Avsnitt
-
ברק פלג בן הקיבוץ הדתי לביא שבגליל התחתון, מאמן קבוצת מ.כ עוטף דרום. מדבר על המעבר לעין הבשור בשביל להקים ולאמן את הקבוצה, על הפרידה מגליל עליון שנגמרה בעלבון, ועל השבר מול הציונות הדתית ולמה הוא חושב שהשינוי יכול לקרות דווקא בעקבות ה7.10
הפודקאסט מבית יד יערי ויד טבנקין
-
ד"ר עומר עינב הוא היסטוריון ומנהל יד יערי , הוא בן קיבוץ בית אלפא ולמרות שהוא מתגורר בחיפה הקיבוץ לא עוזב אותו.
בפרק הוא יספר על פרויקט התיעוד והארכיון המקיף שהוא מוביל שהתחיל מיד אחרי ה7.10 ועל המפגש עם הקהילות שעברו את הטבח ואיך מגיבים לתיעוד קיבוצניקים ותיקים למול בני נוער ומה חשוב לו שיעבור הלאה לדורות הבאים.
הפודקאסט מבית יד יערי ויד טבנקין
-
Saknas det avsnitt?
-
סופי ברזון-מקאי היא פרי אהבתם של מתנדבת ממשפחה אריסטוקרטית באנגליה וקיבוצניק בן בארי. היא גדלה גם בלונדון, אבל היא מרגישה בבית רק בבארי. בסוף השיחה עם חן ורעות, היא הלכה לפנות את הסטודיו הארעי שהקימה לה בתל אביב מאז שהגלריה בבארי שאותה היא מנהלת נשרפה.
אחרי שעות של פחד בממ״ד משהו בה הפסיק לפחד. היא עסוקה בעשייה. בתחרות אדריכלים לבניית הגלריה, בלעמוד בפקקים 40 דק לכיוון כדי לשים את הילדים במסגרות, בלייצג אותנו מול 40 שגרירים באירוע הסברתי של משרד החוץ. לפתע, בעל כורחה, היא נהפכה דמות ציבורית. בוחנת את תפיסותיה, שואלת שאלות פילוסופיות על הקיום, אבל לוקחת אחריות. קיבוצניקית.
-
ליאת אצילי עזבה את קיבוץ שמרת בין היתר בגלל מקרה האונס המפורסם שהרעיד את המדינה. בעקבות האהבה והזוגיות עם אביב ז״ל שנחשב נעדר ועם שיחרורה מהשבי התבשרה על דבר הירצחו, היא חזרה לקיבוץ והקימה משפחה בניר עוז.
בשיחה עם חן ורעות היא מספרת על השיח שניהלה עם שוביה בדירה שבה הוחזקה, האתגר שבהוראת אזרחות בימים טרופים, המענה שקיבלה מהמדינה והשיח הפתוח עם שר החינוך יואב קיש.
הפודקסט מבית יד יערי ויד טבנקין
-
חמי רודנר נולד וגדל בקיבוץ גבעת ברנר. אחרי הצבא הוא הגיע לתל אביב, שלפני זה הייתה העיר הגדולה שאליה נוסעים כדי לקנות תקליטים ולהאזין למוסיקה ממקומות אחרים, מאז שהגיע לא עזב. גם תל אביב היא קצת קיבוץ.
בשיחה עם רעות מישור וחן מענית הוא מדבר על המהפכה המוזיקלית שיצאה מהשער הצהוב של גבעת ברנר כשהוא ואסף שריג הקימו את איפה הילד? הצפייה המשותפת עם ילדיו בסרט על בית הילדים וביצוע מחודש ל״החיטה צומחת שוב״ שכתבה דורית צמרת.
-
יונתן שמריז הוא בן קיבוץ כפר עזה. בשיחה עם רעות מישור וחן מענית הוא מספר על החיים החדשים שלו כמפונה בקיבוץ שפיים, השיחה המרגשת עם סבא שלו יואל בן ה-93, הרגע שבו התפרק מבכי אחרי שחולץ באישון לילה מהממ״ד, השיחות הקשות עם אנשי הצבא בתחקיר שבוצע אחרי שאחיו אלון ז״ל שנהרג מאש כוחותינו והפעילות של תנועת ״קומו״ שהוא ממייסדיה: ״יש לנו הזדמנות אולי חד פעמית לתקן את החברה״.
הפודקסט מבית יד יערי ויד טבנקין.
-
יעל דן התגייסה לגל״צ בצבא, שינתה את שם משפחתה לשמו של הקיבוץ בו גדלה ומאז לא הסתכלה אחורה. אחיה, ד״ר אבשלום הורוביץ, מסרב לעזוב את הקיבוץ גם בימים טרופים אלה.
בשיחה עם חן מענית ורעות מישור הם מדברים על משפחתיות ולינה משפחתית, על ששת הימים והימים שבהם סורים היו על הגדרות והמחויבות (של אבשלום) להמשיך לייצר במפעל, למרות שהתותחים מסביב רועמים.
פודקסט מבית יד יערי ויד טבנקין.
-
מגישים: חן מענית, רעות מישור הפודקסט מבית יד יערי ויד טבנקין
-
יעל נאמן שמחה שנולדה בקיבוץ, אבל לא בהכרח הייתה בוחרת את החיים האלה עבור מישהו אחר. כבר הרבה שנים שהיא גרה בתל אביב, אבל ״היינו העתיד״ פרי עטה הוא ספר שיש בו כאב, כעס ואהבת אמת.
בשיחה עם רעות מישור וחן מענית היא מדברת על העזיבה של קיבוץ יחיעם ״אני הרגשתי שמקבלים אותי״, המנטליות הקיבוצית ״יודעים להקשיב״, הלינה המשותפת והמורכבות הפוליטית.
הפודקסט מבית יד יערי ויד טבנקין.
-
ליאור שמחה הוא בן קיבוץ נצר סרני. לאחרונה הוא נבחר לתפקיד מזכ״ל התנועה הקיבוצית וכבר מהימים הראשונים הוא מנסח כיוון חדש-ישן לתנועה. בשיחה עם רעות וחן הוא מדבר על הצורך לחזור לעקרונות הבסיסיים של הקיבוץ, מסביר מדוע הוא מתעקש להשתמש במילה קולקטיב ולא קהילה, מסביר איך הוא רואה את הקיבוץ משתלב מחדש במערכת הפוליטית, איך הוא רואה את מערכת היחסים עם הערים הסמוכות לקיבוצים ומה עושים עכשיו בתנועה כדי לחזק ולהקים מחדש את קיבוצי הנגב המערבי ודרכם לסייע לתיקון ולשיקום של החברה הישראלית כולה.
—
הפודקסט מבית יד יערי ויד טבנקין
-
ד״ר אלון גן הוא בן קיבוץ כפר מסריק. הוא עוסק בחקר עיצוב הזהות הישראלית והזהות הקיבוצית. מאז ה7 באוקטובר הוא ממובילי פרויקט התיעוד של הנגב המערבי. סדרת שיחות שמתקיימות בין מלונות המפונים. על ה-7 באוקטובר, הבית שהקיבוץ היה עבורם, הפיצול הקהילתי, האכזבה מהמדינה, והתלם הארוך, שבסופו נבנה מחדש. לא שיח לוחמים, שיח קיבוצי, שיח פצועים וקורבנות שאינם מתקרבנים. על מה שיש ומה שראוי שיהיה.
בפרק מתפרסמים לראשונה שני קטעים קצרים מתוך השיחות שנערכו עם מפוני כפר עזה וארז.
הפודקסט מבית יד יערי ויד טבנקין.
-
אורי משגב נולד וגדל בחפציבה ולמרות שכבר שנים שהוא גר בתל אביב, הוא קיבוצניק, אשתו קיבוצניקית וילדיו קיבוצניקים. לפחות בתודעה.
בשיחה עם חן ורעות, הוא מדבר על הדברים שמחברים אותו לקיבוץ: האדמה, מוסר העבודה והחילוניות, מביע דאגה מגרעינים משיחיים שישתלטו על הקיבוצים המפונים ומשרטט קו ישר אחד בין ההסתה נגד הקיבוצים לצרכים הפוליטיים של מי שזה משרת אותו.
-
החינוך הקיבוצי הוא אבן יסוד בהבנת הסיפור. וכשמדברים על חינוך קיבוצי, מדברים על לינה משותפת. בפרק החדש של "שיחת קיבוץ" חן ורעות מארחים את אוריין צ'פלין, מחברת רב המכר (ובעקבותיו הסרט) "ארבע שעות ביום".
שיחה על התודעה הקיבוצית בראי החינוך המשותף, על האופן בו הוא עיצב את התפיסות והפרקטיקות שלנו ועל ההתכתבות עם המציאות שהתערערה ב-7 באוקטובר.
-
בפרק השני נסענו עד עין גב כדי לשוחח עם מוקי צור. בתל אביב אירחנו את פרופ׳ אניטה שפירא. שניהם מהאוטוריטות הבכירות של התנועה הקיבוצית. ביקשנו לשרטט באמצעותם קו. בין תקומת הקיבוץ, הקמת המדינה ואירועי ה7 באוקטובר וגם לנסות ולהבין מה התפקיד של הקיבוצים בימים הטרופים האלה.
-
בפרק הראשון, חן ורעות משוחחים עם סיון ושני, גם הן עזבו את הקיבוץ. מה-7 באוקטובר הן חזרו, גם אם בתחושה בלבד, למקום היחידי שגורם להן להרגיש בית.
