תרבות ויצירה, ועוד.
השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אנדי גרמן – ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון – מתבוננת על הדיאלוג במבט על; מתארת את סוגיות היסוד שלו; מפתחת כמה מהן בצורה מעמיקה יותר; ומאפשרת למאזינים לחשוב, יחד עם אפלטון, על הפוליטיקה והחברה האנושית.
הפרק הוקלט בימים שלפני מלחמת "חרבות ברזל", ומתפרסם כעת – עם שחרורו של מתנאל משירות המילואים.
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
הפרק הוקלט בימים שטרום המלחמה, ומפורסם כעת -- למען נוכל לשוב ולהיזכר ביסודות קיומנו בארץ הזו, ומדוע לנו כל זאת.
אורח: ד"ר עשהאל אבלמן
תיאור הפרק:
"תמול שלשום" הוא רומן עברי עב כרס ומופלא, שבו שרטט ש"י עגנון – חתן פרס נובל לספרות, ומגדולי הסופרים העבריים – את דיוקנה של ארצנו האהובה בימי העלייה השנייה. הרומן נע בין ירושלים ויפו, בין אנשי היישוב החדש לישן, ובין האינדיבידואלי והקולקטיבי, ומספק הצצה לאחד מרגעי הראשית של המפעל הציוני; על אנשי המופת והפאר שלו, ועל השאלות המורכבות העומדות בבסיסו.
בשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר עשהאל אבלמן הם מזקקים מספר תמות-יסוד של היצירה, ומאפשרים לחשוב, יחד עם עגנון, על שאלות היסוד של שיבת ישראל לארצם. ד"ר אבלמן הוא מרצה להיסטוריה במרכז האקדמי שלם ובמכללת הרצוג, ומחברם של מספר ספרים.
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
אורח: פרופ' מנחם קלנר
מהי דמותו של האדם עובד ה' על פי הרמב"ם – אדם קר ויבש, או שמא איש מלא תשוקה לחכמה ולדעת ה'? האם הדברים סותרים זה את זה? מדוע שבו הוגים יהודים מודרניים שונים – שוב ושוב – אל הרמב"ם, על אף שהעמדה האריסטוטלית שעליה הוא נשען כבר עברה מן העולם? בשאלות אלו ואחרות עוסקת השיחה שבין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, לפרופ' מנחם קלנר – ראש התוכנית הבינתחומית לפילוסופיה והגות יהודית במרכז האקדמי שלם, ומגדולי חוקרי הרמב"ם בדורנו.
"מורה נבוכים" נכתב במקורו בערבית, והוא זמין לקריאה בעברית במספר תרגומים, העדכניים הם אלו של הרב יוסף קאפח (1972, מוסד הרב קוק); מיכאל שורץ (2002, אוניברסיטת תל אביב) והלל גרשוני (2018, מפעל משנה תורה).
לפרטים נוספים: https://argaman.institute/canon
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
אורח: פרופ' מנחם קלנר
"מורה נבוכים" נכתב על ידי הרמב"ם כאיגרות לתלמידו יוסף בן יהודה: פרקים פרקים שנשלחו אליו, ושבהם פָּרַשׂ הרמב"ם בפניו את המטאפיסיקה שלו ואת הפרשנות שעולה ממנה למסורת הדתית. השיחה על הספר מורה נבוכים מתקיימת למעלה מ-800 שנה לאחר שנכתב, בין מורה ותלמיד בני זמננו; שיחה על היצירה המרכזית ביותר בפילוסופיה היהודית בימי הביניים.
הצטרפו לשיחה שבין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, לפרופ' מנחם קלנר – ראש התוכנית הבינתחומית לפילוסופיה והגות יהודית במרכז האקדמי שלם, ומגדולי חוקרי הרמב"ם בדורנו.
"מורה נבוכים" נכתב במקורו בערבית, והוא זמין לקריאה בעברית במספר תרגומים, העדכניים הם אלו של הרב יוסף קאפח (1972, מוסד הרב קוק); מיכאל שורץ (2002, אוניברסיטת תל אביב) והלל גרשוני (2018, מפעל משנה תורה).
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: mbareli@tikvahfun
-
אורח: פרופ' אברהם עוז
תוך שיטוט בין נקודות מפתח שונות ביצירה, עולים מספר הרהורים ושאלות על הצורות השונות שלובש המלט לאורך השנים; על השאלה האם בעולם הציני שלנו עוד נותרה בנו רגישות טראגית, שמאפשרת לנו לדמוע כשאנו קוראים את המלט; ושאלות מטא נוספות על אומנות התרגום והמוטיבציה לתרגם יצירות מופת לעברית בעידן שלנו.
הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' אברהם עוז – חוקר שייקספיר בעל שם עולמי, במאי, מחזאי ומתרגם – על גלגוליו השונים של המלט במאות השנים שחלפו מאז כתיבתו.
היצירהזמינה לקריאה בעברית במבחר תרגומים, הידועים שבהם הם אלו של אברהם שלונסקי (הוצאת
ספרית פועלים) ושל ט. כרמי (הוצאת דביר).
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
אורח: פרופ' אברהם עוז
המלט.
אחת היצירות שהותירו את החותם העמוק ביותר על התרבות המערבית, והראיה לכך: רבים יודעים לדקלם ביטויים כמו "מילים מילים מילים" או "להיות או לא להיות – זו השאלה" – גם מבלי שקראו מעולם את המלט. בשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' אברהם עוז – חוקר שייקספיר בעל שם עולמי, במאי, מחזאי ומתרגם– הם מנסים לצלול לעומקה של היצירה, ולהבין מדוע היא פורטת על נימים עמוקים בנפש האדם המערבי גם מאות שנים לאחר כתיבתה.
היצירה זמינה לקריאה בעברית במבחר תרגומים, הידועים שבהם הם אלו של אברהם שלונסקי (הוצאת ספרית פועלים) ושל ט. כרמי (הוצאת דביר).
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
אורח: ד"ר אליעזר מלכיאל
פילוסופיים בני זמננו מוטרדים לא אחת מפילוסופיית המוסר המודרנית; רבים מהם מבקשים לחזור ולקרוא את ה'אתיקה' של אריסטו על מנת להציע חלופות שונות לאופן שבו אנו חושבים היום על מוסר.
מדוע? מה הם מוצאים באתיקה של אריסטו, ולמה הם סבורים שיש לה מה ללמד אותנו כיום?
בשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אליעזר מלכיאל – המלמד פילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת הרצוג – ננסה לתת תשובות לשאלות אלו, ולחשוב יחד מדוע האתיקה של אריסטו חיונית גם עבורנו, בני הזמן המודרני.
הספר זמין לקריאה בתרגום עברי של יוסף ג. ליבס שיצא בהוצאת שוקן.
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
אורח: ד"ר אליעזר מלכיאל
במוקד הספר "האתיקה" לאריסטו ניצבות השאלות הבסיסיות ביותר של הקיום האנושי: לשם מה אנו חיים? מהם החיים הטובים? מהו האושר, ומהי תכלית החיים האנושיים? מה אנו מבקשים להשיג בחיים האלו?
בשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אליעזר מלכיאל – המלמד פילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת הרצוג– אנו מבקשים להאזין בקשב רב לתשובותיו של אריסטו לשאלות הללו, ולשמוע מה יש להן לומר לנו.
הספר זמין לקריאה בתרגום עברי של יוסף ג. ליבס שיצא בהוצאת שוקן.
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
אורחת: ד"ר תרצה קלמן
ה"שולחן ערוך" הפך עם השנים למושג שמסמל את ההלכה היהודית כולה; מושג המכיל הרבה יותר מאשר הטקסט עצמו שכתב ר' יוסף קארו. הסימבוליות הזו של ה'שולחן ערוך' משותפת גם עבור יהודים המחויבים להלכה וגם כאלו שביקשו לצאת כנגדה; אלו כמו אלו מדברים על ה'שולחן ערוך' כסמל להלכה היהודית כולה.
בפרק השני של השיחה על ה'שולחן ערוך' בין מתנאל בראלי לד"ר תרצה קלמן – חוקרת ספרות הלכתית מאוניברסיטת בן גוריון ומכללת תלפיות – אנו צוללים אל הסימבוליות הזו של ה'שולחן ערוך', ומבקשים להבין האם יש 'קאנון' יהודי – ומה מקומו של ה'שולחן ערוך' בתוך קאנון שכזה.
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
אורחת: ד"ר תרצה קלמן
לפני כ-450 שנה נכתב הספר "שולחן ערוך" – שמהר מאוד שינה את פני עולם ההלכה היהודית. אם נכנס היום לחנות ספרים ונבקש לרכוש את הספר, נגלה שכמעט ולא נמצא מהדורה שבה הוא עומד כספר עצמאי, שמכיל רק את הטקסט שאותו כתב ר' יוסף קארו. הספר הצנוע תופס היום מספר מדפים שלמים, ומודפס עם שלל חיבורים ופירושים שנכתבו על טקסט המקור. בפרק הזה ביקשנו לחזור אל ספר המקור כפי שנדפס בשנת 1565 – ולהתבונן עליו מנקודת הזמן שבה הוא טרם הפך לספר קאנוני בארון הספרים היהודי.
הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר תרצה קלמן – חוקרת ספרות הלכתית מאוניברסיטת בן גוריון ומכללת תלפיות – בכדי לשמוע כיצד השפיעה מהפכת הדפוס על אחד הספרים המכוננים של ההלכה היהודית.
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
אורח: ד”ר עידו חברוני
בפרק השני על האיליאדה - “התנ”ך של היוונים" – נשוחח על הגיבורים ההומריים: מה מניע אותם, מהי אותה תהילת עולמים שהם מבקשים להשיג, ואיזו דרך היא מציעה בכדי להתמודד עם אימת המוות וזמניות הקיום?
הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לד”ר עידו חברוני - שמלמד ספרות קלאסית וספרות חז”ל במרכז האקדמי שלם - על הספר “האיליאדה” מאת הומרוס, המשורר היווני הקדום.
הספר זמין לקריאה בכמה תרגומים עבריים, המרכזיים שבהם הם אלו של שאול טשרניחובסקי, אברהם ארואטי ואהרון שבתאי. לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
אורח: ד”ר עידו חברוני
האיליאדה - “התנ”ך של היוונים”, כפי שמכנים אותו - הוא סיפור מלחמתם של היוונים בטרויה, שהפך לאחד מהטקסטים המכוננים של התרבות היוונית, ולאחר מכן גם של התרבות המערבית כולה.
בפרק הראשון ננסה להיכנס קצת אל תוך סיפורה של האיליאדה, ולהתבונן באופיים של האלים ההומריים - מה הופך אותם לאלים, מה תפקידם במציאות ובסיפור, ומדוע כדאי להאמין באלים שכאלו?
הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לד”ר עידו חברוני - שמלמד ספרות קלאסית וספרות חז”ל במרכז האקדמי שלם - על הספר “האיליאדה” המיוחס להומרוס, המשורר היווני הקדום.
הספר זמין לקריאה בכמה תרגומים עבריים, המרכזיים שבהם הם אלו של שאול טשרניחובסקי, אברהם ארואטי ואהרון שבתאי. לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
-
אורח: פרופ' פיני איפרגן
לאחר שהצגנו בפרק הקודם את האינטואיציה הבסיסית של תפיסת המוסר של קאנט, בפרק הזה אנו צוללים פנימה יותר אל תוך הספר. ננסה להבין את הנוסחים השונים שנתן קאנט לחוק המוסרי, ונשוחח על מושגים מרכזיים בשיח המוסרי הרווח שלנו כמו אוניברסליות, אוטונומיה, ועוד.
הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ’ פיני איפרגן - ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן ועמית במכון ון ליר - על הספר “הנחת יסוד למטאפיסיקה של המידות” מאת עמנואל קאנט.
הספר זמין לקריאה בשני תרגומים עבריים: תרגומו של מ. שפי (מאגנס, תש”י); ותרגומו של חנן אלשטיין (ידיעות ספרים, 2010).
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
-
ילד קטן נכנס למכולת, והמוכר מחליט למכור לו את המוצר במחירו האמיתי ולא לנצל את תמימות הילד - בכדי שהמוניטין שלו לא ייפגע. האם נוכל לומר שהוא נהג באופן מוסרי?
עמנואל קאנט הוא אחד מההוגים המזוהים ביותר עם תקופת הנאורות, ותפיסת המוסר שלו עומדת בליבתו של האתוס המודרני. לדעתו, התשובה לשאלה שבה פתחנו היא שלילית - רק פעולה שנעשית מתוך תודעת חובה נחשבת לפעולה מוסרית. מדוע הוא סבר כך, ועם מי הוא התפלמס בעניין הזה?
הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ’ פיני איפרגן - ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן ועמית במכון ון ליר - על הספר “הנחת יסוד למטאפיסיקה של המידות” מאת עמנואל קאנט.
הספר זמין לקריאה בשני תרגומים עבריים: תרגומושל מ. שפי (מאגנס, תש”י); ותרגומו של חנן אלשטיין (ידיעות ספרים, 2010).
להאזנה לפרקים נוספים, ולהרשמה לקבלת התראות על עליית פרק חדש >>> https://argaman.institute/canon/
-
מיל סבור שחברה חופשית צריכה להעלות על נס את ערך האינדיבידואליזם, ולאפשר לכל אחד מחבריה לעצב את חייו בהתאם לאופן שאותו הוא רואה לנכון - גם אם הוא ייחודי וחריג. נוסף על כך, מיל טוען שרק פגיעה ישירה וממשית באדם אחר - מצדיקה הגבלה של חירות היחיד על ידי החברה. האמנם צודק מיל בשתי הטענות הללו?
הצטרפו אלינו לחלקה השני של השיחה שבין מתנאל בראלי לד”ר שגיא ברמק - ראש תוכנית אדם סמית’ לכלכלה פוליטית ומדיניות ציבורית במכון ארגמן - על ספרו של אחד מההוגים הליברלים הגדולים של המאה ה-19 - ג’ון סטיוארט מיל.
להאזנה לפרקים נוספים, ולהרשמה לקבלת התראות על עליית פרק חדש: https://argaman.institute/canon/
- Visa fler
