Avsnitt

  • הזוגיות שלנו עומדת בפני אתגרים בתוך החיבור הזה. אנחנו מוצאים עצמינו נלחמים על הצדק, על האמת שלנו, נעלבים, נפגעים.

    האינטראקציות עם הילדים מיצרות עבורינו מהמורות רגשיות, שהם חלק מהחיים במשפחה משולבת. לפעמים מצליחים יותר, לפעמים פחות, אבל ברור שיש לנו את כל המשאבים והיכולות להגיע לאן שאנחנו רוצים.

    למקום שבו אנחנו מתנהלים ברוגע, בבטחון, בשקט פנימי, בידיעה שאנחנו עושים נכון, ושאנחנו יחד בכל מה שהחיים יביאו איתם.

    בפרק שהוקלט בימים לא קלים אילו, אנחנו מדברים על המלכודת שמעכבת אותנו בפרק ב' מלהגיע לשם. מלכודת שמשאירה אותנו "עבדים" לתפיסות ולמחשבות שלא מאפשרות לנו לראות עוד אפשרויות עבורינו. מלכודת שמשאירה אותנו בסופו של יום בתחושה של לבד בתוך החיבור הזה, ולא לזה התכוונו.

    מהי המלכודת הזו?

    ומה העקרונות שאם נדע ליישם נצא לחופשי, נהיה בני חורין להגשים את החיים המאושרים והשלמים שאנחנו ראויים להם ומסוגלים להם יחד, כהורים לילדינו, כזוג וכמשפחה משולבת.

  • חג הפסח הוא הזדמנות מעולה לחוויה משפחתית מחברת. ויחד עם זאת, במשפחות משולבות, הוא גם עלול להיות אתגר ריגשי מורכב.

    אתגר אחד הוא סוג של אאוטינג, כלומר את פסח נהוג לחגוג במסגרת המשפחה המורחבת, אז כל מה שקורה אצלנו בתוך הבית - הילד הזה שאיתו קצת קשה, הילדה הזאת שיש לנו ביקורת על ההתנהגות שלה, או בני הזוג שמתנהלים בגישה שונה משלנו, כל זה עלול לעלות בארוחת החג, ולפעמים עולה חשש איך זה יתקבל במשפחה המורחבת שלנו, ו"מה יגידו"...

    אתגר נוסף נובע מהשונות בין המשפחות המורחבות, ומכך שבמשפחה משולבת, זאת "המשפחה" רק של חלק מאיתנו. בני הזוג ובעיקר הילדים שלהם עלולים להרגיש זרות, או מבוכה, במקום שאמור להיות הכי "משפחה".

    בפרק הזה אנחנו מדברים על האתגרים, ואיך להתנהל יחד כזוג ומשפחה משולבת, כדי שבחג הקרוב נצליח ליצור חוויות משפחתיות מחברות לנו ולילדים

    האזנה נעימה 💜

  • Saknas det avsnitt?

    Klicka här för att uppdatera flödet manuellt.

  • אחוז הזגות שמתחברים בפרק ב' ולא מצליחים להשאר יחד בסופו של דבר, גבוה מאוד, הרבה יותר מאחוז הגירושין בפרק א'. המחקרים מדברים על 70%!

    רק 30% מהזוגות מצליחים לייצר זוגיות מאושרת, ומשפחה משולבת שהיא בית, ומקום של שייכות ובטחון להם ולילדים, לכל החיים.

    איך זה קורה? מה הסיבה שזוגות לא מצליחים למצוא את הדרך?

    התשובה היא ששום דבר לא מכין אותם לשינוי שחייב לקרות במעבר מהחיים שהיו קודם, לחיים של עכשיו.

    שינוי ב 3 מישורים: בדפוסי החשיבה, בדפוסי ההתקשרות, בדפוסי התקשורת.

    בפרק החשוב הזה אנחנו מדברים על כל אחד מהשינויים שצריך ללמוד לעשות במעבר מפרק א' לפרק ב', ובמעבר מחיי רווקות לחייים של ביחד עם ילדים שהם לא שלי.

    השינויים האילו הם מהותיים להצלחה, וכשיודעים באמת לעשות אותם נכון ולגדול איתם, אנחנו יכולים להיות בטוחים שיש לנו את היכולות לבנות יחד את החיים שאנחנו רוצים, ולנצח את המספרים.

  • מכירים את זה שהילדים לא רוצים לבוא למשפחה של בני הזוג?או לא רוצים שהם יבואו אלינו? לא בא להם להיות אורחים, או לא בא להם לארח.

    ולפעמים אנחנו שכל כך רוצים שיהיה טוב, שיווצר חיבור, שיהיה נעים וביחד, מייצרים בלי שתכננו, לחץ ודרמה שרק מגבירים את ההתנגדות של הילדים.

    אז מה הגישה שתאפשר לנו כהורים, לעזור לילדים שלנו להרגיש בנח יותר ויותר? איך לגרום להם לשתף פעולה, ולרצות להיות חלק מהחיבור בין המשפחות?

    בפרק הזה אנחנו מאירים כמה תובנות מהותיות עבור בני זוג והורים בפרק ב'. תובנות שברגע שמיישמים אותן ומתחילים לפעול לפיהן, מגלים איך הן משחררות אותנו ואת הילדים מלחץ וממתח, ואיך החיבור בין המשפחות הופך לטבעי ולפשוט יותר ויותר.

    וכשהדברים מתחילים להתנהל בטבעיות ואנחנו מובילים אותם בבטחון וברוגע, אנחנו יכולים לדעת שמה שאנחנו רוצים יקרה, הילדים יתחברו, ואנחנו בדרך הנכונה.

    האזנה נעימה

    ואל תשכחו שיש לכם יחד את כל המשאבים לייצר כל תוצאה רצוייה בחייכם.זו הנחת יסוד להתחיל ממנה, זו נקודת המוצא.

    מכל הלבגלית ואמיתי ❤

  • מאוד ברור בפרק א' מתי אנחנו נהיים משפחה. מחליטים לחיות יחד (חתונה או לא), מביאים ילדים ואנחנו משפחה. אין שאלות בעניין. כששואלים אותנו מי המשפחה שלנו, התשובה מאוד ברורה.

    מתי זה קורה בפרק ב'? מתי אנחנו נהיים משפחה משולבת ואיך בדיוק? האם חייבים ילדים משותפים? האם חייבים להתחתן? האם חייבים לגור ביחד?

    אנחנו כבר נגיד לכם את הסוף: אפשר להיות משפחה גם אם לא התחתנו, גם אם אין לנו ילדים משותפים וגם אם אנחנו לא גרים יחד, כי משפחה היא משהו אחר בפרק ב' והיא מתחילה מנקודת מוצא אחרת.

    את הפרק הזה הקלטנו במיוחד ליום המשפחה שחל השבוע, כי אנחנו יודעים עד כמה פרק ב' יכול לאתגר את הדפוסים וצורות החשיבה שהיינו רגילים לחשוב בהם, ועד כמה נדרשת התבוננות רחבה ושונה בהקשר הזה.

    אנחנו גם יודעים שהמקום הזה שבו אנחנו מרגישים בטחון, יציבות ודאות ושייכות, מה שמשפחה מייצרת, הוא אפשרי עבוינו ועבור הילדים שלנו.הוא אפשרי עבור כולנו.

    האזנה נעימה ויום משפחה שמח לכולםגלית ואמיתי.

  • אנחנו לא תמיד מצליחים להפריד בין התחושות שלנו לילדים של בני הזוג, לבין האהבה והקשר הזוגי בינינו. האנטי שיש לנו, הפגיעות הכעס, הדחייה, כל אילו מחלחלים גם לזוגיות בינינו.

    "אני לא אוהבת את הבן שלו, ומרגישה שלא מצליחה בגלל זה לאהוב אותו כמו פעם" היא סיפרה לי בכנות השבוע.

    או מישהי אחרת ששיתפה: "הבת שלו מניפולטיבית, מפונקת והוא לא רואה את זה. זה גורם לי להתרחק ממנו"

    ויש עוד סיטואציות שבהם אנחנו מרגישים (וזה לא מגדרי) שהיכולת שלנו לאהוב ולהיות בקירבה ובאינטימיות עם בני הזוג שלנו נפגעת בגלל התנהגות הילדים שלהם והתחושה השלילית שהם מעוררים בנו.

    סיבה נוספת לתחושת הריחוק שאנחנו מרגישים, והקושי לאהוב ולהביע חום לבני הזוג שלנו, זו גישת החינוך שלכם ודעתינו עליה:

    "הוא מרצה, לא שם גבולות, אני כועסת עליו לא עליהם, וזה מוריד לי ממנו, אני לא מעריכה אותו"

    השאלה איך מפרידים? האם צריך להפריד? האם אפשר בכלל?

    כי כן יכול להיות שיהיה לי יחס מסוים לא חיובי כלפי הילד שלך, ואני לא אצליח להשאיר אותו מחוץ לזוגיות, במיוחד עם הילד הזה פוגע בי.

    וכן, יכול להיות שיש בי אכזבה ממך על הבחירות החינוכיות שלך, וזה יכנס לקשר בינינו.

    בפרק הזה אנחנו נוגעים בעדינות במקומות האילו, ועוסקים בחיבור הזה שבין תחושותינו כלפי הילדים והזוגיות שלנו:

  • לדעת "לריב נכון" זו מטרה בזוגיות, בוודאי בזוגיות פרק ב' בה הריבים הם הרבה פעמים על הנושאים הכי רגישים בחיינו – הילדים שלי, שלך. "הכל טוב אצלינו אנחנו רק לא יודעים לריב" אמרה לי מישהי השבוע, ואנחנו שומעים את זה כל הזמן ממטופלים שמגיעים אלינו.

    מה זה אומר לריב נכון? איך נדע שאנחנו רבים נכון? מה תהיה ההוכחה שלמדנו לריב נכון? האם אתה ואני מבינים את התוצאה הרצויה באותה הדרך?

    ונניח ולמדנו לריב נכון, והתקשורת בינינו מצויינת, האם יש לנו את כל מה שצריך כדי להצליח בזוגיות הזו של פרק ב'?

    זוגיות שמזמנת לפתחינו התמודדויות שונות, קונפליקטים רגשיים, נסיבות חיים שכשלעצמן מאתרות טכנית לפעמים, ואם לא, למה עוד אנחנו זקוקים?

    בפרק המיוחד הזה אנחנו מדברים על הדברים האילו, שמים זרקור על מה שחשוב, ומעיזים, כמו תמיד, לשים את האמת על השולחן, ולשאול שאלות מאתגרות.

  • מחוייבות לזוגיות שלנו בפרק ב' היא עוגן, היא בסיס לחיבור בינינו. זה נכון בפרק א', זה אוויר לנשימה בפרק ב'.

    כשאנחנו מרגישים שבני הזוג שלנו מחוייבים לזוגיות כמונו, כשיש לשנינו תחושה של מחוייבות הדדית ואין לנו ספק לגביה, יהיה לנו הרבה יותר קל לפעול, להתקדם, לעבור את מה שצריך.

    מחוייבות מייצרת בטחון, רוגע ואמונה שיחד נוכל לכל.

    לעומת זאת כשמופיע ספק - האם בני הזוג באמת מחוייבים לזוגיות בינינו? אנחנו מתערערים. כשאנחנו לא מרגישים שיש מחוייבות אז מגיעים הפחדים, התסכולים, הריחוק.

    מחוייבות "אמיתית" נמדדת לא כשקל ונעים ונח, אלא דווקא כשלא נעים ,כשצריך לעשות צעדים שלכאורה לא היינו עושים אם לא היינו יחד, צעדים שמאתגרים אתנוו, ובפרק ב' יש לא מעט אתגרים רגשיים, ומעל כולם הילדים, המחוייבות שלנו אליהם.

    בפרק החדש שהקלטנו אנחנו מדברים על המקום הזה של מחוייבות לזוגיות בפרק ב

  • מכירים את זה שאחד הילדים של בני הזוג מתנהג אליכם בצורה לא ראויה? מדבר לא יפה, מקלל, מתחצף או פשוט מתעלם? אנחנו נעלבים, מתעצבנים, התנהגות כזו ומילים כאילו לא מקובלות עלינו.

    אנחנו מצפים מבני הזוג שלנו לטפל בכך, לדבר עם הילד, לשים גבול, לתת עונש. לדאוג שזה לא יקרה שוב. מבחינתינו הדרך לטפל בכך מאוד ברורה.

    אבל מה עם בן הזוג שלנו חושב אחרת? מה אם הוא לא מוכן לטפל בכך? או מוכן אבל לא מצליח? מה אם הוא לא נותן לנו גיבוי כמו שחשבנו? איך זה משפיע על הזוגיות שלנו ואיך באמת נכון להתמודד במקרים כאילו?

    הפתרון, כמו בהרבה מקרים בפרק ב' 😊 מורכב יותר מרק לקבוע שהתנהגות הילד לא ראויה, ולצפות מבני הזוג לטפל בכך. הוא מצריך התבוננות רחבה יותר וחשיבה זוגית משותפת.

    בפרק הזה אנחנו מתארים את המורכבות ומציעים את הדרך להתמודד, בלי להכנס למאבקים בזוגיות, ובלי להעמיק את המאבק עם הילד.

  • אנחנו נמצאים בתקופה של שינוי - שינוי של תודעה לאומית, שינוי של קונספציה ביטחונית ומדינית,שינוי של מסגרות חשיבה בתוך מדינת ישראל, וברמה הגיאופוליטית.

    בתקופה שבה כשמעגלי השייכות הרחבים שלנו מתערערים,חשוב יותר מתמיד שנחזק את מעגלי השייכות הראשונים שלנו - את הזוגיות והמשפחה שלנו.

    חשוב שנבנה יחד, חוסן זוגי שמחזק אותנו, את תחושת המסוגלות שלנו, ואת החיבור המשפחתי שיצרנו.

    בפרק הזה אנחנו מדברים על ארבע השאלות שבונות ומחזקותאת החוסן הזוגי שלנו בפרק ב, במשפחה משולבת.

    האזנה נעימה 🙏

  • המדינה שלנו במלחמה, אנחנו במצב הכי לא נורמאלי שחווינו אי פעם,אין לנו כרגע וודאות כמעט בשום תחום בחיים, לפעמים אנחנו אפילו לא יודעים איפה נישן הלילה, או מה נעשה מחר בצהרים.

    הגיוני שבמצב כזה נמקד את האנרגיה שלנו ואת תשומת הלב שלנו, בכל מה שקרוב אלינו, שבהישג ידנו ובשליטתנו - בבית שלנו ובמשפחה שלנו.

    ואז כתוצאה מכך, כשאנחנו זוג בפרק ב שגרים בנפרד: ▪️ תשומת הלב והאנרגיה שלנו ממוקדת בבית ובילדים שלנו.

    ▪️ הקשב למה שקורה בבית של בני הזוג יורד.

    ▪️ הצורך שלנו לגונן על הילדים שלנו עולה.

    ▪️ תחושת ה"לבד" שלנו גוברת, כי בני הזוג לא נמצאים איתנו פיסית בבית, הם לא תמיד זמינים, ולא תמיד פנויים עבורנו ריגשית,

    ▪️ בסופו של יום, האנרגיה שנשארת לנו בשביל "זוגיות" נמוכה

    בפרק הזה אנחנו מדברים על האתגרים המנטלים והריגשים של מגורים נפרדים במלחמה, ועל איך לחזק את החוסן זוגי שלנו במצב הזה.

  • שבת אחה"צ, הבית שקט, אין ילדים... אמיתי ואני תכננו לצאת יחד להליכה בשדות עם הכלב - בילוי זוגי, רומנטי וספורטיבי.

    אנחנו עומדים בפתח הדלת, ולפתע נכנסת "החיילת" שלי, אחרי שלא ראיתי אותה כל השבת, אני יודעת שהיא תשאר לשעה, שעה וחצי לכל היותר, ואני מתה לדבר איתה, ולשמוע כל מה שעבר עליה בשבועיים האחרוניםאבל קבעתי עם אמיתי...

    מה אני עושה עכשיו?

    במהלך החיים יחד בזוגיות ומשפחה משולבת ישנם אינסוף רגעים קטנים כאילו של בחירה מה נכון? מה יותר חשוב? למה אני נאמנה? למה אני מחוייבת? את מי אני צריכה לרצות? ומי ישלם את המחיר?

    יצאנו להליכה, וכשחזרנו הקלטנו את הפרק הזה 😀

  • בפרק הזה אנחנו משתפים אתכם, איך פיתחנו המלך השנים האחרונות את השיטה והמודלים המקצועיים שלנו, שמאפשרים לבני זוג בפרק ב, להצליח להגשים זוגיות ומשפחה משולבת מאושרת.

    זהו תהליך יצירה מרגש, שבו שזורים אינסוף אירועים, חוויות ואתגרים מהזוגיות והמשפחה הפרטית שלנו, ומתוך החיים של זוגות רבים אחרים שפגשנו במהלך השנים הללו.

    זהו תהליך מקצועי שלוקח אירועים ואתגרים ספציפיים, ממדל אותם, והופך אותם לכלי עבודה אימוניים-נלפיסטים שמתאימים לכל מי שחי את העולם הריגשי המורכב של זוגיות פרק ב ומשפחה משולבת

    האזנה נעימהגלית ואמיתי 💜

  • זהו אחד הפרקים החשובים שהקלטנו עד היום, משום שהוא נוגע באחת הנקודות הרגישות והנפיצות במשפחה משולבת בפרק ב'.

    אחד הפחדים הגדולים בפרק ב, זה שהילדים שלנו ישלמו את "המחיר" של הזוגיות שלנו.

    כהורה ביולוגי אנחנו צריכים לסמוך על בני הזוג שהם לעולם לא יפגעו בילדים שלו, לא באופן ישיר ולא באופן עקיף. בעצם אנחנו רוצים מהם תחושת ביטחון שמתי שנזהה שהילדים שלנו נפגעים ובקש לעצור, הם יעצרו מייד

    ומצד שני, כהורה משלב אנחנו רוצים להרגיש בשליטה.אנחנו לא רוצים ללכת על ביצים, לא רוצים שהילדים של בני הזוג "ינהלו" לנו את החיים, או יכתיבו לנו מתי עושים מה ועם מי. אנחנו רוצים שההורה הביולוגי ידאג שהילדים שלו או שלה, יבינו ויקבלו את המקום שלנו ב"הורים במשפחה המשולבת". אנחנו לא תחליף לאבא או אמא שלהם, אבל צריך להיות לנו מקום של הורה במשפחה.

    בפרק הזה אנחנו מדברים לעומק על הקונפליקט הזה ואיך מתמודדים איתו ריגשית וזוגית

    האזנה נעימהגלית ואמיתי 💜

  • לכאורה זה היה צריך להיות החלק הפשוט של פרק ב, אנחנו מגיעים עם ניסיון בזוגיות, במגורים משותפים, עם רגישות, וכל כך הרבה משאבים...

    אנחנו בוגרים יותר, מודעים יותר, עברנו כבר כמה דברים בחיים...

    אין לנו ילדים משותפים (לפחות בתחילת הדרך), יש לנו ניסיון עשיר בהורות בגידול ילדים, עשינו כבר את מרבית ה"טעויות", אנחנו מכירים את הילדים שלנו, יודעים מדיוק מה עובד ומה לא עובד איתם.

    יש את לנו את כל הסיבות להאמין שבפרק ב נעשה את זה הרבה יותר טוב...אבל איכשהו, באופן קצת מפתיע,

    הנושא הזה של גידול ילדים במשפחה משולבת, (בטח במגורים משותפים), מקפל בתוכו את אי ההסכמות הכי גדולות, ואת ההתמודדות הריגשית הכי מורכבת.

    סטטיסטית, זאת הסיבה מספר אחת שבגללה בני זוג בפרק ב נפרדים.

    בפרק החדש בפודקאסט, אנחנו עוסקים בדיוק בשאלה הזאת. בשאלה למה דוקא נושא החינוך וגידול הילדים, הופך להיות זירת המחלוקת המרכזית בפרק ב'

    מה יושב שם בעומק?

    איך בדיוק נוצרת המורכבות הריגשית, של ההורה הביולגי, של בן או בת הזוג ושל הילדים.

    למה כל כך קשה לנו, לנהל שיחה כמו 2 הורים, בנושאים שקשורים לחינוך וגידול הילדים?

    האזנה נעימהגלית ואמיתי

  • וואו כמה שהנושא הזה טעון לעיתים, אבל כמה חשוב לדבר עליו! לשים אותו על השולחן, לא לברוח מהשיחה הזו גם היא לא נעימה, כי אין אפשרות להתקדם יחד, אם לא נמצא את הדרך שלנו.

    ואתם בטח יודעים ששיחה על כסף היא לא רק על מספרים, ואולי בכלל לא עליהם, אלא היא שיחה של צרכים, של רגשות של פחדים, של אמונות שאנחנו נושאים איתנו שנים.

    ואתם גם חווים בוודאי את התחושה שמה שקיים באופן טבעי בפרק א' – המחוייבות שלנו אחד לשנייה ולילדים שלנו, לא ברור מאליו כלל בפרק ב'.

    אז מהי הדרך הנכונה לנו? איך נמצא אותה בתוך נסיבות חיינו?

    אנחנו מניחים בפרק הזה כמה עקרונות חשובים לדבוק בהם כשבאים לבנות את הדרך הכלכלית שלנו, אנחנו מציגים את המודלים העיקריים הרווחים להתנהלות כלכלית בפרק ב'. ואנחנו מציעים לכם דרך חשיבה אפקטיבית להתנהל מול כסף, שתחבר ביניכם, תעצים אתכם, ותאפשר לכם לבנות חיים רגועים ובטוחים יחד.

    האזנה נעימה.

  • אז מצאת בן או בת זוג מדהימים... יש שם אהבה שלא ידעת בכלל שאפשרית בעולם - והנה היא לא סתם אפשרית, הוא אפשרית עבורך!

    בשלב מסוים אנחנו פתאום מבינים את זה - זכינו! יש לנו תחושה של התרוממות רוח, של מסוגלות מאוד גדולה. יש לנו ביטחון וודאות מאוד גדולים, שאנחנו בזוגיות שנכונה לנו, שאנחנו בדרך הנכונה, שאנחנו הולכים לחיות יחד עוד שנים קדימה, וברור לנו שלילדים שלנו יש חלק בכל הדבר הזה.

    אנחנו מבינים שלחבר משפחות זה תהליך, אנחנו מבינים שזה לוקח זמן, אנחנו גם מבינים שכל ילד מגיע עם הרגישויות שלו, והאישיות שלו.

    אנחנו גם מאמינים שחייבת להיות דרך לחבר את כל הדבר הזה יחד, ואנחנו מאמינים שנמצא את הדרך שנכונה לנו ולילדים שלנו.

    ואז משהו משתבש... לפעמים קורה הדבר שממנו הכי חששנו, לפעמים קורה הדבר שבכלל לא חשבנו עליו, אבל בחיים כמו בחיים, משהו תמיד קורה!

    אנחנו יודעים איפה אנחנו מתחילים, בד"כ גם יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע, אבל הדרך לשם מפתיעה. זה לא בדיוק הדרך שרצינו והתכוונו, זאת לא הדרך לה ציפינו.

    לפעמים זה ילד אחד שמתנגד לחיבור, לפעמים זה אחד מאיתנו, שמוצא את עצמו באיזה קושי ריגשי לא צפוי מול הילדים, לפעמים זה הגרושים או ההורים, שמיצרים התנגדות אצל הילדים.

    ואז השאלה הגדולה היא: איך אנחנו מתמודדים? בפרק הזה אנחנו מתמודדים עם השאלה הזאת.

    מה עושים, שמה שרצינו שיקרה, לא קורה? שהציפייה שלנו שהילדים יתחברו לא מתממשת כמו שחשבנו? איך מתמודדים כשהילד של בן הזוג מתנגד אלי או לילדי? איך מתמודדים שהילד שלי הוא הילד שמתנגד?

  • עימותים בין בני הזוג לילדים שלנו הם אחד האתגרים הריגשיים המשמעותיים בזוגיות ומשפחה משולבת.

    לא פשוט לראות את בני הזוג נפגעים מהילדים שלנו, ואולי אפילו מורכב יותר לראות את הילדים שלנו נפגעים מבני הזוג.

    יש בני זוג שבוחרים למנוע את העימותים האילו, ע"י כך שההורה הביולוגי יתווך את התקשורת בין הילדים לבני הזוג, ויש כאילו שאפילו נמנעים ממעבר למגורים משותפים כדי למנוע את העימותים הללו.

    הורה שמרגיש שהילד שלו נפגע, יעשה כל מה שנדרש כדי להגן עליו - זו תגובה אוטומטית, אלא שהתגובה האוטומטית הזו, לא בהכרח משרתת אותנו בשילוב של זוגיות ומשפחה בפרק ב

    בפרק הזה אנחנו מדברים על החשיבות לאפשר לבני הזוג שלנו תקשורת חופשית וישירה עם הילדים שלנו, גם כשזה מגיע לעימות בניהם, ועל המחיר שאנחנו משלמים על התיווך והניסיון למנוע את העימותים הללו.

    יש מקומות שבהן אנחנו רוצים למנוע התערבות של בני הזוג, אבל במרבית המקרים אנחנו צריכים לעצור את האוטומט שלנו ולזוז הצידה, כדי לתת למערכת היחסים בין בני הזוג לילדים שלנו להתפתח ולהבשיל

  • במשפחה משולבת בפרק ב, קיימת אפליה ריגשית מובנית, כלומר ברמה הריגשית אנחנו מעדיפים את הילדים שלנו על פני הילדים של בני הזוג.

    אנחנו מבינים את זה, וזה אפילו הגיוני כי ככה בני אדם מעוצבים. יש איזשהו מימד בקשר הביולוגי בין הורה לילד, שלא קיים בשום קשר אחר.

    אז מתי זה נהיה בעיה?

    זה נהיה בעיה שאני כהורה יודע שנכון להתיחס בצורה שווה לכל הילדים אבל ריגשית משהו חוסם אותי, ואני מוצא את עצמי מופעל או מגיב בצורה אוטומטית ובלתי רצויה.

    וזה נהיה בעיה שאנחנו כהורים, רואים את הילד שלנו מקבל יחס לא שוויוני לכאורה מבני הזוג שלנו, או מהילדים שלהם.

    2 המקרים מורכבים ברמה הריגשית מ 2 הצדדים - גם הצד של ההורה שהילד שלו "מופלה", וגם בצד של בן הזוג "המפלה" וברור שבגם בצד של הילדים, כלומר לכל המעורבים כאן, הסיטאציה מורכבות ברמה הריגשית.

    בפרק הזה אנחנו מדברים על המורכבות הריגשית הזאת, ועד כמה חשוב לתת לה מקום בזוגיות, ולתת לה תוקף ולגיטימציה. אנחנו מדברים על מיומנות זוגית כל כך חשובה בפרק ב, שמאפשרת לנו להתמודד עם האתגר הריגשי המורכב הזה יחד - כזוג, כדי שאף אחד מאיתנו לא ירגיש שהוא לבד, ושנינו נרגיש מוקשבים, ומובנים, ונדע שבזוגיות בינינו יש מקום לכל תחושה שאנחנו מרגישים.

  • תופעה מעניינת שגילינו בעבודה שלנו עם בני זוג בפרק ב: כולנו רוצים להצליח לנהל שיחה זוגית אפקטיבית, בנושאים החשובים של ההתנהלות שלנו מול הילדים אחד של השני.

    בתיאוריה אנחנו גם מבינים שזו מיומנות זוגית מהותית והכרחית להצלחה שלנו בשילוב המשפחות. אלא שבחיים האמיתיים, יש נושאים מסויימים שבהם זה נראה פשוט בלתי אפשרי. הנושא רגיש מידי... אי ההסכמה גדולה מידי... הפערים עמוקים מידי...

    האם היה שימושי עבורכם ללמוד איך מנהלים שיחה זוגית מקדמת בנושאים הרגישים של הילדים?

    אם היתה מיומנות זוגית שמאפשרת לתקשר את אי ההסכמות סביב הילדים, בדרך שגם מחזקת את הזוגיות, וגם מייצרת פתרונות אמיתיים לאתגרים עם הילדים, האם הייה רוצים ללמוד אותה?

    הצטרפו אלינו לפרק הזה בפודקאסט, שבו אנחנו מדברים על המיומנויות הזוגיות הכל כך חשובות הללו, שהופכות את התקשורת בינינו לאפקטיבית, מקדמת ומקרבת, גם בנושאים הכי רגישים של פרק ב