Avsnitt
-
"אפשר לשאול על ישראל: החמאס עשו לנו משהו נוראי ב-7 באוקטובר. האם אנחנו מורתעים? וכל מי שאני שואל אותו אומר, 'ההיפך: אנחנו רק יותר נגד, פחות מאמינים, יותר שונאים'. ומה יקרה לצד השני אם אנחנו נעשה משהו נוראי להם? ואנשים פה אומרים 'לא, הם יהיו מורתעים!'". ההסבר: "כשאנחנו מצפים התנהגויות של אנשים אחרים, אנחנו חושבים על החלקים הקוגניטיביים ולא הרגשיים", מספר דן אריאלי, פרופסור לפסיכולוגיה וכלכלה התנהגותית. "בתור מישהו ממדעי החברה, תמיד רציתי שכל חוק שהממשלה מעבירה, שתהיה לפחות תאוריה של שינוי - איך הדבר הזה אמור לגרום לשינוי?", הוא אומר, אבל מבין שזו משימה קשה מאוד: "פוליטיקאים בעיקרון יש להם אינטואיציות והרבה אמונה באינטואיציות שלהם. אני הייתי רוצה שאנשים שמעבירים חוק, לפני החוק ייאלצו להוכיח שהאינטואיציות שלהם נכונות". בשיחה עם סתיו שפיר הוא מסביר מה הסכנות לחברה - פוליטיקאים פופוליסטיים, בוטים ברשתות חברתיות והחלטות לא רציונליות - ומספר על הפרוייקט הבא שלו: ללמוד להיות דולת מוות.
הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל 🔊 להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir -
"כשרק יצאתי לדרך היה לי ברור שאני צריכה לבנות משהו שיהיה כאן גם עוד 50 ו-100 שנה, שלא יהיה תלוי בי וגם לא באף שר. התחלפו שבעה שרים ושישה מנכ"לים מאז שיצאנו לדרך", מספרת עדי אלטשולר, מייסדת ומנכ"לית עמותת אינקלו לחינוך מכיל, שמפעילה גנים ובתי ספר שבהם לומדים יחד ילדים ובני נוער עם ובלי מוגבלויות, כולל כאלו שברגיל היו נשלחים לחינוך מיוחד. בימים אלו היא מקימה בית ספר מכיל בחוף אשקלון. אינקלו הוא המשכה בדרכים אחרות של תנועת הנוער המכילה "כנפיים של קרמבו", שאלטשולר הקימה בגיל 16.
ב-2010 הקימה עם בן זוגה נדב אמבון את מיזם זכר השואה "זיכרון בסלון", שהיא מגדירה "אדם פרטי שלוקח אחריות על זיכרון השואה בסלון הפרטי שלו". כדי שזה יעבוד, היא אומרת, "מראש זה היה צריך להיות של כולם ולא של אף אחד" - ולכן סירבה לצרף למיזם את צה"ל, משרד החינוך ויד ושם, ואפילו השם שלה לא מופיע באתר המיזם.
בשיחה עם סתיו שפיר, אלטשולר מספרת שהיא שונאת להתראיין, כי נכוותה בעבר עם התבטאות על הייטקיסטים שלא תורמים מספק. היא גם לא אוהבת לקחת קרדיט בולט על הפעילות שלה: "התנועה היא לרוקן את עצמי - אני עכשיו נוצה בכנפיים של משהו שלך, ועכשיו אני פה. ומה שתרצי, לאן שתקחי אותי - אני אלך. יש לי אמונה נורא גדולה, שארגון או יוזמה או ילד או משהו שנולד - זה כמו ישות רוחנית. היא חכמה ממני, ואני כלי שרת בתוכה. זה לא שלי, זה של האלוקות".
באופן לא אופייני לאישה כל כך מעורבת, אלטשולר לא צורכת חדשות ואינה פעילה ברשתות חברתיות. "היה לי רק פייסבוק ואותו אני סגרתי אחרי ה-7 באוקטובר. סגרתי את כל המסכים מהחיים שלי כדי לשמור על התודעה שלי נקייה, כי יש כל כך הרבה לעשות". היא ממליצה גם לאחרים לעשות כמוה: "הצורך במיסוך הוא ברור, אבל המיסוך הזה הוא כל כך מסוכן תודעתית, נפשית. שומר נפשו ירחק. להתנתק מהרשתות החברתיות זה אולי הריפוי הכי גדול ב-war-life balance".
הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל 🔊 להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir -
Saknas det avsnitt?
-
"יש באמת איזה כובד שמגיע עם המילה הזאת", אומרת מיה דגן, שרבע מיליון אנשים עוקבים אחריה בטיקטוק. "להגיד 'משפיענית' זה הארדקור, זה כבד. מה זה אומר? שאני עכשיו מתווה את הדרך של אנשים? מצד שני, זה הרבה מאוד כוח שצריך להבין איך משתמשים בו ואיך מנצלים אותו כדי באמת לפחות לנסות לייצר שינוי". לדבריה, "אנשים מתבלבלים בין ויראלי לטוב".
"קודם צפיתי איזה חצי שנה. רק צופה", היא מספרת על תחילת דרכה ברשת החברתית הפופולרית. "הייתי בת 24, חברים שלי לא היו בטיקטוק, זה היה כאילו של ילדים, אז הרגשתי שזה מרחב שאני יכולה לעשות בו מה שאני רוצה. לא חשבתי שמישהו יראה את זה". עם הכוח הגיעה האחריות - וגם העלבונות. "התגובות על הגוף שלי מילדים בני 13 - שמנה לווייתן מכוערת וואטאבר - סבבה. מצד שני יש תגובות שממש מעליבות אותי, אבל זה לרוב יהיה דברים שקשורים בחוכמה שלי, או בהאם אני מצחיקה. ברפורמה היו תגובות ששברו לי את הלב - 'גם ככה לא רוצים אותך פה, אז תעזבי'".
התהפכות דעת הקהל העולמית על ישראל בעקבות המלחמה בעזה תפסה את דגן לא מוכנה. "אני ממש ממש נעלבתי אחרי ה-7 באוקטובר מבנות שאני עוקבת אחריהן. אנשים מסתלבטים על הנשים באוניברסיטאות עם השיער הכחול - that's my people. זה האנשים שאני עוקבת אחריהם וצורכת את התוכן שלהם ומאוד נהנית ממנו. ופתאום קיבלתי סטירה כזאת". היא ניסתה להושיט יד - ונכזבה. "ניסיתי לכתוב להם. אף אחד לא ענה לי".
הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל 🔊 להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir -
"האם יש תפקיד למוזיקאי? האם הוא צריך לדבר על המצב, לדבר פוליטיקה, לכתוב על זה? התפקיד היחיד שלי כמוזיקאי זה לא לזייף, ולנגן בקצב, לעשות את העבודה שלי טוב. אחרי זה אני יכול לבחור על מה אני שר, על מה אני כותב, מה אני רוצה להגיד. זו זכות - זו לא חובה", אומר המוזיקאי יזהר אשדות, שנפתלי בנט גרם גלצ לסרב לשדר את שירו "עניין של הרגל", שכתב על מפגש עם חיילי שוברים שתיקה. "יש אמצעים יותר משמעותיים ויותר יעילים להגיד את הדעה שלך מאשר לשיר שיר היום. אתה אומר את זה ברשת ואם זה ויראלי אז זה עושה את זה".
"אני רואה את הבן שלי והחברים שלו חוששים. ואני מרגיש נורא אשם שזה מה שהשארנו להם, איזה מין מדינה הבאנו להם? הוא לא חושש יותר ממני, הוא מבואס יותר ממני. הוא שואל 'מה זה? למה המדינה ככה? למה זה קורה? מה עשיתם?'", הוא מספר, ומשתף בתשובה שנתן: "סליחה".
בשיחה עם סתיו שפיר, אשדות מדבר על מה מעורר בו השראה, איך הוא ממשיך ליצור בשילוב טכנולוגיות ומנסה להכניס חדשנות להופעות שלו.
הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל 🔊 להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir -
מעוז ינון, פעיל שלום שהקים את פאוזי עזר בנצרת ואת רשת אברהם הוסטל ברחבי הארץ, איבד את שני הוריו בנתיב העשרה ב-7.10. "כשההורים שלי נרצחו, השלום נולד בי", הוא אומר, ומבטיח: "אנחנו הרבה יותר מפוכחים, חכמים, מציבים תוכנית יעדים, ואנחנו לא מתפשרים על פחות משלום".
מיה סביר, פעילת שלום, בתו של אדריכל אוסלו אורי סביר וסופרת, כתבה ספר על מלחמת האזרחים ברואנדה, ומנסה להביא לפה את השיטות שהביאו לפיוס בין שבטי ההוטו והטוטסי. "מה שהתפוצץ לנו בפנים ב-7 באוקטובר זה לא הקונספציה של השמאל - זה הקונספציה של הימין", היא מאשימה. "ה-7 באוקטובר זה מה שקורה כשאין שלום. הדרך היחידה למנוע עוד 7 באוקטובר זה הסכם מדיני".
השניים הם בין מארגני אירוע השלום "הגיע הזמן" ב-1.7 בהיכל יד אליהו בתל אביב: timeisnow.co.il
הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל 🔊 להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir -
"אם תקחי היום נערים, נערות - יש להם הרבה יותר יכולות והרבה יותר ידע", אומר הסופר אתגר קרת על המצב. "הבעיה שלהם זה שהם מאבדים כישורים אנושיים. כי בעצם כאילו המחשב מאמן אותם במה שהוא יודע, לא במה שהוא לא יודע".
הוא מסתובב בקבוצות של שרי ליכוד, רב עם אנטישמים בסושיאל, כותב סיפור על קרוקודיל לבקשת אשת מילואימניק, משתין על שיחים, מתראיין ברחבי העולם, מפגין לשחרור החטופים ומבקר את עצמו בו-זמנית. הוא מודאג ממה שהוא מכנה "תרבות של הכנעה" - משחק סכום אפס חברתי: "העתידים האלה הם עתידים שיש בהם משהו כמעט טנטרומי. התרבות היא באופן גורף טנטרומית. אני חלק מזה. כשאני הולך להפגנות ואני צועק 'את כולם עכשיו!' - 'עכשיו' נהיה ה'אמן' של החילונים. אני אצעק מספיק חזק בשביל שסינואר יתהפך? שביבי יעשה משהו אחר? שביידן ייתן עוד גז? שגם פוטין יתערב? אנחנו חיים יותר ויותר בעולם שבו בעצם, במקום לבוא ולהגיד איך אני משנה את המציאות, אנחנו באים ואומרים, בוא נחצין את מה שאנחנו מרגישים - וזה אקטיביזם".
"מדינת ישראל?", הוא חוזה בהשלמה עגומה, "אני לא רואה אותה מחזיקה עוד 14 שנה"
הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל 🔊 להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir -
בפרוייקט "לנגן עם המתים", יקי גני השתמש בבינה מלאכותית להעלות על במת הפצ'ה קוצ'ה את "הכעס" של רוקפור בביצוע דיויד בואי, עם פרדי מרקיורי בקולות ועל התופים יותם חיים, החטוף לעזה שנהרג מאש כוחותינו.
בשיחה מרתקת יקי גני, מוזיקאי (רוקפור), סטארטאפיסט וחובב חדשנות טכנולוגית, מדבר עם סתיו שפיר על טכנולוגיה ומוזיקה, יצירתיות, זכויות יוצרים, מקוריות, פרודוקטיביות ואיך AI יכולה לייצר רגש.
הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל 🔊 להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir -
"בחרתי בחירה מאוד לא-טבעית עבורי לצום ביום העצמאות, כי הרגשתי שזה הדבר היחיד שאני יכול לעשות כדי לבטא בעיני עצמי את השבר. זה היה לי מאוד קשה", אומר עמרי שפרוני, יליד בארי שביקר שם כשחמאס תקף, ואיבד את קרוביו בני משפחת חצרוני.
כראש המכינה הקדם-צבאית על שם יצחק רבין, הוא רואה מקרוב איך האירועים השפיעו על צעירים לפני גיוס: "אני חושב שהשאלה הכי גדולה שלהם היום היא שאלת האמון במערכת, בין אם הם אומרים אותה בגלוי או בסמוי". אבל הוא אומר להם באופטימיות: "אנחנו הכי קרובים היום לימי החלוצים. זה תפקיד שיש לנו. זה עלינו. אנחנו צריכים עכשיו לייצר פה חברה. לתקן חברה. ויש את הכוחות לתקן, אני מאמין. גם במכינות וגם בחברה האזרחית וגם בהתעוררות המדהימה שהיתה לפני ה-7.10".
הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל 🔊 להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir -
מחקרי המוח של פרופ' דפנה יואל לימדו אותה שאין דבר כזה מוח גברי ומוח נשי, וההבדלים בין המגדרים זניחים. מהרגרסיה בזכויות נשים בעולם (ביטול הזכות החוקתית להפלה בארה"ב) ובישראל (ממשלה רווייה במפלגות מדירות נשים, היעדר מנכ"ליות במשרדי ממשלה, הפרדה מגדרית לחרדים באקדמיה ובצה"ל), היא הבינה שהשמרנים נתנו עבודה בזמן שהליברלים נחו על זרי הדפנה.
למרות זאת, יואל מאמינה שאפשר להגיע לעולם שיוויוני שבו מגדר לא יקבע את ערכנו. הדרך: להילחם בהטיות אצל כל אחד ואחת מאיתנו, למרוד בתפקידי מגדר אוטומטיים שאנחנו בדרך כלל לא רואים, לוותר על המיגדור בשפה, להסיר הפרדות מלאכותיות במערכת החינוך ולתת לחיילים תפקידים לפי יכולות ולא לפי מין או מגדר.
על המלחמה היא אומרת: "נתניהו יכול לעשות את המעשה הגדול, להביא את עיסקת חייו, ולפרוש - לא יודעת אם בכבוד אחרי ה-7.10, אבל לפחות לעשות את ההיפוך הזה"(קטע ממערכון "יום האיש" בבימוי אורי לביא, מתוך "כאן דיגיטל" - https://youtu.be/Y2JkuJQf6wQ)
הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל 🔊 להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir -
"אני בת זוג לא טובה, אני אמא לא טובה, אני חברה לא שותפה, אני בת איומה - אין לי סבלנות לשום דבר כי אני במשימה, היא פשוט נורא נורא מתארכת".
כבר שבעה חודשים שנעם דן לא מתפקדת בשום היבט מלבד פעילות לשחרור החטופים, מהפגנות דרך שיחות עם מתנגדים ברשת ועד לטקס כיבוי המשואות. בשיחה עם סתיו שפיר היא מספרת על הוויכוחים עם בן-זוגה ג'קי לוי, הקשיים הכלכליים, הקללות והאיומים מהמתנגדים והמניפולציות של הממשלה שהיא חווה במאבק להחזרת החטופים - שלראייתה משקף את המאבק על דמותה של ישראל כמדינה ליברלית, חילונית ושיוויונית.
הקטעים מטקס כיבוי המשואות והדלקת התקווה באדיבות אור-לי ברלב.
הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל 🔊 להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir -
בשנות ה-80', דן מרידור – אז ח"כ ולימים שר המשפטים – אסף בעזרת העוזרת הפרלמנטרית שלו מודיעין גלוי על חברי מפלגת הימין הקיצוני "כך" בהנהגת הרב מאיר כהנא. חמוש בקלסר ראיות עב כרס, מרידור הגיע לבית המשפט לטעון שכהנא ומפלגתו מסיתים לגזענות - מה שהסתיים בפסילתם מלכהן בכנסת. "זה הצליח אז כי אנשים הבינו: אתה יכול להיות בעד שטחים, אתה יכול להיות בעד שלום, אבל אתה לא יכול להיות גזען", הוא אומר היום, "גזענות היא הדבר הכי נורא בעיניי".
ארבעה עשורים אחר כך, כשאיתמר בן גביר נבחר לכנסת, ניסתה סתיו שפיר לפסול אותו לפי אותו תקדים - אבל לא הצליחה. מה השתנה בציבוריות ובפוליטיקה הישראלית, ואיך גורמים לעתיד הפוליטי להיות יותר טוב? השיחה עם דן מרידור מתמקדת במנהיגות, ועל שני הכוחות המנוגדים שקיימים בדמוקרטיה: ייצוג הציבור והובלת הציבור. "האופטימיות בעיניי מותנית בכך שהמוכנות של הציבור הישראלי הרחב להיאבק תמשיך להיות מקור בלתי נדלה", הוא אומר עם הפנים קדימה. "אם השלטון לא יתחלף הם ימשיכו, ומה שיעמוד מולם, אני מקווה, זה אותו ציבור", הוא אומר. "אני לא מחפש 'אחדות' עם הגזענות. לא מחפש 'אחדות' עם תומכי טרור.
הצורך להנהיג ולא לחפש את דעת הקהל, הוא בחסר גדול בעולם וגם אצלנו. אנשים שאומרים את דעתם ונאבקים עליה, ולא מחפשים את דעתם לפי מה שהציבור רוצה, הם המבחן הגדול שלנו עכשיו"
הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל 🔊 להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir -
איל וולדמן, מהיזמים המצליחים בהיסטוריה של ישראל, שילב פלסטינים בהייטק הישראלי ותמך במחאה נגד ההפיכה המשפטית. הוא איבד את בתו במתקפת הטרור של 7.10, וההחלטה להעניק לו את פרס ישראל הפכה למריבה פוליטית מכוערת.
הוא מאמין שאפשר לאחד את העם סביב חוקה, ולעשות שלום בברית אזורית - אבל רק אחרי שנשמיד את חמאס ודומיו.
הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל 🔊 להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir -
גם כשהיה בגטו בזמן השואה, צבי גיל הצליח לחשוב על העתיד. "עוד באוניה, כשבאתי לכאן, אמרתי, אני נועל את הכספת של העבר, משליך את המפתח למים - ואני בא להתחיל מחדש", מספר האיש שהיה ממקימי רשות השידור, עיתונאי, תסריטאי, במאי, מפיק תיעודי, סופר ואקטיביסט נגד ההפיכה המשפטית.
הדמוקרטיה בישראל לא שורשית, הוא טוען, אבל מאמין שאפשר להגיע לשלום ולחברה ערכית וצודקת יותר - בעזרת המשאב האנושי.
הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל 🔊 להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir -
יאיר אסולין, סופר، הוגה דעות ומרצה בנושא פילוסופיה, מרגיש שהעולם משתנה דרמטית: הפוליטיקה משפיעה הרבה פחות מהטכנולוגיה, התלמידים יודעים יותר מהמורים ואי אפשר לתת תשובות ברורות לדברים. העתיד הוא שיח מבוסס שאלות, כאבים, הקשבה, רגשות, אמת ופיוס. לדבריו, "סיפורים הם לא על רעיונות - סיפורים הם על מהלכים רגשיים, על אנשים שפועלים בעולם מסויים, על השינוי שהם עוברים. זה מה שהופך סיפור לסיפור".
אסולין טוען שצריך לשנות את האתוס הישראלי, להפריד דת ומדינה, להשתמש בכוחה של התרבות לשנות את החברה ולא לוותר על האופטימיות, כי "היא לא תחושה - היא עמדה מוסרית ועמדה קיומית"
הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל 🔊 להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir -
לפני כשלוש שנים, בשיא תקופת הקורונה, נפגשה סתיו שפיר עם הסופר מאיר שלו ז"ל לשיחה על העתיד.
עוד לפני המהפכה המשטרית ומלחמת 7 באוקטובר, המציאות נראתה כאוטית דיה. שלו, מגדולי הסופרים העבריים, היטיב לתאר אותה – עד כדי כך שכשמאזינים לשיחה, שרואה אור היום לראשונה, קשה להאמין שלא הוקלטה אתמול. קטעים מהשיחה התפרסמו במוסף השבת של ידיעות אחרונות, שבו התפרסם טורו השבועי של שלו יותר משלושה עשורים.
בשיחה אינטימית בין שני חברים מתאר שלו כיצד לדעתו תיראה ישראל של עוד עשור: "מדינה יותר דתית, יותר קיצונית, יותר אלימה, יותר ימנית". שלו הציע עתיד אלטרנטיבי לישראל: "זאת מדינה שצריכה להגדיר לעצמה חוקה, לפעול לאורו של חזון מסוים, ולי יש חזון כזה: מדינה שמתפרנסת מחינוך, מחקר, מדע והוראה. מדינה חרדית-מדעית, שזה הביזנס שלה. היא חוקרת, לומדת, מוכרת מידע", והגדיל לומר: "כמו שהחברה החרדית מעריצה את האדמו"רים שלה, אני הייתי רוצה חברה שמעריצה את הפרופסורים שלה, האגרונומים, המהנדסים, הפילוסופים, הרופאים". היום, שנה למותו, הדברים מקבלים מימד של כצוואה.
על אף שהתכנסו לדבר על העתיד, השיחה בין שלו לשפיר גולשת לא פעם לעבר: שלו משתף כיצד בגיל 40 החליט לזנוח קריירה כאיש טלוויזיה ולהפוך לסופר. "לקח לי זמן להסביר לילדים שלי הקטנים שכשאני שוכב על הספה ומביט על התקרה - אני עובד", הוא אומר.
כמעריץ מושבע של מדע הוא מודה כי על אף שאינו אדם רוחני, "אני מאמין שלא לכל דבר יש הסבר מדעי, כי אי אפשר להסביר כל דבר, ואני בטוח שאף פעם לא ימצאו את הנוסחה הביוכימית שהוציא ממלוויל את הפתיחה הגאונית לספרו, 'קראו לי ישמעאל'". שלו מדבר על קנאת סופרים: "אני יודע מי הסופרים שטובים ממני ומי הפחות טובים ממני. גם בארץ, בעולם. בארץ הם לא רבים. לא מתבייש להגיד את זה... אני לא אומר שאני יותר טוב מהם, אני מרגיש בסדר בנוכחותם", ומוסיף: "חשוב לי ביצירה אמנותית להרגיש שזה נשגב מיכולותיי… יש סופרים שמשאירים אותי פעור פה, ואני מרגיש מאוד טוב עם זה, זה נעים להיות במחיצתם, לקרוא אותם".
שלו משתף בתהליך הכתיבה שלו כסופר, שחלק בלתי נפרד מהם הוא משבר הכתיבה ("בלוק אינסופי"), ומסביר מדוע הרעיון של בינה מלאכותית שתעביר את כל המחשבות של הסופר על הדף דווקא תאיים על מוסד הספרות ולא תקל עליה: "באמנות, גם המחיקה והכתיבה הן שוות ערך כמעט, וגם הגילוי והכיסוי, כפי שביאליק קרא לזה. זה דברים שסופרים משקיעים בו הרבה מחשבה".
לבסוף, מנסים שפיר ושלו לחשוב מה מניע אנשים לפעולה, ומה יהיה אפשר לעשות כדי שיהיה פה יותר טוב.
הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל 🔊 להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir -
הרקדנית והכוריאוגרפית רננה רז כועסת על השלטון שהפקיר אותנו, ותמונות החטופים גורמות לה תחושת אשמה על כך שהחיים נמשכים כרגיל. היא לא מתכוונת להיכנס לפוליטיקה, אבל רוצה שאמון הציבור בשלטון יחזור, עם מנהיגים שאפשר לסמוך עליהם גם אם אינם בצד הפוליטי שלנו.
"אני מרגישה שגם הציבור הליברלי התעורר, באיזשהו אופן, שהוא הבין שדברים שהם חשובים לו - צריך לנהל עליהם מאבקים", היא אומרת, אבל חוששת מהדרך: "בהתנגדות יש סוג של אלימות, אין מה לעשות. ואי שיתוף פעולה יוליד אלימות מהצד השני. איך שלא יהיה - תהיה מעורבת בזה אלימות, לצערי"
הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל 🔊 להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir -
יכול להיות כאן יותר טוב. לא מאמינים? חכו שתשמעו. בפודקאסט החדש של "ליברל", סתיו שפיר מארחת אנשים ונשים מכל תחומי החיים, שמסתכלים על המציאות אחרת.
יחד הם מתנתקים מדאגות היומיום ומדמיינים איך עשוי להיראות העתיד שלנו כאן, ומה אפשר לעשות כדי להבטיח שיהיה פה יותר טוב.
הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל 🔊 להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir
