Avsnitt
-
פרק #32
מדיקל, קריפטו וניהול צוות גלובלי - מה יותר מעניין לדעתכם
בואו הקשיבו לנתנאל הרוש מארח בתוכנית את יהודית שרעבי מדברים על מדיקל, קריפטו וניהול צוות גלובליתקצירבפרק זה, יהודית שרעבי משתפת מהניסיון שלה בתחומים שונים כמו תחום המדיקל, קריפטו, וניהול צוותים גלובליים. הפרק עוסק באתגרים השונים שכל אחד מהתחומים הללו מציב, ואיך היא מצליחה לעמוד בכל אתגר בדרך. במהלך השיחה היא מתארת את היתרונות והחסרונות של כל תחום, ואת ההשפעות של ניהול צוותים גלובליים כאשר הצוות..
מראיין: נתנאל הרוש
אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקאסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל: [email protected]
-
Saknas det avsnitt?
-
פרק #31"קוד ספגטי" עם אלכס קומנוב בואו הקשיבו לנתנאל הרוש מארח בתוכנית את אלכס קומנוב ומדברים על מה זה "קוד ספגטי"תקציר
בפרק זה, נתנאל הרוש מארח את אלכס קומנוב מנצח תחרות הבדיקות הישראלית ISTC לשנת 2023, בעל הערוץ ביוטיוב Geek of Automation ומוביל Playwright בישראל בנושא המאמר האחרון שלו במגזין "עולם הבדיקות" גליון מס 36 "אל תפחדו מקוד ספגטי".
בפרק ידברו נתנאל ואלכס על האתגרים והתקלות הקשורים לכתיבת "קוד ספגטי" – מונח שמתאר קוד מסובך, לא מובנה וקשה לתחזוקה. השיחה מתמקדת במאמר שאלכס פרסם בנושא במגזין "עולם הבדיקות," ומציעה טיפים לכתיבת קוד נקי וקל לתחזוקה, תוך הימנעות מדפוסי קוד בעייתיים.
מראיין: נתנאל הרוש
אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקאסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל
-
פרק #30סיכוני מוצר וסיכוני פרויקט בואו לשמוע את קובי יונסי מרצה מוביל בתחום הבדיקות מציג את ההבדלים בין סיכוני מוצר לסיכוני פרויקט על פי הסמכת ISTQB.
בפרק הפעם נשוחח על סיכוני מוצר וסיכוני פרויקט אשר נמצאים בפרק מס 5 בסילבוס של ISTQB
סיכוני פרויקט ומוצר בבדיקות תוכנה מתייחסים לאיומים פוטנציאליים שעלולים לפגוע בהצלחת הפרויקט או באיכות המוצר הסופי. סיכוני פרויקט כוללים גורמים כמו עיכובים בלוחות זמנים, חריגות בתקציב, חוסר במשאבים או בכוח אדם, בעיות תקשורת בין צוותי הפיתוח והבדיקות, ושינויים בלתי צפויים בדרישות הלקוח. סיכוני מוצר מתמקדים באיומים על איכות התוכנה עצמה, כמו באגים חמורים, בעיות ביצועים, כשלים באבטחת מידע, חוסר תאימות למפרטים או לדרישות המשתמשים, ותקלות בשימושיות. זיהוי וניהול נכון של סיכונים אלו חיוני להבטחת הצלחת הפרויקט וסיפוק מוצר איכותי ואמין.בפודקאסט אשוחח בפירוט על כל אחד מהסיכונים ואציג אלטרנטיבות לטיפול בהם.אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקאסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל:
-
פרק #29מנצחי תחרות הבדיקות הישראלית ISTC לשנת 2024בואו הקשיבו לניצן גולדנברג ונתנאל הרוש מארחים את אברהם ואוריה, מנצחי תחרות הבדיקות השיראלית ISTC לשנת 2024תקציר
ניצן גולדנברג ונתנאל הרוש מארחים את מנצחי תחרות הבדיקות הישראלית לשנת 2024.
אברהם בוטבול ואוריה ולדמן הם המנצחים הגדולים של תחרות הבדיקות הישראלית ISTC לשנת 2024.
בראיון, מספרים אברהם ואוריה על הדרך שהם עשו מרגע שהחלו להתחרות בתחרות בשנת 2023 כאשר הם לא עלו לגמר ועד השנה אשר הם עלו לגמר ואף חטפו את המקום הראשון. הם יספרו על החוויות שלהם בתחרות, מה הם לקחו מהתחרות וכמובן הכי חשוב, מה הסוד שלהם!
מראיינים: ניצן גולדנברג ונתנאל הרוש
[email protected] :אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקאסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל
-
פרק #28איך לעקוף באג בפרודקשן (האנושי) עם אוהד יפרח בואו הקשיבו לניצן גולדנברג ונתנאל הרוש מארחים את אוהד יפרח בפרק סופר מרגש על הדרך שעבר אוהד כמהנדס בדיקות בכירובעל שיתוק מוחיןתקציר
ניצן גולדנברג ונתנאל הרוש עושים ראיון משותף עם אוהד יפרח, מהנדס בדיקות בכיר בחברת Gett.
אנו נדון על הראיון שניצן ואוהד עשו בגליון מס 14 של מגזין "עולם הבדיקות
אוהד מספר על הדרך שעשה מאז שהיה רק בן חצי שעה שקיבל חיסון כתינוק אשר גרם לחום גבוה ודלקת בקרום המוח והשאיר את אוהד נכה עם שיתוק מוחין בכיסא גלגלים.
בראיון, מספר אוהד על הקשיים שהוא חווה בצעירותו ואשר המשיך לתקופה שלו כבגיר ועד לרגע שהוא החל לחפש עבודה. אוהד נתקל בדרכו בטריקת דלתות רק בשל היותו נכה עד אשר הגיע לחברת NICE ומצא את מקומו בתעשייה. משם המשיך אוהד לחברת ICQ האגדית אשר אוהד עבד שם כ-11 שנים. לאחר מכן חזר אוהד לעבוד שוב בחברת NICE ולאחר כמעט שנתיים, שני חברים טובים שעבדו עימו ב-ICQ לחצו עליו לעבור לעבוד בחברת Gett יחד איתם ומאז הואד עובד שם.
אוהד מסתובב בארץ ומעביר הרצאות על סיפורו המרגש. החלום של אוהד זה לפתוח חברת כ"א אשר עוזרת לאנשים עם מוגבלויות למצוא את מקומם בשוק העבודה.
אנו מציעים לכם להכין את הממחטות כי אתם לא תסיימו עם עיניים יבשות אחרי שתקשיבו לפרק המרגש הזה.
מראיינים: ניצן גולדנברג ונתנאל הרוש
[email protected] :אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקאסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל
-
פרק #27לקריירה - מנהל או מנהיג QA לעשות בואו לשמוע את ניצן גולדנברג ונתנאל הרוש מראיינים את המנטורית הבינלאומית בשיטת Elevate ובעלת הטור "לעשות QA לקריירה" במגזין "עולם הבדיקות", איילת מלמד כהן.תקציר
איילת מלמד כהן, מנטורית למנהלי פיתוח ו-QA בסטאראפים ומאמנת בינ״ל בדרגת PCC לפיתוח מנהיגות בשיטת Elevate. איילת, שהתארחה אצלינו גם בפרק 11, משלבת בין שתי העולמות הללו בהרצאות, סדנאות ובטור ״עושים QA לקריירה״ במגזין עולם הבדיקות.
הפעם דיברנו על מהו הדבר העיקרי שמבחין בין מנהל למנהיג ואיך אנחנו יכולים לבטא את המנהיגות שקיימת בנו וליצור השפעה.
דיברנו על הצורך של כולנו להשפיע בעבודה ומחוצה לה - על עצמינו, על איך אנחנו נתפסים, על החלטות שמתקבלות ועל כיוון פיתוח הקריירה שלנו. כמה הדרך לעשות זאת חוצה את גבולות הסמכות הפורמלית או הטייטל, ועוברת דרך מנהיגות עצמית.
מנהיגות כזאת מאפשרת לנו להשפיע לא רק על מה שקורה, אלא להגיב בהצלחה לדברים בחיים שאנחנו לא שולטים בהם, שהם הרבה מעבר להגדרת התפקיד. איילת נותנת לנו דוגמא איך כ-Head of Quality הייתה צריכה לעשות בדיוק את זה, ומה כדאי לנו לתרגל ואיך.
״אתה יודע, בעבר ואצל חלקינו עד היום, כששומעים את המושג מנהיג.ה, אסוציאטיבית מדמיינים אדם עם כריזמה מתפוצצת, ייחודית, בעל יכולות מיוחדות שלא לומר סגולות נדירות, נכון? אני חשבתי בעבר שזה מולד ו״או שיש לך את זה או שאין לך את זה״
אבל המחקרים העדכניים ביותר, ולא רק הם, תסתכל מה קורה מסביבך, מצאו שמנהיגות היא רק 30% מולדת ו- 70% נרכשת על ידי אימון, למידה והתנסות, כמו כל דבר שאתם מפתחים ומשכללים עד שאתם טובים בו.
אז בפועל, מנהיגות היא לא תפקיד, היא לא אדם, אלא צורת התנהלות והיא בעיקר נרכשת״מראיינים: ניצן גולדנברג ונתנאל הרוש.
[email protected] :אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקאסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל
-
פרק #25טכניקת בדיקות מבוססת נסיון ניחוש שגיאות - Error Guessing בואו לשמוע את קובי יונסי מרצה מוביל בתחום הבדיקות מציג את אחת מטכניקות הבדיקות מבוססות ניסיון "ניחוש שגיאות - Error Guessing" על פי הסמכת ISTQB.
בפרק הפעם נשוחח על גישת ניחוש שגיאות
אחת השיטות המוכרות בטכניקות בדיקה מבוססות ניסיון היא שיטת ניחוש שגיאות.
שיטת זאת מבססת את הניחוש על היכרות מוקדמת של הבודקים עם המערכת או עם מערכות מיחשוב דומות. היכרות שיכולה לאפשר להם לנחש מראש איפה יכולות להסתתר תקלות.
בשורטקאטס נתאר את הטכניקה ואופן יישום השיטה הלכה למעשה.
נשוחח על היתרונות והחסרונות של השיטה.
נמליץ מתי כדאי ואיך כדאי ליישם את השיטה, באילו מצבים ועל פני אלו מוצרים?
בשיחה אתאר תקלה אפשרית במערכת ניהול שכר לעובדים שניתן יהיה לעלות עליה באמצעות טכניקת ניחוש שגיאות.
לסיום, נסכם במספר מילים מה הוא הערך המוסף שהטכניקה יכולה להוסיף לצוות הבדיקות ונשאיר לכם להחליט אם תרצו לממש אותה אצלכם בחברה.
[email protected] :אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקאסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל
-
פרק #24סטארט אפ VS קורפורייט עם ג'ני רויטמן בואו הקשיבו לנתנאל הרוש וג'ני רויטמן מדברים על מה ההבדלים בין לעבוד בחברת סטארט אפ לבין קורפורייטתקציר
ג׳ני רויטמן, מנהלת בדיקות, בהתמחות על תחום המדיקל.
כיום QA Manager בחברת Igentify - סטארט אפ בתחום הבריאות הדיגיטלית, המשחררת צווארי בקבוק בתהליך הבדיקה הגנטית, דרך היועץ הגנטי הדיגיטלי שלה.
״אני מאמינה שבודק זה יותר אופי מאשר לימוד אינטנסיבי. ברור שצריך ללמוד ולהשתפר כל הזמן, להכיר כלים ומטודולוגיות, לשפר תהליכים, אבל העיקר - שזה אצלכם באופי. אז אם אתם אלו שרואים באגים בעולם אפילו בחיים הפרטיים (מזגן תקול באוטובוס, שלט חוצות עקום, שני רווחים בין מילים בוורד וכו׳) - לכו על זה. תמצאו לכם את הדרך - אם זה ללמוד לבד או לעשות קורס, אם זה סטארטאפ קטן או חברת קורפורייט ענקית. תעשו מה שטוב לכם. תמצאו לכם את העבודה שאליה תרצו להגיע בחיוך כל בוקר.״
בפודקאסט שלפניכם אנחנו דנים בהבדלים בין סטארטפ לקורפורייט, הן בהיבטים של בדיקות ובכלל. על תרבות אירגונית ותהליכי קבלת החלטות, על כלים וטכנולוגיות והיקף הפרוייקטים. במה סטארטאפים יכולים ללמוד מקורפורייט ולהפך והיכן כדאי להתחיל לעבוד וללמוד אם זו העבודה הראשונה שלנו.
מראיין: נתנאל הרוש
: [email protected] : אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקאסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל
-
פרק #22 Jam.Dev בואו להכיר את בואו הקשיבו לראיון של ניצן גולדנברג ונתנאל הרוש מראיינים את הבעלים המשותפים של אחד הכלים העולים בקהילת הבודקים והמפתחים Jam.devתקציר
בפרק הזה אנחנו מארחים את המייסדים של חברת Jam.Dev - דני גרנט ואירפטה.
הפעם אנחנו מבצעים אירוח מרובה משתתפים של 2 מראיינים: נתנאל הרוש וניצן גולדנברג עם 2 המסיידים של חברת Jam.Dev.
דני ואירטפה מספרים למה הם הקימו את החברה, איך הגיעו לשם Jam, ומה צופה העתיד של החברה.אני וניצן מספרים להם על החוויה האישית שלנו משימוש יום יומי במוצר של מעל שנה, למה אנחנו כמשתמשים מצפים לראות בהמשך (סוד קטן - דיווח באגים בקליק במובייל), ואיך היום אנחנו לא רואים את עצמנו מדווחים באגים ב-web ללא הכלי הזה.
Summary
In this episode, we host the founders of the Jam.Dev Company - Danny Grant and Irtefa
This time we are doing a multi-participant hosting of 2 interviewers: Natanel Harush and Nitzan Goldenberg with the 2 hosts of the Jam.Dev company.
Danny and Ertapa tell why they founded the company, how they got there Jam, and what the future holds for the company.
Nitzan and Netanel will tell them about their personal experience from daily use of the product for over a year, what they as users expect to see in the future (a little secret - reporting bugs with a click on mobile), and how today they can't see themselves reporting bugs on the web without this tool.
מראיינים: נתנאל הרוש וניצן גולדנברג.
-
פרק #21"איך עושים בדיקות על משחקים" בואו לשמוע את נתנאל הרוש ואביתר הכהן , מנהל בדיקות בחברת גיימינג "מטיפיק" מדברים על איך עושים בדיקות למוצר גיימינג.תקציר
אביתר הכהן, יזם בתחום הבדיקות בהתמחות בדיקות בעולם הגיימינג.
כיום אביתר משמש כ-QA & Automation Tech Lead בחברת גיימינג
וכ-QA Architect בחברת סייבר.
"תמיד הייתי גיימר, והייתי משתגע כאשר אני פגשתי באגים במשחקים עוד מהימים של משחקי מחשב על קונסולות ארקייד שלא נדבר על משחקי מחשב של ווינדוס 95"
את עולם הבדיקות בנישה של גיימינג הכיר אביתר לפני כ-5 שנים במהלך פרויקטי בדיקות ועבודות מזדמנות שלקח על עצמו מערוצי טלגרם יעודיים.
מרגע שבדק את המשחק הראשון, ידע שיש בעולם הגיימינג קרקע עשירה לבודקי תוכנה.
בדיקות בעולם הגיימינג זה תחום צעיר לאנשי הבדיקות ויש בו הרבה מקום ליצרתיות והכנסה של מתודולוגיות חדשות כלים מעניינים ודברים שאתה ממש ממציא את הגלגל בהם.
הציטוט של אביתר הוא המשפט הקבוע שלו שאנשים שומעים שהוא בודק תוכנה בעולם הגיימינג, אולי זה גורל אולי זה השגחה אבל בעיניו לא סתם התגלגל לעולם הגיימינג.
מילד ששבר עכברים וקונטרולרים מבאג מעצבן שמונע ממך להגיע ל-game reward chest בנסיך הפרסי של שנת 89 ,ללשבור משחקים כחלק מבדיקות תוכנה בגיל ה-20 המאוחרות.
בפודקאסט שלפניכם אביתר מספר טיפה מן הים הגדול של התהליך אותו עבר בשנים האחרונות, אתגרים בעולם הגיימינג, הצלחות, חשיבה מחוץ לקופסא ובעיקר הצורך הגדול בלהשאר מעודכן בטכנולוגיות מסביב לעולם.
מראיין: נתנאל הרוש.
אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקאסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל: [email protected]
קישור לערוץ הפודקאסט שלנו
-
סיכום השורטאקסט
בפרק הפעם נשוחח על טבלאות החלטה.
טבלאות החלטה הן חלק מטכניקות בדיקה של קופסא שחורה, הן כוללות פריסה של תנאי לוגיים שיוצרים מצבי בדיקה שונים כאשר לכל תנאי בדיקה יש היתכנות של חיובי או שלילי כך שכל קומבינציה של תנאים תייצר עבורנו מקרה בדיקה ייחודי.
בשורטקאט אדבר על אופן יצירת טבלת החלטה, על היכולת לצמצם אפשרויות ולייעל את תהליך כיסוי הבדיקות. אסקור את היתרונות והחסרונות של השיטה שמקובלת מאוד במוסדות פיננסים כמו בנקים וחברות ביטוח וגם בגופים ממשלתיים ומוסדיים אחרים ונסיים במשימה לקהילת המאזינים שלנו.
=====================================
משימה למאזינים:
עליכם ליצור טבלת החלטה לפי התנאים הבאים:
התוכנה היא עבור חברת ביטוח ישראלית שמציעה פוליסת ביטוח ייחודית למבוטחיה,
מי שרשאי להיות מבוטח יצטרך לעמוד בקריטריונים הבאים:
הלקוח הינו תושב ישראל
גילו של הלקוח אמור להיות בטווח של 18 עד 65 שנים
לקוח מעשן - יכול להיות מבוטח ללא הנחה
לקוח שאינו מעשן - יכול להיות מבוטח ולקבל הנחה בגובה של 10%
* עליכם ליצור טבלת החלטה, בכדי לשקף את כלל מצבי הבדיקה ולרשום כמה מינימום מקרי בדיקה צריך בכדי לכסות את הפונקציונאליות של הדרישה.
את הפתרון, עליכם לשלוח למייל [email protected] והזוכה הראשון/ה שישלחו את הפתרון הנכון יועלו לשיחה בפודקסט הבא
בהצלחה!
-
פרק #19"ראיון המעלית" - טיפים למחפשי עבודה בואו לשמוע את נתנאל הרוש ולימור שחר משנה למנכ"ל וסמנכ"לית משאבי אנוש בקבוצת UCL מדברים על כל מה שצריך לדעת כאשר מחפשים עבודה בבדיקות תוכנה.תקצירבפרק הזה נתנאל הרוש מדבר עם לימור שחר משנה למנכ"ל וסמנכ"לית משאבי אנוש בקבוצת UCL על ראיונות עבודה, למה צריך קורות חיים ואיך לכתוב אותם, על מה רצוי להתמקד, איך מתמודדים עם שאלות בראיון, איך בכלל מתוכננים לראיון עבודה, ואיך לקבל דחיות (rejects) ולהפיק מהם את מירב התועלת.קבוצת UCL שהוקמה בשנת 2012, החברה מתמחה בפתרונות תוכנה לתחום מערכות מידע. לימור בעלת ניסיון של כ-25 שנים בהובלת פתרונות ללקוחות תוך ליווי המועמדים והתאמת תהליך הגיוס הטכנולוגי לצורך העסקי של הלקוח. החברה משווקת מוצרי תוכנה ופתרונות טכנולוגיים בעולמות הליבה, הדיגיטל וה-DATA. מספקת שירותי ייעוץ ומיקור חוץ ללקוחות בתחום התוכנה. החברה מגייסת גם בימים אלה למגוון תפקידים: מנהלי פרויקטים, מנתחי מערכות, מפתחים ובודקי תוכנה.ניתן להתעדכן במשרות הפתוחות באתר החברה https://ucl-group.co.il ו/או לשלוח קו"ח ישירות ללימור במייל[email protected]
מראיין: נתנאל הרוש.
[email protected] :אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקאסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל
-
פרק #18בדיקות מבוססות מודל בואו לשמוע את נתנאל הרוש וד"ר מיכאל בר-סיני מחברת Provengo מדברים על בדיקות מבוססות מודל.תקצירמיכאל הוא ה-CTO של חברת פרובנגו, סטארטאפ ישראלי שיצא מאוניברסיטת בן-גוריון ובונה כלים לבדיקות מבוססות מודל. לפני זה היה חוקר באוניברסיטה, ועבד בחברות וגופים שונים בארץ, באנגליה, ובארצות הברית.בפרק זה נדבר עם ד"ר מיכאל בר-סיני על בדיקות מבוססות מודל (MBT - Model Based Testing). גישה זו מאפשרת לבודקים להתמקד באפיון הפונקציונליות של המערכת הנבדקת במקום בכתיבה ותחזוקה של תסריטי בדיקה. את האפיון עושים בעזרת מודל ממוחשב, ממנו ניתן לייצר תסריטי בדיקה רבים, ואף לבנות חבילות בדיקה באופן אוטומטי עבור מטרות שונות (למשל חבילת רגרסיה, חבילת smoke tests, או חבילה המתמקדת בסט פונקציונליות מסויים).בנוסף, מודלים כאלו מאפשרים להבין דרישות מערכות בצורה טובה - למשל על ידי יצירת שרטוטים שלהם, המאפשרים למצוא בדרישות סתירות אפילו לפני שהמערכת נכתבת. כך בודקים יכולים לעזור לאנשי המוצר לגבש את האפיון לפני שהפיתוח מתחיל בכלל לעבוד.
מראיין: נתנאל הרוש.
[email protected] :אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקאסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל
-
פרק #17ראיון עם מוביל בדיקות נחום דימרנחום דימר, בעלים של חברת Cloudbeatבואו לשמוע את נחום מספר על הדרך שעשה ועל חייו האישיים עד שהגיע לתחום הבדיקות, איך עבר לעולם היזמות ולמה הקים דווקא חברת מוצר אוטומציה.תקצירנחום יספר על חייו האישיים ועל המסלול שעבר עד שהגיע לתחום הבדיקות. איך עבר לעולם היזמות והקים חברת מוצר אוטומציה אחרי שזיהה צורך בתעשייה.במפגש נדבר על עולם האוטומציה, כלים בשוק והבדלים ביניהם. מה נדרש מבודק אוטומציה ואיך עוברים מבדיקות ידניות לאוטומציה.במפגש נשוחח גם על מגמות וטרנדים בתחום הבדיקות האוטומטיות והשילוב של AI.נחום מדבר על עבודה בבדיקות בחו"ל כמי שמרכז הפעילות שלו הוא באירופה (פולין), מה ההבדל בין בודק תוכנה בארץ אל מול בודק תוכנה באירופה או באמריקה.בסוף הראיון שוחחנו על טיפים והיערכות לבוגרי קורס שמעוניינים להיכנס לתחום.איך מוצאים עבודה בבדיקות? איך להגיע מוכן לתעשייה? ומה הם הצעדים שמומלץ לעשות לכל מי שסיים קורס.
מראיין: קובי יונסי. -
פרק #16ראיון עם מובילת בדיקות קארין זלוףקארין זלוף, מובילת בדיקות בחברת Autodeskבואו לשמוע את קארין מספרת על הדרך שעשתה ב-10 שנים האחרונות בתחום הבדיקות, על היוזמות שהניעה, האתגרים ועל קפיצות ההתפתחות ששאפה אליהן בשתי החברות בהן עבדה.תקציר
קארין החלה את הדרך שלה בהייטק בגיל 21, כאשר ביטלה את הרישום לתואר והחליטה לשנות כיוון ולהתחיל קורס בבדיקות תוכנה. בפודקאסט תוכלו לשמוע על הדרך שעשתה בחברה הראשונה בה עבדה 8 שנים במהלכן התנסתה לראשונה בתהליכים שלא נוגעים רק לבדיקות בחברה, הניעה יוזמות, סיימה תואר ב״מערכות מידע״ בהצלחה וזאת תוך קבלת הובלה של הבדיקות על מוצר חדש ומוביל בארגון. אבל, קארין לא נחה שם והחלה לקחת חלק גם בגיוס בודקים וללוות אותם מקצועית בצוותים השונים בחברה.
[email protected]: אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקאסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל
זה רק חלק מעוד הרבה אתגרים שלקחה על עצמה וגם זימנה לעצמה כדי להגדיל את סל היכולות שלה כבודקת תוכנה.
ב-2020 הגיעה הקורונה ועם חזרתה של קארין מחופשת לידה, החליטה לחזור לשוק העבודה ולחפש את המקום הבא להתפתח בו והפעם כאמא טריה.
בשנתיים האחרונות, קארין עובדת בחברת אוטודסק כמובילת בדיקות בסייט בת״א וכבודקת ידנית ואוטומציה בצוות פיתוח האחראי על הפיתוח והתחזוקה של שני מודולים - Meetings ו-Correspondence בשני מוצרים המפותחים כאן בישראל - ACC ו-BIM360.
בפודקאסט קארין משתפת בטיפים ועונה גם על שאלות הנוגעות להורות בהייטק, ההתמודדויות ועל איך מתנהלים נכון כשיש לך שני תחומי אחריות בחברה עם מחוייבות כלפי צוות פיתוח ולבודקים מצוותים אחרים. -
בדיקות נגישות חלק ב
חלק ב' בנושא נגישות עם אלון פרידמן ויסברד, מומחה נגישות דיגיטלית בחברת Wix.
נתמקד בכלים ובאיך בודקים נגישות.
בפרק זה נצלול לבדיקות הנגישות עצמן. נכיר כלים ונעשה את הבדיקות hands-on, כאשר למעשה מדובר בפורמט של פודקאסט, המבוסס על שמיעה, אנחנו נתאר הכל באופן שיהיה נגיש למאזינים וגם לעיוורים.
הנחיות WCAG:
פועלים לפי הנחיות של ארגון האינטרנט הבינלאומי. קובץ ההנחיות לתוכן הנגיש באינטרנט הנקרא WCAG. בגרסה עדכנית 2.2. הגרסה מורכבת מעשרות קריטריונים, אשר מחולקים ל-4 קטגוריות-על עיקריות: Perceivable, Operable, Understandable, Robus. הקריטריונים מחולקים לשלוש רמות: A, AA, AAA. רמה A - הדרישות הבסיסיות ביותר.
רמה AA - דרישות חשובות ביותר אבל פחות.
רמה AAA - זה רמת ה nice-to-have שתיתן נגישות טובה מאוד, אבל לא מצופה שכל אתר יעמוד בכל הסעיפים האלה. רוב החקיקות בעולם וגם בישראל, סובבות סביב רמה AA.
כשניגשים לצ'קליסט כזה, חשוב תמיד לזכור קודם כל את המשתמשים ולהבין איך הם משתמשים באינטרנט, וכיצד הקריטריונים האלה עוזרים או מפריעים להם בחוויה שלהם.
בפודקאסט לא נעבור על כל הרשימה. ניקח כמה דוגמאות. מומלץ להיכנס ל WCAG ולקרוא בעצמכם.
בדיקות עם מקלדת:
ציועדת עבור אנשים המסוגלים להשתמש רק במקלדת ולא בעכבר, בגלל מוגבלות פיזית כלשהי משמש גם עבור אנשים שמשתמשים בכל טכנולוגיה מסייעת אחרת (כגון סוויצ'ים, ג'ויסטיקים וכו'). לדוגמה: אדם שמחזיק מקל בפה ומקליד בעזרתה במקלדת שמונחת אנכית מולו. חשוב לזכור את המשתמשים הללו, ולכבד את המאמץ שהם משקיעים.
מה בודקים?
נשתמש במקש ה-TAB המשמש אותנו לעבור בין אלמנטים אינטראקטיביים (קישורים, כפתורים, שדות טפסים וכו'). יש לשים לב שאלמנטים לא אינטראקטיביים כמו סתם טקסט לא אמורים להגיע אליהם עם TAB.
דבר ראשון - לוחצים על כפתור ה-TAB ועוברים על כל העמוד. רוצים לראות שמגיעים לכל דבר אינטראקטיבי. כלומר, אם דילגנו על כפתור, זו בעיה.
דבר שני - לשים לב שתמיד יש סימון ברור לפוקוס (דוגמת המלבן הכחול שיש מסביב). אחרת לא נדע איפה הפוקוס.
לגבי דפדפן הספארי - כברירת מחדל ה-TAB לא עובר בין כל האינטרקטיביים, אז מומלץ להיכנס להגדרות הנגישות ולסדר שיתנהג כ-TAB רגיל.
דבר שלישי - בלי עצירות מיותרות. כלומר, אם יש לנו תבנית של רשימת אירועים, ולכל אחד יש תמונה, כותרת ו"קרא עוד" וכל אחד מהם הוא לינק לאותו מקום, אז יש כאן סתם 3 לינקים במקום אחד. וכאמור, על חלק מהמשתמשים זה ממש מכביד.
דבר רביעי - יש לדאוג שהכל יהיה שמיש במלואו. כלומר, לא מספיק שהגעתי ללינק/כפתור, אם אני הגעתי ואני לוחץ ENTER ולא קורה כלום - זאת גם בעיה. בקיצור - לחזור על אותן בדיקות פונקציונליות של עכבר, עם מקלדת.
דבר חמישי - לוודא שיש "מעקף בלוקים". בשביל להקל על משתמשי מקלדת שכבר נמצאים באתר, ולא רוצים בכל עמוד לנווט דרך כל התפריט שנמצא ב-HEADER, אז מוסיף קישור שמדלג באופן ישיר אל התוכן הראשי. איך בודקים את זה? עושים קליק אחד בשדה של ה-URL בדפדפן, ומשם מתחילים ללחוץ על TAB. הדבר הראשון שאמורים להגיע אליו זה "קישור לתוכן הראשי", ולחיצה על ENTER עליו, הקישור אמור לדלג ישירות לתוכן הראשי.
הערה: ב-WIX זה מוטמע אוטומטית בכל האתרים, כך שגם לבודק אין מה לבדוק את זה בכל אתר מחדש וגם למי שבונה את האתר אין צורך לדאוג לזה. אלון ציין שזה אחד הדברים היפים ב-WIX, כשמוסיפים פיצ'ר כזה זה מתקן בבת אחת עשרות מיליוני אתרים.
נקודה אחרונה לגבי מקלדת - ניהול פוקוס. למשל לחצתי על כפתור - לאן הפוקוס עובר? דוגמה: לחצתי על כפתור לפתיחת מודול. השאלה האם הפוקוס נשאר על הכפתור "מאחורה" או שהוא עובר ישר לתוך המודול שנפתח. ההתנהגות הצפויה בפועל היא - שהפוקוס ייכנס לתוך המודאל (למשל לתוך שדה בטופס), אבל במקרה הכי גרוע - שיישאר מאחור ועם טאבים תשוטט באתר ולא יתאפשר כניסה למודול.
צבעים
נתחיל במה שמפריע למשתמשים שהם עיוורי צבעים: שימוש בצבע כאמצעי יחיד להעברת מידע. אם למשל אני נכנס לאתר של תוצאות כדורסל של קבוצה מסוימת, אם כתוב ליד כל תוצאה W או L לציון ניצחון/הפסד, ומופיע צבע ירוק/אדום בהתאם, זה בסדר. אבל (אם) לא יהיה את הסימון W/L אלא רק את הצבע - אז עיוורי צבעים לא יוכלו לקבל את המידע הזה. תוסף סימולטור של מוגבלויות, כולל עיוורון צבעים מסוגים שונים.
עוד טריק לבדיקה - לעשות "הדפסה בשחור לבן" ואז לראות אם כל התוכן ברור גם ללא צבעים.
ניגודיות צבעים
חישוב הניגודיות/קונטרסט נעשה בעזרת נוסחה מסובכת במסמכי WCAG. היחס בין שני הצבעים תמיד בטווח שבין 1:1 (הצבע על עצמו) לבין 21:1 (שחור על לבן / לבן על שחור - זה אותו דבר מבחינת החישוב).
ב-WCAG הרף המינימלי לניגודיות צבעים בין טקסטים היא 4.5:1.
בשביל לתת קצת מושג - למשל אדום על לבן זה 4:1.
לטקסטים גדולים יש "הנחה" קלה, ומספיק 3:1.
איך בודקים?
השיטה הכי מהירה וקלה - ה-inspector של CHROME - דרך F12 או ישירות CTRL+SHIFT+C שפותח ישר את הסמן של ה-INSPECTOR. ואם אני ארחף עם הסמן מעל טקסט, הוא יכתוב לי את הקונטרסט שלו, וגם יעשה לי V ירוק או X אדום שכבר מחשב אם זה עובר או לא את המינימום הנדרש. שימו לב שהחישוב שלו כבר לוקח בחשבון את גודל הטקסט, ולכן למשל 4:1 יקבל V ירוק אם הטקסט גדול מספיק.
שימו לב שאם רוצים לבדוק מצב HOVER של כפתור - הדבר היחיד שניתן לעשות, הוא לגרום למצב ה-HOVER ואז ללחוץ על קיצור המקלדת CTRL+SHIFT+C לפתיחת ה-INSPECTOR ואז תזוזה קטנה על הכפתור תיתן את קונטרסט הHOVER.
איך בודקים כשזה לא רקע אחיד? או כשזה על רקע של תמונה?
כלי בדיקה ראשון ה-CONTRAST CHECKER של WEBAIM. פשוט נכנסים לאתר שלהם בוחרים את שני הצבעים שרוצים למדוד את היחס ביניהם; כשבאים לבחור צבעים, ניתן להשתמש שם בטפטפת לדגימת צבעים. (שימו לב שצריך דפדפן כרום בשביל שהטפטפת תעבוד.)
כלי בדיקה שני: להשתמש בדפדפן פיירפוקס, ואפשר לעשות שם INSPECT לבדיקת קונטרסט אם יש רקע שאינו חלק, אז הוא נותן את כל טווח הקונטרסטים בין הטקסט לרקעים שסמוכים אליו.
ניגודיות של דברים שאינם טקסט - נגיד למשל אייקון של פייסבוק או של זכוכית מגדלת. שם הדרישה היא ל 3:1 בלבד (בדומה לטקסט גדול).
זום
בעבר הדרישה הייתה רק להגדלה של הטקסט ל 200%, ולראות שלא נעלם שום דבר והכל עובד.
מאז זה הפך להיות דרישה לזום של 400%, וצריך לוודא שלא רק ששום דבר לא נשבר או לא עובד, אלא שגם אין גלילה אופקית (או ליתר דיוק גלילה דו מימדית). כלומר מה שמעוניינים למנוע כאן זה את העובדה שמי שהגדיל את הטקסט יצטרך לגלול ימינה/שמאלה כל הזמן בשביל לקרוא את הטקסט. מה שרוצים שבעצם יקרה זה REFLOW - כלומר שהכל יסתדר בעמודה אחת ויתאים את הטקסט לרוחב הנתון.
מצד אחד צריך לשים לב שבמובייל לא מבטלים את ה-GESTURE של PINCH TO ZOOM. חובה לתמוך באפשרות של היוזר לעשות זום.
מצד שני, כדאי שתדעו, שיש לדפדפנים כיום אפשרות לדרוס את החסימה של האתר, ובכל זאת לאפשר זום במכשירי מגע.
טקסט ספייסינג
עוד בדיקה של מניפולציות של סטיילינג שהיוזר יכול לעשות:
יש דרישה שנקראת TEXT SPACING שאומרת בעצם שאם היוזר עשה רווח מסויים בין אותיות ובין השורות ובין פסקאות עדיין הכל צריך לעבוד ולהיות זמין.
הבדיקה לזה היא בעזרת BOOKMARKLET פשוט - בקישור הזה יש את הכלי - פשוט גוררים את זה לBOOKMARKS BAR ואז בקליק זה מייצר את הריווחים כפי הנדרש.
כיוון המסך
שימו לב שיש בדיקה חשובה - לוודא שבמובייל האתר מתאים את הכיווניות שלו בין מצב של PORTRAIT ו LANDSCAPE. זה נועד עבור משתמשים עם מגבלה פיזית אשר יושבים מול מכשיר שהוא מקובע בכיווניות מסוימת (לדוגמה LANDSCAPE) ואז הוא בעצם לא מסוגל לסובב את המסך ועל כן בלי להתאים את האתר לשני הכיוונים, זה לא יהיה שמיש עבורו.
הערה: יש מקרים חריגים שבהם זה מחייב כיוון מסויים, אז זה בסדר שאי אפשר לסובב. דוגמת אפליקציית פסנתר שהייתה מחייבת תצוגת LANDSCAPE ולא הייתה עובדת ב PORTRAIT וזה לגיטימי. (לעומת בלוג שסתם לא מסתובב - ששם זה באג שצריך לתקן).
קורא מסך
מתחילים בהדגמה קצרה של איך אתר סטארבאקס נשמע עם קורא מסך.
קורא מסך הינה תוכנה שלוקחת את הAPI של ה ACCESSIBILITY TREE שהיא נגזרת של ה DOM. מפשיטים מה HTML את כל הדברים העיצוביים הלא חשובים. מה שחשוב זה התוכן, הסדר שלו, ומה הסמנטיקה של הדברים - האם זה כפתור / לינק / תמונה / כותרת וכו'.
לאחר מכן זה מעביר דרך מנוע דיבור לקול עם מבטא כזה או אחר.
יש דרכים אחרות לתווך את המידע - כגון מסכי ברייל, שבהן המילים במקום להיות מוקראות פשוט מוצגות כטקסט ברייל.
בהדגמה שמענו כשקורא המסך לא מתאר סמנטית במדויק את מה שרואים על המסך. וגם נתקלנו בדוגמה שנעשתה פעולה אבל לא היה שום חיווי לקורא המסך. עשינו שימוש בדילוג אל תוכן ראשי. שמענו את הכותרת הראשית והכרנו את קיצור המקלדת H של קורא המסך NVDA אשר מעביר אותנו בין כותרות בעמוד. בנוסף, יש קיצורים 1-6 לצורך דילוג את הכותרת מסוג H1 / H2 / H3 הבא.
באתר הזה ראינו שיש H1 שהוא קיים ויחיד ברמה הטכנית אבל לא ממש מתאר את העמוד באופן מוצלח.
להורדת קורא המסך NVDA שהוא חינמי ופועל על מערכת ההפעלה WINDOWS.
מקווים שהפרק היה ברור ומועיל.
מוזמנים לשלוח תגובות ושאלות לקראת הפרק השלישי
-
פרק #14בדיקות חוקרות בואו לשמוע את קובי יונסי מרצה מוביל בתחום הבדיקות מציג את אחד מהטכניקות בדיקה מובנות נסיון "בדיקות חוקרות - Exploratory Testing על פי הסמכת ISTQB - איך מבצעים בדיקות חוקרות?, איך מתחילים?, מה החוקים? ועוד.
בשורטקאסט הזה אנו נשוחח על מה הם בדיקות חוקרות?
כיצד מבצעים בדיקות אלו ? נתייחס לאופן שבו אנו ממליצים לפעול כאשר אנו נקלעים לסיטואציה שאין לנו אפיון מעודכן של המוצר או שאינו קיים כלל.
אחת השאלות שתעסיק אותנו תהיה מאיפה להתחיל ומה לבדוק כאשר אנחנו רוצים לממש חקירה של מוצר תוך כדי תהליך הבדיקה.
במפגש אשוחח על היתרונות בבדיקות חוקרות ועל הקשר של בדיקות אלו עם אחד משבעת עקרונות הבדיקה הידועים.
לצד זאת, נציג את החסרונות והחולשות בשימוש בבדיקות חוקרות ובעיקר ממה כדאי להיזהר.
נתייחס לבדיקות חוקרות כאשר לא קיים בתוכנה ממשק גרפי למשתמש והשימוש בבדיקות אלו הופך את התהליך למאתגר מאוד.
מעבר לכל אלו, אסביר למאזינים מה הם בדיקות מבוססות ניסיון ואילו בדיקות נוספות ניתנות לשימוש לצד הבדיקות החוקרות ששייכות לקטגוריה זו.
אם אתם מעוניינים לשמוע על צורת עבודה מהירה לטוב ולרע,
אם אתם עובדים בבית תוכנה שאינו מספק לכם מפרט טכני או שהמפרטים אינם מעודכנים. הפרק הזה הוא בשבילכם.
אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל: [email protected]
- Visa fler
