Avsnitt
-
עומר ואבנר בפרק הכי מאקרו שאפשר לעשות. בשביל להסיק מסקנות מעניינות על עולם ההשקעות, נשאל היום - כמה כסף יש בעולם, ובאילו אפיקים הוא מושקע? איפה לדעתכם יש יותר כסף, בנדל״ן או במניות? וכמה, מסך הכסף בעולם מושקע בקריפטו? רמז, פחות ממה שאתם חושבים. נבחן את כלכלות יפן, סין, אירופה וארה״ב שסך הנכסים בהן מוערך בכ- 87 טריליון דולר. ברגע שנבין את החלוקה הכוללת של ההשקעות בעולם ונבין כמה כסף מזומן יושב בחשבונות השונים ננסה לחשוב, מהו פוטנציאל הצמיחה של כל סוג השקעה.
-
אנחנו ממשיכים לבחון את שוק המניות הישראלי ההזדמנותי ומבינים איפה התמחור הזול לא משקף את שווי החברות. בינתיים מסתמנים דוח״ות טובים בבורסה בישראל אבל אותנו מעניינים אלו דוח״ות הם טובים במיוחד. נסתכל היום על שוק ההייטק המקומי המונפק בבורסה, על פריון שהחליפה מנכ״ל אבל ממשיכה לצמוח, על סאפיינס, מג׳יק ונייס שמסכמות שנה חיובית וגם לייבפרסון שמדווחת על ירידה בהכנסות. היום נסתכל גם על שוק המניות הביטחוניות במציאות העגומה מתעלות מעל השוק, על סקטור הארגיה וחיפושי הגז ועל סקטור הנדל״ן המסקרן.פינה חברתית - מספר חשבון לתרומות: בני ברית בנק לאומי 10 סניף 806 חשבון 31200693
-
Saknas det avsnitt?
-
הדו״חות הכספיים הם ההזדמנות לבחון את שוק המניות בישראל מעבר לכותרות המאיימות בעיתונים ולהבין את מצב הכלכלה הריאלית. היינו מצפים שמאז הורדת הדירוג של מודי׳ס נראה את השווקים בישראל יורדים אבל השווקים תמיד מפתיעים כאשר מאז פירסום ההחלטה הכתה הבורסה בתל אביב ב3% את מדד ה S&P ומסתמן שמצב החברות הנסחרות בארץ טוב יותר מאיך שהוא מרגיש. למרות איומים של קרן העושר הנורווגית לבחון את המשך ההשקעות בישראל הנתונים בסה״כ טובים ואנחנו מתחילים לזהות הזדמנויות בסקטורים שונים שמתמוחרים נמוך ובעלי נתונים כלכליים טובים. נבחן היום את הסקטורים השונים ונקבל תמונת המצב בישראל בתקופת המלחמה - הבנקים עם הפועלים בהובלה שרושמת רווח של 7.4 מיליארד שקל במהלך השנה. המוסדיים, תחום האשראי, הייטק עם טאוור המסקרנת שרושמת שנה טובה, והבינה המלאכותית שעושה דיסרטאפשן בהרבה תחומים. נייס היא דוגמא טובה לחברה שעושה שימוש מעניין בבינה מלאכותית, נדבר גם על סקטור ה IT, ה SAS והנדל״ן ככל שיותיר הזמן.
-
כיצד נכון לבנות תיק נכסים בהתאם לסביבת הריביות הגבוהה שמסתמנת כיורדת. עם שבעת הגדולות שסוחבות את מדד ה S&P וה MSCI World אבל מתומחרות גבוה ועם שוק פרייבט אקוויטי שמציע פוטנציאל לפחות תנודתיות לאורך זמן. אבנר ועומר יתווכחו ביניהם היום כיצד לבנות תיק השקעות למשקיע שונא סיכון ואוהב סיכון.
-
היום אנחנו מדברים על נכסים לא סחירים, וכמו שאנחנו חוזרים ואומרים בתכניות השונות שלנו זוהי תקופה מעניינת לתנודתיות הנמוכה של נכסים לא סחירים. היום נמפה את האפשרויות השונות להשקעה בנכסים אלו ונבחן כל סקטור - הון סיכון, הון פרטי, חוב לא סחיר תשתיות ונדל״ן. מה תשואת היעד והסיכון הגלום בכל סקטור? נבחן איפה עומדים המוסדיים השונים, בצד אחד של המתרס, ילין לפידות שממעטים להשקיע בנכסים לא סחירים, באמצע בתי ההשקעות והמוסדיים בעלי החשיפה הגדולה ביתר לנכסים לא סחירים הם חברות הביטוח. נציץ גם מעבר לים לגופים כמו הארוורד וייל שלהם יש התנהלות מעניינת סביב השקעה לא סחירה. עולה השאלה, איפה כל זה פוגש את תיק ההשקעות שלנו? קודם כל, ההבנה של המרכיב הלא סחיר תשפיע על בחירת הגוף המוסדי בו נרצה להשקיע. כמו כן, נבין יותר לעומק את הבחירה בהשקעה בין המסלול הכללי למנייתי. רק לפני שבועיים אירחנו ב״אינווסטור לייב״ את סמי בבקוב מהראל שהעיד על עצמו שכאשר מדובר בהשקעה לפחות מעשר שנים הוא מתעדף את ההשקעה במסלול הכללי, בגלל התנודיות הנמוכה שמאפיינת אותו. נוכל גם ללמוד כיצד ללמוד מהמוסדיים אסטרטגיות השקעה שיעזרו לנו בהשקעה בתיק הפרטי שלנו.
-
היי חברות וחברים, נשמח שתצביעו לנו בתחרות הפודקאסטים של גיקטיים, כאן בלינק. בקטגוריית כלכלה.
https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-the-year-2024-vote-now/
א. כנסו לעמוד וגללו מטה
ב. כדי להצביע אתם צריכים להיות מחוברים דרך חשבון הגוגל שלכם
ג. הצביעו להשקעות למתחילים בקטגוריית כלכלה.תודה!
-
להצבעה לפודקאסט השנה של גיקטיים - הצביעו ל"השקעות למתחילים" בקטגוריית "כלכלה"
https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-the-year-2024-vote-now/
כ- 80 אחוז מהחברות בארה״ב הגישו את הדוחות הרבעוניים שלהם והדוחות נראים מעט פחות טוב מהממוצע הרב שנתי כאשר הרווחים עומדים על 3.9% מעל ההערכות לעומת 6.7% בעשר השנים האחרונות. כאשר הסיפור נסוב סביב ״שבעת המופלאות״ שהשיגו תוצאות פנומנליות בשנה האחרונה בהשוואה לשאר ה S&P שהשיג תוצאות נאות אך צנועות, כ- 8%.בפרק היום נסמן את הסקטורים המובילים, נדבר על בועת ה AI ונבין האם ארה״ב למרות התרחיש הנוכחי שנראה כמו נחיתה רכה, בדרך למיתון קל? -
לאחר הורדת דירוג האשראי של מודי׳ס בסוף השבוע ננסה להבין מה המשמעות ארוכת הטווח עבור החסכונות שלכם. בדו״ח חברת הדירוג כותבת כך ״המניע העיקרי להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל לרמה של A2 הוא הערכת החברה כי השלכותיו הרוחביות של העימות הנוכחי עם החמאס, הן במהלכו והן לאחר סיומו, מעלים באופן מהותי את הסיכונים הפוליטיים במדינת ישראל, מחלישים את הרשות המחוקקת והמבצעת ופוגעים בחוסנה הפיסקלי של המדינה בעתיד הנראה לעין״. ניתן להעריך שחברות הדירוג הנוספות, S&P ופיצ׳ יצטרפו למגמה כאשר השווקים מתמחרים את האג״ח הישראלי כבעל דירוג נמוך יותר מ A1.רוב שוק האג״ח בישראל ממומן ע״י המוסדיים, מה ההשפעה על המשך דירוג האשראי העתידי ועל תיק המניות שלכם?מוזמנים להצטרף, כרגיל ב 21:00
-
להצבעה לפדוקאסט בחצי בגמר של תחרות הפודקאסטים של גיקטיים
כלכלה - השקעות למתחילים
הפודקאסט המסחרי - אינווסטור לייבhttps://www.geektime.co.il/israel-top-and-best-podcasts-of-2024-pre-vote/
ע״פ דוח של חברת המחקר גרטנר, בינה מלאכותית יוצרת נמצאית בשיא ״מחזור ההייפ״ שלה, כאשר גויסו עשרות מיליארדים לחברות בינה מלאכותית. בינתייים, במרבית המקרים השימוש בבינה המלאכותית הוא הפסדי ברמת היונט אקונומיק.כך לדוגמא, פלטורמת הקוד הפתוח גיטהאב, מפסידה כ 10 דולר בחודש עבור כל משתמש בגיטהאב קו פיילוטס. ההכנסות בתחום צפויות להגיע בעיקר ברמה האפליקטיבית וחברות שיש להן גישה למשתמשים ולדאטא רלוונטי ומסודר יהיו הזוכות הגדולות של מהפכת בינה המלאכותית. למרות שנה פנומנלית לחברות הטק הגדולות אנחנו רואים פיטורין בחברות אלה גם ב 2024 ועולה שאלה האם הפיטורין כשורים להתייעלות כתוצאה משימוש בבינה מלאכותית. בפרק היום נדבר על הדו״חות של נייס פייסבוק נטפליקס וגוגל וכיצד הן מושפעות מבינה מלאכותית אבל במייל היום היינו רוצים לדבר על נייס הישראלית. נייס היא מובילת תחום עולמית בניהול חויית שירות לקוחות, וכאשר יוצרים קשר עם מוקד שירות כזה או אחר סביר מאוד שנותני השירות משתמשים במוצרים של נייס. בשנים האחרונות החברה עובדת על מוצר בשם CXone שעושה שימוש בדאטא על הלקוחות ועל סוכני השירות על מנת לייצר את ההתאמה הטובה ביותר ביניהם. נותני השירות והלקוחות עושים שימוש בבוטים על מנת להקל על סידור המידע ולאפשר מתן שירות אוטומטי. נייס מציעה ערך אדיר ללקוחותיה בזכות השימוש בבינה מלאכותית יוצרת ופותחת את האפשרות לשידרוגים עתידיים בזכות שימוש במערכת אחת עליה מאוכסן כל המידע. מסיבה זו כחברת SAS שמציעה ערך רב יותר ללקוחותיה יש לה פוטנציאל גדילה משמעותית. אנחנו יכולים להמשיך לדבר גם על גוגל,נטפליקס ופייסבוק שפירסמה דוחות נפלאים אבל כבר נעשה את זה בשידור. -
לפני שנתחיל, רק נזכיר שכדי להשקיע במניות בודדות יש צורך לרכוש ידע ולהשקיע זמן בבחירת כל מניה ומניה. לאחר שאמרנו את זה, אנחנו מניחים שמי מכם שמשקיע במניות בודדות ודאי מושקע לפחות ב 15 או 20 מניות שונות. לאחר זמן, האלקוציה בין המניות משתנה, אלו שעלו תופסות נפח גדול יותר בתיק ולהפך. ואז עולה השאלה, האם לחזור לפרופורציות המקוריות של התיק? האם כדאי להקשיב למשפט המוכר Cut short your losses and let your profits run” ? בהקשר הזה גם לא להחליט היא החלטה. בבחינת האלוקציה אנחנו צריכים לבחון האם תיזת ההשקעה השתנתה, האם מחיר המניה השתנה לדעתנו ״ללא סיבה מוצדקת״ או שאנחנו לא בטוחים. בפרק היום נבחן את הפרמטרים השונים שבעזרתם נבחן, האם למכור, לקנות או להחזיק. מוזמנים להצטרף כרגיל ב- 21:00
-
היסטורית, מדד המניות הקטנות הגדול בארה״ב הראסל 2000, השיג תשואות עדיפות על ה S&P וכמובן ב״מחיר״ תנודתיות גבוהה יותר, שכן קשה להתחרות עם אחוזי הצמיחה של חברה קטנה שהופכת לגדולה ומצד שני חלק מהחברות הללו לא שורדות. אך התשואה העודפת הייתה נכונה עד לשנים האחרונות. ב 5 השנים האחרונות, הראסל מפגר אל מול ה S&P בכ 50% ומול הנאסד״ק ב 80%. האם יש שינוי עקרוני בין המדדים? לדוגמא יכול להיות שהחברות האיכותיות מונפקות בשלב מאוחר יותר ו״מדלגות״ על הראסל.
בנוסף, יכול להיות שאנחנו רואים את כוחן הריכוזי של שבעת הגדולות שמעורבות בהרבה שלבים משרשרת הערך? נדבר היום גם על ההתפתחויות בשוק הקריפטו. לאחר שנה שלמה שבה היו שמועות על אישור הנפקת תעודות הסל לביטקוין שבה עלה המטבע בכמעט 90%, האם אנחנו במצב של ״תרכוש את השמועה ומכור בידיעה״? או שהשוק עדיין לא מבין את מלוא הפוטנציאל להשקעה בקריפטו דרך תעודות סל?
-
פנסיה היא השקעה סולידית, ״לא מהמרים על הפנסיה״ ולכן גם רבים מהמשקיעים יותר המתוחכמים בוחרים במסלול השקעה על פי רמת הסיכון, מנסים לאתר את דמי הניהול הנמוכים ביותר ולא נוגעים בכסף עד היציאה לפרישה. היום בוובינר ננסה לבחון אפשרויות חדשות להשקעת כספי הפנסיה שאתם עוד לא מכירים וכיצד ניתן לרכב על מגמות בשוק בשביל למקסם את החיסכון הפנסיוני ומבלי לסכן את הכספים באופן משמעותי
-
לאחר הורדת הריבית הראשונה בישראל והצפי להורדות ריבית לאורך השנה הקרובה גם בשאר העולם אנחנו נקדיש תכנית להסתכל קדימה לאלטרנטיבות סולידיות לריבית על העו״ש, פיקדונות שונים וקרנות כספיות. בעבר, כאשר שוק המניות עלה, שוק האג״ח היה יורד ולהפך. לאחרונה השניים עולים ויורדים ביחד. לכן, מי שהשתמש עד כה באג״ח כגורם מאזן בתיק עלול למצוא את עצמו במלכוד. היום נבחן את האפשרויות השונות לתשואה סולידית בסיכון מינימלי.
-
למרות המלחמה הקשה והחדשות הקשות שאנחנו מקבלים מהצפון והדרום בכל בוקר, מדדי ישראל סוגרים חודש ירוק בוהק. מדד ת״א 35 עולה 6%, ת״א 95 עולה כמעט 10% ומדד SME 60 עולה בכמעט 18%. גם למרות תחזיות גרעון באוצר שמדברות על 5% (שצפוי עוד לגדול) השקל גם הוא מתחזק. השקל דולר שהיה מושפע מאוד מהמצב הפוליטי בישראל קיבל סיבה נוספת להתייצב לאחר שבג״צ אתמול סגר את הגולל על תכנית לוין רוטמן כפי שניסתה לקדם אותה הממשלה. אם כך, האם יש סיבה לאופטימיות בשווקים? נבחן את השפעת הפיבוט בריבית ואת השנה הכלכלית הצפויה לנו ב 2024, על התרחישים השונים והשפעתם על השווקים.
-
לינק להורדת מצגת הפקדות סוף שנה
שנת 2024 הולכת להיות שנה מעניינת בשווקים עם תיזה חזקה לירידות ותיזה חזקה לעליות. בצד החיובי של הדברים, בהמשך להודעת הפד׳ משבוע שעבר אנחנו צופים שנה של הורדות ריבית שהיא כנראה הפרמטר החשוב ביותר שיכול להצביע על עליות. כרגע מסתמנת ירידה עדינה באינפלציה. נראה אם כך, שיכול להיות שבפעם הראשונה בהיסטוריה אנחנו נראה ״נחיתה רכה״, ככל הנראה בזכות רזרבות המזומנים שנמצאות אצל הציבור עוד מתקופת הדפסת הכספים של הקורונה. גם צריך להזכיר, שבספטמבר 2024 ארה״ב תבחר נשיא חדש והיסטורית, ברוב המקרים, שנת בחירות היא גם שנת עליות. מבחינת הנתונים הכספיים, רווחי החברות נמצאים בעלייה ולמרות שהנאסד״ק עשה שנה פנומנלית (44%!), דו״חות החברות הגדולות בארה״ב נראים בסך הכל טובים.
מהצד הפסימי של הדברים 2024 תהיה על פי מרבית הפרמטרים וע״פ תחזיות הרוב המוחלט של האנליסטים שנת מיתון. כמו כן, ע״פ בחינת מקרי העבר לשוק לוקח כמה חודשים לחזור לעליות לאחר נקודת שיא הריבית, לעתים, הרבה מעל לשנה. למרות נתונים כספיים טובים, המכפילים בארה״ב גבוהים מאוד. בראסל ובנאסדק מעל ל 31 וב S&P כ 23. בנוסף נראה שמלחמת רוסיה אוקראינה ממשיכה וחוסר היציבות בעולם, עם היווצרותו של ״ציר ההתנגדות״ או ״ציר הטרור״ יכול להוביל לתרחישים נוספים של אירועי טרור משמעותיים ולחימה בין הגושים. בהקשר הפוליטי הפנים אמריקאי במידה והנשיא לשעבר דונאלד טראמפ ירוץ לנשיאות בזמן שהוא נאבק משפטית הדבר יצית את הקיטוב האמריקאי וכמו שהרגשנו בישראל על בשרנו, חוסר היציבות ברחובות תתבטא ודאי גם בשווקים.
היום בשידור אנחנו נקדיש את הרבע שעה הראשונה לעשות סדר בהפקדות סוף שנה (לאחר שקיבלנו בקשות רבות בפרטי ובצ׳אט) ולאחר מכן ינסו עומר ואבנר להכריע איזו תיזה חזקה יותר. -
מרוב אירועים קשים ודרמות שרדפו אותנו השנה, כמעט לא הרגשנו שהשנה כמעט והסתיימה. כמדי דצמבר, יש מספר פעולות פיננסיות שחשוב לבצע, אבנר ועומר יזכירו לכם בדיוק מה הן? מהי התקרה בקרן ההשתלמות וכיצד גם שכירים יכולים להשתמש בה? למה גם לפנסיונרים כדאי להפקיד לקופת גמל? ואיזו טעות טכנית תעלה לכם הון עתק? מורה נבוכים לסוף שנה וגם כמה טיפים משתלמים.
-
בשני העשורים האחרונים מחירי הדירות התייקרו דרמטית ויצרו בועת נדל״ן עליה דיברנו רבות בתכניות שלנו. מ2008 ועד תחילת 2023 עלו מחירי הדירות למגורים ב 250% (!). זאת כחלק מהתייקרות הנדל״ן בכל העולם שמתוגברת בישראל ע״י קצב גדילת אוכלוסייה, צפיפות, קושי תכנונ תנאי ריבית נמוכה (עד לאחרונה) ועוד מספר גורמים עליהם נדבר בשידור. בשביל להמחיש את אפקט הבועה, נכון ל 2022, בתל אביב נדרשות 347 משכורות ממוצעות על מנת לקנות דירה. כמעט 30 שנה של הפרשה בגובה משכורת ממוצעת, והיא מדורגת במקומות הראשונים בעולם במדד זה. החל מתחילת שנת 2023 עם עליית הריבית הזריזה שהעלתה את מחירי המשכנתאות, ירדו מחירי הדירות בין ינואר לאוגוסט ב 1.5%, ירידה ראשונה מאז 2008. המלחמה הוסיפה טלטלה נוספת שהקפיאה את שוק הדיור והובילה לירידה המורגשת בשטח אבל עדיין לא פורסמו לגביה נתונים רשמיים. בשכירות הדבר בולט עוד יותר, במיוחד באיזורי הביקוש בהם ע״פ נתונים לא רשמיים חלה ירידה של כ 10% עד 25%, מה שמוריד את התשואה משכירות הנמוכה גם כך (כ 2.5%) עוד יותר. מצד שני, בהסתכלות ארוכת טווח, חלה האטה בבניה עקב המחסור בעובדים שיכולה ליצור התייקרות בהמשך. בנוסף, ירידה במחירים תדרבן יזמים שלא להתחיל בפרוייקטים חדשים. נכון להיום גם כשהשוק עובד בתפוקה מלאה הוא מפגר אחר קצב גידול האוכלוסיה, שעלול לגדול במעט עקב עלייה של יהודים מרחבי העולם. נוסיף על כך שלממשלה אין תכנית מסודרת להורדת מחירי הדירות ונקבל סיבות טובות להמשך העלייה במחירי הדירות, מצד שני, האם כח הקניה של הישראליים יוכל לענות על המחירים?
-
עם החזרה ללחימה מתגבשת ההבנה שבכדי להשיג את יעדי המבצע, מיטוט שילטון חמאס והשבת החטופים, הכוחות יאלצו לשהות בעזה עוד מספר חודשים. הממשלה הכריזה על המשך תכנית הפיצויים גם לאורך דצמבר ומסתמן שתגדיל את הגירעון ותזרים כסף לשווקים. נתוני האשראי חוזרים לנורמה אבל בעלי העסקים הקטנים ומספר העובדים המגויסיים, מעט מתחת 10%, מסך כח העבודה משפיע על הכלכלה לרעה. אנחנו ממשיכים היום בסקירת הדוחות של הרבעון השלישי בשביל להבין אם אלו יתרות מזומנים נכנסות החברות הישראליות לתוך המלחמה. השווקים בישראל נמצאים בתשואת חסר משמעותית מאז תחילת השנה ודו״חות החברות נראים טובים מאוד ביחס לתשואות החסר ומהווים חלק מהסיבות לעליות בחודש האחרון. נמשיך לבחון את הסקטורים השונים בדגש על סקטור הנדל״ן כדי להבין אלו מהם רגישים יותר למצב ואלו בעלי פוטנציאל להניב רווחים למי שייבחר להשקיע את כספו בישראל.
-
לאחר הירידות בערך השקל ובשווקים עם תחילת המלחמה, נראה שהמגמה הכללית היא התאוששות. מדדי ת״א 35 ות״א 90 סוגרים חודש מעולה עם עליות של 11.6% ו 15.6% בהתאמה. גם השקל התחזק ב9% ומי שהיה מושקע בחודש האחרון בישראל, והימר נגד פתיחתה של חזית צפונית הרוויח בגדול. בדוח״ות אנחנו רואים יותר אמבילוונטיות, כאשר לדוגמא, דוחות בנק הפועלים חוזים ירידה במחירי הנדל״ן שגורמת לאובדן רווחים עקב הפרשת הפסדי אשראי בתחום. העיניים נשואות לכיוון הסכם הנושים עם קבוצת חנן מור שמתקדמת לפירוק. מצטברים הסימנים שמחירי הדירות בישראל יכולים גם לרדת. הסופרים, כצפוי מוכיחים את עצמם כחסינים למיתון כאשר יוחננוף וויקטורי מפרסמים דוחו״ות חיוביים. ביום ראשון כאשר התראיין מנכ״ל ויקטורי, אייל רביד בפודקאסט שלנו ״אינווסטור 360 לייב״, הוא טען שבשביל להבין את שוק הסופרים צריך להסתכל על האנשים במסעדות ״כשרואים אנשים במסעדות הסופרים מפסידים, כשלא רואים אנשים במסעדות הסופרים מרוויחים״ כרגיל, בסקירת הדוחו״ת,נבחן את הסקטורים השונים, נסמן סקטורים מסוכנים וסקטורים הזדמנותיים ונדבר על כלכלת ישראל בצל המלחמה.
-
כיצד תשפיע הלחימה עם חמאס על הכלכלה והשווקים? בשוק הנדל״ן לרכישה והשכירות אנחנו רואים ירידות מחירים של ממש אבל בתרחיש שלא תפתח החזית הצפונית הירידה הזו צפויה להיות זמנית בלבד. בשל האטת הבניה מצד ההיצע ואוכלוסיית המפונים שתחפש פתרונות דיור זמניים מצד הביקוש, אם כי מיתון רחב עלול לווסת ביקושים ולהוות גורם ממתן לעליות מחירים. גם אם החזית הצפונית תישאר שקטה, ריסוק חמאס בעזה מסתמן כתהליך ארוך שיפגע בכלכלת המדינה. בניגוד לקורונה שהיה משבר עולמי, כאן מדובר במשבר מקומי כאשר העלויות הכוללות של הלחימה מוערכות ע״י אגף תקציבים באוצר בכ 40 מיליארד שקל בחודש. נזכיר שמתווה הפיצוי של משרד האוצר מוערך ב–4.5 מיליארד שקל בחודש, לפני ההרחבה המתכוננת, שתזניק את העלות ל–6.5 מיליארד שקל בחודש. חריגה תקציבית אדירה וצבירת חובות תביא בוודאות לירידת דירוג האשראי של ישראל ועלולה גם להוביל לעליה באינפלציה. מאידך, בהסתכלות רחבה יותר ישראל נכנסת לאירוע לאחר שנה של דישדוש בשווקים עם תשואת חסר של בין 5 ל 35 אחוז אל מול השווקים באירופה ובארה״ב. בתרחיש שה״רע מאחוריינו״ ולאחר דוח״ות טובים שמתפרסמים בימים אלו, יכול להיות שהשוק בישראל נמצא במחירים הזדמנותיים מאוד.
- Visa fler
