Avsnitt
-
"וגר זאב עם כבש" האם הטבע ישתנה לעתיד לבוא? שיטות הרמב"ן ורמב"ם בניסים המתמידים, ומהו הסדר של העולם העליון? הרב בשיעור מבאר את השיטות השונות של ההנהגה לעתיד לבוא.
דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/22876.pdf
-
האם הטבע עצמו הוא נס? מה ההגדרה של נס? לטובת מה באים הניסים? שיטות הראשונים מה בין הנס לטבע. הרב מרחיב בשיעור על מדוע מביא ה' ניסים ומה נחשב הנס.
-
Saknas det avsnitt?
-
האם משה רבינו כתב את כל התורה או רק חלק? האם נכתבה כולה בבת אחת? והאם יש חלקים בתורה יותר חשובים? שיטת הרמב"ן על כתיבת התורה והסבר מחלוקת התנאים על שמונה פסוקים אחרונים בתורה מי כתבם. מדוע בנושא זה בחר רמב"ן את פירושו לתורה? הנחות הבסיס שמציב רמב"ן לפירושו לתורה.
-
בגמרא במסכת ברכות אנו מוצאים התייחסויות שונות לחלומות: ביטולם כדבר שאין בו ממש, נתינת משמעות הלכתית לחלום ואף תיאור דרכים להשפעה על אופן התגשמות החלום. בשיעור נעסוק בהרחבה בביאור שלושה שוגים שונים של חלומות כפי שעולה מהגמרות, בשאלה האם ובאילו חלומות יש משמעות לפתרון החלום ע"י בני האדם, ואיך יודעים האם צריך לחשוש לחלום מסוים.
-
בסוף הספר דרך ה' עוסק הרמח"ל בסדרי היום והלילה ומשמעותם. בשיעור זה נתמקד בנושא המשמרות המרכיבים את שעות הלילה, וייחודיותו של זמן חצות הלילה. נסקור את הגמרות במסכת ברכות העוסקות בנושא זה ונרחיב על משמעותם של זמנים אלו וההשלכה המעשית שלהם. נתמקד בעיקר בעניינו של תיקון חצות ובהתאמת תוכנו לזמן המיוחד של חצות הלילה.
-
בארבעה ביאורים שונים למטרת התפילה ואופן השפעתה על האדם ועל העולם. נלמד את דברי הרמב"ם והרמב"ן, נעסוק בקצרה בדברים המופיעים בכתבי הרב קוק ובנפש החיים
על עבודת התפילה, ונראה כיצד הרמח"ל משלב בדבריו בין הביאורים השונים. כל אחד מהביאורים משפיע על עבודת התפילה האישית של האדם: יש שמתאימה להם דרך אחת, ויש שיצליחו לשלב בין הכוונות השונות בתפילה ולעסוק בכל אחת מהן בתפילה אחרת במהלך היום או השבוע.
-
השיעור עוסק בסוגיה משמעותית שעסקו בה כבר הנביאים - האם כל מקרי האדם מושגחים ונעשים בעקבות משפט ה', או שיש דברים שאינם במשפט אלא הם חלק מהטבע וממזלו של האדם.
בשיעור שזה נראה את דברי הרמב''ן והרמב''ם שהכל במשפט, ומנגד את דברי הר''ן שרוב מקרי האדם נקבעים ע''פ טבעו ומזלו. בשיעור הבא נראה כיצד הרמח"ל מחבר את שתי השיטות יחד.
-
בשיעור נעסוק בשאלת הענישה הקולקטיבית ובענישת בנים על עוונות אבותיהם. נציג את הסתירה בין הקביעה הברורה ש"איש בחטאו יומת" לבין הפסוקים הרבים בהם נראה שה' "פוקד עוון אבות על בנים", ומעניש לעיתים קבוצה שלימה על חטא שחטא אחד מחבריה. במהלך השיעור נבאר כי יש הבדל בין הנהגת השכר ועונש בזמן שעמ"י שוכן בארצו לבין ההנהגה בזמן הגלות, ונרחיב להסביר את הסיבה להבדל משמעותי זה.
-
בשיעור נעסוק בשלוש בחינות שכותב הרמח"ל לגבי יחסים בין האדם לבין שאר הנבראים: א. כל הנבראים תפקידם לשרת את האדם, והוא משתמש בהם כדי לעבודת ה'. ב. האדם מחבר בין הועלם הגשמי לעולם הרוחני ובכך מלמד על אחדות ה' שהכל נברא על ידו. ג. תפקיד האדם לתקן את הבריאה ולהביא את הועלם אל תכליתו, ובכך הוא מידמה לקב"ה כי לבחירותיו השפעה על הבריאה כולה.
-
בשיעור נעסוק בעניינו של חג השבועות ובשאלה מדוע הוא נקרא בפי חז"ל 'זמן מתן תורתנו'. נבאר מה אירע במעמד זה ומה הייתה השפעתו על עם ישראל - בהמשך למה שלמדנו בשיעורים הקודמים על חטא אדם הראשון והשפעתו על המין האנושי לכל הדורות. לאור זאת, נעסוק גם באופן בו אנו צריכים להגיע ולחוות את חג השבועות כדי שיהיה מעין מתן תורה.
-
בשיעורים הקרובים נעסוק בביאור חטא אדם הראשון: מה היה מצבו קודם החטא, מה גרם לו לחטוא וכיצד השתנה מצבו של האדם והעולם בעקבות החטא?
בשיעור הראשון נעסוק בדברי הרמב"ן העוסקים בחטא אדם הראשון, נראה את הקשיים המתעוררים בקריאה ראשונה של שיטתו, ובעזרת דברי הרמח"ל ור' חיים מוולוזין נגיע להבנה עמוקה יותר של חטא אדם הראשון.
-
בשיעור נעסוק בהתאמה בין רמתו הרוחנית של האדם למזונו, ובשינוי שחל במזון האדם בגן עדן למזונו לאחר מכן. מתוך כך נעסוק בדבריו של הרמח"ל על עניינו של המן שאכלו ישראל במדבר, על המצה שנצטווינו לאכול במדבר ועל המעלה האחרונה אליה הגיע משה בהר סיני שם ניזון ישירות מזיו השכינה ללא צורך במזון נוסף. נרחיב על המשמעות של אכילת המצה בפסח לעבודתנו לאורך כל השנה ובפרט בימי ספירת עומר, עד להבאת קרבן שתי הלחם בשבועות – הקורבן היחיד שמביאים מן החמץ.
-
בשיעור נעסוק בהסבר סדר הגאולה ע"פ הרמח"ל, אשר מתאר את מהלך ההיסטוריה של העולם של עמ"י ומחלק אותה לארבעה חלקים. נעסוק בשיעור בביאור שיטת הרמח"ל, ובהסבר מדוע דווקא לפני הגאולה מתרחש תהליך של נסיגה רוחנית, מוסרית ותרבותית – כפי שאנו רואים בדורנו. נסביר גם מדוע הביטוי 'עצמאות' הוא המתאים לתקופה בה אנו חיים.
