Spelade
-
אורי שגיא, במקור אייזנברג, הוא כיום מזקני שבט גולני, החטיבה שעל לוחמיה פקד בכל דרג, כולל הסיירת וגדוד 13 במלחמת ההתשה ועד למח״ט לאחר מלחמת יום הכיפורים, בין השאר בראש נבחרת של אנשיה במבצע אנטבה. בשתי מלחמות, ב-1973 וב-1982, היה בתפקידי מפתח ב״בור״ המבצעים. שגיא היה מפקד אוגדה 36 בגולן, פיקוד הדרום וחילות השדה.
בתפקידו הבכיר ביותר של שגיא בצה״ל עמד בראשות אגף המודיעין, בתקופת שמיר-ארנס (שלהי כהונת דן שומרון כרמטכ״ל ותחילת כהונת אהוד ברק) ובעיקר בתקופת ראש הממשלה ושר הבטחון רבין, עם ברק כרמטכ״ל. אלה שנות התירגול הקטלני להתנקשות בסדאם חוסיין (צאלים ב׳) ותהליך אוסלו. ראש אמ״ן, שסיירת מטכ״ל כפופה לו ושאוזניו כרויות ליריבים המדברים לעתים גם עם ישראלים, נמצא בעמדת מפתח בפרשיות אלה.
בשיחה עם אמיר אורן מגלה האלוף במילואים שגיא שלאמ״ן נודע שבכירי אש״ף מדברים עם ״יאיר״ ועם ״רון״. לפי ההקשר, ניחשו שיאיר הוא השר יאיר צבן. רבין הרגיע את שגיא: העניין, שבחשיבותו המעיט, ידוע לו; יאיר הוא ד״ר הירשפלד, שיחד עם רון פונדק פעל מטעמו של ביילין, בברכת פרס ובהסכמת רבין.
צומת פעילותו של ראש אמ״ן הוא בין הקב״ר והקברניט - בין קצין הבינה הרשתית של יחידה 8200 לבין ראש הממשלה, שמיר ורבין, פרס ונתניהו. הוא מספר גם על המשא-ומתן עם סוריה, מרבין עד ברק, בדגש על נכונות נתניהו לסגת מכל רמת הגולן.
לשגיא הובטח שיתמנה לסגנו השני של רב-אלוף ברק, כדי שיוכל להתמודד עם אמנון-ליפקין שחק על כהונת הרמטכ״ל ה-15. ההבטחה הופרה, אך שגיא מפתיע: ביחסיו עם שחק היו גם פרקי חיבה והערכה.
משפחת אייזנברג-פיין תקעה סיכות בולטות במפת ישראל: יסוד המעלה, מטולה, דגניה, כפר ביאליק. לאחרונה נדרש שגיא להתייחס לקרוב לא כל כך רחוק המתבלט במפה אחרת, הפוליטית: בצלאל סמוטריץ׳. אין צורך ברקע של מעריך לאומי כדי להסיק מדברי שגיא על סמוטריץ׳ שמיותר להזמין אותם למיפגש משפחתי. -
פרופ׳ דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002, הוא ישראלי המתגורר בניו יורק ועודנו קשור, בשנתו ה-89, באוניברסיטת פרינסטון. הוא ממייסדי יישום הפסיכולוגיה בצה״ל וחוקר פורץ דרך, יחד עם עמיתו עמוס טברסקי, של השפעת מאפייני ההתנהגות האנושית על הכלכלה. טברסקי, קצין צנחנים שזכה בציון-לשבח על אומץ-לב בפעולה להצלת אחד מחייליו, נפטר שש שנים לפני ההחלטה על הפרס (המוענק רק לחיים) אך אוזכר בו.
ההשערה המקורית שהוכחה במחקריהם: החשש מהפסד משפיע על החלטות יותר מהציפיה לרווח. זה נתון כלכלי המקרין גם על העדפות מדיניות ובטחוניות. האדם הפרטי דני כהנמן אינו מתיימר לפעול אחרת ממושאי מחקריו: הוא מתאר עצמו כפסימי.
בשיחה עם אמיר אורן, ימים מעטים לאחר שובו מישראל והתבטאויותיו החריפות נגד תוכנית נתניהו-לוין נגד מערכת המשפט, מתמצת פרופ׳ כהנמן את רעיונותיו, מבהיר מדוע הוא חרד לעתיד המדינה, מדבר על הגירת ישראלים מבריקים לאקדמיה האמריקאית ומעריך באיזה גיל (לא) כדאי למדען לקבל פרס נובל.
דבר המפרסם 👇
היום, גינדי מציעה לכם פרויקט חדש, ממש ליד רמת אפעל. קרוב לכל מקום ובמחירים של פעם 👇
https://podcasts.getallin.media/gindi
—
לעדכונים על הפודקסט ולפודקסטים נוספים של All•in הבית של הפודקסטים 👈 https://bit.ly/3EDmMbn -
פרופ' ערן דולב התגייס ב-9 בפברואר 1965, השבוע לפני 57 שנים. הוא כבר היה אחרי הסטאז' של לימודי הרפואה והחליט להרים את ידו ולהתנדב לחטיבת הצנחנים. בתפקידו האחרון בשירות קבע הוא היה קצין רפואה ראשי והשתחרר בדרגת תת אלוף.
בשיחה עם אמיר אורן הוא חוזר לימיו הראשונים בחטיבה, האהבה לרפול "הייתי בטוח שאם יקרה לי משהו, הוא בחיים לא ישאיר אותי בשטח", הרתיעה ממפקדים שלא מפחדים והסירוב לצנוח בצניחה לציון 50 שנה למתלה: "בגילי אני לא צונח בשביל להשוויץ".
הוא מתאר את תפקידו במבצע 'תשורה' שבו פשטו כוחות סיירת מטכ"ל והצנחנים על שדה התעופה הבינלאומי בביירות. נזכר בימיו בסיירת מטכ"ל "זה ארבע שנים שאני לא ישנתי" וגם משמיע ביקורת על חוסר הדאגה לרופאים הצעירים במערכת הבריאות.
הוא נזכר בפעם שבה חלה האלוף אריאל שרון ביקש "רופא פנימי עם כובע אדום" והתעקש שלא ללכת לבית חולים "הפעם האחרונה הייתה עם הבן שלי שנהרג שם" ומספר מה קרה כשאריק ביקש למנות אותו לרופא האוגדתי שלו.
וגם: איך הגיב חבר ילדותו אריק איינשטיין המנוח לשיחת הטלפון האחרונה שקיימו?
דבר המפרסם 👇
ממליצים לכם להאזין לפודקסט ׳הסכת ושמע׳ של מכון שלום הרטמן בהגשת תהלה פרידמן https://spoti.fi/3Y0biG4
—
לעדכונים על הפודקסט ולפודקסטים נוספים של All•in הבית של הפודקסטים 👈 https://bit.ly/3EDmMbn -
בחלק השני של השיחה חוזר פרופ' ערן דולב עם אמיר אורן לעבודה המשותפת עם אריק שרון המנוח בפיקוד הדרום "לשבת במטה של אריק זה היה יופי, אריק אהב לבוא למפקדה שלי כי היה לי טבח של ממולאים״.
הוא נזכר בפעם שבה ניסה גורודיש המנוח להכשיל אותו ״הסגנון שלו היה בלתי נסבל״ וברגעים הקשים ביותר במלחמת יום הכיפורים שבהם היה בודק את רשימות הנפגעים ״בר לב התקשר אליי ושאל אותי מה עם עומר, כשהכנסתי את האף מתחת לטנק שרוף, זה הרגעים הקשים״.
וגם: החשיבות בטיפול המוקדם בשדה הקרב והשמועות הזדוניות אודות נטיותיו המיניות של דן שומרון ז״ל בימי מינויו לרמטכ״ל.
לעדכונים על הפודקסט ולפודקסטים נוספים של All•in הבית של הפודקסטים 👈 https://bit.ly/3EDmMbn -
בחלק ב׳ של השיחה עם אמיר אורן חוזר הרמטכ״ל לשעבר לצמתים המרכזיים בתפקידיו הציבוריים.
על מלחמת לבנון השנייה ״הפרספקטיבה בולטת לעין, אמרתי להם יהרגו אנשים, צבא צריך בין היתר להילחם כולל במחיר חיי חיילים״, ההחלטה על הצבתו של סגנו משה קפלינסקי בפיקוד הצפון ״בדיעבד שילם מחיר״, פרשת המניות ״הדבר המקומם זה שלא היו דברים מעולם״, אמירתו המפורסמת ״מכה קלה בכנף״: ׳עומד על המשפט הזה׳, בוגי יעלון ״חשב שאני חלק מחונטה, לא מיניה ולא מקצתיה״ והיחסים המתוחים עם חלק ממפקדי צבא היבשה ״ראו במפקד חיל האוויר שהוצנח אליהם את המעשה הנפשע ביותר בתולדות הציונות״ והעבודה עם אהוד אולמרט ״כושר לימוד מדהים וכושר החלטה״.
וגם: מערכת היחסים המיוחדת עם אריק שרון. -
אביגדור פלדמן הוא נצר לרבי מקוצק. על אף הייחוס המכובד והרקע הדתי, הוא נעשה עורך דין. מאז שהתמחה במשרדו של עו״ד אמנון זכרוני המנוח הספיק לטפל בכמה תיקים שהרעידו את אמות הסיפים. הזכורים שביניהם הם תיק קצב, סלימאן אל-עביד שנשפט על רצח חנית קיקוס ז״ל, מרקוס קלינברג, רוצחי הנער דני כץ ז״ל בסכנין ועוד.
בשיחה עם אמיר אורן הוא מביע את דעותיו על מערכת המשפט ונזכר בפעם שהציע לערוך הגרלה כחלופה למתן פסק דין. מודאג מהממשלה הצפויה ״דרעי וסמוטריץ׳ אנשים ששק חטאים על גבם״. מספר על ההצעה שקיבל מפרופ׳ דני פרידמן להתמנות לעליון. מסתייג ממינוי שופטים שצמחו בפרקליטות ״שופט שצמח בפרקליטות, אי אפשר לצפות שיהפוך את עורו״ ומתאר את הטוטאליות המוחלטת שלו לתיק: ״לפעמים אני שוכח שיש לקוח, יש נאשם, יש תיק. איתו אני עובד״.
וגם: המפגש עם עו״ד דייוויד וינר שבוע לפני שהתאבד ודעתו על רות דוד, אז פרקליטת מחוז תל אביב. -
בחלק ב׳ של השיחה חוזר אמיר אורן עם עו״ד פלדמן לימים המתוחים של משפט קצב ״אתה מציג לו את החיים״, תומך בביטול הסדרי טיעון ״מושך את המשפט, מביא לעיוות״ ומספר לראשונה שהכין מכתב ליועצת המשפטית שבו הוא קורא לה לבטל את הסדר הטיעון עם השר לשעבר אריה דרעי. הוא אינו עוקב באדיקות אחרי משפט נתניהו אבל טוען: ״היה צריך להצטמצם לתיק אחד, את מי זה מעניין כל בקבוקי השמפניה?״ ומעיד על עצמו: ״אילולא הייתי משפטן, הייתי הומלס״.
וגם: סולימאן אל-עביד ״אין לי ספק שהוא חף מפשע״.
————
רוצים לדעת לאן הולך עולם הנדלן? מה צריך לעשות כדי שתהיה לכם דירה ואיפה נמצאת ההזדמנות הטובה ביותרעבורכם? מקשיבים עכשיו לפודקסט ׳משקיעים חכם׳ עם עורכת הדין דפנה שחר. בפרק הראשון משה בן זקן, מנכל הקרןלפיתוח ועידוד ענף הבנייה ואבי אבגיל יור התאחדות יועצי המשכנתאות כבר שם ויש להם לא מעט תובנות לחלוק איתכם. אפשר להאזין כאן 👈 https://spoti.fi/3UUvMPc -
נחמיה דגן הוא ממקימי מערך המסוקים של חיל האוויר. תא״ל במיל׳. בתפקידו האחרון היה קצין חינוך ראשי.
על הילדות בכפר חיטים והגירוש מהמושב, ימי מלחמת ההתשה ופרוץ מלחמת יום הכיפורים ׳אני אמרתי שאם ההליקופטרים יעשו מה שעשו במלחמת יום הכיפורים אין הצדקה לקיומם׳. ההסבה לשיריון ״עזר (ויצמן) אמר לי ׳מה אתה הולך לחי״רי בירי׳״. תפקידו של מסוק במלחמה ״הקשר הבינאישי עם הכוח שהוא מסייע לו״, מערכת היחסים עם רן פקר המנוח ותפקידיו של חיל החינוך בצה״ל של היום לעומת העבר.
וגם: מה אמר לו חברו-מפקדו דן שומרון? -
בפרק היום אביגדור פלדמן, מיקירי מערכת ״אפרכסת״ פותח לנו חלון, בשלישית, אל מאחורי הקלעים של בתי המשפט.
על הקולגות ״אני הייתי לוקח את שפטל, משום שהוא מאמין בצדקת הלקוח שלו״, על העבודה כסניגור פלילי ״אתה יכול ללמוד הכל מכתמי הדם״. ההבדל בין ערכאה צבאית לאזרחית ״בבית משפט צבאי יש יותר זיכויים״, הרמה הכללית של השוטרים ״יותר טובה ממה שהתחלתי״, עורכי דין שהופכים לשופטים ״לא כל עורך דין טוב, הוא שופט טוב״ והכיבוש ״שאלו אותי למה אני עותר כל הזמן, אמרתי כי אני רוצה שהם (השופטים) יכתבו, שתהיה ספריית הכיבוש״.
וגם: ״בית המשפט העליון הוא לא הצבא האדום, הוא לא חייב לשיר במקהלה אחת״. -
שי תמרי הוא תת אלוף בדימוס. נפצע כקצין אג״ם של חטיבת הצנחנים בששת הימים והיה בין השאר מג״ד 890 בהתשה, קצין אג״ם פיקוד הדרום ב-1973, ממתכנני מבצע אנטבה ומפקד אוגדה במלחמת לבנון.
בשיחה עם אמיר אורן הם חוזרים לימי מלחמת יום הכיפורים ״אם אריק היה נשאר אלוף הכל היה נראה אחרת״, אשרף מרוואן ״אני לא ידעתי״, המעוזים ״אריק היה מפנה מיד״, וועדת אגרנט ״דדו התקשר אליי, הוא רצה לדעת משהו״, גורודיש ״לא העריך מה זאת מערכה פיקודית״, מבצע אנטבה ״בהתחלה מוטה קצת היסס, יש אדם שנושא באחריות, בסוף הוא מכריע״.
וגם: האחים דב תמרי ונחמיה ז״ל. -
ד"ר שקמה שוורצמן-ברסלר היא פיזיקאית וחוקרת בכירה במכון ויצמן. היא גם מובילת המחאה נגד המהפכה המשפטית. בשיחה עם אמיר אורן, משתפת שוורצמן-ברסלר כיצד סרטון שצילמה במארס 2020, בו קראה לציבור לקחת דגל שחור ולעלות לכנסת, הפך אותה לפעילה פוליטית; על הקצב והנפח המפתיע שתפסה המחאה הנוכחית ("הפחד ממה שקורה מניע לפעילות"); על האם לוין ורוטמן הם בני שכנוע ("אין מה לשבת איתם, זאת אידיאולוגיה שהם מקדמים שנים"); על מקומן של נשים במחאה ("נשים הולכות להיפגע, היציאה שלנו כנשים צריכה להיות משמעותית וחוצת מגזרים"); מה דעתה על הטענה להטייה עדתית של המחאה ("משתמשים בטיעון הזה כדי לייצר שנאה וכוח פוליטי, במקום לקדם פתרון") ומדוע ההצעות להצטרף לפוליטיקה לא מעניינות אותה.
-
בחלק השלישי של השיחה של אביגדור פלדמן עם אמיר אורן הם נוגעים בכמה תיקים מפורסמים וביניהם תיק מרדכי ואנונו ״פרנואיד עם זיכרון מצוין. היה לו משפט: כולם עובדים בשירות הביטחון הכללי, אבל יש כאלו שלא יודעים את זה״, מרקוס קלינברג ״אדם מאוד ממסדי ומאוד צייתן״ והלקוח דורון נויברגר, הגרוש של שרה נתניהו, שאותו ייצג אביגדור במשפט שהתנהל בין שניהם.
לעדכונים על הפודקסט ולפודקסטים נוספים של All•in הבית של הפודקסטים 👈 https://bit.ly/3EDmMbn -
לפני 30 שנה, בחרדת קודש ובהמלצת מפקדה בפרקליטות הצבאית מאיר שמגר. באה דליה דורנר בשערי בית המשפט העליון, אחת מארבע-חמש השופטות הראשונות בו. מאז הגעתה לגיל הפרישה, בשלהי נשיאותו של אהרן ברק, היא מתמידה בפעילות ציבורית נמרצת, למען זכויות האזרח והמיעוט בכלל וחופש הביטוי בפרט.
השופטת בדימוס, שעמדה בראש מועצת העיתונות ומכהנת כנשיאת המכון הישראלי לעיתונות, שהקימה ומממנת כדי לחנך את הציבור - ובמיוחד הנוער - לאוריינות תקשורתית בסביבה רוויית כזבים, מחייכת כאשר היא מתוייגת כ״פריווילגית״, ״אליטה״ ומוטבת שיטת ״חבר מביא חברה לעליון״.
דולי גרינברג, לימים דליה ועם נישואיה דורנר, נולדה בטורקיה וחוותה בארץ יתמות, מצוקה, בדידות וקשיי קליטה. התפנית באה עם גיוסה לשירות חובה באמ״ן ועם לימודי המשפטים. היא מעידה על עצמה שציוניה היו, ברובם, ״עלובים״, אך משום שאחד המרצים, שופט העליון אגרנט, שיבח עבודה שהגישה לו, ראו בה בטעות תלמידה מצטיינת. בחיפושי הפרנסה יזמה פנייה לפרקליטות הצבאית ולהפתעה, ללא קשרים, התקבלה ונשארה בצה״ל עד לתפקידי הסניגורית הצבאית הראשית ושופטת עירעורים, כאלופת-משנה מהראשונות מחוץ לחיל-הנשים.
שמגר סמך את ידיו על מינויה לשופטת מחוזית ולאחר שנים גם לעליון. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ היא מספרת על יחסיה עם השופטות הנוספות, על ההגזמה בדימוי כוחו של נשיא העליון (והעוול שנגרם לברק בהצגתו כשליט יחיד בשעתו ברשות השופטת), על חלקה בבג״ץ אליס מילר ועל אופן העבודה - ביחידות, בהתייעצות קבוצתית, בהרכב הדן בתיק - של השופטים. דורנר מצטטת מה שאמר לה הנשיא בדימוס לנדוי, כשנקלע לחדרה בעוד מוצרט מתנגן ברקע, ומה השיבה לו.
כמי שהטיפה כבר לפני שני עשורים להקמת ״פיגומים חוקתיים״, דורנר נחרדת למראה ההסתערות על מערכת החוק. למרות המזג השיפוטי הטבוע בה, אינה מהססת לחרוץ, ״הם מפרקים את המדינה״. -
ב-14 בדצמבר 2022, חודש וחצי לאחר הבחירות לכנסת ושבועיים לפני השבעת ממשלת נתניהו-דרעי-סמוטריץ׳-בן גביר-גולדקנופף, נפגשו ארבעה פעילים במשרדו של אורני פטרושקה, יזם, טייס קרב לשעבר וחותר מתמיד לשלום.
היו שם הרמטכ״ל ומפקד חיל האוויר בדימוס דני חלוץ, מנכ״ל משרד ראש הממשלה לשעבר יוסי קוצ׳יק ועו״ד גלעד שר - משפטן, לפנים גם חייל ועיתונאי, מנהל לשכת ראש הממשלה אהוד ברק ושותף ליוזמות שלום עם הפלסטינים וסוריה.
כשייכתבו דברי ימי התנועה האזרחית המצליחה ביותר בתולדות המדינה, התנגדותם של מאות אלפים למזימתו של שר המשפטים לוין, בברכת נתניהו, להסתער על מערכות החוק, ייוודע מקום של כבוד לאותו מפגש חלוצי של מטה המאבק. כך, שם, נוסד הגרעין. בהמשך הצטרפו אליו ד״ר שקמה שוורצמן-ברסלר, עו״ד - המשנה לשעבר ליועץ המשפטי לממשלה - דינה זילבר, אילן שילוח, יהודה אדר ומאוחר יותר גם האלוף בדימוס עמוס מלכא. ערן שוורץ, טייס במילואים שניהל את בית יגאל אלון כשקוצ׳יק היה שם יו״ר, מנהל את המטה.
שר, גילי בפי מודעיו, אינו חושף סודות מהחדר. הוא אמון על שמירת סוד. בנו של שליח משרד החוץ בפאריז, טנקיסט בשריון בסיני במלחמת יום הכיפורים, מפקד - עד אל״מ ומח״ט - בהמשך שירות החובה ובעשרות שנות מילואים, שופט צבאי (צאלים ב׳) וסניגור (ועדת וינוגרד, תיק 3000), עורך חדשות ב״קול ישראל״, חבר בצוותי המו״מ של רבין וברק, שותף למגעים חשאיים ולעיבוד מיתווים לשלום.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר שר על ילדותו בקיבוץ מחניים, על לחימת הטנקים המתמעטים בגדוד הסדיר 46 (דוד שובל) מחטיבה 401 (דן שומרון) בכוחות הצבא המצרי, על שיבוצו כשופט בתיק אסון תרגיל ההתנקשות בסדאם חוסיין ועל ההישגים והאכזבות באותה שנה וחצי של ממשלת ברק. הוא מוחה בחריפות על מאמצי תומכיו של נתניהו לצייר את ברק ככוח שמאחורי המחאה ומדגיש שמטה המאבק אינו מנהיג את התריסרים הרבים של אירגונים ארציים ומקומיים הפועלים מאז תחילת ינואר - ביניהם שהתנסו עוד במחאות מנדלבליט ובלפור בעשור שעבר - אלא רק מתאם ומתעל את הרוח הגדולה שהתרוממה והתקוממה. -
בחלק השני של השיחה מאפיין רב-ניצב בדימוס קראדי את דיוקנו של השוטר הישראלי ואת מניעיו להישאר בשירות מעניין אך לא מתגמל, מתאר את הגידול במשמר הגבול על חשבונה של המשטרה הכחולה (״הפלוגות מלאות, אבל הניידות ריקות״), סוקר את החלטותיו לאחד את אגפי החקירות והמודיעין ולהעביר את ניצב מזרחי לתפקיד אחר ומבחין בין שר בעל רקע אזרחי (הנגבי) לבין יוצאי השב״כ עזרא ודיכטר.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מדבר קראדי על המתח המובנה ביחסי שר-מפכ״ל, משחזר את ועדת זיילר לחקירת פרשת פריניאן מזוויתו, מנמק את התנגדותו לייבוא גל הירש ממילואי הפיקוד הצבאי הבכיר (״לא אישית, הוא קצין רב-זכויות, אבל תת-אלוף, חבל שלא הגיע למשטרה כמפקד מחוז״), מציין שקבוצת הניצבים ומעלה שהוא מרכז מתמקדת במאבק בהשתלטות בן גביר על המשטרה ומודה שאינו יכול למחוק מזכרונו מידע מודיעיני על פוליטיקאים. תיקיהם הפליליים של פוליטיקאים, מגלה קראדי, נפתחים בדרך כלל בחומר שמעבירים מתחריהם בתוך מפלגותיהם. אשר לו עצמו, הפוליטיקה מושכת ודוחה אותו בו זמנית. לשמע השיחות איתו, די ברור איזה קוטב ינצח.
-
על פי הגדרתו, ירון לונדון הוא כלבויניק. הילד הקורא שהיה, וחלם להיות מאייר, הפך להיות מהיוצרים הפוריים שהיו לתרבות הישראלית. מראשוני הקריינים בקול ישראל, ראש וראשון המראיינים בטלויזיה. האיש שעשה כמעט הכל ונותר סקרן וחד כתער.
בשיחה מיוחדת עם אמיר אורן הוא חוזר לימי ילדותו בתל אביב, מספר באופן נדיר את נסיבות מותה של אמו זיכרונה לברכה, נזכר בפעם שבה ראיין את הדלאי לאמה, בטלפון שקיבל ממשה שרת, בחטיבה 401 בפיקודו של דן שומרון שאליה הצטרף בימי מלחמת יום הכיפורים ובאוגדה של האלוף מנדלר שנהרג במהלך המלחמה.
