Avsnitt
-
מרטי הרשקוביץ' הוא פילנתרופ ומשורר העוסק בעיבוד זיכרון השואה. המאמק שלו על "שש הזכירות" הנחה אותנו ברקיחת הפודקאסט, ואנחנו שמחים לדבר איתו, על עיבוד טראומה דרך סוכריות מנטה..
-
חטא העגל הוא רגע מביך בזכרון הלאומי העתיק. משה יורד מן הר והעם חסר הסבלנות כבר מתגודד סביב עגל זהב, תחליף חסר דרישות למנהיג אמיתי. הרב בני קלמנזון נשיא ישיבת עתניאל, היסטוריון ואביהם של אלחנן היד ומנחם שיבדל לחיים ארוכים זוכי פרס ישראל, משוחח איתנו על מנהיגות, על הערצה, ועל החיפוש אחר דמות מכוונת ומובילה
-
Saknas det avsnitt?
-
"זכור את יום השבת לקדשו" הוא אולי הציווי הנגיש ביותר. בכל שבוע אנחנו הישראלים, מקיימים אותו בדרגות שונות של משמעות, ותשומת לב. ד"ר רות קבסה אברמסון, מובילת שבת אנפלגד, על מקומה של השבת בחברה הישראלית- כולנו מחכים לה כל שבוע, אבל האם הצלחנו לפצח אותה במרחב הציבורי?
-
מעמד הר סיני: מי בכלל צריך אחדות ומי לא. עם ללי דרעי, פעילה חברתית ואמו של סעדיה הי"ד וד"ר יאיר אמיתי מומחה לקיטוב
-
מעשה מרים - מי זוכר את החלש והאחר. עם ורד מזומן אביעד מייסדת קואליציית הארגונים הדתיים לבריאות הנפש
-
כשיש ספק - אין ספק? מה עמלק רוצה מאיתנו. עם אפרת שפירא רוזנברג יו"ר קולנו, אשת תקשורת ומגישת הפודקאסט "מפלגת המחשבות".
בפודקאסט "חשוב לזכור" מבית קולנו ואתר כיפה, העוסק בשש הזכירות אפרת שפירא רוזנברג לא עושה הנחות לעצמה ולא למגזר. בשיחה גלויה עם עינת ברזילי, היא מתארת איך המציאות של השביעי באוקטובר טילטלה את כל מה שהיה נדמה כבטוח. בפרק שנסוב על הציווי "זכור את עמלק" שפירא רוזנברג מגישת הפודקאסט מפלגת המחשבות עם ד"ר מיכה גודמן ויו"ר קולנו מנתחת את החברה הישראלית המדממת, שמתקשה להניח לסימני הקריאה לטובת סימני שאלה הכרחיים, בשבח הספק.
-
טראומת מצרים - איך הופכים שבר מדמם לחירות תודעתית?
בפרק זה אנו צוללים אל עומקו של הזיכרון היהודי והאנושי יחד עם חגי לובר, איש תיאטרון ואיש ציבור ששכל את בנו יהונתן הי"ד במלחמת "חרבות ברזל" (ואב גאה לילדים נוספים שיחיו), והפסיכולוג הקליני רונן יעקובסון.
השיחה נפתחת בבחינת שש הזכירות מהתורה ותוהה מדוע אנו מצווים לזכור דווקא את יציאת מצרים ולא רק את סבל העבדות. חגי לובר משתף בכנות מטלטלת על בחירתו לזכור "מתוך" השכול ולא רק "למרות" הכאב, ומסביר כיצד זיכרון חי של דמות אהובה הופך ממצבה דוממת למדריך לעתיד ולמנוף של נחמה ומשמעות.
לצדו, רונן יעקובסון מנתח את המנגנונים ההישרדותיים של המוח, המעדיפים לזכור סכנות על פני רגעי אושר, ומציע את ה"ביחד" הקהילתי כמרפא המרכזי למניעת פוסט-טראומה. יחד, הם דנים בשאלה האם יש "נחמה" בשכול, מפרקים את מושג ה"שבירה" אל מול ה"כאב", ומשרטטים דרך להפיכת טראומה קולקטיבית ואישית לחירות תודעתית שבונה חוסן וממשיכה את הקשר עם היקרים לנו גם בהיעדרם.
