Avsnitt
-
דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל בוחן ומנתח את ערוצי הסיכון המרכזיים ואת מידת השפעתם על יציבותה ועמידותה של המערכת הפיננסית בישראל.
בשיחה עם ד"ר אנה סאסי ברודסקי מחטיבת המחקר ומכותבות הדוח נדבר בין היתר גם על מבצעי ההנחות בענף הנדל"ן, הורדות דירוג אשראי, מחירי ניירות הערך הנסחרים בבורסה.
נגענו גם בשתי תיבות מעניינות שפורסמו בדוח: האחת, על מאפייני הרכישות של נכסי קריפטו על ידי אזרחים ישראלים; והשנייה, על המשמעויות שיכולות להיות לירידות חדות במדד ה-S&P 500 על הצורך של הגופים המוסדיים בישראל במט"ח.
-
אלפי אנשים נכנסים מדי יום לאתר בנק ישראל החל מסביבות השעה 1500 כדי להתעדכן בשערים היציגים של השקל מול הדולר ו-13 מטבעות נוספים. כיצד בוחרים בבנק ישראל את השער היציג וכיצד מבטיחים שהוא יבטא נאמנה את המגמות במסחר בשווקים.
-
Saknas det avsnitt?
-
האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום ה-9 באוקטובר 2024 להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5 אחוזים, ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד.
בפתח דבריו אמר הנגיד כי "על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".
לקריאת החלטת הוועדה המוניטרית:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/09-10-2024/
לקריאת התחזית המקרו כלכלית של חטיבת המחקר, אוקטובר 2024:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/09-10-24forecast/
-
מהי נחיתה רכה - ומדוע היא מאתגרת כל-כך את הבנקים המרכזיים?
האם יש בסיס לתחושה שנתוני האינפלציה הרשמיים "לא משקפים" את ההתייקרויות בפועל?
מדוע הבנקים המרכזיים אינם מחזיקים היום במלאי זהב כגיבוי לכסף?
ולמה מחירי הדירות אינם נכללים במדדי המחירים לצרכן בעולם?
פרק הסיכום של המיני-סדרה על האינפלציה עם ד"ר איתמר כספי מחטיבת המחקר, מוקדש לתשובות על שאלות קבועות ששואלים אותנו.
סילבוס - רשימת ההפניות לכל הפרסומים שמוזכרים במהלך הפרק:
המחקר של הבנק אוף אינגלנד (BOE) על רגישות הציבור להתייקרויות במזון
https://www.lse.ac.uk/CFM/assets/pdf/CFM-Discussion-Papers-2024/CFMDP2024-34-Paper.pdf
מחקר על ניסיון חיים וציפיות אינפלציה:
https://www.nber.org/papers/w31996
סקירה על נחיתות רכות/קשות של הפד מאת Alan Blinder:
https://www.aeaweb.org/articles?id=10.1257/jep.37.1.101
נאומו של נגיד הפדרל ריזרב Jerome Powell בכנס הנגידים בג'קסון הול (2024):
https://www.federalreserve.gov/newsevents/speech/powell20240823a.htm
פרק טקסטבוק של Jon Steinsson על כמות הכסף ותקן הזהב:
https://eml.berkeley.edu/~jsteinsson/teaching/money.pdf
-
פרק למתקדמים: אחרי שבפרקים הקודמים הדגשנו כמה חשובה השמירה על יציבות המחירים, אנחנו שואלים מדוע יעד האינפלציה שנקבע לבנקים המרכזיים בעולם הוא לחתור לעליית מחירים שנתית של 2% (בממוצע) - ולא לדאוג לכך שהמחירים יישארו ללא שינוי.
מאחר וזו שאלה שיש לה לא מעט תשובות - חלקן שגויות, חלקן מורכבות - החלטנו להקדיש לה פרק שלם.
והנה הסילבוס: רשימת ההפניות לכל הפרסומים שמוזכרים במהלך הפרק.
פרק הפודקאסט עם ארי קוטאי על קשב ואינפלציה
https://open.spotify.com/episode/5UEZh9ysGpYj4Dk85gophu?si=erjMRgYURs-0aaZQ6dGPlA
סקירה על יעד האינפלציה בישראל ובעולם
https://www.boi.org.il/media/kczh5mtx/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-1.pdf
ניו זילנד והולדת יעד האינפלציה
https://www.cfr.org/blog/history-and-future-federal-reserves-2-percent-target-rate-inflation-0
"שמן בגלגלי הכלכלה" - אוקראינה (ראו חלק 55, עמוד 20)
https://cepr.org/system/files/publication-files/188070-post_war_macroeconomic_framework_for_ukraine.pdf
דוח וועדת בוסקין (1996) בנושא הטיות מדידת האינפלציה
https://www.ssa.gov/history/reports/boskinrpt.html
סימפוזיום ברוקינגס מ-2019 על יעד האינפלציה האופטימלי - 2? מעל? מתחת?
https://www.brookings.edu/events/should-the-fed-stick-with-the-2-percent-inflation-target-or-rethink-it/
-
אחרי שדיברנו בפרק הראשון על האינפלציה - בפרק הזה נדבר על הבנקים המרכזיים:
המסע מתחיל בשבדיה עם הבנק המרכזי הראשון, עובר לאנגליה של מלחמת העולם הראשונה ומשם לארה"ב, למשבר הפיננסי שהוביל להקמת הפדרל רזרב.
נדבר עם ד"ר איתמר כספי, על הקשר ההיסטורי בין בנקים מרכזיים למלחמות, נסביר כיצד התפתחה ההבנה שעצמאות הבנק המרכזי היא הפתרון לסכנת אינפלציה משתוללת וכיצד ובאלו כלים משתמש הבנק המרכזי כדי לממש את המנדט שלו.
-
מי את - אינפלציה?
היכן נולד המונח "אינפלציה" ומדוע הוא מטעה, כיצד נראים חיי היומיום במדינות שבהן האינפלציה משתוללת והופכת להיפר-אינפלציה, מהן דפלציה וסטגפלציה - ומדוע הן מסוכנות לא פחות. ומה הקשר בין אינפלציה ל...טיילור סוויפט.
ד"ר איתמר כספי, מנהל היחידה לניתוח מוניטרי בחטיבת המחקר של בנק ישראל, מדבר על כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול על התופעה המפורסמת שמשפיעה על ערך הכסף שלנו, מכוס הקפה ועד לכלכלה העולמית.
-
הקרן לאזרחי ישראל הוקמה כדי לשמר חלק מרווחי מפיקות הגז ומשאבי טבע אחרים, עבור הדורות הבאים.
הקרן, שהחלה לפעול לפני שנתיים נחשבת עדיין קטנה ביחס לקרנות הון ריבוניות כמו זו של נורווגיה, סין או איחוד האמירויות, אבל ההכנסות הצפויות לזרום לקופתה בשנים הבאות, מרווחי החברות המפיקות הגז בלבד, צפויות להגיע ל-55 עד 72 מיליארד דולר, על-פי התחזיות המעודכנות.
לנה קרופלניק, מנהלת מחלקת הניהול של הקרן, מספרת כיצד הדאגה לדורות הבאים משפיעה על מדיניות ההשקעות של הקרן, מה היתרונות בכך שהקרן מנוהלת בבנק המרכזי ולאלו מטרות הקרן רשאית לחלק כבר היום כספים.
למידע נוסף היכנסו לאתר הקרן לאזרחי ישראל:
https://govextra.gov.il/mof/israelcitizensfoundation/home/
-
האזינו לדברי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, במסיבת העיתונאים שנערכה ב-8 ביולי 2024, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5%. בנוסף, התייחס הנגיד בדבריו לתחזית המקרו-כלכלית המעודכנת של חטיבת המחקר.
-
מה משותף לפרויקטים חדשניים כמו השקל הדיגיטלי ולניהול יתרות מט"ח, קביעת השערים היציגים וסליקת עסקאות פיננסיות במאות מיליארדי שקלים? את המערכות התומכות בכל הפעילויות האלה, מתפעלת חטיבת טכנולוגיית המידע (IT) בבנק ישראל, בראשותו של מר ליאור ג'ורג'י.
שגית עם שלם, מנהלת בחטיבה ומי שהובילה את ההאקתון הראשון שנערך בבנק ישראל בחודש מאי, מדברת בפרק על אתגרי ההפעלה של מערכות קריטיות, על מה מיוחד בהאקתון של בנק מרכזי, שילוב טכנולוגיית AI במערכות הבנק ועוד. .
-
במערכת נתוני האשראי של בנק ישראל, שהחלה לפעול לפני חמש שנים, שמורים נתונים על ההתנהגות הפיננסית של מעל 6.5 מיליון אזרחי ישראל.
ד"ר יגאל מנשה, אחראי תחום מודלים במערכת נתוני אשראי, משוחח על כל מה שחשוב וכדאי לכם לדעת על דירוג האשראי ועל האופן שבו המערכת מעודדת תחרות ותומכת בהוזלת מחירי האשראי לצרכנים.
לקריאה נוספת ולצפייה בדוח הדיגיטלי שלכם - אתם מוזמנים להיכנס לאתר המערכת:
https://www.creditdata.org.il/
-
שנת 2023 העמידה את המשק הישראלי ואת המדיניות הכלכלית במבחן.
ד"ר יובל מזר וד"ר גיא סגל, כותבי הפרק הפותח בדוח בנק ישראל, מנתחים את השפעות המלחמה, שינויי החקיקה והמחאה על יציבות הכלכלה והמשק והענפים השונים, צעדי המדיניות שננקטו ומידת הצלחתם, ההתאוששות החלקית בסוף 2023 והאתגרים המרכזיים בשנת 2024.
להאזנה, צפייה וקריאה בדוח בנק ישראל ובחומרים הנלווים לו - לחצו על הקישור:
https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/
-
האזינו לדברי נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בפתח מסיבת העיתונאים שנערכה ב-8 באפריל 2024, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5%. לאחר נאומו השיב הנגיד לשאלות העיתונאים.
בדבריו התייחס הנגיד בין היתר לנקודות הבאות:
הפעילות הכלכלית ושוק העבודה מוסיפים להתאושש באופן הדרגתי. לצד זאת, מידת אי-הוודאות הגיאופוליטית התגברה, ומשתקפת ברמה גבוהה יחסית של פרמיית הסיכון של המשק. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים התמתנה ונמצאת בתוך תחום היעד. הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים לשנה הקרובה עלו ונמצאות בסביבת הגבול העליון. מאז החלטת המדיניות הקודמת השקל נחלש מול הדולר בכ-2.7%, מול האירו בכ-2.6% ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי בכ-2.3%. התוצר התכווץ ברביע האחרון של שנת 2023 ב-5.6% ביחס לרביע השלישי ובסיכום השנה צמח התוצר בקצב של 2% זאת בהתאמה לתחזית חטיבת המחקר מינואר 2024. חטיבת המחקר מעריכה כי התוצר יצמח בשנת 2024 ב-2%, ובשנת 2025 ב-5%. לנוכח המלחמה התחזית מאופיינת ברמה גבוהה של אי ודאות. בשוק הדיור חלה עליה במחירי הדירות בחודשיים האחרונים. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% וקצב העלייה השנתי המשיך להתמתן והגיע ל-2.6%. המגבלות וקשיי הפעילות בענף נוכח המלחמה התמתנו אך עדיין משמעותיים. קצב הפעילות של הכלכלה הגלובלית הפתיע לטובה בארה"ב ומנגד, בגוש האירו החולשה הכלכלית נמשכת. האינפלציה התמתנה בחלק ניכר מהמדינות, אך עדיין שוהה מעל יעדי הבנקים המרכזיים. עפ"י הערכות השוק אלו צפויים למתן את תוואי הורדות הריבית.לקריאת ההודעה לעיתונות על החלטת הריבית והחומרים ששימשו בסיס להחלטה, לחצו על הקישור:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/08-04-2024/
לקריאת התחזית המקרו-כלכלית שפרסמה חטיבת המחקר, לחצו על הקישור
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/8-4-2024/
-
הפרק על שוק הדיור שפורסם בדוח בנק ישראל לשנת 2023 (החל מעמוד 187) מציג את ההתפתחויות המרכזיות בשנה זו בענף.
בין היתר מציינים חוקרי חטיבת המחקר כי בשנת 2023 נמשכה מגמת ההאטה שהתבטאה בירידה במספר העסקאות ובירידת מחירי הדירות, לראשונה מאז ירידתם בשנת 2018.
החוקרים מציינים כי עם פרוץ המלחמה ירד מספר העסקאות בשוק הדיור ירידה חדה אך כבר בחודשים נובמבר ודצמבר ניכרה התאוששות. יחד עם זאת צעדי הממשלה להחלפת העובדים הפלסטינים בזרים לא נשאו עד כה פרי . בטווח הארוך האצת הכנסתן של טכנולוגיות בנייה מתקדמות עשויה להחליש את התלות של הענף בעובדים בעלי מיומנות נמוכה.
לקריאה נוספת בנושא העסקת עובדים פלסטינים בישראל - קראו את התיבה "תעסוקת עובדים לא ישראלים לאור מלחמת "חרבות ברזל" (החל מעמוד 117).
לקריאה נוספת בנושא הטמעת חדשנות בענף הבנייה - קראו את התיבה "הטמעת חדשנות בענף הבנייה" (החל מעמוד 203).
-
במסגרת דוח בנק ישראל לשנת 2023 ניתחו חוקרי חטיבת המחקר את התפתחות ההוצאה הממשלתית לביטחון ואת החלופות לשנים הקרובות.
הניתוח, שממצאיו פורסמו בתיבה בפרק ו' לדוח (החל מעמוד 156) העלה בין היתר, כי למרות הצרכים הדחופים של הטווח הקצר, חשוב שהממשלה תדון בהקדם בגודל תקציב הביטחון הרצוי בטווח הארוך, תוך איזון בין הצרכים הביטחוניים, מחד גיסא, והעלויות התקציביות והעקיפות של הגדלת ההוצאה הביטחונית שיושתו על המשק הישראלי, מאידך.
-
, במסגרת דוח בנק ישראל לשנת 2023, בדקו חוקרי חטיבת המחקר על-סמך ניתוח מאגר מידע ייחודי את המאפיינים החברתיים והכלכליים של יישובים שפונו במהלך מלחמת "חרבות ברזל" באזור הנגב המערבי וגבול הצפון. הבדיקה כללה גם את היישובים מעלות-תרשיחא, אופקים ונתיבות - שתושביהם לא פונו.
הבדיקה, שממצאיה פורסמו במסגרת פרק ז' לדוח (החל מעמוד 172) העלתה בין היתר, כי קיימים הבדלים בין מאפייני האוכלוסיות הכפרית והעירונית באזורים אלה בהשכלה, בתעסוקה ובשכר, וכי למרות האיום הביטחוני התאפיינו יישובי הנגב המערבי בשנים האחרונות בהגירה חיובית (נטו) אליהם ובמיוחד לעירוניים שבהם.
-
במסגרת דוח בנק ישראל 2023 בדקו חוקרי חטיבת המחקר, כיצד הגיבו משקי בית שנטלו משכנתאות או הלוואות אחרות שיש בהן חלק במסלול הצמוד לריבית הפריים להתייקרות ההחזרים בעקבות עליית ריבית בנק ישראל.
הבדיקה, שממצאיה פורסמו בתיבה בפרק ד' לדוח (החל מעמוד 104) העלתה, כי לווים המתגוררים ביישובים המדורגים במדד כלכלי-חברתי גבוה, פרעו חלקים מהמשכנתה שלה (ובפרט את החלק שבמסלול הפריים) בשכיחות גבוהה יותר מאשר בעלי משכנתאות המתגוררים ביישובים המדורגים במדד כלכלי-חברתי נמוך.
בנוסף, באותה התקופה, בעלי הלוואות צרכניות המתגוררים ביישובים המדורגים במדד כלכלי-חברתי גבוה, נטו בשכיחות גבוהה יותר להימנע מנטילת חוב חדש ולפרוע חובות קיימים, בעוד שאלו המתגוררים ביישובים המדורגים במדד חברתי-כלכלי נמוך נטלו חוב נוסף.
-
במסגרת דוח בנק ישראל לשנת 2023, בדקו חוקרי חטיבת המחקר של בנק ישראל את הקשב (Attention) של משקי הבית לשינויי המחירים.
הבדיקה, שממצאיה פורסמו בתיבה בפרק ג' לדוח (החל מעמוד 71), מצאה עדויות מסוימות לפיהן מאז שהאינפלציה חרגה מהגבול העליון של היעד (כלומר עלתה מעל 3%), עלה הקשב של משקי הבית לאינפלציה, והחל להתבסס קשר בין שינויי המחירים במהלך החודש, לבין ציפיות משקי הבית לאינפלציה.
-
בחלקו השני של הפרק נספר על ניהול תיק יתרות מטבע החוץ של הבנק, שהיקפו הגיע בסוף 2023 לקרוב ל-205 מיליארד דולר.
נסביר את הצורך בניהול יתרות מט"ח על ידי הבנק המרכזי ובנפרד מחשבונות הממשלה, בהמשך נרחיב על אסטרטגיית ההשקעה, סוגי הנכסים שבהם מושקע התיק, שינויים שנעשו ב-2023 ונשתף ברגעים שנצרבו בזיכרון.
לקריאת דוח ניהול יתרות מטבע החוץ לשנת 2023 לחצו על הקישור:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/75123/
-
מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר עוררה חשש ליציבות השקל והובילה את בנק ישראל לנקוט במהלך חסר תקדים: הקצאת 30 מיליארד דולר מיתרות המט"ח לתמיכה בשער השקל.
בחלק הראשון של הפרק נדבר על החששות והשיקולים מאחורי התכנית והאם ניתן לומר שהצליחה. בהמשך, נרחיב על הסיבות שהביאו לגידול ביתרות המט"ח בשנים האחרונות והאם לאירועי 2023 צפויה להיות השפעה על המדיניות קדימה.
לקריאת ההודעה לעיתונות על דוח השקעת יתרות מטבע החוץ לשנת 2023, הדוח המלא וחומרים נוספים שפורסמו ב-20 למרץ 2024 – לחצו על הקישור:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/75123/
- Visa fler
