Avsnitt
-
שיחה עם המוזיקאי, הסופר וסמנכ"ל הקרן החדשה יובל יבנה. שיחה על האלבום "נשארנו מעטים" שיצא לאור לאחרונה ובו שירת יידיש מודרנית מתורגמת לעברית של המשוררים יעקב גלאטשטיין, אברהם סוקצבר ועוד, מולחנים בסגנון רוק. על הספרים שכתב ביניהם הרומן "שיר של יום". על התחדשות יהדות ויחסי אמריקה ישראל. על המלחמה, הממשלה והחזון של הקרן החדשה לשלום וביטחון ושילוב חרדים כדי ליצור חברה משגשגת ובת קיימא. בשיחה משולבים שלושה שירים מן האלבום בביצוע להקת אינזיך.
-
שיחה עם פרופסור ניסים ליאון ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. שיחה על השביעי באוקטובר והתגובות בחברה החרדית. חוק הגיוס, וסוגיות התעסוקה ולימודי הליבה בחברה החרדית. חרדים ודמוקרטיה. מסורתיות והשינויים שהתחוללו בציבור המסורתי. הסוציולוגיה של המלחמה והקבוצה החדשה של יוצאי המלחמה. המחאה והציבור המזרחי. סוציולוגיה ופוליטיקה ומגמות עכשוויות ומרתקות בחקר הסוציולוגיה. כל זאת ועוד בשיחה יחד עם יונתן גורן-חיים.
-
Saknas det avsnitt?
-
שיחה עם הרב והדוקטור תמיר גרנות. שיחה על החזון ליום שאחרי המלחמה. אמנת בראשית וארבע העקרונות המנחים- עידוד שיח חיובי, ממלכתיות, אמון מחודש ובחירות, סוגיות הליבה (יהודית-דמוקרטית וחוקה)בהסכמות רחבות. על בנו אמתי גרנות ז"ל שנפל. תיקון החברה. פדיון שבויים והשבת החטופים. הסדר מדיני עם הפלסטינים והתרחישים האפשריים. השואה וברית הגורל והייעוד. מאשמה לאחריות ועוד.
-
שיחה עם המשורר פרופסור זלי גורביץ. שיחה על השביעי באוקטובר ותחושת הבלי מה (ביאליק). על יחס היהודים למקום. הזיקות שבין בית, מרחב ומקום. איך מרגישים בבית כשהבית בוער? אנתרופולוגיה של שיחה-רצוא ושוב, וגן העדן. ספר קהלת כספר של משורר אנתרופולוג ופילוסוף השואף להבין את האדם. ספר שיריו זמן בבא, ושני ספרי השירה החדשים שהוציא לאחרונה בית בית, ופזור. מצב הבריחה שרבים מצויים בו שיכול להפוך לפריחה.
-
שיחה עם פרופסור חביבה פדיה משוררת וחוקרת קבלה וחסידות. שיחה על היום שאחרי המלחמה. חזון אוטופי ליום שאחרי. הסדרת השבר היהודי-ערבי, חוקה וסטטוס קוו חדש. ברית הדמים לעומת אחוות החיים. השסע הישראלי והקונפליקט היהודי-פלסטיני והזיקה ביניהם. המנהיגות הפוליטית והאזרחית. השביעי באוקטובר-האסון הגדול של העם היהודי אחר השואה. תפקיד אנשי הרוח. הציונות הדתית ודת ומדינה והציונות הכללית. המשיחיות הספרדית, חכמי ספרד והציבור המסורתי. המיתוס התיאולוגי של הקורבן (העקידה, הצליבה והשהיד). החזון של רבי נחמן לשלום. הסיכוי להסדר פוליטי והאפשרות לאחווה בתוך העם...
-
שיחה עם פרופסור דוד אוחנה פרופסור בחוג ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון. על הציונות, חירות שלילית וחירות חיובית. היש פתרון לבעיה הפלסטינית? מלחמת יום כיפור. מושג ההיסטוריה של רעיונות. התשוקה הפרומתאית של האדם המודרני לשלוט בגורלו. מיתוס כמושג מכונן בתפיסה העצמית. הנאורות והרומנטיקה. ניטשה והשפעתו על הציונות. דמותו של האינטלקטואל הציבורי לעומתו דמותו של הנביא. זהות ים-תכונית כזהות פלורליסטית והמוניסטית. כהנוב וקאמי כאינטלקטואל שיצא נגד האידאולגיות הגדולות ובחר באמו. מכתב ששלח לביבי. המשיחיות כרעיון וכמעשה. עיון משותף כבסיס לשיחה. כל זאת ועוד בשיחה יחד עם תום פרנס.
-
שיחה עם פרופסור יונתן גארב חוקר מחשבת ישראל. על דרכו במחקר מחשבת ישראל וקבלה. ההבדל בין הגישה של גרשום שולם למשה אידל בחקר הקבלה והסינתזה שהוא עושה במחקרו. יחס המקובל לטקסט לעומת יחסו של החוקר. הרב קוק והרמח"ל. הקבלה הספרדית. מיסטיקה- מצב טראנס לעומת המודלים הפסיכולוגים של המקובלים לתיאור הנפש. הרמח"ל ורבי משה דוד ואלי כזוג שפיתח יחד את הקבלה. הקבלה המודרנית והמודרניות ככלל. ההשפעה של המיסטיקה על חיי היומיום. כנגד מקומו של הספק. הקבלה והלאומיות היהודית העכשווית. השביעי באוקטובר ועתיד עולם התורה. ההשפעה האזורית על הסכסוך. אל אקצא ונאמני הר הבית. המוות בפסיכולוגיה הדתית. כל זאת ועוד בשיחה יחד עם חוקר הקבלה תום פרנס.
-
שיחה עם מעוז ינון- ששכל את הוריו בשבעה באוקטובר- יזם ופעיל חברתי ממייסדי אברהם הוסטל. ילדותו ודמותם של הוריו יעקובי חקלאי ואיש אדמה ובלהה מורה ואמנית. הקמת ההוסטל פאוזי עזר בנצרת ובהמשך רשת אברהם הוסטל. על האסון שפקד אותו בשבעה באוקטובר. השבת החטופים כתנאי מוסרי לקיום המדינה. הדחת הממשלה כתנאי לשיקום ציבורי ושלום כהכרח לביטחון.
בהמשך שיחה עם יעקב גודו ששכל את בנו תום גודו ז"ל. ילדותו ועלייתו ארצה לימודיו ופעילותו במסגרת הקיבוץ. על דמותו של תום גודו שחקן ומוזיקאי לשעבר. על האחראיות של הממשלה למחדל והקמת המאהל מול הכנסת. החזון של יעקב לתיקון חברתי-פוליטי ולשלום.
-
שיחה עם העיתונאי והמשפטן החרדי דב הלברטל. הטבח בשבעה באוקטובר והממשלה. שילוב של חרדים בכלכלה ובצבא בעקבות המלחמה. תגובות אנשי התקשורת החרדית למלחמה לעומת התגובה של גדול הדור דוב לנדאו. ההטעיה שעושה התקשורת החילונית בדבר מה שבאמת קורה בהתגייסות של הציבור החרדי. המגמות המשיחיות ביהדות והסכנה שבהם. היהדות שהיה רוצה להיות במרחב הציבורי. על תפיסת "הבלתי מעורבים" בקרב תושבי עזה והקשר שלה להקצנה הדתית. ועל המפץ הפוליטי-החברתי שיכול לצמוח מתוך המלחמה. ההכרח בפיטורי נתניהו לשם תיקון חברתי. הפרדת דת ומדינה, מגילות העצמאות כחוקה לעם ישראל, ופתרון שתי מדינות לשני עמים כפתח לתקומה מתוך המשבר.
-
שיחה עם עורך הדין מיכאל ספרד המתמחה במשפט בינלאומי ודיני מלחמה. על הזכות להגנה עצמית כנגד שיח נקמה. מהו פשע מלחמה? ההסתה כנגד ארגוני זכויות האדם. דיני מלחמה כמפתח לצמצום הפגיעה באוכלוסייה האזרחית ועקרונות האבחנה, הצמצום או המידתיות ונקיטת אמצעי זהירות. דיני מלחמה בלחימה כנגד ארגון טרור. רצועת עזה. מניעת סיוע הומניטרי. פשיזם בחסות המלחמה. ופתרון לסכסוך.
שיחה נוספת עם דוקטור טל ממירן מומחה למשפט בינלאומי. על לוחמת משפט וזווית אחרת על פשעי מלחמה. הפרקליטות הצבאית. כיבוש צבאי אזרחים בלתי מעורבים. ההטיה כנגד ישראל מצד ארגונים בינלאומיים כמו הצלב האדום. הסברה בינלאומית של דיני מלחמה.
-
שיחה עם הרב בני לאו על הימים האלו והכיוון שאליו הולכת המדינה. מצוות פדיון שבויים ושחרור שבויים. על המעמד של שבוי בתורה דרך סיפוריו של אברהם ודוד, וערך חיי אדם במקרא. ההשגות על המצווה בתלמוד וההקשר היסטורי שבו נאמרו. הפסיקות של הרבנים הגדולים בעניין החזרת השבויים. פעילותו במסגרת "929 תנ"ך עכשיו" למען השבת החטופים, והחיבוק שהארגון מעניק למשפחות. שיח נקמה כשיח של חלשים כנגד מיגור הרשעה. אבחנה בין עזה לחמאס והשאיפה לחיי שכנות טובים.
שיחה נוספת עם אסף פוזניאק, דובר המטה של משפחות החטופים והנעדרים. תהליך הקמת המטה להשבת הנעדרים והחטופים. הפעילויות של המטה: ציר המשא ומתן בראשות ראש המוסד יוסי כהן, הציר המשפטי בראשות עו"ד רז נזרי, הציר הדיפלומטי, הציר רפואי ועוד. הסכנה לחטופים בכניסה קרקעית והתניית הסיוע ההומניטרי. מיקום הנושא בסדר היום המדיני, החברתי והתקשורתי. מה אני כאזרח יכול לעשות? כל זאת ועוד .שנדע בשורות טובות!
-
שיחה עם הסופרת, המשוררת והוגת הדעות פרופסור מיכל גוברין. ילדותה בתקופת קום המדינה במשפחה של בוני הארץ ומנסחי מגלת העצמאות מחד וחסידי סקוור-צ'רנוביל מאידך. על האפשרות לתיקון מתוך השבר ומקומה של היהדות בחזון הזה. החיבור בין תיאטרון מטפיזי, חסידות ורוחניות. היכרותה עם הפילוסופים עמנואל לוינס וזאק דרידה. הקשב של דרידה למילה ויכולתו לברוא עולמות בשפה. הספר "גוף תפילה" שחיברו יחד גוברין ודרידה. התפילה כפנייה להעדר שבה ערגה למימוש מה שמעבר לגבולות חייו ומותו של האדם. התפילה כצורת ביטוי נועזת הבוראת נמען. והתפקיד של התפילה בעידן של חילון כמקור של תקווה. זיכרון השואה, המאבק היהודי בדרכי הרוח והאפשרות לאהבה בלב התופת. ירושלים כעיר של ריבוי וכישות נשית עיר ואם המחבקת את בניה. החיים בארץ כבחירה של אהבה ונס קיבוץ הגלויות. כל זאת ועוד בשיחה יחד עם ד"ר שחר פישר חוקר תרבות ומנהל בית המדרש נטור בירושלים.
-
שיחה עם המועמדים השונים למועצת העיר ירושלים: עו"ד יוסי חביליו סגן ראש העיר מסיעת "מצילים את ירושלים" (ועכשיו האיחוד הירושלמי), אדיר שוורץ יו"ר סיעת "התעוררות", עמית פרץ מסיעת "ירושלים אחת" של ראש העיר משה ליאון, ד"ר לורה ורטון יו"ר סיעת "ירושלים הדמוקרטית" (כעת האיחוד הירושלמי), ערן בן יהודה יו"ר מפלגת העבודה (עכשיו האיחוד הירושלמי) ועו"ד וואליד אבו תאיה ראש סיעת "כל תושביה" ומועמד לראשות העיר. מראיינת נוספת, הפעילה החברתית טובה שלג. שיחה על השבת הירושלמית, שוויון מגדרי ונשים במרחב הציבורי, מזרח העיר, זכויות להט"ב ומיעוטים, תעסוקה, רווחה, חינוך, תכנון ובנייה ושטחים ירוקים, תרבות, תחבורה והלכתיות בעיר. ירושלים יצרנית וציונית כנגד ירושלים חרדית והציבור הליברלי בעיר. על קווים אדומים בכניסה לקואליציה ועל ישיבה באופוזיציה. על רפורמה משפטית וכיצד יפעלו במקרה של משבר חוקתי. על צעירים בעיר. על עתיד העיר. וכמובן על משה ליאון ואריה קינג. כל זאת ועוד. נציין שהתוכנית הוקלטה לפני ההכרזה על ה"איחוד הירושלמי". ותודה רבה לעמותת "מעמותה" מבית הנסן על האכסניה.
-
שיחה עם יונתן מאיר, פרופ' מן המניין במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון, החוקראת ספרות ההשכלה, החסידות והקבלה.
שיחה על מחשבת ישראל כתחום אקדמי רחב, המהפך עולמות. על דמותם של החוקרים גרשם שלום, נתן רוטנשטרייך, ישראל ברטל ועוד; יחסו של הילל צייטלין למיסטיקה וליהדות; יוסף פרל וספרו "מגלה טמירין" והניסיון הסאטירי להפקיע את הקדושה, על ה"חסידות כמובילה לבערות" בספרו של פרל, והשפעתו על מנדלי מוכר ספרים וש"י עגנון;תנועת החסידות והרנסנס שחוללה ספרות ההשכלה כשפנתה לספרות יפה; "משיח שקר" כ"משיח נפול", דמותם של שבתאי צבי, הבעש"ט ויעקב פרנקוהמפנה שחוללו ביהדות. "ספרי יעקב" מאת אולגה טוקרצ'וק. ציונות ומשיחיות; הרנסנס של חסידות ברסלב, ההצלחה של חסידות חב"ד והקשר לשיווק; שליחותו שלההיסטוריון, ההתפטרות ממרכז זלמן שזר והגבלת העצמאות של גופים אקדמיים. כל זאת ועוד בשיחה יחד עם קובי פישר.
-
שיחה עם יגיל לוי, פרופסור מן המניין באוניברסיטה הפתוחה וחוקר היחסים צבא-חברה-פוליטיקה בישראל.
שיחה על משבר הלגיטימציה של מודל גיוס החובה. ההשלכות של מעבר לצבא מקצועי וההסללה של קבוצות מבוססות ליחידות טכנולוגיות ושל יוצאי הפריפריה לצבא השיטור. התיאוקרטיזציה של הצבא - תהליך שבו סמכויות דתיות מעמיקות את ההשתלבות שלהם בצבא מהאינתיפאדה השנייה ועד ימינו.
הצבא הרשמי, וצבא השיטור בגדה המערבי. הירידה בנטל העלויות הביטחוניות של השליטה בגדה על משלם המיסים הישראלי. העדר ההיתכנות לגיוס חובה של החרדים, הסכנה של חוק יסוד לפטור משירות של חרדים וערעור הלגיטימציה בכך. השפעות ההפיכה המשטרית על הצבא והעדר הגנה משפטית לחיילים מפני הדין הבינלאומי.
תופעות הסרבנות - סרבנות אישית לעומת סרבנות קולקטיבית וההשלכות לעתיד. אחים לנשק. חשיבותו של השלטון המקומי. התפקיד והאחראיות של הרמטכ"ל והצבא במקרה של משבר חוקתי. המב"ם. ועוד בשיחה בהשתתפות עמית זגורי.
-
שיחה עם הרבה והפרופסור לליטורגיה ומדרש דליה מרקס. שיחה על המשמעות של להיות יהודייה מתוך רצון להאמין בטוב ובתיקון וכהזדמנות, לחיות חיים של אחראיות ומחויבות לתיקון. דליה מספרת על ילדותה בירושלים במרחב החילוני והתעוררת שלה לחוויה הדתית. הסידור הרפורמי הישראלי "תפילת האדם" שערכה יחד עם ד"ר אלונה ליסצקי, הפותח פתח לראיה רדיקלית של החוויה הדתית מנקודת המבט הנשית, ובו משולבים טקסטים של משוררות ודמויותיהן של האימהות מן התנ"ך מוזכרות בו. למשל, משה השר את שירת הים לצד מרים. השפה כמעצבת תודעה והפנייה לאל גם בלשון נקבה. העדרה של התפילה לחידוש הקורבנות מן הסידור, כשאיפה לריבוי תפילות וביטוים של עבודת האל. התפוצה והצלחה להם זכה הסידור. עתידו של עם ישראל והאפשרות ליהדות מכילה מיטיבה ואהבת אדם כנגד היהדות הגזענית. "היברו יוניון קולג'"- בית מדרש לרבנות המשלב מחקר ולימוד חי. מה היא תפילה? תפילה כשיחה עם האל, הנפש והקהילה, תפילה כחינוך עצמי, התקשרות למורשת הדורות. קהילת "ענן כבודך" המתפללת ולומדת יחדיו. הספר "בזמן" שכתבה, ספר המלווה את חודשי השנה העבריים ומשלב בין טקסטים ישנים וחדשים, שנכתב כמכתב אהבה לחברה הישראלית וכהזמנה לריבוי. "בעת אישן ואעירה" ספר נוסף פרי עטה, על תפילות בין יום ובין לילה. היהדות במרחב הציבורי וזרמי המעמקים של יהדות אחרת שוויונית וליברלית העומדת מנגד ליהדות הגזענית. על התנגדותה לרעיון ההפרדות לישראל ויהודה והאמונה בכוחות המיטביים והצעירים שיעצבו את המדינה כמדינה בריאה וטובה. כל זאת ועוד...
-
שיחה עם המשוררת חדווה הרכבי. שיחה על הילדות המתמדת אל תוך החיים והילדות בדגניה ב' של שנות הארבעים. הטבע, השמיים, השמש והחופש. הוריה של חדווה ואנשי המופת שחיו את האידאלים של אהבת הזולת וחיי שיתוף. על ראשית כתיבתה והשיר הראשון שחיברה. היציאה מדגניה לירושלים וירושלים של אותה תקופה. הלימודים בבצלאל והמקום של אומנות בחייה. ההבדל בין המדיום של הציור לשפת השירה. היכרותה עם המשוררת לאה גולדברג ופרסום הספר הראשון "כי הוא מלך". מה היא שירה? "שירה כעבודת החיים, כפילוס הדרך אל עצמך, כל שיר הוא אי קטן של סדר בתוך האנרכיה של החיים הפנימיים". מתוך מה נולדת שירה? שירתו של אבות ישורון והמהפכה שהיא חוללה. המפגש עם יונה וולך סביב השיר "וכלבים אדומים". הציפורים בשירתה והאוסף "ציפור שבפנים עומדת בחוץ". בנה של חדווה, אלישע. האינסופיות והדתיות של יחסי אם ובנה. ספר השירים "מיגו" המוקדש לזכרו. האינסופיות של חיי אדם והאפשרות להרגיש את החיים שבמוות ובסוף- אהבה כבסיס לכל התופעות. במהלך השיחה חדווה תקריא את שיריה "והנדיר הזה" ,"ילדה מאושרת מאוד" ו"שיחקנו בגורל". וכן, נשמע את השירים פרי עטה של חדווה "שוב את מסתובבת לך" בביצוע חני לבנה "ואת כל פניך" בביצוע נורית גלרון. האזנה ערבה.
-
שיחה עם הדרשן החילוני והסופר ארי אלון. שיחה על פעולות החילון וביאה אל הקודש בלא מתווכים והאפשרות להיות חילוני רליגיוזי; ספרו "עלמא די" ושחרור השפה; חילון כפעולה של פתיחת חלונות והפקעת נכסים מידי הממסד הדתי והאופן שבו זה בא לידי ביטוי בשפה לדוגמא במילים כמו "שבת", "הלכה" ו"אלוהים" הדורשות פעולה של חילון. חילוני כזר. דרשן כמי שעובד עם התשתית של הזיכרון הקולקטיבי. לאן לוקחים את המדרש? ההשפעה של ביאליק, ברנר וברדיצבסקי על הגותו. השיר "נד נד" והשאלה האסורה ביותר בעולם היהודי. ההשפעה של מלחמת יום כיפור והעליות והירידות מן הארץ. "רצחתי אותו (את אלוהים) מתוך רחמים, לא יכולתי לראותו עוד בסבלו"- הפתיחה של "עלמא די" ואיבוד אלוהי ילדותו. המדרשה באורנים. ההבדל בין אדם רבני לריבוני. מותו של אלוהים בעולם הזה ותחייתו בעולמות האחרים והזיקה לניטשה. גמגום כפעולה המאפשרת את הגם והגם. דמותם של הוריו פרופסור מנחם אלון המשנה לשעבר לנשיאת בית המשפט העליון ורות בוקסביום מוזיקולוגית ומורה. האפשרות לתקן את היהדות במרחב הציבורי דרך פעולות החילון. השילוש הקדוש של תורת הרב קוק: עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. עם ישראל וארץ ישראל עברו תהליך של חילון ונדרשת עבורם פעולה של חילון תורת ישראל, החזית המדאיגה ביותר היא תורת ישראל בה לא נעשו פעולות של חילון. מדינה דמוקרטית ריבונית או מדינת הלכה רבנית. תורת ישראל כמקור סמכות או כמקור השראה. חזרתו ללמד בירושלים במסגרת בית המדרש של נטור. לקראת סיום, מה היא אהבה? (מדרש על השיר "הכניסיני תחת כנפיך") והאם יש קיום לאחר מוות? זאת ועוד. בשיחה יחד עם אודיאה פרידמן.
-
שיחה עם דוקטור מרדכי נאור היסטוריון, סופר וחוקר התקשורת הישראלית. שיחה על דמותו של יצחק נוי ז"ל, תולדת חייו של יצחק והתוכניות שהגיש "שעה היסטורית" ו"שבת עולמית". ימי ראשית הרדיו ביריד המזרח, "קול ירושלים" "קול ישראל" "גלי צה"ל". השידור הראשון של גל"צ ממצרים צוות של הרדיו ששידר לכל העולם. פגישתו עם אנואר סאדאת. על ילדותו במושבה גן יבנה בתקופת המנדט הבריטי על רקע ההפצצות בערים הגדולות ותקופת הצנע. זכרונותיו ממלחמת העצמאות כולל סיפור ההנצלות המדהים ברחוב. הקמת המדינה, פרשיות סוערות שליוו את המדינה לאורך תולדותיה (הפילוג בתנועה הקיבוצית, גוש קטיף ועוד). על אקטואליה בשירת אלתרמן והטור השביעי. על תולדותיה של ירושלים מימי המקרא לימינו ועל תולדות ימי תל אביב (הקמת התיאטרון ומוסדות המדינה שבדרך). ביוגרפיות שכתב על רמטכ"לים שונים. המנהיגות אז והיום והחוט השני העובר בין 200 הספרים שכתב. האזנה ערבה.
-
שיחה עם פרופסור רחל אליאור פרופסור אמירטוס למחשבת ישראל חוקרת קבלה ופילוסופיה יהודית. שיחה על ילדותה בשנות ה-50 בשכונת תל-ארזה פינת רחוב הבוכרים כדור ראשון של הצברים. העולם שאסור היה לדבר עליו ברקע "ארץ שם" והמשיכה להתעניין בו על רקע הילדות הפסטורלית בירושלים. המפגש עם גדעון אלעד שהציע לה לקרוא את הספר "החסידות כמיסטיקה" ולימודי מחשבת ישראל באוניברסיטה. הרצון להכיר את העולם היהודי שאבד. המחלוקות בין תלמידו לבנו של רב שניאור זלמן מלאדי והעניין בגורלם של מי שנדחק הצידה המוחרמים והנרדפים, הפולמסים בתוך העולם החסידי. רב שניאור זלמן מלאדי והחידוש שלה בכתיבתו ספר מבואר על החסידות ספר "התניא". מלוא כל הארץ כבדו כחידוש של החסידות בכל מקום שאדם מחשב שם הוא נמצא עם הקדוש ברוך הוא וההשלכות של החסידות בביטול ההיררכיות. התוספת של החסידות למצוות "למען איחוד קודשא בריחו ושכינתיה" למצוות המעשיות התורם להעלאת השכינה מגלותה. ההיפוך מהיות האדם מצפה לגאולה להיות האדם גואל את השכינה (יוסף קארו)וייסוד המרכז הקבלי בצפת. המיסטיקה כתורת הסוד, או תורת המרכבה (המושג מיסטיקה מטשטש ולא מדייק). האפשרות למגע עם עולם הנסתר דרך החלום למשל ובעלי הסוד והסופרים כמי שיכולים לחבר בין החלום והחזון למילים בעלות משמעות חלומות בעלי משמעות אוניברסלית. מסורות ספרות ההיכלות, מרכבת הכרובים וחזון המרכבה. המשכן והמקדש כמקור של חיים ושלום ונצחיות. הרעיון כי המקדש שחרב בארץ מצוי בשמים המהווה את תחילת המסורת המיסטית. מסורת המרכבה הנמשכת מימי משה לאורך כאלפיים וחמש מאות שנה עד ראשית הקבלה. העם היהודי כקהילת זכרון. חורבן בית שני. העבר המשותף של עם ישראל והעתיד המשותף לעומת ההווה המשוסע והמפולג. המשיחיות הצומחת מתוך חורבן. כל עוד היינו בגלות היה משמעות למשיחיות ברגע חזרנו לארצנו ואנו ריבונים להתעסק עם המשיחיות זה הבל ורעות רוח. התנועה הציונית, 1948 צוק העתים שהוביל להקמת המדינה הטעות של מדיניות "כור ההיתוך" הניסיון הכושל למזג בין קהילות שונות. הציבור הציוני-דתי ורגשות הנחיתות שפתח, מלחמת שש הימים כנקודת מפנה, גאולת אדמות של "ארץ ישראל השלמה". התפנית של המשיחיות, ממשיחיות מתוך חולשה למשיחיות מתוך צה"ל וכוח. והרעיון שהפך למועד לכל שכול וכשלון של בשר ודם. הספר "עת הזמיר" המתאר את המהלך שצבר תאוצה לאחר מלחמת יום הכיפורים. אובדן המוסר והצדק. לסיום המלצה על שני ספרים "מגלה החולשות" מאת ישי שריד, המתאר את מחיר הכיבוש. והחזאית מאת תמר וייס גבאי- ספר סביבתני על היחסים בין האדם לטבע.
- Visa fler
