Avsnitt
-
The prohibition of Lashon Hara applies even when its written down. Presumably the reader would also be transgressing "listening" to Lashon Hara by reading it. This is especially relevant in modern times with texting and reviews online. Even showing others a letter which will indicate something negative about the writer is also included in this prohibition. To mock an article by bringing attention to it would be another modern example of this Halacha.
Hilchos Lashon Hara 1:6
אִסוּר זֶה שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע הוּא בֵּין אִם הוּא מְסַפֵּר עָלָיו בְּפִיו מַמָּשׁ, אוֹ שֶׁהוּא (יב) כּוֹתֵב עָלָיו דָּבָר זֶה בְּמִכְתָּבוֹ, וְגַם אֵין בּוֹ חִלּוּק בֵּין אִם הוּא מְּסַפֵּר עָלָיו הלָשׁוֹן הָרָע שֶׁלּוֹ בְּפֵרוּשׁ וּבֵין אִם הוּא מְסַפֵּר עָלָיו הלָשׁוֹן הָרָע (יג) בְּדֶרֶךְ רֶמֶּז, בְּכָל גַּוְנֵי {בכל האפנים} (יד) בִּכְלַל לָשׁוֹן הָרָע הוּא.
Be'er Mayim Chaim 1:14
פרוש אפילו אם אין מדבר או כותב עליו רק שמראה לאחרים מכתביו שכתב פלוני אליו, שניכר מכותלי מכתביו שאיננו חכם או למדן וכדומה מעניני גנות, גם זה בכלל איסור לשון הרע הוא ואף שאין זה צריך ראיה אף על פי כן אראה לך שגם מין לשון הרע זה נזכר בתורה לאיסור, שבפסוק וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה וגו' פרשו רז״ל שהראה לסנהדרין את המכתב ששלח לו דוד שיעמיד את אוריה בעת חזקת המלחמה כדי שיתמעט עי״ז מדרגת דוד בעיניהם.
Sefer Nesivos Chaim
Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]
-
There is an allowance to speak Lashon Hora l'To'eles to prevent a friend from financial harm, why wouldn't that allowance be effective for the individual as well? We redefine the allowance of "To'eles" not to be an allowance to violate the prohibition for the sake of the greater good, rather when one gives constructive information which is helpful that is not in the category of prohibited speech. However when a boss wants to hear negative information from his employee it's not for a beneficial purpose rather it's for the overarching need of preserving his own job.
Chut Shuni (p.366)
Mishmeres Chaim (chelek 4)
Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]
-
Saknas det avsnitt?
-
Based on our previous episode, it would be assumed that there's no difference in regards to the prohibition of speaking vs. listening to Lashon Hara in a circumstance when your Parnassah is at risk. However, the Chavos Yair suggests that a prohibition which is violated through passivity does not require one to part with all of his money, in reference to the prohibition of neglecting burial of a corpse. It requires further analysis whether the prohibition of listening compares to neglecting of the corpse or rather the listener is required a certain level of proactivity to understand the speech.
Ikrei Dinim (Rav Shmuel Hominer)
Chelkas Binyomin
Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]
-
If ones employer demands knowledge which involves Lashon Hara it is prohibited to speak it even if it will cost him his job. If a person is at risking of losing his Parnassah he is still not allowed to violate a Lav of the Torah, which includes Lashon Hara rather he must give up all of his possessions if needs be. In terms of a Rabbinic prohibition the Chofetz Chaim quotes the GRA who paskens it would also require giving up all of his possessions to avoid violating it. (Due to every Rabbinic prohibition being based on Lo Sasur which is from the Torah (Radvaz))
Hilchos Lashon Hara 1:6
אֲפִלּוּ אִם הוּא רוֹאֶה, שֶׁאִם הוּא יַרְגִּיל עַצְּמוֹ בַּמִּדָּה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא לְסַפֵּר לְעוֹלָם בִּגְנוּתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְכדּוֹמֶה מִדִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים, יְסֻבַּב לוֹ הֶפְסֵד גָּדוֹל בְּעִנְין פַּרְנָסָתוֹ, כְּגוֹן, שֶׁהוּא תַּחַת רְשׁוּת אֲחֵרִים, וְהֵם אֲנָשִׁים שֶׁאֵין בָּהֶם רֵיחַ תּוֹרָה, וְיָדוּע הוּא, שֶׁבַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ הֵם פְּרוּצִּים מְאֹד בְּזֶה הֶעָוֹן הֶחָמוּר, עַד שֶׁאִם יִרְאוּ אֶת מִי, שֶׁאֵין פִּיו פָּתוּחַ כָּל כָּךְ כְּמוֹתָם, יַחֲזִיקוּ אוֹתוֹ לְשׁוֹטֶה וּפֶתִי, וְעַל יְדֵי זֶה יְסַלְּקוּהוּ מִמִּשְׁמַרְתּוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ בַּמֶּה לְפַרְנִס אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר, (י) כְּכָל שְׁאָר לָאוִין, שֶׁמְּחֻיָּב לִתֵּן כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא לַעֲבֹר עֲלֵיהֶן, כַּמְבֹאָר בְּיוֹרֶה דֵּעָה {בסימן קנ"ז סעיף א' בהגה"ה}, עַיֵּן שָׁם.
Be'er Mayim Chaim 1:10
דפשיטא דזה הלאו שכולל בעצמותו עוד הרבה לאוין ועשין אחרים כמבואר לעיל בפתיחה, לפחות איננו גרוע משאר לאוין אחרים, ובלאו הכי עיין שם ביו״ד דפסקו דאפילו על איסור דרבנן צריך גם כן ליתן כל אשר לו ולא לעבור עליהן עי״ש בביאור הגר״א ובחידושי ר' עקיבא איגר
Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]
-
Although there is a Mitzva to fulfill the request of a Parent or a Rebbe, when their request includes a violation of a Rabbinic prohibition it is forbidden to listen to them. This would surely apply with regard to the prohibition of Lashon Hara.
Hilchos Lashon Hara 1:5
אֵין חִלּוּק בְּאִסוּר הַסִפּוּר, בֵּין אִם סִפֵּר מֵעַצְּמוֹ בִּרְצּוֹנוֹ וּבֵין אִם (ז) עָמַד עָלָיו חֲבֵרוֹ בִּדְבָרִים וְהִפְצִּירוֹ עַד שֶׁיְּסַפֵּר לוֹ, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר. וַאֲפִלּוּ (ח) אָבִיו אוֹ רַבּוֹ, שֶׁמְּחֻיָּב בִּכְבוֹדָם וּבְמוֹרָאָם, שֶׁלֹּא לִסְתֹּר דִּבְרֵיהֶם, אִם הֵם (ט) בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּסַפֵּר לָהֶם עִנְיַן פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וְהוּא יוֹדֵעַ, שֶׁבְּתוֹךְ הַסִפּוּר יֻכְרַח לָבוֹא לִידֵי לָשׁוֹן הָרָע אוֹ אֲפִלּוּ רַק לְאָבָק שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע, אָסוּר לוֹ לִשְׁמֹעַ לָהֶם.
Be'er Mayim Chaim 1:8
פשוט ממה שמבואר ביורה דעה בסימן ר״מ סעיף ט״ו דאם אמר לו אביו לעבור אפילו על מצוה של דבריהם לא ישמע לו, והוא הדין בודאי גבי רבו, ויותר מזה מצינו בברכות (י״ט:) ונפסק כן ביורה דעה סימן ש״ג ס״א דאפילו אם רואה את רבו שהוא לובש כלאים צריך לפשוט ממנו אפילו בשוק, מאי טעמא במקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב, וכן שאר דבר איסור אם ראה לרבו שעובר אפילו על איסור דרבנן צריך למחות בידו כמבואר ביורה דעה בסימן רמ״ב סכ״ב בהגה״ה, וא״כ כל שכן שאין צריך לשמוע לו לעשות איסור וכן מוכח בשבועות (דף ל״א) דאפילו גררא דשקר אסור לציית לרבו, דזה לשון הגמרא שם, מנין לתלמיד שאמר לו רבו יודע אתה בי שאם נותנין לי מאה מנה איני מבדה, מנה יש לי אצל פלוני ואין לי אלא עד אחד, מנין שלא יצטרף עמו, תלמוד לומר מדבר שקר תרחק, הא ודאי שקורי קמשקר, ורחמנא אמר לא תענה ברעך עד שקר, אלא כגון דאמר ליה ודאי חד סהדא אית לי, ותא את קום התם ולא תימא ולא מידי, דהא לא מפקית מפומך שיקרא, פרוש רק כדי שיתיירא ויודה על האמת, אפילו הכי אסור משום שנאמר מדבר שקר תרחק. וכל שכן באיסור לשון הרע החמור מזה שלא יציית לו.
Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]
-
The definition of a Ba'al Lashon Hora is given as someone who views Lashon Hora with complete disregard. If one learns the laws of proper speech, he may stumble but it will be on his radar and he wont derive as much pleasure from it.
The Alter of Slabodka spends time with an older irreligious man for the sole purpose of evoking feelings of wanting to join him in his aspirations.
Hilchos Lashon Hara 1:3, 1:4
כָּל זֶה, אֲפִלּוּ אִם רַק בְּמִקְרֶה סִפֵּר גְּנוּת חֲבֵרוֹ, אֲבָל אִם, חַס וְשָׁלוֹם, הֻרְגַּל בְּעָוֹן זֶה בִּתְמִידוּת, כְּמוֹ אֵלּוּ (ה) שֶׁרְגִילִין תָּמִיד לֵישֵׁב וּלְסַפֵּר: כָּךְ וְכָךְ מַעֲשֵׂה פְּלוֹנִי, כָּךְ וְכָךְ עָשׂוּ אֲבוֹתָיו, כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עָלָיו, וְהוּא דְּבָרִים שֶׁל גְּנוּת, אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ הֵם נִקְרָאִין בְּפִי חֲזַ"ל בְּשֵׁם בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע וְעָנְשָׁן הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל, אַחֲרֵי שֶׁבִּשְׁאָט נַפְשָׁם וּזְדוֹן לִבָּם עוֹבְרִין עַל תּוֹרַת ה', וְנַעֲשָׂה זֶה אֶצְּלָם כְּהֶפְקֵר, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל בְּסוֹף הַפְּתִיחָה, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בַּקַּבָּלָה: "יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקּוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת" (תהלים יב, ד).
אָמְרוּ חֲזַ"ל: עַל שָׁלש עֲבֵרוֹת נִפְרָעִין מִן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵלּוּ הֵן: עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְלָשׁוֹן הָרָע נֶגֶד כֻּלָּן. וְהֵבִיאוּ חֲזַ"ל עַל זֶה רְאָיָה מִן הַכְּתוּבִים, וּפֵרְשׁוּ הָרִאשׁוֹנִים, דְּהַכַּוָּנָה עַל אֵלּוּ שֶׁהֻרְגְּלוּ בּעוֹן זֶה בִּתְמִידוּת, וְאֵין מְּקבְּלִים עַל עַצְּמָם לְהִשָּׁמֵר מִּמֶּנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה הדָּבָר אֶצְּלָם כְּהֶתֵּר.
Chofetz Chaim, Preface
עוד ימצא תועלת גדולה מלמוד ענינים אלו, שעל ידי זה לא יהיה דבר זה בעיניו כהפקר, ואז אפלו אם יהיה, חס ושלום, נכשל בזה לפרקים, איננו בכלל בעלי לשון הרע, שעל זה אמרו חז"ל בערכין, ששקול כנגד ג' עונות החמורות, ואינם מקבלין פני שכינה, וכיוצא מענשין החמורין, כמו שמוכח מדברי רבנו יונה ב"שערי תשובה" ומדברי ה"כסף משנה" ברמב"ם בפרק ז' מהלכות דעות רק כשאר לאו דעלמא. גם על ידי זה ידע בנפשו שחטא לפני ה', וכמו שאמר הכתוב (ירמיה ב, לה): "הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי", ויראה לפיס את חברו עבור זה, או לפחות שלא לדבר עליו עוד הפעם, מה שאין כן אם ישליך, חס ושלום, את הדבר אחר גוו, ואינו חושבו לעון כלל. (הגהה)
Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]
-
The prohibition of Lashon Hara is derived from Rechilus based on an a fortiori (Kal v'Chomer) ("Since he's degrading him with this speech"), as explained by the Rambam.
Question - The prohibitions of Lashon Hara and Rechilus are two separate distinct Prohibitions, how can Lashon Hara be included just because its "worse"?
Hilchos Lashon Hara 1:2
הַלָּאו זֶה שֶׁכָּתַבְנוּ הוּא מַה שֶּׁכְּתַבְתּוֹ הַתּוֹרָה בְּפֵרוּשׁ מְיֻחָד לְאִסוּר זֶה שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, אֲבָל בְּלָאו הָכִי {בלא זה} יֵשׁ עוֹד הַרְבֵּה לָאוִין וַעֲשִׂין אֲחֵרִים, שֶׁהוּא עוֹבֵר עֲלֵיהֶן עַל יְדֵי סִפּוּר הָרַע הַזֶּה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל בַּפְּתִיחָה הַקּוֹדֶמֶת, עַיֵּן שָׁם
Be'er Mayim Chaim 1:3
כן כתב הרמב״ם בפרק ז' מהלכות דעות, והסמ״ג, שזה לשונו יש עון גדול מזה עד מאוד והוא בכלל לאו זה והוא המספר בגנות חבירו אף על פי שאומר אמת וכו'.
ועיין בחלק ב' כלל א' בבאר מים חיים סעיף קטן ח', רק דכוונת הגמרא בכתובות הוא במכל שכן דמוציא שם רע מכלל לאו זה לא נפקא.
Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]
-
The Chofetz Chaim suggests giving a class dealing with the laws of Lashon Hara from a Halachic source for one who is looking to rectify their own sin of lashon hara. People often think of the sin of lashon hara as a lack in proper ethics but in truth we need to recognize that it is an actual prohibition from the Torah. The first Halacha is that the prohibition entitled "Lashon Hara" is specifically when the negative speech is true. When it is a distortion it falls under the different prohibition of "Motzei Shem Ra".
Kuntres Kavod Shamayim
Hilchos Lashon Hara 1:1
אָסוּר לְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ עַל (א) אֱמֶת גָּמוּר וְזֶה נִקְרָא בְּפִי חֲזַ"ל בְּכָל מָקוֹם לָשׁוֹן הָרָע, (דְּאִם יֵשׁ בְּהַסִפּוּר שֶׁלּוֹ (ב) תַּעֲרוֹבוֹת שֶׁל שֶׁקֶר וַעֲבוּר זֶה נִתְגַּנָּה חֲבֵרוֹ יוֹתֵר הוּא בִּכְלַל מוֹצִּיא שֵׁם רָע וַעֲוֹנוֹ גָּדוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר), וְהַמְסַפֵּר עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, טז): (ג) "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ", (ד) וְזֶה גַּם כֵּן בִּכְלַל רְכִילוּת הוּא
Be'er Mayim Chaim 1:1
דזה לשון הרמב״ם בפרק א' דאבות שאין לשון הרע שיכזב על האדם וייחס לו מה שלא יעשה כי זה נקרא מוציא שם רע על חבירו, ואמנם לשון הרע הוא שיגלה גנות האדם אפילו בפעולותיו אשר יעשה באמת
והארכתי הרבה אולי יתן ה' שיועיל קצת להוציא את העורון הזה מלבות בני אדם
Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]
-
After concluding with all the prohibitions, mitzvos, and curses involved, the Chofetz Chaim tells us that we should reread this introduction because this will help protect us in our fight with lashon hara more than anything else. This is because (1) These words come from the great Rishonim whose words are like fire, (2) who practice what they preach, (3) and mystically the purity of their words will have an impact on whomever reads them. Rav Chaim Ozer Grodzinski writes that the Chofetz Chaim's own words are impactfully and inspiring to each person on their level.
Chofetz Chaim, Introduction
ואֲבַקֵשׁ לִידִידִי הקוֹרֵא, שֶׁזֹּאת הַפְּתִיחָה יִקְרָא וְיַחֲזֹר וְיִקְרָא, כִּי הִיא בְּוַדַּאי מוֹעִילָה לְעִנְיָן זֶה עַל לְהַבָּא יוֹתֵר מִן הַכֹּל, כִּי הִיא מְלֻקֶטֶת מֵאֵת הָרִאשׁוֹנִים, אֲשֶׁר דִּבְרֵיהֶם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, בּוֹעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּידִים, וּבְוַדַּאי שָׁמְרוּ אֶת עַצְמָן מְמִדָּה גְּרוּעָה הַזּוֹ עַד תַּכְלִיתָה, עַל כֵּן דִּבְרֵיהֶן פּוֹעֲלִין מְאֹד בְּלֵב קוֹרְאֵיהֶן, וְגַם יֵדַע הַקוֹרֵא שֶׁלֹּא לָקַחְתִּי אֶת הַלָּאוִין וְהָעֲשִׂין כְּפִי הַהִזְדַּמֵן, רַק חָקַרְתִּי וְדָרַשְׁתִּי הֵיטֵב אֶת הַתַּרְיָ''ג מִצְוֹת, וְהַרְבֵּה יְגִיעוֹת יָגַעְתִּי עַד שֶׁעֲזָרַנִי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁמָצָאתִי אֶת אֵלּוּ הַנְּאוֹתִים לְעִנְיָנֵנוּ.
Introduction to Chofetz Chaim on the Torah
Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]
-
After finishing the mitzvos and before the laws, the Chofetz Chaim tells of a number of curses that apply to a speaker of Lashon Hara. There are three common ones, the first is (Devarim 27:24): "Cursed be he who smites his neighbor in secret." Rashi explains that "smiting one's neighbor in private is a reference to Lashon Hara. The second curse is (Devarim 27:18): "Cursed is he who misleads the blind man on the way," this applies because the speaker is causing the listener to transgress by telling him forbidden speech. The third is (Devarim 27:18): "Cursed is he who misleads the blind man on the way," which is referring to one who regularly speaks Lashon Hara and it's not even on his radar as an issue to address. If one is looking for success in their lives, the advice from the Chofetz Chaim is to be exceedingly careful with Lashon Hara. Not only will they not be receiving these curses anymore but they would even get blessings which emanates from all of Jewish people.
Chofetz Chaim, Introduction (Curses)
עוֹבֵר (א) עַל (דברים כ"ז כ"ד): ''אָרוּר מַכֶּה רֵעֵהוּ בּסָתֶר'', שֶׁהוּא קָאֵי עַל לָשׁוֹן הָרָע, כְּמוֹ דְּאִיתָא בְּסִפְרִי וּבְפֵרוּשׁ רַשִּׁ''י בַּחֻמָשׁ.
עוֹבֵר גָם כֵּן (ב) עַל (דברים כ"ז י"ח): ''אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ'', דְּיָדוּעַ דְכַּוָּנַת הַכָּתוּב לְאָרֵר, עַל מִי שֶׁנּוֹתֵן מִכְשׁוֹל לִפְנֵי אַחֵר שֶׁיַּעֲשֶׂה עַל יָדוֹ אִסוּר
וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, נַעֲשָׂה הַדָּבָר אֶצְלוֹ כְּמוֹ הֶפְקֵר, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהִשָּׁמֵר מִמֶנּוּ, (ג) עוֹבֵר עוֹד עַל אָרוּר שְׁלִישִׁי וְהוּא (דברים כ"ז כ"ו): ''אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם'', שֶׁפֵּרוּשׁוֹ אֲשֶׁר לֹא יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְקַיֵּם אֶת כָּל התּוֹרָה, וְהוּא נִקְרָא מוּמָר (ד) לְדָבָר אֶחָד עַל יְדֵי זֶה, כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁאָט נֶפֶשׁ עוֹבֵר עַל אִסוּר הֶחָמוּר הַזֶּה, וְהוּא מַחֲזִיק דָּבָר זֶה שֶׁל תּוֹרַת ה' אֶצְלוֹ לְהֶפְקֵר, כְּמוֹ שְׁאָר מוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְעַל כֵּן גָּדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשֹא
Shemiros HaLashon - 2nd Chelek, 9th Perek
וּבֶאֱמֶת לְפֶלֶא הוּא בְּעֵינַי, שֶׁטֶּבַע בְּנֵי הָאָדָם לְחַפֵּשׂ סְגֻלּוֹת וּבְרָכוֹת מֵאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים לְהַצְלָחָה עַל פַּרְנָסָה, וּמַה יּוֹעִילוּ לָהֶם כָּל הַסְּגֻלּוֹת וְהַבְּרָכוֹת, אִם, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא מֻרְגָּל בְּזֶה הַחֵטְא שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, הֲרֵי יֵשׁ עַל זֶה אָרוּר מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה (דברים כ"ז כ"ד): "אָרוּר מַכֶּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר", שֶׁהוּא קָאֵי עַל לָשׁוֹן הָרָע, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (שבועות ל"ו.): אָרוּר, בּוֹ קְלָלָה, בּוֹ נִדּוּי. וְזֶה לֹא יָצָא מִפִּי אִישׁ אֶחָד, כִּי אִם בְּהֶסְכֵּם כָּל יִשְׂרָאֵל בְּצֵרוּף הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, כְּדִכְתִיב בַּקְּרָא, וַהֲרֵי הוּא מְכַלֶּה הַשְׁפָּעָתוֹ.
וְאִם הָיוּ שׁוֹמְעִים לִדְבָרַי, הָיִיתִי מְיַעֵץ לָהֶם יוֹתֵר, שֶׁיִּשְׁמְרוּ עַצְמָם בִּזְהִירוּת יְתֵרָה מִזֶּה הַחֵטְא, וּבִפְרָט מִלַּעֲשׂוֹת בְּפֹעַל מַמָּשׁ רַע לַחֲבֵרוֹ מֵעִנְיַן גֶּזֶל וְחָמָס וְאוֹנָאָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, [שֶׁזֶּה בְּוַדַּאי גּוֹרֵם גָּדוֹל שֶׁיְּבֻזְבְּזוּ נְכָסָיו עַל יְדֵי זֶה וְיֵרְדוּ לְטִמְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּקוֹנְטְרֵס "שְׂפַת תָּמִים" בְּפֶרֶק שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי מִכַּמָּה פְּסוּקים וּמַאַמְרֵי חֲזַ"ל, עַיֵּן שָׁם], שֶׁאָז בְּוַדַּאי יִתְבָּרְכוּ נִכְסֵיהֶם יוֹתֵר מִכָּל הַסְּגֻלּוֹת, וּכְמוֹ שֶׁיָּדוּעַ, שֶׁכָּל הָאֲרוּרִים פָּתְחוּ מִתְּחִלָּה בִּבְרָכָה וְאָמְרוּ: "בָּרוּךְ אֲשֶׁר לֹא יַכֶּה אֶת רֵעֵהוּ", וְכָל יִשְׂרָאֵל עָנוּ עַל זֶה אָמֵן, וּבְוַדַּאי תִּתְקַיֵּם הַבְּרָכָה הַזּוֹ.
Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]
-
The Alter of Slabodka asks how can we expect a weak human being to be similar or emulate to Hashem? The Mishna in Avos teaches us that a person is precious because he was created in the image of Hashem. All the philosophers have never accurately assessed the uniqueness of man since the only way to measure its value is based on an understanding of Hashem's perfection and that a person is imbued with those "virtues". All of the lofty traits that a person is expected to develop is not just the potential to become "that person" rather this is innately what he was born for and with all the tools needed. By removing the negative we will be able to be close to Hashem since we naturally have that connection and our job is only to remove the interference blocking it.
Ohr Hatzafon - Tzelem Elokim
״הוא היה אומר: חביב אדם שנברא בצלם. חבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר: בצלם אלהים עשה את האדם״ (אבות ג:יד).
חיבה יתירה זאת הנודעת לנו, היא היא המגלה לנו גדולת האדם וערכו, חשיבותו כלפי עצמו, וחיבתו אצל בוראו יתברך שמו, כי כשנתבונן בשימת לב, בטיבו וערכו של תואר צלם אלהים, ונחקור לדעת עד היכן הדברים מגיעים, אז נמצא, כי באמת עולה הוא לאין שיעור וערך על כל טוב ונעלה, שישנם ונמצאים בכל המציאות כולה, בכל מעמקי ומסתורי הבריאה של רום ותחת.
ואך אז נבין, כי חקירת כל חכמי לב החוקרים מימות עולם, לדעת ולמצוא סגולת נפש האדם, והולכים ומודדים בחכמתם גדולת האדם וערכו, לא תגיע מדתם והכרתם אף לעקבה של אותה הגדולה, של צלם אלהים, שהאצילה התורה להאדם, כי הרי כגודל הערך וההכרה שאפשר להעריך ולהכיר ברוממותו הבלתי משוערת של האלהים בורא העולם יתברך שמו, הוא גודל ערך התואר המתואר בו האדם בהתדמות מה להבורא יתברך
כי אז נכיר ונדע, כי אין מצוה זו של של ההליכה בדרכי ה׳ - אך גזירת מלך הגוזרת על האדם, להיות מה שהוא אינו כלל, כי אם, המצוה הגדולה הלזו, אך מתאימה היא, עם הידיעה והחיבה יתירה הנודעת לנו, בדמותו וצלמו של האדם, כמחייבת את האדם, שיהיה מה שהוא ראוי להיות באמת מראשית יצירתו, ולהוציא אל הפועל מה שיש בו בכוח, להתדמות אל מה שדימהו יוצרו.
Eicha 2:19
ק֣וּמִי ׀ רֹ֣נִּי (בליל) [בַלַּ֗יְלָה] לְרֹאשׁ֙ אַשְׁמֻר֔וֹת שִׁפְכִ֤י כַמַּ֙יִם֙ לִבֵּ֔ךְ נֹ֖כַח פְּנֵ֣י אֲדֹנָ֑י שְׂאִ֧י אֵלָ֣יו כַּפַּ֗יִךְ עַל־נֶ֙פֶשׁ֙ עֽוֹלָלַ֔יִךְ הָעֲטוּפִ֥ים בְּרָעָ֖ב בְּרֹ֥אשׁ כׇּל־חוּצֽוֹת
Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]
-
The Chofetz Chaim explained the specific trait that Hashem acts with is focusing on the positive as opposed to negative and when one speaks lashon hara essentially he's disproportionally viewing this person through the negative lens of this "story". If we define judging our fellow meritoriously as giving one the benefit of the doubt and assume that he's doing the correct action then its hard to compare it to Hashem's traits because he knows the reality. However if we define it as focusing on the good and not allowing the bad to distort the view of the person by overlooking it then we can understand how Hashem utilizes that trait as well and that is how we can emulate Him.
Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]
-
The final mitzvah brought by the Chofetz Chaim is "And you shall walk in His ways," which commands us to emulate the traits of Hashem. There was a battle by Yericho where the Jews were commanded not to take the spoils of the war yet someone did, when Yehoshua asked Hashem who it was, He responded "Am I your informer? Rather, cast lots to determine who is guilty." We see that despite the necessity of the information and the benefit for the Jewish people, Hashem would not say if there is alternative way of finding out. Similarly, Hashem is always focused on the good and not the negative, so one who habituates himself by speaking lashon hara is not walking in His ways. We find in the verse (Devarim 26:17) that "you will walk in His ways" precedes "that you will observe His laws and commandments and rules, and that you will obey Him." If we survey Tanach we find that the wisdom of the righteous people are praised only for their character traits. Following in Hashem's ways is the direct method of bringing ourselves close to Hashem.
Chofetz Chaim, Introduction (Asei)
עוֹד נִרְאֶה (יד) שֶׁעוֹבֵר גַּם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה דִּ''וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו'', שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בָּזֶה לֵילֵךְ בְּמִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר הֵם כֻּלָּם רַק לְטוֹב, כְּמַאֲמָרָם זַ''ל (שבת קל"ג): מַה הוּא רַחוּם, אַף אַתָּה רַחוּם; מַה הוּא חַנּוּן, אַף אַתָּה חַנּוּן, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר מִדּוֹת טוֹבוֹת, כְּמוֹ שֶׁמְבֹאָר בָּרַמְבַּ''ם בְּהִלְכוֹת דֵּעוֹת (פרק א' הלכה ה' ו'). וּמָצִינוּ בְּהָקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּמִדּוֹתָיו הַקְדוֹשׁוֹת וְהַטְהוֹרוֹת, שֶׁהוּא שׂוֹנֵא דֵּלָטוֹרְיָא בְּכָל אֳפָנִים אֲפִלּוּ עַל אִישׁ גָּרוּעַ עַד מְאֹד, כְּמַאֲמָרָם זַ''ל בְּסַנְהֶדְרִין (דף י"א): וְכִי דֵּלָטוֹר אֲנִי לָךְ? גַּבֵּי מַעֲשֶׂה דְּעָכָן, עַיֵּן שָׁם.
וְצוֹפֶה לְטוֹבָה וְאֵין צוֹפֶה לְרָעָה, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ (פרק א'). וְאָמְרוּ (סוֹטָה מב): אַרְבַּע כִּתּוֹת אֵין מְקַבְּלוֹת פְּנֵי שְׁכִינָה וְכוּ' כַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, דִּכְתִיב (תהלים ה' ה'): ''כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע''. וְאִם כֵּן מִי שֶׁמַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּמִדָּה רָעָה הַזּוֹ, אֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי ה' שֶׁהוּא רַק לְהֵיטִיב לְזוּלָתוֹ, וְהוּא עוֹשֶׂה לְהֶפְכוֹ, וּמִפְּנֵי זֶה כִּנָּהוּ הַכָּתוּב בְּשֵׁם רָע, לָכֵן עוֹבֵר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ גַּם כֵּן.
Shemiras HaLashon - 2nd Chelek, 23rd Perek
אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וְגוֹ' (דברים כ"ו י"ז), מִזֶּה הַפָּסוּק אָנוּ לְמֵדִין גֹּדֶל מַדְרֵגַת הַמִּתְחַזֵּק לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת רַחוּם וְחַנּוּן וְכַדּוֹמֶה, שֶׁהֲרֵי מָנָה הַכָּתוּב מַעלָה זוֹ קֹדֶם שְׁמִירַת הַחֻקּים וִהַמִּצְוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים. הָא לָמַדְתָּ, שֶׁהִיא קוֹדֶמֶת בַּמַּעֲלָה.
Rabbenu Bachya - Shemos 18:21
בא וראה כמה כח וגודל מעלות המדות שלא נשתבחו הצדיקים והנביאים בתורה כגון נח ואברהם ויעקב וזולתם בתארי החכמה התבונה והדעת כי אם בתארי המדות, נאמר בנח (בראשית ו׳:ט׳) איש צדיק תמים היה, ונאמר באברהם (שם יז) והיה תמים, וביעקב (שם כה) איש תם וכן במשה (במדבר י״ב:ג׳) ענו מאד. וכל זה להורות כי אין עיקר החכמה אלא יושר המדות כשם שאין האילן עיקר אלא הפרי, וכן דרשו רז"ל (תהילים קי״א:י׳) שכל טוב לכל עושיהם, לכל לומדיהם לא נאמר אלא לכל עושיהם.
Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]
-
The Yetzer Hora constantly makes requests of a person and craves that he will agree to whatever he asks. However, the Yetzer Hora does not have the ability to fulfill this desire without the agreement of the intellect of the person, there needs to be a rationalization and consent before doing anything wrong. When the lazy person is told that his Rebbe is in his city to teach him, he responds there's a lion in the street and its too dangerous. This twisted thinking is a rationalization caused by his laziness. If the desire is there a person has the ability to believe whatever he wants. R' Yisroel Salanter suggests that in order to stand up to these rationalizations we must toil to strive for truth in all our interactions until we develop within ourselves an abhorrence for falseness.
Mishlei 1:22; Rabbenu Yona ibid.
עַד־מָתַ֣י ׀ פְּתָיִם֮ תְּֽאֵהֲב֫וּ־פֶ֥תִי וְלֵצִ֗ים לָ֭צוֹן חָמְד֣וּ לָהֶ֑ם וּ֝כְסִילִ֗ים יִשְׂנְאוּ־דָֽעַת׃
Mesillas Yesharim - 9th Perek
אמרו לעצל, הרי רבך בעיר, לך ולמד תורה ממנו והוא משיב אותם, מתירא אני מן הארי שבדרך. רבך בתוך המדינה, אומר להם, מתיירא אני שלא יהיה ארי בין הרחובות. אומרים לו, הרי הוא בתוך ביתך אומר להם, אם אני הולך אצלו, אני מוצא הפתח נעולה וכו', עיין שם. הא למדת, שאין היראה גורמת שיתעצל אלא עצלה גורמת לו שיתיירא
Ohr Yisroel 4
וּמַה תּוּכַל תֵּת כֹּחָהּ לְעֻמַּת הַנְּטִיָּה הַמְבַלְבֶּלֶת וְרוֹקֶדֶת בָּנוּ, וְכִשְׂחוֹק הוּא לְהָקִים כָּל מְזִימָתָהּ.
לְזֹאת כָּל עֻמַּת שֶׁיַּעֲמֹל הָאָדָם לְהָשִׂים הָאֱמֶת לְנֶגֶד עֵינֵינוּ. וְהַתְּמִימוּת נֵר לְרַגְלֵינוּ, לְהַעֲמִיק בָּהּ לִבְלִי נִהְיֶה נְבוֹכִים לְחַפֵּשׂ תָּמִיד אַחַר מַעֲשֵׂינוּ וּפְרִי עֶשְׁתּוֹנוֹתֵינוּ, עַד אֲשֶׁר גָּלָה לְפָנֵינוּ מוֹרָשֵׁי לְבָבֵנוּ, עַד אֲשֶׁר נֵבוֹשׁ וְנִכָּלֵם לְהַחְלִיף שֶׁקֶר בֶּאֱמֶת
Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]
-
In the category of falsehood is misleading people, which applies to even non-Jews. The Rabbis view this as a more severe transgression than theft! The reason is that truth is a fundamental aspect of our soul which was is part of the Godly essence that was given to us. The verse in proverbs "Truthful speech abides forever, A lying tongue for but a moment" explained by Rabbenu Yona tells us that one who is always careful with his words to speak honestly will always be abided and desired because we have a natural connection and love for truth.
Shaarei Teshuva 3:184
אמרו רבותינו זכרונם לברכה אסור לגנוב דעת הבריות. והנה החטא הזה חמור אצל חכמי ישראל יותר מגזל יען וביען כי שפת שקר אשמה רבה. ונתחייבנו על גדרי האמת כי הוא מיסודי הנפש
Mishle 12:19; Rabbenu Yona Ibid.
שְֽׂפַת־אֱ֭מֶת תִּכּ֣וֹן לָעַ֑ד וְעַד־אַ֝רְגִּ֗יעָה לְשׁ֣וֹן שָֽׁקֶר
Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]
-
All of the prohibitions mentioned until now were assuming the speech was truthful, however, if it contains an element of falsehood then there's a transgression of (Shemoth 23:7): "From a thing of falsehood keep far" and this speech is referred to as "Motzei Shem Ra". We explained earlier that all lashon hara is called false because when speaking not in the subjects presence there will always be some distortion. There is nothing more despicable than lying since its opposite, truth, is the signet and hallmark of Hashem. Blessing can only take effect on those who are truthful like Hashem. This is why the Torah uniquely commands us to "be far away" regarding dishonesty as opposed to just "not lie".
Chofetz Chaim, Introduction (Asei)
וְכָל זֶה שֶׁדִּבַּרְנוּ עַד עַתָּה הוּא אֲפִלּוּ אִם הוּא מְסַפֵּר דְּבַר אֱמֶת עַל חֲבֵרוֹ, אֲבָל אִם בְּתוֹךְ הַלָשׁוֹן הָרָע אוֹ הָרְכִילוּת שֶׁלּוֹ נִתְעָרֵב (יג) תַּעֲרֹבֶת שֶׁל שֶׁקֶר בְּמִקְצָתוֹ עוֹבֵר גַּם כֵּן עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (שמות כ"ג ז'): ''מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק'', וְגַם נִשְׁתַּנְּה שְׁמוֹ לִפְגָם עַל יְדֵי זֶה לְהִקָרֵא עַתָּה בְּשֵׁם מוֹצִיא שָׁם רָע, וְעָנְשׁוֹ חָמוּר הַרְבֵּה יוֹתֵר מִסְתַם לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת.
Sefer HaChinuch 74
כי השקר נתעב ונאלח בעיני הכל, אין דבר מאוס ממנו, והמארה והקללה בבית כל אוהביו, מפני שהשם יתברך אל אמת וכל אשר אתו אמת, ואין הברכה מצויה וחלה אלא במתדמים אליו במעשיהם, להיותם אמתיים כמו שהוא אל אמת, ולהיותם מרחמים כמו שידוע שהוא רחום, ולהיותם גומלי חסדים כמו שהוא רב החסד. אבל כל מי שמעשיו בהפך מדותיו הטובות והם בעלי השקר שהם בהפך מדותיו ממש, כמו כן תנוח עליהם לעולם מה שהוא הפך מדותיו, והפך מדת הברכה שהיא בו היא המארה והקללה, והפך השמחה והשלום והתענוג שהם אתו, הוא הדאגה והקטטה והצער, כל אלה (איוב כ כט) חלק אדם רשע מאלהים. ועל כן הזהירתנו התורה להרחיק מן השקר הרבה כמו שכתוב מדבר שקר תרחק. והנה הזכירה בו לשון רחוק לרב מאוסו מה שלא הזכירה כן בכל שאר האזהרות.
Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]
-
As a conclusion to our discussion, the Shulchan Aruch rules that a woman makes a blessing on Torah despite the fact that they are not obligated to learn. The Maharsha says Hashem tells Moshe to command the Jewish people that the women should strain themselves and be intimately involved in their families success in learning. The Chasan Sofer based on this Maharsha explains that the reason women make the blessing on Torah because they are commanded to be "involved" in Torah.
Shulchan Aruch 47:14
נשים מברכות ברכת התורה:
Sotah 21, Maharsha Ibid.
Chasan Sofer
-
The Gemorah asks "What merit do women have?" and responds "They send their children to learn in yeshiva and allow their husbands to learn far away and wait for them". This is a bizarre question. "What merit do women have"?! What about every other commandment in the Torah that they are obligated in? The Chofetz Chaim explains that the ability to live eternally after the resurrection of the dead is only possible with a connection to Torah and that's what the Gemorah was asking, considering she doesn't have a commandment in Torah and it doesn't have the merit needed. The answer given was with her facilitating Torah learning it will give her a merit on the same level as her husband or child. Alternatively, Rav Yonason Eibschutz expounds that perfection can only be met with the metaphysical benefits of Torah and the question was that women don't seem to have those benefits since they aren't commanded to learn. The response is that they can still receive the exact amazing benefits through their husbands and children as a result of their assistance and encouragement.
Brachos 17a, Rashi ibid
אֲמַר לֵיהּ רַב לְרַבִּי חִיָּיא: נָשִׁים בְּמַאי זָכְיָין? בְּאַקְרוֹיֵי בְּנַיְיהוּ לְבֵי כְנִישְׁתָּא, וּבְאַתְנוֹיֵי גַּבְרַיְיהוּ בֵּי רַבָּנַן, וְנָטְרִין לְגַבְרַיְיהוּ עַד דְּאָתוּ מִבֵּי רַבָּנַן.
ממתינות לבעליהן ונותנות להם רשות ללכת וללמוד תורה בעיר אחרת
Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]
-
The Gemorah is trying to find a merit for a woman to delay the punishment when she committed adultery. First it suggests the merit of her learning Torah but rejects it due to her not being commanded in that mitzvah and then concludes she has the merit of bringing her children to yeshiva and allows her husband to go out of town to learn. Despite the fact that the woman is still not commanded in this Torah learning that she encourages, she "splits" the reward as if she is the man who does have the command and is learning. Actually the Netziv explains that in this context the reward of the wife/mother can be even greater because if the husband or son are wasting time only they will have that responsibility and she will reap the benefit as if they learned.
Sotah 21a
רבינא אמר לעולם זכות תורה ודקאמרת אינה מצווה ועושה נהי דפקודי לא מפקדא באגרא דמקרין ומתניין בנייהו ונטרן להו לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא מי לא פלגאן בהדייהו
Brachos 17a, Netziv ibid
גְּדוֹלָה הַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנָשִׁים יוֹתֵר מִן הָאֲנָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה שְׁמַעְנָה קוֹלִי בָּנוֹת בֹּטְחוֹת הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי״.
Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]
-
The Maharal writes in Shemos that the women question how they can get reward for Torah which they don't study and Hashem tells Moshe to respond that their role in Torah is even more significant than the men. Rabbenu Yona explains since they send their children to learn in yeshiva, shower them with care when returning, keep a watchful eye to ensure their Torah involvement, and kindle a passion and love of Torah in them. We can see from all this, that these righteous women are causing the perpetuation of Torah in the family. Our Rabbis teach us that being a facilitator is a greater role than the performer of the act.
Maharal, Derashos on the Torah - Shemos 19:3
Rabbenu Yona, Igeres HaTeshuva - 3
Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]
- Visa fler
