Avsnitt
-
שר התקשורת שלמה קרעי לא מוטרד ממצבה של ישראל בעולם, אבל כן מוטרד ממצבה של מערכת המשפט. הוא הגיע לאולפן כדי לסכם את כהונת הממשלה ולסקור את הנושאים שהעסיקו אותו במהלכה - הרפורמה בתקשורת, המאמץ לחיזוק הזהות היהודית של מדינת ישראל, חוק הגיוס, וכמובן בג"ץ והיועמ"שית.
קרעי מפרט מדוע לדעתו אין פסול במינוי של עורך הדין של נתניהו למבקר המדינה, נזכר בביקורו ההיסטוריה בערב הסעודית, ומסביר כיצד היה ניתן למנוע את אירועי 7.10 אם רק היו מעירים את נתניהו מוקדם יותר.
וכן, גם הייתה קצת גימטריה.
ואם יורשה לנו קצת קליקבייט - אל תפספסו את הרגע בו השר קרעי אמר "כל הכבוד להם" על האופוזיציה. זה באמת קרה.
עורך: קובי מלמד
טכנאי: שקד חלמיש
צולם באולפני בית הפודיום 🎙️ -
שר החינוך יואב קיש רוצה להישאר בתפקיד גם בממשלה הבאה. הוא מסכים שמערכת החינוך לא במקום שבו היא צריכה להיות, וחושב שתהליכים כמו פרוייקט הטמעת הבינה המלאכותית יעשו שינוי משמעותי. כמובן שגם התייחסנו לסאגת הציונים במבחני מיצ"ב - השר אומר שהתוצאות בכלל לא התפרסמו עדיין, גורס שאין כאן אירוע פוליטי או כוונה להסתיר נתונים, ומקווה שהמספרים שיצאו בשבועות הקרובים ירגיעו את הרוחות.הוא מסכים שצריך לגייס חרדים ולשלב נשים בכוחות הלוחמים, חושב שישראל חייבת ללמוד להתמודד לבד בזירה הבינלאומית, ומודיע שכל עוד לא קורה שינוי חריג במצב המדיני - צה"ל לא יצא מלבנון.
ובתקופה שבה כולם מדברים על הימורי מונדיאל, יואב קיש מציג הימור מסוג אחר - שנת הלימודים תיפתח כרגיל.
עורך: קובי מלמד
טכנאית: קארין קייטלין
צולם באולפני בית הפודיום 🎙️ -
Saknas det avsnitt?
-
מאז 7.10.2023 אל"מ יוני הכהן כבר ראה הכל. הוא זינק מיד ללחימה בעוטף, ומשם המשיך גם לגזרות יו"ש, סוריה ולבנון. הוא מספר בגילוי לב על חווית הלילה הראשון בלחימה ואיך זה מרגיש לעבור מתרגילים לפעילות ממשית בשטח.
הוא לא חושש לומר שיש עומס רב על אנשי המילואים ושצה"ל חייב עוד לוחמים, וגם לא מתבייש להודות בטעויות שעשה כמפקד.
יוני משתף כיצד הדגיש לחיילים שלו את חשיבות המשימה של החזרת החטופים, מביא מור"קים על היתקלויות עם מחבלים ברחובות הצרים של עזה, ומשוכנע שצה"ל עושה כל מה שצריך כדי להביא ביטחון אמיתי לתושבי מדינת ישראל.
מה שבטוח: כל עוד יש לנו מפקדים בשטח כמו אל"מ יוני הכהן, אנחנו ישנים יותר טוב בלילה.
עורך: קובי מלמד
טכנאי: שקד חלמיש
צולם באולפני בית הפודיום 🎙️ -
אביר קארה הוא אחד האנשים הכי מעניינים בפוליטיקה הישראלית, ולכן הבאנו אותו לסיבוב נוסף. הוא נכנס בסערה עם עדכון על הפרוייקט שלו בנושא התביעות הייצוגיות, וסיפר על התביעה הקבוצתית נגד "יועץ הטיקטוק" אלעד הדר. נכנסנו לעומק הסכסוך שלו עם ירון זליכה, דיברנו על ההצהרה של שרת התחבורה מירי רגב שרוצה להפוך את התחבורה הציבורית לחינמית, ואפילו הוצאנו הצהרה: אביר קארה משוכנע שהוא לא רק יהיה בכנסת הבאה, אלא גם בממשלה הבאה.
לפניות בוואטסאפ לאביר קארה: 050-6923881
עורך: קובי מלמד
טכנאי: טל שושן
צולם באולפני בית הפודיום 🎙️ -
אבי בניהו עבר הרבה תפקידים נוצצים בקריירה - מיועץ התקשורת של יצחק רבין, שמעון פרס ואיציק מרדכי, דרך מפקד גלי צה"ל, ועד דובר צה"ל.
נשמע כמו מסלול קלאסי לאדם שייכנס בסופו של דבר למגרש הפוליטי, לא? אבל אבי בניהו עדיין לא שם. עם דגש על המילה "עדיין", כי בשיחה באולפן היה נשמע שהוא לא בהכרח מתנגד לרעיון, בתנאי שתגיע ההצעה הנכונה מהמקום הנכון.
אז בינתיים הוא מנסה לנתח איך מדינת ישראל הגיעה למצבה הקשה בזירה הבינלאומית, גורס שנתניהו צריך לסיים את תפקידו, נזכר בחוויות מהביקור של איציק מרדכי אצל הנשיא מובארכ במצרים, וחושף מה גרם לו להסכים להיכנס ללילה בתא המעצר במסגרת פרשת הרפז.
עורך: קובי מלמד
טכנאי: טל שושן ועמית גומא
צולם באולפני בית הפודיום 🎙️ -
הדמות של בני גנץ עברה שינוי בשנה האחרונה, ונדמה שהוא הפך לקצת יותר מחוספס מבעבר. אם בפרק הקודם קראנו לו "העץ הנדיב" על ההקרבה שלו שגררה איתה מחיר פוליטי כבד, עכשיו כבר מרגיש שהוא קצת יותר מאדרפאקר. הוא מדבר בגילוי לב על החשש ממלחמת אחים, על התשלומים שעברו לעזה, על חברי המפלגה שעזבו, וכן - אפילו על השיער.
לכולם יש תיאוריות על בני גנץ: למה הוא בחר לשבת בממשלה עם נתניהו, עם מי הוא יתחבר לקראת הבחירות, ובאיזו קואליציה הוא רוצה לשבת. אבל במקום לשחק בניחושים, אפשר פשוט להקשיב למה שהוא אומר. כי אולי בניגוד לעבר, היום הוא כבר בהחלט אומר.
קרדיטים:
עורך: קובי מלמד
טכנאי: ירין חיו ודניאל שפע
צולם באולפני בית הפודיום 🎙️ -
אביר קארה לא הגיע מהרקע האופייני לחבר כנסת שמתמקד בתחום הכלכלי, הוא בכלל היה קאובוי. ואולי זו הסיבה שהוא דווקא הצליח להעביר רפורמות ושינויים איפה שרבים אחרים כשלו. הוא גאה בשינויים שעשה, ומשוכנע שהיה אפשר לעשות אפילו יותר. קארה סיפר לנו איך נראה ליל התקציב במשרד ראש הממשלה, כולל טיפוסים על גדרות ומסעות שכנוע ב-5 בבוקר, וקבע בנחרצות אילו משרדי ממשלה מיותרים וצריכים להיסגר. הוא לא חוסך במילים (לטוב ולרע) על חבריו לממשלת בנט-לפיד, מגלה למה הוא הופתע לטובה ממנסור עבאס, טוען שטלי גוטליב הרסה את הרפורמה במערכת המשפט, ואפילו נותן חיקוי טוב של ליברמן.
לפניות בוואטסאפ לאביר קארה: 050-6923881
עקבו אחרינו ברשתות החברתיות: ▸ אינסטגרם https://www.instagram.com/hapodium_house ▸ טיקטוק https://www.tiktok.com/@hapodiumhouse ▸ פייסבוק https://www.facebook.com/HapodiumHouse
עורך: קובי מלמדטכנאי: טל שושן
צולם באולפני בית הפודיום 🎙️ -
האוזמן סגור בבית, כמו כולנו, וזה הכניס אותו לדיכאון. אז הבאנו כמה חברים, כדי שיעזרו לו לצאת מזה.
גילי איצקוביץ' כעסה על המצב, וניסתה להמיר את האוזמן לטבעונות. יואב צפיר עמוק בעבודה, וסיפר מה קורה מאחורי הקלעים בהכנות לאירוויזיון ולעונה הקרובה של רוקדים עם כוכבים. פלד אכל סיבוב, כי הוא רגיל להיות כל הזמן בתנועה, ועכשיו פתאום יש עוד עצירה באמצע החיים. וניר קפלן רק רצה להגיד להאוזמן שזה ממש בסדר להרגיש לא בסדר.
בסוף נצא מזה. -
הפרק הוקלט לפני מבצע שאגת הארי
אלישע מדן הוא גיבור מלחמה, בזה אין ספק. הוא איבד את רגליו בעזה, ונאבק בכל האינסטינקטים כדי להמשיך לנשום ולהישאר בחיים.
אפשר ללמוד ממנו הרבה - צניעות, יושרה, ערבות הדדית, וכיצד לקום מרגעי שבר.
הוא מספר כיצד בחר להמשיך הלאה מבלי להתגעגע לרגליים, ואיך תחושת האחדות בעם אחרי 7 באוקטובר נתנה ללוחמים כוח בשדה הקרב, ומנגד, אלישע לא חושש לספר על רגעי השבר בתקופת השיקום, ועל הקושי שלו עם אובדן שליטה ובכי.
וזה טוב, כי כשאנחנו חושבים על דמויות מיתיות להעריץ, אנחנו בדרך כלל רואים רק את ההצלחות, ומסגלים להם איזו שלמות מדומיננת, מבלי להתייחס למגרעותיהם.
אז הוא אולי לא מושלם, אבל אלישע מדן הוא וואחד גיבור. -
עירית לינור לא מתנצלת על כלום. היא עושה לנתניהו סימן של לב עם האצבעות וקוראת לו "המלך שלי", היא עומדת מאחורי הדבקת הכינוי "כינים" לאנשי מחאת קפלן, ואפילו מתבאסת על זה שהיא הסכימה למחוק פוסט שיוצא נגד טרנסג'נדריות.
היא מכירה בכך שהדעות שלה מעצבנות אנשים, אבל מדגישה שהיא ממש לא מנסה להטריל באופן אקטיבי. זה פשוט יוצא ככה.
אז איך האישה שהייתה הסמל של השמאל התל אביבי המגניב הפכה לפאנליסטית קבועה בערוץ 14? אם תשאלו אותה, היא תגיד לכם שזה רק עניין של התפכחות. -
אחרי קריירה ארוכה בטלוויזיה, החליטה אפרת רייטן לעזוב, כי היא לא רצתה להיכנס לעולמות הפייקים של הריאליטי. ואז היא הגיעה לכנסת ישראל… לפעמים הבדיחות פשוט כותבות את עצמן.
רייטן מספרת על שינויי הקריירה שלה - המעבר משיא הקונצנזוס של ערוץ הילדים לעולם המשפטי, ואז ההחלטה להפסיק את עבודתה כעורכת דין כדי להיכנס לפוליטיקה. היא לא מפחדת להודות בטעויות שעשתה מפלגת העבודה, עומדת מאחורי יאיר גולן למרות שלא תמיד הם רואים הכל עין בעין, משוכנעת שהממשלה הנוכחית היא הגרועה ביותר שהייתה לנו, ומכריזה שהיא מכוונת גבוה מאוד - לתפקיד שרת המשפטים.
רשת מסעדות ויני, עם קוד הטבה Vinni150 -
רס"ן במיל' גולן קריגר (בקרוב סא"ל) הוא גיבור ישראל, גם אם הוא לא מרגיש בנוח להכיר בכך. קצין השריון נפצע בראשו במלחמה מטיל נ"ט שפגע לו בטנק, ותוך שבועיים כבר חזר להילחם בעזה, כשהוא לא רואה באחת העיניים.
גולן לא מהסס להעביר ביקורת - על ההתמכרות לשקט שהכשירה את הקרקע ל-7 באוקטובר, על החלטות קשות של מפקדים שאולי עלו בחיי אדם, ואפילו על היעדר ההגדרה של מה המדינה מוכנה וצריכה לעשות על מנת להשיב חטופים הביתה.
יש כאן כמה סיפורים שכולנו חייבים לשמוע: על שינוע הטנקים לדרום בכביש 6, על ההחלטה מלמעלה לצאת מכפר עזה במהלך לחימה, על איך החביאו טנקים בין השיחים בגבול הצפון כדי שחיזבאללה לא יתקוף אותם, וכמובן על הפציעה של גולן בעזה.
ועדיין, אחרי כל מה שעברנו בשנתיים וחצי האחרונות, הוא שומר על אופטימיות, ומאמין שעם ישראל האמיתי לא נמצא בעולמות ההסתה והפילוג - הוא נמצא ביחד, בטנק. והאדם שבטנק ינצח.
לרכישת "היינו הקונספציה", ספרו של גולן קריגר -
סא"ל במיל' ב' כבר היה בחוץ. כשבועיים וחצי לפני אירועי 7 באוקטובר, הוא סיים את תפקידו כנווט קרב במילואים בגיל 51, אחרי למעלה מ-30 שנה בחיל האוויר. אבל הייתה לו תחושה חזקה שיש מלחמה בדרך, והוא אפילו השאיר את החפצים שלו בלוקר בבסיס. ברגע שהוא התעורר וראה את שידורי הטלוויזיה, הוא עזב הכל ויצא לבסיס. ב' חזר לטוס, והשתתף בגיחות ומבצעים בכל הגזרות - איראן, תימן, סוריה, עזה…
ב' דיבר בפתיחות רבה על ההצלחות של חיל האוויר במהלך המלחמה, על איך נראית ההכנה לטיסה מבצעית, על ההשפעה (או היעדר ההשפעה) של שיח הסרבנות על רמת המוכנות של הטייסת, וכמובן גם על הכשלים של חיל האוויר ב-7.10.
רשת מסעדות ויני, עם קוד הטבה Vinni150 -
סגנית שר החוץ שרן השכל רגילה לנדוד. היא נולדה בקנדה, ומשם הגיעה לכפר סבא. אחרי הצבא היא טיילה בכל העולם, ואז נסעה ללמוד בארצות הברית, ואיכשהו זה נגמר עם 6 שנים באוסטרליה. וכמו החיים האישיים, כך גם בחיים הפוליטיים: בצעירותה היא הייתה פעילה בתנועת "שלום עכשיו", ואז כיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת הליכוד, ומשם למפלגת תקווה חדשה, שהתמזגה עם הליכוד.
אז מה הפלא שעכשיו היא מחפשת בית פוליטי חדש?
בשיחה עם האוזמן סיפרה השכל על עליית האנטישמיות בעולם, השינויים שהביאה למשרד החוץ עם השר גדעון סער, והטעויות של ממשלת בנט-לפיד. היא גם לא חוסכת בביקורת על הממשלה שבה היא חברה: על דחיפת הרפורמה המשפטית בזמן המלחמה, על ההשפעה הקטארית בלשכת ראש הממשלה, וכמובן על הניסיונות להעברת חוק הגיוס.
ובניגוד לרבים מחברי הקואליציה הנוכחית, היא מוכנה לומר בפה מלא: צריך ועדת חקירה ממלכתית, וחייבים לציית לצווים של בית המשפט. גם זה משהו, לא? -
אור לוי חזר הביתה לפני כמעט שנה. הוא סיפר לנו על איך נראים חיי היומיום שלו בבית, על הרצון לקחת חזרה את השליטה על החיים שלו, וכמובן גם על הגעגועים העזים לעינב ז"ל.
אור דיבר בפתיחות על הקשיים שבחזרה - הפציעות והטנטון באוזניים, הדאגות הכלכליות, היעדר התמיכה של המדינה, והטראומה שתמיד תהיה שם.
ומהצד השני, הוא מחייך. כי הוא חי את החיים שלו. כי הוא הולך לקורס נגרות. כי הוא מתמודד עם פחד הבמה ונותן הרצאות בכל העולם. וכמובן מעל הכל - כי הוא מאושר מכל רגע עם בנו אלמוג.
אור מדבר על הכל בגלוי, בצניעות, ובכוונה מלאה לראות את הטוב, ולהיאחז ברגעי האושר.
ואמנם הוא יהיה הראשון להודות שהוא נוטה לבכות הרבה, אבל יש לו בקשה אחת: אל תרחמו עליו.
לתרומות לפרוייקט תקווה לאור לוי ומוגי -
בת חן סבג דפקה את המערכת: לא רצו לתת לה תפקידים טובים, אז היא אמרה "אין בעיה, אני אכתוב אותם בעצמי". היא מספרת על רגע המפנה שגרם לה להבין שהיא חייבת לייצר לעצמה את ההזדמנויות, על איך העישונים עוזרים לה בתהליך הכתיבה, ועל איך זה כשרואים אותך כסוג של טייפקאסט.
אבל האמת שקשה לקטלג את בת חן סבג, כי היא מתעקשת לא ליפול להגדרות ולקלישאות - לא בחיים האישיים, ולא בפן המקצועי. היא מדברת מאוד פתוח, ומסרבת להתלונן על קיפוח. ובתקופה שבה כולם רק רוצים לדבר איתה על רכילות, החלטנו לעשות את הבת חן סבג, ולדבר על הכל, אבל באמת הכל, אבל ממש ממש ה-כ-ל, חוץ מ…
רשת מסעדות ויני, עם קוד הטבה Vinni150 -
חברת הכנסת מירב בן ארי טוענת שיש בעיית גזענות במדינה, זועמת על יוקר המחייה שגורם גם לה לוותר על מוצרים בסופר, ולא חוסכת במילים על חברי הקואליציה: על טלי גוטליב ("האישה הזאת היא אסון"), על בן גביר ("השר הכי גרוע"), על גדעון סער ("חסר עמוד שדרה"), על מאי גולן (״אני בזה לה״), וכמובן על נתניהו ("פחדן ושקרן"). אבל האם באמת יש הבדל אידיאולוגי גדול בין מפלגת יש עתיד לליכוד?
בן ארי משוכנעת שהנשיא הרצוג לא יתן חנינה לנתניהו, וסבורה שהכנסת תתפזר בחודש מרץ. אוקיי, ומה הלאה? מה יהיה עם הגיוס (או ההשתמטות)? איך עוצרים את גל הירידה מהארץ? ולא פחות חשוב - האם מירב תחזור להשתתף בתוכניות ריאליטי? -
בפרק הזה, ד"ר עינת וילף לא משחקת משחקים – היא מנפצת מיתוסים וחושפת את הקוד הסודי שמאחורי "תהליכי השלום" שכולנו מכירים. בשיחה עם שי האוזמן אנחנו מבינים ממנה שמה שהיה נראה כמו דרך לשקט היה קרב בלימה שהשאיר אותנו עם חשבון כואב ואיפה הדמיון בין בנימין נתניהו לברנדי מיידוף?לאור ההיסטוריה שלה במפלגת העבודה היא פרטנרית מצוינת לעזור ולהבין האם אהוד ברק באמת חשף את "פרצופו האמיתי" של ערפאת, או שמא זה היה חלק ממשחק גדול יותר? ומה לגבי שמעון פרס – האם הוא באמת האמין בשלום? והאם יכול להיות שלאורך כל השנים, וכל התהליכים, המנהיגים הפלסטינים הונו אותנו כי מעולם לא התכוונו לשלום?ואיפה ועם מי היא תמצא את עצמה לקראת הבחירות הקרובות?
רשת מסעדות ויני, עם קוד הטבה Vinni150 -
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי מתמודד היום עם אחד האתגרים הכי מורכבים שיש: איך משפרים את תדמיתה של מדינת ישראל בעולם שאחרי השבעה באוקטובר?
שיקלי סיפר על המשימה הקשה שמונחת על שולחנו, על הראיון ההוא עם פירס מורגן, וגם על מבצע ההשפעה הקטארי שלטענתו הוביל אותנו למצב הזה. לדבריו, הנזק הגדול ביותר למדינה נעשה על ידי "לשעברים" שמתבטאים נגד ישראל בתקשורת העולמית.
שיקלי פירט את עמדותיו גם בעניין ועדת החקירה לאירועי המלחמה, וטען שלא היה צורך להתפטר וללכת לבחירות, אלא להיפך - הישרדותה של הממשלה הביאה להישגים גדולים מול איראן וחיזבאללה. גם אם על הדרך צריך לבלוע איזו צפרדע כמו לשבת עם המפלגות החרדיות. -
דן מרידור הוא סוג של קונצנזוס, אדם שכולם מעריכים משני צידי המתרס. וכששומעים אותו מדבר, אפשר בקלות להבין למה. השר לשעבר הוא איש שיחה מרתק שלא מחפש ליפול לקלישאות ולדבר בסיסמאות, מפגין זיכרון פנומנלי לרמת הפרטים הקטנים, ומקפיד להציג את הדברים במורכבותם.הוא טוען שהעולם לא בהכרח אנטישמי, שמנחם בגין בכלל לא היה איש ימין, ושהרשות הפלסטינית הייתה יכולה להיות פרטנר לשלום. מרידור מזכיר שהמהפכה החוקתית הייתה בכלל מהלך של הליכוד, מסביר למה התנגד להסכמי אוסלו אך תמך בהתנתקות, ומתאר כיצד נתניהו הרחיב את גבולות השיח ונירמל את הכהניזם.
- Visa fler
