Avsnitt
-
איך הפכו תכונותיו של משה – מחויבות לעשיית צדק, דאגה לחלשים ואומץ כנגד עוול מוסרי – לכלים מרכזיים בשליחותו האלוקית? דרך עיון בפרשנות הרלב"ג נעמיק במידותיו של משה, נלמד על הקשר בין אומץ לבו וענוותו המיוחדת, ונבין כיצד החינוך בבית פרעה שיחק תפקיד בעיצוב אישיותו ובהשלכות עניין זה. להעמקה נוספת בביאור הרלב"ג ולהזמנת סדרת הספרים במהדורה החדשה, ניתן לרכוש באתר ישיבת מעלה אדומים.
-
מדוע זכה יוסף שצאצאיו ייחשבו לשני שבטים? ומה הקשר בין ברכת יעקב לבין הופעת משיח בן יוסף? שיעור זה יאיר את עינינו בפרשנותו של הרלב"ג לפרשת ויחי. נעמוד על עומק הברכה של יעקב ועל הסבריו המרובים של הרלב"ג למשמעותה, ונבחן כיצד הרמזים הללו מחברים בין עבר לעתיד. בנוסף, נעסוק בחתימת הרלב"ג לספר בראשית ונציג את המהדורה החדשה לסדרת הספרים של פירוש הרלב"ג על התורה.
להעמקה נוספת בביאור הרלב"ג ולהזמנת סדרת הספרים במהדורה החדשה, ניתן לרכוש באתר ישיבת מעלה אדומים.
-
Saknas det avsnitt?
-
מדוע התלבט יעקב אם לרדת למצרים? כיצד השתדל יוסף לשכנע את אביו? ומה היו השיקולים בבחירת ארץ גושן? השבוע נעמיק בפירוש הרלב"ג לפרשת ויגש, ונלמד על הדילמה של יעקב בין הרצון לפגוש את בנו האהוב לבין החשש מעזיבת הארץ הנבחרת. נבחן את דרכו המחושבת של יוסף בהכנת התנאים המיטביים למשפחתו במצרים, ואת חשיבות ההתייעצות עם ה' בהחלטות גורליות.
-
אילו חידושים מביא הרלב"ג בשם אביו? כיצד הוא מתמודד עם הקשיים הלשוניים המופיעים בסיפור אחי יוסף במצרים? וכיצד נראה שגם לדברי המצרים אחי יוסף הם אנשי אמת? השבוע נעסוק בתמיהות שונות העולות בדברי יוסף לאחיו במצרים ובשאלותיו על יעקב ובנימין, וכן בדברי שליחו של יוסף לאחים לאחר גניבת הגביע. לשם כך נציג את פתרונותיו המקוריים של הרלב"ג בשם ר' גרשום אביו.
-
מהו בן זקונים ומדוע דווקא יוסף נקרא כזה? מה עומד מאחורי בכי האבות על יוסף? וכיצד לא ראו בנבואה מה עלה בגורלו? השבוע נטעם מפירושו של הרלב"ג לפרשה במספר מקומות, העוסקים בקשר העמוק שבין יעקב ליוסף, ובסיפור מכירת יוסף. נעסוק גם באבל והבכי על יוסף, והשפעתו על נבואת האבות.
-
מאבק יעקב במלאך - מציאות או חלום? ואם חלום - כיצד גרם ליעקב לצלוע? ומה הוביל למראה זה? השבוע נעסוק בפירושו הייחודי של הרלב"ג למאבק יעקב במלאך, נסביר מדוע לשיטתו ודאי שמדובר במראה נבואי, ונלמד על הסיבות והגורמים למראה זה. נעסוק גם במצוות גיד הנשה ובאופן קבלתה, כחלק מנתינת התורה בכלל.
-
האם יכול להיות שכל בני יעקב מלבד בנימין נולדו ב-7 שנים בלבד? איך זה מסתדר, והאם ניתן להסביר את השתלשלות האירועים אחרת? ומה נותנות לנו ההבנות השונות? השבוע נעסוק ברעיון המהפכני והמקורי של הרלב"ג, המוביל לחשבון אחר מן המקובל במדרש ובקרב רוב הפרשנים. נציג את שיטתו ונראה כיצד שיטתו מאפשרת להבין את סיפור בית יעקב בצורה הגיונית וטבעית.
את המאמר מביטאון 'מעליות' הנזכר בסרטון תוכלו לקרוא כאן: https://www.ybm.org.il/upload/ListItems/AttachedFile_2761.pdf
-
מה בין נביא למלאך? כמה זה "מאה שערים" וכיצד מודדים אותם? ומדוע למדוד את התבואה אם אין בכך ברכה? השבוע נעסוק בטעימות משלושת חלקי הפרשה שמחלק הרלב"ג, ונזכה להצצה לתפיסת עולמו לגבי השגחה, נבואה ותפילה. נעסוק בנוסף גם בהצלחת יצחק ובברכתו ליעקב המופיעה בסוף הפרשה. שבת שלום!
דף מקורות: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Resource/22871.pdf
-
האם נדרש מאדם להשיב טובה גדולה מזו קיבל? וכיצד שאלה זו קשורה לפרשנות סדר האירועים בפגישת עבד אברהם ורבקה? השבוע נעסוק בפרשנות הרלב"ג לסיפור העבד בבאר, ונראה כיצד מבין את השתלשלות האירועים. נלמד דרכה ודרך התועלות שמסיק הרלב"ג על דרך השבת הטובה הראויה.
-
כיצד אומר הנביא שה' לא ציווה על שחיטת יצחק? מה אם כן היה תוכן הציווי לאברהם? השבוע נעסוק בהתמודדותו של הרלב"ג עם הציווי המורכב של העקידה, ונגלה את פירושו הייחודי לפרשה זו. נציג נקודות מפתיעות ומעניינות בפירושו של הרלב"ג לפרשה, וניחשף עוד לדרך פירושו המקורית.
-
האם ידע אברהם לאן לוקח אותו ה' במסעו? האם עזיבת המשפחה היתה מוכרחת בסיפורו? ומה המעלה הגדולה בארץ ישראל שמגלה אברהם? דרך פירושו של הרלב"ג לפרשה נראה כיצד הוא תופס את אופי מסעו של אברהם, נלמד על היחס למשפחתו ועל מעלתה של ארץ ישראל.
-
מה פשרו של הפירוט הגדול של ה' לנח בציווי בניית התיבה? מה המשמעות של פרטים אלו? מה בדיוק נצטווה נח ומדוע ומה זה בא ללמד אותנו? ואיך כל זה קשור לאחריות אישית של האדם בעולם ושלא יסמוך על הנס? דרך פירושו של הרלב"ג בביאור המילות, ביאור הפרשה והתועלות על פסוק אחד בציווי בניית התיבה, נתחקה אחר פירושו הייחודי, נלמד על מרכיבים בפירושו וכיצד מתוך פירוש זה ניתן ללמוד עקרונות יסוד בפירוש הרלב"ג בכלל ועל השקפתו במספר עניינים.
-
רוב מפרשי המקרא סוברים כי לאדם הותר לאכול רק מן הצומח ורק לאחר המבול הותרה אכילת הבשר לאדם. אולם הרלב"ג מתנגד לפירוש זה וסובר שאכילת הבשר הותרה מבריאת העולם. מדוע התנגד הרלב"ג לדעת רוב המפרשים? כיצד פירוש זה מביא לידי ביטוי את התפיסה התאולוגית של הרלב"ג בעניין שינוי הא-ל ומה ההבדל בין דיון זה לנתינת התורה לישראל, שגם היא שינוי בדרישות הא-ל במהלך ההיסטוריה? במהלך השיעור נעסוק בשאלות אלה ונלבן דרכן את דרכו של הרלב"ג בפירושו לתורה.
