Avsnitt
-
לאורך ההיסטוריה השתמשנו במטפורות שונות כדי לתאר את המוח והן תמיד היו קשורות בהתפתחות הטכנולוגית האחרונה. פעם המוח היה כמו שעון, אחר כך הוא היה כמו רכבת ואחר כמו תחנת ממסר שמעבירה ומשדרת אותות טלגרף. היום המטפורה השולטת היא ש"המוח הוא כמו מחשב".
אבל המוח הוא לא כמו שעון, הוא לא כמו רכבת, והוא לא כמו תחנת ממסר. האם המוח הוא כמו מחשב? האם המטפורה הזו מתארת בצורה מדויקת את מה שקורה בתוך המוח שמוביל לתודעה או שמא מדובר בשגיאה איומה?
בחלק הראשון בסדרת התודעה הצגתי כמה תיאוריות שמנסות להסביר למה ואיך תתפתח תודעה במערכות מבוססות סיליקון ובחלק הזה אציג את טיעוני המחנה השני. במחנה הזה יש חוקרים לא פחות מוכשרים, נחשבים או מקצועיים שטוענים שעצם הרעיון ש-ChatGPT או קרובי משפחתו יפתחו תודעה, הוא חוסר הבנה מוחלט בנוגע לאופי של התודעה.
אם בחלק הראשון עסקתי בעיקר באופי של הבינה המלאכותית, בחלק הזה אתמקד בצד השני: באופי של התודעה.
אתר האינטרנט של "סערה מושלמת"
https://www.perfectstorm.co.il
-
שאלת התודעה היא שאלה שיש סביבה הרבה מאוד תיאוריות ומעט מאוד הסכמות, וזה עוד החלק הקל. העניינים מסתבכים כאשר מתחילים לחשוב על תודעה מלאכותית: אם אנחנו לא מצליחים להבין את התודעה שלנו, אם אנחנו לא מצליחים לנסח לעצמנו, להסכים בינינו, מהי התודעה שלנו וממה היא עשויה, איך נוכל לבחון את שאלת התודעה ביצורים אחרים?
אבל מה שעד לא מזמן היה דיון במישור הפילוסופי, האתי ואפילו המדעי, עובר לדיון במישור המעשי.
בשנים האחרונות הופיעו יותר ויותר חוקרים ומדענים – אני מדבר על האנשים הכי בכירים, הכי נחשבים, הכי חדים בתחומם – שטוענים אחד משניים: או שהבינה המלאכותית כבר מצוידת תודעה או שהיא עדיין לא מצוידת תודעה, אבל אין שום סיבה שזה לא יקרה בשנים הקרובות.
נשמע מרשים אבל מהצד השני יש רבים וטובים, רבים וטובים ממש, שטוענים שאנחנו רחוקים מאוד מהרגע שבו מכונות יפתחו תודעה ושיש מצב... שזה לא יקרה לעולם. עד כדי כך חוסר ההסכמה גדול.
אתר האינטרנט של "סערה מושלמת"
https://www.perfectstorm.co.il
-
Saknas det avsnitt?
-
הטיולית של "סערה מושלמת" יוצאת לדרך חדשה.
אתר האינטרנט של "סערה מושלמת":
https://www.perfectstorm.co.il
-
במובן העמוק ביותר, החיים הם מלחמה באנטרופיה.
אורגניזם מסודר הוא אורגניזם חי. אם הגוף שלנו סובל ממצב של אי-סדר כי אנחנו חולים או נפצעים, הגוף שלנו נאבק כדי לשחזר את הסדר הפנימי שמתקיים בתוכו. מוות, במובן הפיזיקלי, הוא הרגע שבו גוף כבר לא יכול להתנגד לכוחות האנטרופיה והמבנה מתפרק באופן בלתי הפיך.
מכאן שהשאיפה שלנו לסדר היא לא בחירה פילוסופית אלא כורח ביולוגי שמוטבע בנו כדי להבטיח את המשך הקיום שלנו. אנחנו "הולכים נגד היקום" כי זה הדבר היחיד שמאפשר לנו להיות.
אם סדר הוא חיים, האם זה אומר שמי שדוחף כאוס ומקדם אותו, הוא אנטי-חיים? מה דוחף את סוכני הכאוס לכיוון הזה, מה האינטרס שלהם, למה הם פועלים כך, מה הם לא מבינים?
ובכן, לא בטוח שאלו הם שלא מבינים. יכול להיות שאלו אנחנו שלא מבינים.
להאזנה לשיר הסיום:
https://youtu.be/Bnq5Zpn6Hic
לאתר האינטרנט של "סערה מושלמת":
https://www.perfectstorm.co.il
-
כבני אדם אנחנו אוהבים להסתכל על קבועי זמן ברורים ולהתייחס אליהם כאשר אנחנו מדברים על אירועים גורליים: זו היתה הדקה המפחידה, השעה החשובה, היממה הקובעת, החודש ההיסטורי, השנה המכריעה.
אבל במציאות, ההיסטוריה לא מתכנסת לתוך מסגרות זמן שמשום מה, באופן די שרירותי, אנחנו, בני האדם, החלטנו לבנות. מצד שני, לפעמים, זה מסתדר. לפעמים, ההיסטוריה באמת מתכנסת אל תוך קבוע זמן שכזה ונדמה ש-1968 היא דוגמה לכך.
בבת אחת, כמעט באופן ספונטני, בנקודות רבות בעולם, התפרצה מאגמה חברתית. מיליוני אנשים יצאו לרחובות, שרפו מכוניות, הפגינו, קראו להפיכות. הם היו אנשים שונים, מתרבויות שונות, עם אג'נדות שונות ובכל זאת רבים מהם יצאו לרחובות. לרגע אחד היה נדמה שהעולם שוקע אל תוך כאוס אמיתי, כאוס שלא ברור איך הוא יסתיים ומה יבוא אחריו.
אבל למה דווקא 1968? למה דווקא השנה הזו הפכה לשנת הכאוס, למה מאז לא נתקלנו בכזו שנה ומה אפשר ללמוד מהשנה הזו על הכאוס הבא?
להאזנה לשיר הסיום:
https://youtu.be/CXzxkzNHgkQ
לאתר האינטרנט של "סערה מושלמת":
https://www.perfectstorm.co.il
-
סביר להניח שמתישהו הרמתם עיניים לשמיים ושאלתם את עצמכם: "מתי נפגוש חייזרים?". אחרי הכל, רק בגלקסיה שלנו יש מאות מיליארדי כוכבי לכת וביקום כולו יש משהו כמו שתי טריליון גלקסיות. זה פשוט לא יתכן, זה לא הגיוני, שאנחנו היצורים החיים האינטליגנטיים היחידים בכל היקום.
המחשבה הזו, בשילוב כמה גורמים נוספים, הפכה אנשים רבים לאובססיביים בנוגע לרעיון של חייזרים, חוצנים, וכמובן לעצמים בלתי מזוהים, עב"מים.
אבל העיסוק בנושא מעלה שורה של שאלות. למשל, למה דווקא האמריקאים מגלים כזו אובססיביות בנוגע חייזרים? למה דווקא בה הוקמו אינסוף ועדות חקירה ונערכו אינסוף שימועים שעוסקים בנושא הזה? למה דווקא בארה"ב נולד המיתוס של "אזור 51" שבו לכאורה ממשלת ארצות הברית מחזיקה ובעיקר מסתירה כלי טיס מהחלל החיצון לצד גופות של החייזרים שטסו בהם?
מי מרוויח מכך שברחבי המדינה הגדולה הזו מסתובבת חבורה של אנשים שמשמיעה טענות בנוגע לניסויים סודיים, חטיפות של אנשים וצלחות מעופפות? מי מרוויח מכל הכאוס הזה?
להאזנה לשיר הסיום:
https://youtu.be/KQvUMdPKiiI
לאתר האינטרנט של "סערה מושלמת":
https://www.perfectstorm.co.il
-
ביטקוין והאופן שבו הוא עובד, מושפע עמוקות מאידיאולוגיות וגישות ספציפיות; הוא לא "סתם" נראה ככה.
מפתחי הביטקוין ומי שדוחפים אותו מאמינים שהמנגנון הפוליטי-חברתי - שבאמצעות דיון, משא ומתן ולפעמים הפעלת כוח, מתקבלות החלטות - הפך מסואב ומושחת ולכן צריך להחליף אותו בקוד, קוד שכולם רואים אותו, כולם מפקחים עליו וכמעט שלא ניתן לשנות אותו.
אם נארגן את החברה באופן הזה, כך הם מאמינים, כל אדם יוכל לקבל החלטות באופן חופשי ובגלל שהן יהיו מתווכות באמצעות קוד, תיווצר יציבות וסדר חברתי.
זה יישום חדש של חלום קיברנטי ישן, יישום של תפיסת עולם ליברטנית שרואה באינדיבידואל את היחידה הרלוונטית היחידה ורואה בכל מה שמריח מארגונים, ריכוזיות והמדינה, כתועבה.
אבל בתוך היישום הזה טמונים לא מעט פרדוקסים שמובילים למצב שבו בניגוד לתחזיות לפיהן ביטקוין יוביל ליציבות, הוא דווקא מעודד חוסר יציבות, בין השאר בשל ההתנגשות שנוצרת בין הסדר החדש שהוא מנסה לקדם, לסדר הנוכחי.
להאזנה לשיר הסיום:
https://youtu.be/Bv7K0ni2Vsk
לאתר האינטרנט של "סערה מושלמת":
https://www.perfectstorm.co.il
-
בין השנים 2006 ל-2009 מחירי הבתים בארה"ב צנחו ביותר מ-30% ובתוך זמן קצר החל גל של עיקולי בתים שעקר מיליוני משפחות מבתיהן. האמון במערכת הפיננסית התמוטט, בנקים הפסיקו להלוות כסף האחד לשני מחשש שאף אחד לא יוכל להחזיר את ההלוואות, מה שיצר "מחנק אשראי"; חברות ועסקים לא הצליחו לקבל הלוואות כדי לממן את הפעילות שלהם, מהעסקים נסגרו ומיליוני עובדים פוטרו.
אחת התגובות המעניינות והמקוריות לכאוס הפיננסי הזה היתה הביטקוין, מטבע קריפטוגרפי שנוצר כחלופה למערכות הבנקאיות, הרגולטוריות והממשלתיות שקרסו במשבר הסאב-פריים.
אבל האם התגובה הזו היא בכלל התרופה הנכונה? האם ביטקוין מוסיף יציבות וסדר למערכת או שמא הוא עצמו סוכן כאוס שמכניס עוד אי-ודאות וכאוס שעלול להוביל להתמוטטותה של המערכת הפיננסית כולה?
להאזנה לשיר הסיום:
https://youtu.be/oWSPXdeZ9v0
לאתר האינטרנט של "סערה מושלמת":
https://www.perfectstorm.co.il/
-
רבים חושבים על כאוס כעל מצב שבו כל החוקים והכללים נשברים, מצב שבו אנחנו גולשים לאנרכיה, מצב שבו דברים מתרחשים בצורה אקראית.
אבל ב"המשפט", אחת מיצירות המופת הספרותיות הגדולות ביותר שיצאו תחת ידיו של סופר כלשהו, פרנץ קפקא ממחיש שכאוס יכול להתרחש דווקא כתוצאת מפעולתה של מערכת ביורוקרטית שיש לה, לכאורה, כללים ברורים ומסודרים.
"המשפט" מלמד אותנו שדווקא מערכת שאמורה להיות כוח מייצב שמבטיח סדר, צדק ויעילות, יכולה להפוך לכוח משבש שמייצר בלבול, חוסר צדק וייאוש.
להאזנה לשיר הסיום:
https://youtu.be/myV9Ebk0q-8
לאתר האינטרנט של "סערה מושלמת":
https://www.perfectstorm.co.il/
-
אני עוצר לרגע כדי לענות על שאלה שנשלחה אליי מעשרות מאזינים ומאזינות: מאיפה הגיעו השירים שבסוף הפרקים ולמה אנחנו לא מוצאים אותם?
ובכן... יש כאן סיפור מעניין.
ל-Playlist של שירי העונה השנייה:
https://www.youtube.com/playlist?list=PLr9s5y97_Uk4DS8bPRKJD0fCrII_oweis
לאתר האינטרנט של "סערה מושלמת":
https://www.perfectstorm.co.il
-
האם יתכן שפעולה אחת של אדם בודד, צעיר, עני, חולה, שמגלה בצירוף מקרים בלתי נתפס שהדמות שבה ניסה להתנקש ללא הצלחה יושבת מולו במכונית, הטילה יבשת שלימה ואז את העולם כולו, אל תוך מלחמת עולם אחת, אולי אפילו שתיים? האם פעולה אחת של אדם אחד יכולה לעצב מחדש את הסדר העולמי?
מפת אירופה לפני מלחמת העולם הראשונה:
https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/c/cb/Europe_1914-he.jpg
להאזנה לשיר הסיום:
https://youtu.be/CTpSB8s1rIk
לאתר האינטרנט של "סערה מושלמת":
https://www.perfectstorm.co.il/
-
מאז המצאת הדפוס לא נתקלנו בטכנולוגיה כל כך מהפכנית ובעלת עוצמה כמו הבינה המלאכותית.
למרות שהמונח עצמו, "בינה מלאכותית", נטבע באמצע בשנות החמישים, רק בשני העשורים האחרונים היא הפכה למוכרת ורק בשנים האחרונות החלו להטמיע אותה בכמעט כל מוצר שאפשר להעלות על הדעת.
סכומי הכסף שמושקעים בפיתוח מערכות בינה מלאכותית הם אדירים, הם חסרי תקדים, מעולם לא הושקעו סכומי כסף כל כך גדולים – טריליוני דולרים בתוך כמה שנים – כדי לפתח טכנולוגיה בודדת.
הסיבה להשקעה ברורה: מעבר לפוטנציאל של הבינה המלאכותית לשנות את החיים של כולנו לטובה, יש לה פוטנציאל להניב עושר חסר תקדים למי שיצליח לפתח בינה מלאכותית כללית, כזו שיודעת להתמודד עם כל משימה שאנחנו, בני האדם יכולים להתמודד איתה, שלא לדבר על סופר-בינה מלאכותית.
אבל לאותה טכנולוגיה ממש יש גם צד שני, אפל.
האופן שבו הטכנולוגיה הזו מפותחת, עובדת ומוטמעת, האופן שבו היא משפיעה ועוד תשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו ועל החברה כולה, מייצג בצורה כמעט טהורה, את הרעיון של "כאוס". במובנים רבים, בינה מלאכותית היא סוכנת הכאוס האולטימטיבית.
להאזנה לשיר הסיום:
https://youtu.be/sATuWod-9Sk
לאתר האינטרנט של "סערה מושלמת":
https://www.perfectstorm.co.il/
-
לאחר עליית הפיזיקה הקלאסית במאה ה-17, שהתבססה על העבודה של אייזיק ניוטון, נדמה היה שהתשוקה שלנו לסדר עומדת להתגשם.
חוקי התנועה של ניוטון וחוק הכבידה, יצרו מסגרת תיאורטית שבה היקום כולו נראה כמי שפועל כמכונה אחת גדולה. הפיזיקה הניוטונית יצרה אשליה של שליטה לפיה לכל אירוע יש סיבה, מה שמוביל לשרשרת בלתי ניתנת לשבירה של סיבה ותוצאה.
אבל כמו כל אשליה אחרת, גם האשליה הזו התנפצה.
תיאוריית הכאוס לימדה אותנו שגם מערכות דטרמיניסטיות יכולות להתנהג בצורה בלתי ניתנת לחיזוי ומכניקת הקוונטים הראתה שחוסר היכולת לבצע חיזוי מדויק, הוא מהותי לטבע היקום עצמו.
שתי התיאוריות האלו טלטלו לא רק את יסודות המדע, אלא גם אותנו. הם הפכו את העולם למקום משונה, מוזר ויש שיטענו, בלתי ניתן להבנה.
קישורים:
סרטון: קריסת "גרטי הדוהרת"
https://www.youtube.com/watch?v=5se0Xt7GV8c
ספר: כשאנחנו חדלים להבין את העולם
http://bit.ly/3UWC7vg
-
הקולנוע אוהב כאוס כי כאוס הוא בסיס לסיפור דינמי ומוצלח. אחרי הכל, מה מעניין בשגרה, מה מעניין בסדר? הדברים מתחילים להיות מעניינים כאשר הם יוצאים מכלל שליטה, כשהם מתפרקים. אבל למרות שהוליווד אוהבת אי-סדר ובלגאן, היא מקפידה שלסיפורים שלה יהיה סוף טוב, שהגיבור ינצח את הרשע ושהסדר יחזרו על כנו.
אבל מה קורה כאשר הגיבור הוא האדם שדוחף לכאוס? גיבורים מהסוג הזה הם הרבה יותר נדירים אבל שניים מהם הם ממש משכנעים: טיילר דורדן, האלטר-אגו של המספר האלמוני בסרט "מועדון קרב" משנת 1999, וארתור פלק, הגיבור של הסרט "ג'וקר", שעלה לאקרנים בדיוק 20 שנה מאוחר יותר, ב-2019.
שני הגיבורים האלו מציגים בפנינו את אותה השאלה: מהו כאוס, מה תפקידו בעולם החברתי ואיך נראית הדמות שנושאת אותו על כתפיה?
שלא במפתיע ארתור וטיילר הפכו לארכיטיפים שהציתו את הדמיון הציבורי ברחבי העולם, שניהם המשיכו להתקיים הרבה אחרי שהסרט נגמר, שניהם גיבורים שהכאוס עבורם הוא המהות, המטרה עצמה.
לתשומת לבכם: בפרק יש ספוילרים רבים לשני הסרטים.
-
בראשית דרכו אילון מאסק נחשב להבטחה הגדולה של המין האנושי, לדמות של גיבור-על שכאילו נוצרה ביקום מדע-בדיוני. הוא הקים חברות, קנה חברות והפך לאדם העשיר בעולם. הוא פעל כדי להבטיח עתיד טוב יותר לבני אדם באמצעות פיתוח כלי רכב חשמליים, באמצעות פיתוח דרכים חדשות לטוס לחלל.
אבל בתוך זמן קצר יחסית, הוא הפך לאחת הדמויות החשובות, המוזרות וההרסניות ביותר של המאה ה-21, הוא הפך לאחד מסוכני הכאוס הגדולים בעולם.
[גרסה חדשה שכוללת שיר סיום]
להאזנה לשיר הסיום:
https://youtu.be/nlne-Kz5vA8
לאתר האינטרנט של "סערה מושלמת":
https://www.perfectstorm.co.il/
-
אם תניחו לדברים, אם פשוט תעזבו אותם, הם יתפרקו, הם יתמוטטו.
בגלל שהיקום דוחף כל הזמן לכיוון של אי-סדר, אנחנו מחוקקים חוקים, בונים מבנים ומייצרים כללים, שכל המטרה שלהם היא להיאבק בכאוס שמאיים לכלות אותנו.
לכאורה, כיצורים של סדר והרגלים, יש בכאוס משהו מפחיד ומאיים ולמרות זאת אנחנו מוקפים בסוכני כאוס שכל מה שהם עושים הוא לדחוף לצד השני: הם מנסים לפרק את מה שמסודר, למוטט את מה שעומד, לפורר מערכות חברתיות, כלכליות, משפטיות, הם מנסים לפרק את הכל. אבל למה?! מי מעוניין בכאוס, מה אפשר להרוויח ממנו, ומה קורה מהרגע שהוא מגיע?
בעונה הראשונה של "סערה מושלמת" עסקתי באובססיה שלנו לסדר ולמספרים, בעונה הזו אעסוק בצד השני.
-
בחודשים האחרונים נשאלתי כמה וכמה פעמים "מה קורה עם עונה שנייה, מתי היא עולה, מה קורה עם זה?!". אז מה באמת קורה עם זה?
-
בעולם של טכנולוגיות דיגיטליות שבתוכו אנחנו חיים, מספרים נמצאים בכל מקום. המילה Digital מורכבת מהמילה Digit, "ספרה". אין פלא שבשנים האחרונות כל מה שטכנולוגי הוא דיגיטלי וכל מה שדיגיטלי הוא פועל יוצא של מספרים: תחילה הם מוצגים כנתונים, אחר כך הם ה"חומר", ה"דבר" שהאלגוריתמים עושים עליו מניפולציות, ולבסוף, הם גם התוצאה.
אז בפרק האחרון של העונה הראשונה החלטתי להציג תזה קצרה, מחשבה. המחשבה הזו עוסקת במה שעשויה להתגלות ההשפעה הגדולה ביותר של תרבות המספרים שבתוכה אנחנו שקועים: הפיכת כל דבר לתחרות ומאבק.
-
המאה ה-21 נפתחה בסערה עם בהלה סביב באג 2000, המתקפה על מגדלי התאומים, התפוצצות בועת הדוט.קום ואז התפוצצות בועת הסאב-פריים.
אבל עד כה האירוע הגלובלי הגדול ביותר של המאה ה-21, שלא ברור אם יהיה גדול ממנו, הוא מגפת הקורונה.
הקורונה היתה המגפה המתועדת בהיסטוריה ובמהלכה הופצצנו במספרים: כמה חולים יש, כמה מאושפזים, מונשמים, מתים, כמה חיסונים ניתנו, מה המרחק שצריך לשמור בין אדם לאדם, כמה זמן צריך להישאר בבידוד – עוד ועוד מספרים.
לכאורה כל המספרים האלו היו אמורים לסייע לנו ליצור קונצנזוס, להסכים על העובדות. בפועל ההפך קרה.
-
במשך שנים לא היה ניתן למדוד את הפעילות שמתרחשת בכלכלות של מדינות, אבל במאה העשרים, מה שהיה תיאורטי הפך למעשי והשאלה החלה להשתנות: לא עוד "איך מודדים?" אלא "מה מודדים?". במלים אחרות, מה מדינה צריכה למדוד כדי לדעת האם הכלכלה שלה בריאה, האם היא צומחת או דווקא נקלעה למיתון?
התשובה לשאלה הזו מסתכמת בראשי תיבות: תמ"ג או "תוצר מקומי גולמי". אבל למרות שהנתון הזה נחשב לנתון הכלכלי החשוב בעולם, כלכלנים רבים מצביעים על העובדה שלא רק שהוא לא מודד את מצב הכלכלה, הוא מוביל לעיוותים שיוצרים נזקים חברתיים וסביבתיים עצומים.
האם זה יכול להיות? איך למספר אחד יכולה להיות השפעה כל כך גדולה וכל כך מזיקה?
- Visa fler
