Avsnitt
-
התורה מציינת שבת פרעה רואה את משה בתיבה כנער, וחז"ל דרשו שאמו עשתה לו חופת נעורים. ר' נחום מזהה במפגש עם משה את ההכרה של בת פרעה בתורה, ומתוך כך מברר שתי הופעות של התורה – האחת של כללים ומסגרות והשנייה של אור שגנוז בתוך הכללים הללו, כאשר מטרת התורה היא להפגיש את האדם עם האור הגנוז בכללים ובפרטים. מתוך הדברים עולה הכמיהה להפוך את התורה לתורת חיים שיש בה יכולת לשחרר את נשמת האדם מכבליה.
-
המטבע שטבעו חז"ל במסכת תענית מתאר, לפי ר' נחום, את יכולתו של יעקב לחוות חיים של קשר עם הקב"ה גם במקומות שחונקים את הקשר הזה כמצרים. בזה מתווה לנו יעקב דרך של חיים בתוך מיצרי העולם הזה. עם זאת, העובדה שמידתו של יעקב אבינו היא רחמים מלמדת אותנו שמי שמבקש ללכת בדרך כזו צריך לדעת שלא יצליח בלי בקשת רחמים ועזר מהשם יתברך.
-
Saknas det avsnitt?
-
בפרשה נסגר סיפור יוסף ואחיו ונפתח סיפור גלות מצרים. אולם, ר' נחום מזהה את תחילת הסיפור כשיעקב שולח את בניו למצרים. יש שבר במצרים – שבר הוא המזון ברעב, אבל הוא גם משבר. במצרים יש מציאות שבורה, עולם של כוחות חזקים אלוקיים שנשברו. עובדי השם צריכים לפגוש את הכוחות הללו ולהיבנות מהם. אמנם הפגישה עשויה להיות שבורה, לא ברורה ולהביא איתה מיתה רוחנית, אך מתוך הנפילה הזו תצמח מציאות חדשה.
-
הפך הקטן שגילו החשמונאים היא התורה. אבל למה היא פך קטן?
ר' נחום מבאר שהבעיה הייתה שהתורה לא נלמדה כדבר גדול, כמה שיכול להביא להופעה אלוקית גדולה בכל מרחבי המציאות. הנס היה שהחשמונאים חשפו איך בתורה הקטנה יש עומק גדול שיכול לטהר את טומאת יוון ולהדליק גם פתילות ושמנים שלא מתרוממים אל הקדושה. ר' נחום מבטא בדבריו קריאה להוציא את התורה מד' אמות למרחב הגדול. -
התורה מספרת לנו סיפורים. בעיני ר' נחום זה מבטא את האופן שבו מתגלה ה' בעולם – לא רק בתורה ומצוות באופן ישיר, אלא גם דרך החיים על שלל פרטיהם.
עבודת הצדיק בהקשר זה היא להביא את האור האלוקי גם לאנשים פשוטים ודרך דיבורים פשוטים של היום יום, דרך סיפור.
-
התורה מתארת את הממון הרב שאיתו חוזר יעקב מבית לבן. ר' נחום מסביר שהקרב עם המלאך נוגע למאבק שיש לאדם עם הממו,. מאבק שמייצג את הצורך למצוא דרך לקשר את הממון לעבודת ה'. זו דרך מסובכת, ולכן יעקב יוצא מהקרב צולע – ולמרות המחיר שעם ישראל ישלם על זה בעתיד, הוא בוחר להתמודד. אמנם, התמודדות כזו דורשת צעידה איטית. המפגש עם העולם הזה דורש דיוק ומתינות. למרות הפיתוי להכניס הכל מיד לקדושה, יעקב בוחר בצעידה זהירה בדרך לניצחון גדול.
-
החלק האחרון בפרשה מספר על המרדף של לבן אחר יעקב והמפגש ביניהם בעקבותיו. למרות שיעקב סיים את שליחותו בבית לבן, אנחנו מגלים שיש לו עדיין עניין איתו. ר' נחום לומד מכאן למצבים בהם האדם מגלה שנקודות שאיתן התמודד חוזרות ורודפות אותו שוב. הוא משתמש בתורה של הבעש"ט לבאר שהסיבה לזה נעוצה ברצונם של אותם חלקים למצוא מקום בעבודת השם.
-
יעקב ועשו מופיעים יחד, נולדים באותה לידה, אולם יעקב מגיע בעקבות עשו לאורך כל הפרשה.ר' נחום לומד מכאן על היחס בין הקדושה למה שמתנגד לה. מחד, בכל דבר יש קדושה. ומאידך, דווקא המפגש עם עשו והכוחות שדוחפים אותו יכולים להפגיש את הקדושה עם נקודות עומק שאין בה מצד עצמה.
-
תוארו של אברהם כזקן בא בימים משמש את ר' נחום להסביר את אחת הנקודות המרכזיות במשנתו – עבודת ה' מתוך רגש חי. העולם הרגשי משמש גם יסוד ללימוד מלא של התורה שביסודה היא חיים אלוקיים שהאדם זוכה לפגוש.
-
בפרשה שלנו מתפלל אברהם אבינו על סדום ובהמשך על אבימלך. הקשר בין אברהם לעמי האזור מבטא בעיני ר' נחום את הקשר שבין הצדיק לרשע. בזכות הצורך לקרב את הרשע זוכה הצדיק לחידוש העולם הרוחני שלו, חידוש שמיים וארץ.
-
התורה מתארת שדור הפלגה הוא "שפה אחת". רש"י פירש שדיברו לשון הקודש. ר' נחום מוצא באמירה הזו רמיזה לתיקון חטא הפלגה. לשון הקודש מפוזרת בין לשונות האומות, ותפקידם של ישראל להתחבר לשפת האומות ולזכך מתוכה את לשון הקודש. השימוש בשפה כדימוי מבטא את הצורך בחיבור לרוח ולחיים שישנם בעולם הזה, ותיקונם מתוך מגע חי ולא כפעולה טכנית.
-
בשנה הקרובה בעז"ה נלמד מדי שבוע על הפרשה מתורתו של ר' נחום מצ'רנוביל, בעל ה"מאור עיניים". מוזמנים להצטרף אלינו!
-
הסוכות שלנו הן זכר לענני כבוד שליוו את ישראל במדבר. חז"ל מלמדים אותנו שאת ענני הכבוד נתן לנו אהרן הכהן, אוהב שלום ורודף שלום. אהרן שנטע בלב ישראל אהבה זה לזה, בונה על ידי האהבה הזו סוכת הגנה גם ממה שקם על ישראל מבחוץ.פודקאסט פרידה מהשפת אמת עם תורה מיוחדת מבנו, האמרי אמת מגור.
-
דווקא יום הכיפורים, היום בו אנו עסוקים בעוונות, הוא היום בו נכנס הכהן הגדול לפני ולפנים. השפת אמת מסביר מהו כרטיס הכניסה של הכהן: דווקא העובדה שיש צורך לתקן פגם ולמצוא את המקום הנקי בקשר מביאה אותנו לגלות עומקים של קשר עם הקדוש ברוך הוא שאינם זמינים לנו בשגרה. אולם יש כרטיס כניסה נוסף, והוא העובדה שהכהן נכנס כמי שכלל ישראל חקוק בלבו. דברים אלו משמעותיים גם לנו, בשנה שבה אנחנו זקוקים למצוא נקודת עומק בקשר עם הקדוש ברוך הוא, ולאחר שנה שבה חיינו את עומק המשמעות של החיבור לכלל ישראל. כולנו נכנסים לפני ולפנים. גמר חתימה טובה.
-
משה פותח את דבריו בפרשה בתיאור הברית, ברית שכוללת את כולם, כל הדורות באופן מתמיד – "היום כולכם". השפת אמת לומד כאן שהברית יוצרת את ישראל כחלק מה', יצירה שאנחנו חיים אותה יום יום כקשר חי ומתמיד. קשר זה הוא יציב, ולכן "אתם ניצבים היום". החזרה בתשובה מעוררת את הנקודה הזו ואפשרית בזכותה. תקיעת השופר, קול ללא דיבור, מעוררת את המקום הקבוע שלא ניתן לשינוי. כך, מעבר לכל השנויים, הברכות והקללות, אנחנו חוזרים לברר את הקשר היסודי שקיים בינינו לה' יתברך.
-
המדרש על המילים "שמוע תשמע" משתמש בדימוי של כניסה דלת לפנים מדלת. השפת אמת רואה בזה ביטוי לעולם התשובה שיש בה תנועה אין סופית, אל השם יתברך ואלינו פנימה.מתוך הדברים מתבררת גם הבאת הביכורים, הראשית לה', כרגע שרואה קדימה ואחורה.
-
בפרשת קדושת המחנה משמיעה לנו התורה שאת המלחמה שעם ישראל נלחם, מנהל הקב"ה. השפת אמת לומד מכאן גם למלחמות בעבודת ה': אנחנו עושים עבודת הכנה כדי לקבל את הסיוע משמיים. הסיוע משמיים מופיע עוד בשעת הכניסה למלחמה, שהוכנה על ידי ה' יתברך כדי להביא אותנו אליו מוכנים ומדויקים יותר"להצילך ולתת אויביך לפניך" – ראשי תיבות אלול. חודש אלול בו אנחנו מתכוננים לראש השנה, הוא הדרך של ה' לסייע לנו להגיע אליו מוכנים.
-
רמז הקדמונים לאלול, "אני לדודי ודודי לי", מלמד אותנו שיסודו של החודש בהתקשרות בינינו לקדוש ברוך הוא. השפת אמת שומע כאן כדרכו רמזים נוספים – אני לדודי, וכתוצאה מזה דודי לי. אנחנו המתחילים. ועוד: אני לדודי כזהות – כל מה שיש לנו בעולמנו זה את ה', ה' מצדו מבקש אותנו. הדברים נוגעים גם לעולה מפרשת שופטים לשים שופטים ושוטרים על שערי הלב.
-
ברכת המזון מופיעה כחלק מהתיאור על מעלתה של ארץ ישראל. התיאור הפשוט "ואכלת ושבעת וברכת" משקף בטבעיות את מעלת הארץ, שהמפגש עם הברכה הגשמית שבה מעורר את הברכה הרוחנית, וגם מטיל על עם ישראל תפקיד – להופיע את הברכה הגנוזה בארץ.
- Visa fler
