Avsnitt
-
אורח: פרופ' פיני איפרגן
"תולדותיה של כל חברה, עד כה, הן תולדות המאבק בין המעמדות" – כך מציע מרקס את אחת הקריאות הרדיקליות ביותר של ההיסטוריה האנושית.
בחלק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' פיני איפרגן מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, שהוציא לאחרונה ספר מבוא על המניפסט – הם צוללים אל תוך הטקסט עצמו: החל מהמשפט הפותח המפורסם על "רוח הבלהות המהלכת על פני אירופה,", דרך האבחנה של מרקס בין הבורגנות לפרולטריון, ועד שאלות ביקורתיות על המניפסט: מדוע הניבויים הכלכליים של מרקס – על התרוששות הפועלים, על קריסת הקפיטליזם, על העלמות המעמד הבינוני – לא התממשו, ואיזו ביקורת יש להעמיד על התפיסה הכלכלית של מרקס?
לפרטים נוספים: https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
אורח: פרופ' פיני איפרגן
"רוח בלהות מהלכת על פני אירופה – רוח הבלהות של הקומוניזם" – כך נפתח אחד הטקסטים הקצרים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה המודרנית. המניפסט הקומוניסטי, שכתבו קארל מרקס ופרידריך אנגלס בשנת 1848, הוא פמפלט פוליטי בן עשרות עמודים שעיצב את המאה ה-20 כמעט יותר מכל טקסט אחר.
בחלק הראשון של השיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' פיני איפרגן – מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, שהוציא לאחרונה ספר מבוא על המניפסט – נפרשת המסכת ההיסטורית והפילוסופית שמתוכה צמח המניפסט: מהמהפכה הצרפתית והמהפכה התעשייתית, דרך אגודות חשאיות של גולים גרמנים בפריז ובלונדון, ועד אביב העמים של 1848. נכיר את שני הבורגנים שכתבו את המניפסט של מעמד הפועלים – מרקס, הפילוסוף הגולה שחי בעוני; ואנגלס, יורש עסקי הטקסטיל שניהל חיים כפולים בין בורגנות למהפכנות – ונשאל מדוע פיני טוען שלא ניתן להבין את המניפסט בלי הפילוסופיה הגרמנית של הגל וההגליאנים הצעירים, ושהוא לא רק פמפלט פוליטי אלא טקסט פילוסופי מטיפוס חדש – פילוסופיה שהפכה למהפכנית.
לפרטים נוספים: https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
Saknas det avsnitt?
-
אורח: ד"ר נועם אורן
״מה שבכלל ניתן לומר, ניתן לומר בבירור, ומה שאי אפשר לדבר עליו, עליו יש לשתוק״ – המשפט המפורסם שפותח וחותם את ה״מאמר הלוגי-פילוסופי״ של וויטגנשטיין. אך מה בדיוק נמצא בצד הזה של השתיקה? בחלק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר נועם אורן הם צוללים ישר אל התיזות המרכזיות של הספר: מהו המבנה הלוגי החבוי של השפה? כיצד משמעות מצטרפת למשפטים שאנחנו אומרים? מה קורה כשאנחנו מנסים לומר דברים על אתיקה, אסתטיקה ודת – האם אלו נונסנס, או שמא השתיקה לגביהם היא דווקא דרך לכבד את מה שמעבר? ואם הספר הוא סולם שניתן להשליך אחרי שמטפסים עליו – מה נשאר אחרי שמגיעים למעלה?
לפרטים נוספים: https://argaman.institute/canon/ לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected] לאתר המכון: https://www.argaman.institute/ עקבו אחרינו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/ArgamanInstitute או בטוויטר: https://twitter.com/Argaman_Inst #מכון_ארגמן
-
אורח: ד"ר נועם אורן ״ספר זה יבין אולי רק מי שכבר חשב פעם את המחשבות המבוטאות בו״ – כך פותח וויטגנשטיין את ה״מאמר הלוגי-פילוסופי״, אחד הספרים המשפיעים והחידתיים ביותר בפילוסופיה של המאה ה-20. בחלק הראשון של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר נועם אורן – דוקטור לפילוסופיה העוסק בפילוסופיה של הדת – נכיר את דמותו המיוחדת של לודוויג וויטגנשטיין: צעיר ממשפחה וינאית עשירה שנדד מהנדסה ללוגיקה, כתב את ספרו בשוחות מלחמת העולם הראשונה ובמחנה שבויים איטלקי, והיה משוכנע שפתר את כל בעיות הפילוסופיה – ולכן עזב אותה כדי ללמד ילדים בכפר אוסטרי על יד וינה. מהו המבנה המתמטי המיוחד של הספר? מה הקשר בין חיי הסערה של וויטגנשטיין לפילוסופיה שלו? ומדוע כעס על ההקדמה שכתב לו ברטראנד ראסל – המורה שלו, ומי שעזר לו לפרסם את הספר? לפרטים נוספים: https://argaman.institute/canon/ לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
אורחת: פרופ’ רות פיין
מה הופך את “דון קיחוטה” לרומן המודרני הראשון? כיצד הוא שינה את הספרות והפך למודל לחיקוי ליצירות שבאו אחריו?
בחלק השני של השיחה עם פרופ’ רות פיין - מומחית לספרות ספרדית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאת אגודת הסרוונטיסטים הבינלאומית - נעמיק בשאלת החידוש הספרותי של סרוונטס: כיצד הוא שיחק עם ז’אנרים קיימים? מהו “הספר על הספרות” שנמצא בלב היצירה? ואיך לבש הרומן צורות שונות - מסיפור קומי לתהייה פילוסופית וטראגית על טבע האדם והמציאות? מה ראו ראשוני הציונים בספר הזה שכה דיבר אליהם בתקופתם?
לפרטים נוספים: https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת:
#מכון_ארגמן
-
אורחת: פרופ’ רות פיין
דמותו של דון קיחוטה הפכה לאחת הדמויות הספרותיות האיקוניות ביותר – האביר המטורף שנלחם בטחנות רוח ומסרב להשלים עם המציאות.
אך האם זהו רק סיפור על אשליות ושיגעון, או שמא יש כאן מסר עמוק יותר על החיים והעולם בשיחה בין מתנאל בראלי ופרופ’ רות פיין – מומחית לספרות ספרדית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאת אגודת הסרוונטיסטים הבינלאומית - נצלול אל השכבות הנסתרות של “דון קיחוטה”.
כיצד הספר קשור להיסטוריה הפוליטית והדתית של ספרד? האם הוא נכתב כתגובה לגירוש ספרד? ומה סרוונטס עצמו ביקש לומר לנו דרך הדמות של האביר הנודד? הצטרפו אלינו למסע בעקבות הרומן שנחשב לאחד מאבני היסוד של הספרות המודרנית.
לפרטים נוספים: https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת:
#מכון_ארגמן
-
אורח: פרופ’ אפרים פודוקסיק
אי אפשר להבין את החטא ועונשו – אחד הרומנים הגדולים בספרות העולמית – ללא הכרת התקופה, הרעיונות והנסיבות שבו הוא נכתב. רוסיה של אמצע המאה ה-19 סערה מרוחות שקראו למהפכות חברתיות ופוליטיות, מחיכוכים רעיוניים בין שמרנים לרדיקלים, ומתהפוכות בעולם המוסר והדת. בשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ’ אפרים פודוקסיק – חוקר והיסטוריון של המחשבה המדינית מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים – הם צוללים אל תוך הרקע ההיסטורי והתרבותי שאפף את פיודור מיכאילוביץ’ דוסטויבסקי בתקופה שבה כתב את הרומן: שינויי מעמדות בחברה הרוסית, שחרור הצמיתים, רעיונות אינטלקטואליים רדיקליים, והשפעת כל אלו על יצירתו של דוסטויבסקי.
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
אורח: פרופ’ אפרים פודוקסיק
החטא ועונשו משתייך לסוג מיוחד של ספרות בלשית; אמנם הספר לא מסתיר את זהות הרוצח של הגברת הזקנה ואחותה, אך מניעי הרצח סתומים, ומתפרשים באמצעות רמזים שונים לאורך היצירה. בפרק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לפרופ’ אפרים פודוקסיק הם צוללים אל לב היצירה ומשוחחים על התשובות השונות שניתנות בספר למעשהו של רסקולניקוב, ועל תימות מרכזיות נוספות של הרומן המרתק הזה.
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
אורח: יגאל ליברנט
"שתי המסכתות על הממשל" מאת ג'ון לוק הן מחיבורי היסוד של המחשבה הליברלית המודרנית, שנכתבו בתקופה היסטורית סוערת ומרתקת – עימותים בלתי פוסקים בין המלוכה האנגלית לפרלמנט, ויכוחים נוקבים בעניין יחסי הכנסייה והמדינה, ומתחים משפחתיים ופוליטיים בחברה הגבוהה של אנגליה של המאה ה-17.
בפרקים הקודמים הצגנו את הרקע ההיסטורי לכתיבת המסכתות, ושוחחנו בהרחבה על המסכת הראשונה על הממשל – כל זאת בעזרת יגאל ליברנט, העורך הראשי של הוצאת המרכז האקדמי שלם ומומחה היסטוריה של הרעיונות. בפרק הזה אנחנו עוברים למסכת השנייה על הממשל – שנפתחת עם רצונו של לוק למצוא מקור אחר לשלטון המדיני, שאותו הוא מוצא ב"מצב הטבע". מהו אותו מצב הטבע, מניין מגיעות הזכויות, ומה עשוי להצדיק מרד בשלטון – על כל השאלות האלו, ועל עוד כמה אחרות, נענה בפרק הזה.
לפרטים נוספים : https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת [email protected]
-
אורח: יגאל ליברנט
"שתי המסכתות על הממשל" מאת ג'ון לוק הן מחיבורי היסוד של המחשבה הליברלית המודרנית, שנכתבו בתקופה היסטורית סוערת ומרתקת – עימותים בלתי פוסקים בין המלוכה האנגלית לפרלמנט, ויכוחים נוקבים בעניין יחסי הכנסייה והמדינה, ומתחים משפחתיים ופוליטיים בחברה הגבוהה של אנגליה של המאה ה-17.
בפרק הראשון ערכנו היכרות מעמיקה עם הנסיבות ההיסטוריות שבתוכו הוא נכתב – בעזרתו האדיבה של יגאל ליברנט, העורך הראשי של הוצאת המרכז האקדמי שלם ומומחה להיסטוריה של הרעיונות. בפרק הזה אנחנו מתחילים עם תולדות חייו של לוק – וצוללים ישר לאחר מכן אל המסכת הראשונה על הממשל, שבה תוקף לוק בהרחבה ובחריפות את הרעיונות של סר רוברט פילמר בספרו "פטריארכה". הביקורת של לוק מעלה שאלות מרתקות על היחס שבין פוליטיקה לתיאולוגיה ולכתבי הקודש – וגם בהן יעסוק הפרק הנוכחי.
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
אורח: יגאל ליברנט
"שתי מסכתות על הממשל" מאת ג'ון לוק הן מחיבורי היסוד של המחשבה הליברלית המודרנית, שנכתבו בתקופה היסטורית סוערת ומרתקת – עימותים בלתי פוסקים בין המלוכה האנגלית לפרלמנט, ויכוחים נוקבים בעניין יחסי הכנסייה והמדינה, ומתחים משפחתיים ופוליטיים בחברה הגבוהה של אנגליה של המאה ה-17. לא ניתן להבין את החיבור החשוב הזה ללא היכרות טובה עם הנסיבות ההיסטוריות שבתוכו הוא נכתב – ולשם כך הזמנו לשיחה את יגאל ליברנט, העורך הראשי של הוצאת המרכז האקדמי שלם ומומחה להיסטוריה של הרעיונות.
הפרק הראשון בסדרה יתאר בפירוט ובהרחבה את הנסיבות ההיסטוריות שהובילו לכתיבת החיבור, והפרקים הבאים יוקדשו למסכת הראשונה והשנייה על הממשל המדיני.
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש והחכמה האנושית, ועוד.
החלק השלישי והאחרון של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר איילת אבן עזרא, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, שואל מדוע תומס לא סיים את הפרויקט השאפתני שלו, ומנסה להבין כיצד הוא זכה למעמד של קדוש בעולם הנוצרי – לאחר שהואשם במינות?
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש והחכמה האנושית, ועוד.
החלק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר איילת אבן עזרא, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, צולל היישר אל תוך החיבור עצמו – כיצד הוא בנוי? למי הוא מיועד? והאם התיאולוגיה היא מדע?
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש והחכמה האנושית, ועוד.
החלק הראשון של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר איילת אבן עזרא, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, פורש את הרקע ההיסטורי המרתק של התקופה שבה נכתב החיבור. תהליכים כמו עליית הערים במערב, צמיחת האוניברסיטאות והתפתחותם של מסדרים נוצריים שונים מכינים את הקרקע להבנת הדמות המיוחדת של תומס אקווינס, ולמניעים שהובילו לפרוייקט השאפתני של כתיבת "הסומה התיאולוגית".
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
אורח: ד"ר אנדי גרמן
ה"פוליטיאה" הוא אחד מהדיאלוגים הארוכים, העמוסים והעשירים ביותר שיצאו מתחת ידו של אפלטון; הוא מתחיל בשאלת היסוד של המחשבה המדינית – מהו ה'צדק'? – ומשם גולש לדיונים מרתקים במטאפיזיקה, חינוך, מוסר, תרבות ויצירה, ועוד.
החלק השני של השיחה עוסק בשאלת החינוך במדינה – ובגירושם של המשוררים היוונים הגדולים כמו הומרוס והסיודוס מן העיר. מה צריך להיות החינוך במדינה על פי אפלטון, ומדוע הוא בוחר לסיים את היצירה במיתוס מפתיע?
הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אנדי גרמן – ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון – וחשבו יחד עם אפלטון, מחדש, על אופייה של התרבות ועל מטרת החינוך במדינה.
הפרק הוקלט בימים שלפני מלחמת "חרבות ברזל", ומתפרסם כעת – עם שחרורו של מתנאל משירות המילואים.
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
אורח: ד"ר אנדי גרמן
ה"פוליטיאה" הוא אחד מהדיאלוגים הארוכים, העמוסים והעשירים ביותר שיצאו מתחת ידו של אפלטון; הוא מתחיל בשאלת היסוד של המחשבה המדינית – מהו ה'צדק'? – ומשם גולש לדיונים מרתקים במטאפיזיקה, חינוך, מוסר, תרבות ויצירה, ועוד.
השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אנדי גרמן – ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון – מתבוננת על הדיאלוג במבט על; מתארת את סוגיות היסוד שלו; מפתחת כמה מהן בצורה מעמיקה יותר; ומאפשרת למאזינים לחשוב, יחד עם אפלטון, על הפוליטיקה והחברה האנושית.
הפרק הוקלט בימים שלפני מלחמת "חרבות ברזל", ומתפרסם כעת – עם שחרורו של מתנאל משירות המילואים.
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
הפרק הוקלט בימים שטרום המלחמה, ומפורסם כעת -- למען נוכל לשוב ולהיזכר ביסודות קיומנו בארץ הזו, ומדוע לנו כל זאת.
אורח: ד"ר עשהאל אבלמן
תיאור הפרק:
"תמול שלשום" הוא רומן עברי עב כרס ומופלא, שבו שרטט ש"י עגנון – חתן פרס נובל לספרות, ומגדולי הסופרים העבריים – את דיוקנה של ארצנו האהובה בימי העלייה השנייה. הרומן נע בין ירושלים ויפו, בין אנשי היישוב החדש לישן, ובין האינדיבידואלי והקולקטיבי, ומספק הצצה לאחד מרגעי הראשית של המפעל הציוני; על אנשי המופת והפאר שלו, ועל השאלות המורכבות העומדות בבסיסו.
בשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר עשהאל אבלמן הם מזקקים מספר תמות-יסוד של היצירה, ומאפשרים לחשוב, יחד עם עגנון, על שאלות היסוד של שיבת ישראל לארצם. ד"ר אבלמן הוא מרצה להיסטוריה במרכז האקדמי שלם ובמכללת הרצוג, ומחברם של מספר ספרים.
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
אורח: פרופ' מנחם קלנר
מהי דמותו של האדם עובד ה' על פי הרמב"ם – אדם קר ויבש, או שמא איש מלא תשוקה לחכמה ולדעת ה'? האם הדברים סותרים זה את זה? מדוע שבו הוגים יהודים מודרניים שונים – שוב ושוב – אל הרמב"ם, על אף שהעמדה האריסטוטלית שעליה הוא נשען כבר עברה מן העולם? בשאלות אלו ואחרות עוסקת השיחה שבין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, לפרופ' מנחם קלנר – ראש התוכנית הבינתחומית לפילוסופיה והגות יהודית במרכז האקדמי שלם, ומגדולי חוקרי הרמב"ם בדורנו.
"מורה נבוכים" נכתב במקורו בערבית, והוא זמין לקריאה בעברית במספר תרגומים, העדכניים הם אלו של הרב יוסף קאפח (1972, מוסד הרב קוק); מיכאל שורץ (2002, אוניברסיטת תל אביב) והלל גרשוני (2018, מפעל משנה תורה).
לפרטים נוספים: https://argaman.institute/canon
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
-
אורח: פרופ' מנחם קלנר
"מורה נבוכים" נכתב על ידי הרמב"ם כאיגרות לתלמידו יוסף בן יהודה: פרקים פרקים שנשלחו אליו, ושבהם פָּרַשׂ הרמב"ם בפניו את המטאפיסיקה שלו ואת הפרשנות שעולה ממנה למסורת הדתית. השיחה על הספר מורה נבוכים מתקיימת למעלה מ-800 שנה לאחר שנכתב, בין מורה ותלמיד בני זמננו; שיחה על היצירה המרכזית ביותר בפילוסופיה היהודית בימי הביניים.
הצטרפו לשיחה שבין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, לפרופ' מנחם קלנר – ראש התוכנית הבינתחומית לפילוסופיה והגות יהודית במרכז האקדמי שלם, ומגדולי חוקרי הרמב"ם בדורנו.
"מורה נבוכים" נכתב במקורו בערבית, והוא זמין לקריאה בעברית במספר תרגומים, העדכניים הם אלו של הרב יוסף קאפח (1972, מוסד הרב קוק); מיכאל שורץ (2002, אוניברסיטת תל אביב) והלל גרשוני (2018, מפעל משנה תורה).
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: mbareli@tikvahfun
-
אורח: פרופ' אברהם עוז
תוך שיטוט בין נקודות מפתח שונות ביצירה, עולים מספר הרהורים ושאלות על הצורות השונות שלובש המלט לאורך השנים; על השאלה האם בעולם הציני שלנו עוד נותרה בנו רגישות טראגית, שמאפשרת לנו לדמוע כשאנו קוראים את המלט; ושאלות מטא נוספות על אומנות התרגום והמוטיבציה לתרגם יצירות מופת לעברית בעידן שלנו.
הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' אברהם עוז – חוקר שייקספיר בעל שם עולמי, במאי, מחזאי ומתרגם – על גלגוליו השונים של המלט במאות השנים שחלפו מאז כתיבתו.
היצירהזמינה לקריאה בעברית במבחר תרגומים, הידועים שבהם הם אלו של אברהם שלונסקי (הוצאת
ספרית פועלים) ושל ט. כרמי (הוצאת דביר).
לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/
לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]
- Visa fler
