Avsnitt
-
** הוקלט לפני ה- 7.10.23 **
בני דור המייסדים, ביקשו לבנות להם מולדת ישנה חדשה. ברוח הלאומיות הגיעו ארצה, דיברו על חברת מופת, וביקשו להקים בית לעם היהודי בארץ ישראל. היה להם סיפור משותף שחיבר ביניהם דרך העבר וההיסטוריה של העם והארץ, התרבות והמסורת היהודיים, וחלום משותף בן אלפיים שנים שנים, לשנה הבאה בירושלים. מגמות ותהליכים הביאו את דור הבנים לחפש מעבר למרחב הלאומי ולמקומי הסגור וחיפוש, שלא אחת הובילו לזניחה והתנכרות לאותו סיפור משותף. תהליך, שבקפיצת דור הביאה לניתוק משמעותי של בנות ובני הדור השלישי מהווייתם היהודית, ציונית ולאומית. מילים כמו יהדות, מסורת וציונות החלו להיעלם מהשיח הליברלי ונוצר נתק בין צעירות וצעירים ישראלים רבים לבין ההיסטוריה של מדינת ישראל, העם היהודי, המורשת היהודית ושרשרת הדורות. ציבור שוויתר על המורשת ועל הסיפור והתרבות שלו. בעולם שהפך בינארי, בו הכל משויך מיד למחנה פוליטי כזה או אחר, וללא הכרה בעומקם של הדברים; ללא ניסיון להיכרות עם רעיונות וטקסטים מקוריים; ומתוך תחושה של פסיביות גדולה, הרגשנו לפני שבע שנים, שאנחנו מוכרחים לקחת אחריות ולעשות מעשה. החלטנו לנסות ולספר מחדש, לנסות ולכונן סיפור ישראלי משותף, ברוח התנועה הציונית ובהתאם למגילת העצמאות. אז הקמנו את ארגון "יהב-מחנכים לציונות".
בין תפיסה של "להתחיל הכל מחדש" אל מול גישה של "דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות" ביקשנו ללמוד ולהכיר, לחפש את המורכבויות, כדי בסוף היום לצאת לפעולה.
בפרק היום נדבר עם נחשון אלוני, מייסד שותף ויו"ר ארגון יהב-מחנכים לציונות. נדבר על הקמת הארגון, על החזון, הדרך, הפעילות, וכמובן האנשים. נשוחח על לימוד שמוביל לכדי מעשה, על הרוח ועל משימות לאומיות. נתהה על מקומה של מנהיגות צעירה, ועל החשיבות - היום יותר מתמיד - לחזור לקחת אחריות ולהוביל את המדינה.
-
בשבעה באוקטובר יצא צה"ל למלחמת אין ברירה. מלחמה צודקת מאין כמותה, שנכפתה עלינו לאחר הטבח ומעשי הזוועות שביצע חמאס בתושבי העוטף והנגב המערבי. חודשי הלחימה הרבים, והעובדה שככל הנראה אין מי שלא מכיר במעגל כזה או אחר אנשים שנפגעו באותה שבת, אנשים שיצאו להילחם, או אנשים שנפלו או נפגעו כתוצאה מהלחימה, הביאו לכך שהמלחמה בעת הזאת היא מציאות חיינו, איך שלא נהפוך זאת.
בדיוק מסיבה זו בחרנו בפרק היום לנסות ולגעת בסוגיות מהותיות ומרכזיות ברוחו של צה"ל ובחברה הישראלית כולה. סוגיות שבריריות ורגישות, אך כאלה המאפשרות לנו את עוצמתנו המוסרית והערכית, ואת מה שמבדיל אותנו מהצד השני. בפרק היום נארח את פרופסור דני סטטמן, לשיחה על מוסר, לחימה, על מעורבים ובלתי מעורבים וכיצד כל אלה משפיעים באופן ישיר על החברה בישראל. נדבר על טוהר הנשק וננסה להבין – על קצה המזלג – מה זה אומר מלחמה צודקת. נבקש לאתגר את עצמנו, לבחון את עמדותינו וננסה לצאת מחוזקים גם מבחינה מוסרית וערכית להמשך הלחימה.
-
Saknas det avsnitt?
-
אל בוקר ה7/10 שירה התעוררה בכלל בתאילנד. יום לאחר מכן היא כבר ניהלה את אירוע החירום הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל יחד עם צוותי החירום בישוב חורה שבנגב, שם מכהנת בשנה וחצי האחרונות בתפקיד מנכ"לית הרשות המקומית. גם על חורה לא פסחו האובדן והשכול, וכבר בתחילת הלחימה נפל לוחם בגדוד 13 של גולני מקרב הישוב, נהרגו ארבעה בני משפחה מפזורת חורה מפגיעה ישירה של טיל, ונחטף לעזה בן חורה סאמר טללקה שנהרג כמה שבועות לאחר מכן מירי כוחותינו בעקבות זיהוי שגוי.
בפרק היום נפגוש את שירה אוחנה לשיחה מרתקת על צעירים, מנהיגות, החברה הבדואית ועל החברה הישראלית כולה. נדבר על בחירות לא טריוויאליות וכניסה למוקדי השפעה; על אתגרים והזדמנויות בחברה הבדואית; ועל החשיבות לראות אנשים כבני אדם לפני תוויות ותפיסות. בסיפור שמתחיל בירוחם, מתגלגל לתל-אביב וממשיך לחורה ובחזרה, נדבר על חלוציות, על ציונות ועל הצורך במנהיגות צעירה, אמיצה ואותנטית.
-
אירועי השבת השחורה של ה-7/10/23 מהווים אבן דרך משמעותית מאוד בדברי חייה של מדינת ישראל. מה שהיה, אינו עוד מה שיהיה. התקפת החמאס והטבח הנורא הביאו לקריסתה של הקונספציה הביטחונית ואולי גם קונספציות בתחומים נוספים בחברה הישראלית. לאחר שנים רבות של סבבים ולחימה ללא רצון אמיתי להכניע את שלטון חמאס, ומתוך גישה של ניהול הסכסוך, המלחמה הנוכחית - שאת סופה איננו יודעים כרגע -, עשויה להוות בישראל קו פרשת מים מבחינה פוליטית, מדינית, חברתית ועוד.
לאחר חודשים רבים של מחאה כנגד ההפיכה המשפטית, ולאחר תקופה ארוכה של סכסוכים פנימיים והתנגשויות פנים ישראליות, כשנדמה שאנחנו נמצאים בתחתית שאליה לא דמיינו שנגיע, עם ממשלה שקרעה את העם, הגיעה המלחמה וטרפה את הקלפים.
בפרק היום אנחנו מארחים את האלוף במילואים וסגן הרמטכ"ל לשעבר, חה"כ לשעבר וסגן שרת הכלכלה לשעבר, יאיר גולן לשיחה צפופה על ישראל. נדבר על צבא ובטחון, על החברה האזרחית, על הסכסוך, על לקיחת אחריות, על ציונות ואתגרי השעה.
נקרא ונדבר יחד על משימות לאומיות כמו שיקום העוטף, וננסה להבין איפה אנחנו יכולים להכנס, להשפיע, ולשנות.
-
מראשיתה של מדינת ישראל עמד המתח בין בסיסה היהודי לבין זה הדמוקרטי; בין מדינה מערבית נאורה, החורטת על דגלה את ערכי החירות, הפלורליזם והקדמה, לבין האורתודוקסיה הדתית והממסד הרבני השמרני. המחאה סביב ההפיכה המשפטית ושלושים ושבעת השבועות האחרונים העלו על סדר היום ביתר שאת את הוויכוח סביב סוגיית הליבה של מדינת ישראל. לא לראשונה, אך בעוצמות שלא הכרנו, התנגשו שני בסיסיה הערכיים, המנוגדים לעתים, של מסורת מול קדמה ופתיחות מול הסתגרות והתבדלות. סוגיות של שוויון אזרחי, הדרת נשים, נשיאה בנטל הגיוס והשירות, ועליונותו של בית המשפט העליון מופיעות בווליום גבוה, ומעירות משנתו את מה שמתגבש לכדי מחנה ליברלי דמוקרטי, שסיים לשתוק ובחר לראשונה להילחם על הזכויות שלו, הערכים שלו והזהות שלו. בפרק היום נפגוש את ערן עציון, איש משרד החוץ לשעבר, סגן ראש המל"ל לשעבר וכיום מנכ"ל של חברת סטארט-אפ בתחום שיתוף הציבור. נדבר על דמוקרטיה מהותית, על פלורליזם וזהות ליברלית ומגילת העצמאות. נעשה זאת תוך התבססות על כתביו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, וננסה להבין ביחד כיצד זה ראה את מדינת היהודים שתקום, ומה צריך לעשות עכשיו, כדי לשמור על החזון הזה ועל מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית.
-
המושג "כלים שלובים" הינו אחד המושגים המזוהים ביותר עם מי שהיה מגדולי מפקדיו של עם ישראל, מחנך ואיש ציבור מהגדולים שקמו בישראל- יגאלן אלון. מי שהאמין, כי עוצמתה הלאומית וחוסנה של מדינת ישראל מאוזנים כמו כלים שלובים בחלקיה השונים של החברה, וכי יציאה מאיזון תוביל לקריסה פנימית של ישראל, מדבר אלינו מן הכתובים בפרק רלוונטי ואקטואלי מתמיד. במילים נבואיות כמעט, מהן לא ניתן להתעלם, מזהיר אותנו אלון בכתביו, כי סולם הערכים החברתי-מוסרי של המדינה והחברה בישראל הוא שיקבע את עתידה- בין שתהיה מדינה יהודית ודמוקרטית, ליברלית וחופשית, לבין שתהיה מדינה דיקטטורית, נחשלת וסותמת פיות. הבחירה והאחריות, לדבריו, נתונים לנו האזרחים, כיוון שבסופו של יום אנשים הם אלה המשנים את המציאות. בתחילתו של כל סיפור מכונן תמצאו רגע אחד קטן, נקודה בזמן, שהובילו את האדם לבצע את המעשה שהוביל לשינוי; מפנה דרמטי אליו לא יכלו להשאר אדישים עוד. כך גם סיפורו של דני זמיר, מייסד וראש המכינה הקדם צבאית רבין לשעבר, מנכ"ל מועצת המכינות הקדם צבאיות עד לא מזמן ומנכ"ל בית יגאל אלון כיום. בפרק היום נקרא יחד בכתביו של אלון, נשליך את מסקנותיו על החברה של ימינו, נשמע על אותו רגע מכונן, שהוביל את דני לקפוץ אל מימיה של החברה האזרחית והחינוכית בישראל, וכיצד הפך חזון אישי לפלח משמעותי מאוד בחברה הישראלית של ימינו ולעתידה.
-
בחזונו ובספרו "אלטנוילנד", ראה הרצל את חינוך הנוער ככלי ראשון במעלה במדינה היהודית שתקום, ודוגל בתפיסה שוויונית המאפשרת נקודת פתיחה שווה לכלל התלמידים, ללא קשר לעיסוקם של הוריהם. עם השנים, הלך והתרוקן החינוך הממלכתי בישראל מזהותו ומתכניו הפוליטיים, וכיום אינו מהווה עוד כלי לפיתוח אזרחיות ואזרחים ביקורתיים, מתעניינים ופעילים בישראל, כמו בעבר. במהלך השנים האחרונות, עובר החינוך הממלכתי תהליכים המעקרים אותו מעיסוק בתכנים הללו, בעוד הזרמים המקבילים שומרים על עיסוק זה ולעתים אף מגבירים אותו. עם כניסתו של ח"כ אבי מעוז, ראש מפלגת נעם, לתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה המוביל את הרשות לזהות יהודית, פגיעותו של החינוך הממלכתי בישראל נגלתה לעיני קול. בפרק היום נפגוש את רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון, ונעסוק בחשיבות החינוך הממלכתי הציבורי, בצעדים שעלינו כאזרחיות ואזרחים בישראל לעשות ובאחריות ההורים על ילדיהם ועל מערכת החינוך בה יתחנכו ובה תעוצב דמותם. בין מדינת לאום לעם היהודי למדינה יהודית ודמוקרטית; בין מערכת חינוך רפה, אנמית ומפוחדת, למערכת המאפשרת שיח ולימוד אקטיביסטי ורעיוני; על הקשר שבין יציאה של הורים להפגנות בקפלן לסלפי של חניכים בצופים עם איתמר בן גביר. כמובן, איך כל זאת קשור למאבק ברפורמה המשטרית בחצי השנה האחרונה ומה בידינו לעשות.
רוצים לשמוע עוד על יהב? ליצור קשר? מוזמנות ומוזמנים לבקר באתר שלנו:
https://yahavil.com/he/
ובמדיות השונות:
פייסבוק: https://www.facebook.com/Yahav.il?mibextid=ZbWKwL
אינסטגרם: https://www.instagram.com/yahav.il1/
לינקדאין: https://www.linkedin.com/company/yahav/
-
מראשית ימיה הורכבה התנועה הציונית מזרמים שונים בעלי השקפות עולם שונות, שהובילו לא אחת לוויכוחים משמעותיים על תפיסת הציונות ועל דרכי הפעולה בהן יש לנקוט. יחד עם זאת, הרעיון של תנועה לאומית יהודית לא בא בסתירה עם הערכים העומדים בבסיסה של מגילת העצמאות והרצון להקים חברת מופת, או לכל הפחות חברה מוסרית, הוגנת ושיוויונית. בפרק היום נשמע על פגישה לא חשובה ודי מקרית בבית קפה בתל אביב בשנת 1945 בין נתן אלתרמן ויצחק שדה, שהובילה לכתיבתו של טור נוקב ודרמטי ב"טור השביעי" בעיתון דבר. נדבר עם מיכל סלע, מנכ"לית גבעת חביבה, על יחסי יהודים ערבים, על ציונות אז והיום, על היכולת להכיל נרטיב לאומי של עם נוסף מלבדנו, ועל מה שצריך לעשות עכשיו לתפיסתה, כדי לבנות פה עתיד טוב יותר.
קישור לטקסט
רוצים לשמוע עוד על יהב? ליצור קשר? מוזמנות ומוזמנים לבקר באתר שלנו:
https://yahavil.com/he/
ובמדיות השונות:
פייסבוק: https://www.facebook.com/Yahav.il?mibextid=ZbWKwL
אינסטגרם: https://www.instagram.com/yahav.il1/
לינקדאין: https://www.linkedin.com/company/yahav/
-
עוד בימי "היישוב", כשניצחון בעלות הברית כבר נראה באופק על אדמת אירופה, הבין דוד בן גוריון, בדומה למרבית הנהגת הישוב היהודי בארץ ישראל, כי יש לעשות הכל על מנת להקים מדינה. משכך, האמין בן גוריון כי לא די בשלילת הגלות הפיזית ובהתיישבות בארץ ישראל, כי אם גם קיים הצורך במהפכה יהודית תודעתית ומעשית שתאפשר את הקמתה של חברה מתקדמת ובריאה בישראל העתידית. לאחר שקמה המדינה, הבין בן גוריון, כי כעת על הציבור הרחב להירתם למשימה, תהיה אשר תהיה, וכי על כל חלקי החברה להתגייס למשימות הלאומיות שעתידות לבוא. במבט צופה פני עתיד, הבין בן גוריון כי עליו לפנות אל הנוער, להסביר לו את אחריותו, את מקומו וחשיבותו ולהבהיר את גודל השעה והמשימות הניצבות בפניו. כעת, משקמה המדינה, המתח המובנה בו פגש בן גוריון ועליו נשא דברים היה המתח שבין חיי שליחות, שכה אפיין את "דור תש"ח", אל מול הבחירה בקריירה והרצון בנורמליות מצד הדור הצעיר שנולד עם המדינה. על המתח שבין חלוציות לממלכתיות, בין חברה מגויסת לרצון הפרט, על גבולותיה של הממלכתיות ובעיקר על שאלת הבחירה שבין "קריירה או שליחות" באנו לדבר עם ד"ר טל אלמליח.
קישורים:
"קריירה או שליחות"
"ציוויי המהפכה היהודית"
"העלייה השניה והנוער בימינו"
-
לאחר 75 שנות עצמאות למדינת ישראל, עדיין אין חוקה למדינה. בהיעדר חוקה, מגילת העצמאות הינה המסמך המכונן והיחיד, המהווה את התשתית הערכית והרעיונית של קיומנו בארץ ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אם נרצה, מדובר ב"אמנה החברתית" שלנו כציבור של אזרחים חופשיים במדינתו הדמוקרטית של העם היהודי- מהות החזון הציוני. אולם ברוח הימים האלה, שנדמה כי כל הקווים האדומים כבר נחצו, אפילו המסמך המכונן והקונצנזוס הרחב ביותר, מוטל כעת בספק. לאחר שנים רבות מאוד בשירות המדינה, ולאחר שסיים לפני מספר שנים את תפקידו כראש המוסד, תמיר פרדו הוא היום אזרח מודאג, החרד לביטחונה של מדינת ישראל ולאופייה וצביונה של מה שהוא מגדיר כנס היסטורי וניצחונה של רוח האדם. נפגשנו לשיחה נוקבת על מגילת העצמאות, על ציונות בת זמננו, על ישראל, על המחאה הנוכחית נגד ההפיכה המשטרית ועל תפקיד הצעירים בשמירה על עתידה של המדינה. מוזמנים להאזין, ולפעול.
קישורים:
מגילת העצמאות
-
בפרק הנוכחי יצאנו לחקור את היחסים שבין צבא וחברה, בין מוסר ולוחמה ובין הדרג הצבאי והדרג המדיני. ד"ר עידית שפרן גיטלמן, מובילה אותנו בשיחה על חוק ומשפט, פילוסופיה וחברה אזרחית. מתחיל בפקודתו של בן גוריון על הקמת צה"ל בשנת תש"ח, דרך מסמך רוח צה"ל ועד מחאת המילואימניקים של ימינו, נבקש להתחקות אחר חשיבות הצידוק המוסרי של צה"ל והמשרתות והמשרתים בו. כשערכים של שיוויון, צדק ומוסר משויכים לצד מסוים במפה הפוליטית, בתקופה בה אפילו צה"ל יוצא מן הקונצנזוס ובמהלך מחאה כנגד הרפורמה המשפטית שנמשכת כבר למעלה משישה עשר שבועות - כשחלק מרכזי ממנה מובל על ידי משרתות ומשרתי מילואים - אנו מוצאים חשיבות רבה בשיבה אל טקסטים מכוננים כמו מגילת העצמאות ורוח צה"ל ואל דמויות מרכזיות בהקמת המדינה כמו ראש הממשלה הראשון ושר הבטחון דוד בן גוריון.
קישורים:
פקודת יום להקמת צבא הגנה לישראל
מסמך רוח צה"ל
רוצים לשמוע עוד על יהב? ליצור קשר? מוזמנות ומוזמנים לבקר באתר שלנו:
https://yahavil.com/he/
ובמדיות השונות:
פייסבוק: https://www.facebook.com/Yahav.il?mibextid=ZbWKwL
אינסטגרם: https://www.instagram.com/yahav.il1/
לינקדאין: https://www.linkedin.com/company/yahav/
-
הכל מתחיל בסיפור משפחתי ששזור בימי חייה של מדינת ישראל עוד מתקופת היישוב והמחתרות, דרך המחיר הגבוה ביותר שמשפחה נאלצת לשלם פעם אחר פעם עבור המשך קיומנו בישראל. סיפור שמתחיל ברמת הכובש ירושלים וזיכרון יעקב, דרך אירוע אלטלנה וחופי תל אביב, מצרים וממשיך בבני ציון ובקפלן. על סירוב פקודה מבצעי של טייסי חיל האוויר אז והיום, על ציונות במובן השורשי ביותר של המילה. על הסכמות ואמון, על שירות ציבורי ודאגה לכלל האזרחים, מחאות, יזמות והייטק, צעירים, מחנה שמתעורר ועל הצורך לקום ולפעול בשעה קריטית זו בה מצוייה המדינה. על כל זאת ועוד נדבר היום בפרק בועט במיוחד עם יזם ההייטק ואיש העסקים נעם לניר.
רוצים לשמוע עוד על יהב? ליצור קשר? מוזמנות ומוזמנים לבקר באתר שלנו:
https://yahavil.com/he/
ובמדיות השונות:
פייסבוק: https://www.facebook.com/Yahav.il?mibextid=ZbWKwL
אינסטגרם: https://www.instagram.com/yahav.il1/
לינקדאין: https://www.linkedin.com/company/yahav/
-
התנועה הציונית קמה כתנועת נגד חילונית, צעירה ותוססת. תנועה שביקשה ליצור, לחדש ולברוא, לא פעם תוך כדי מחיקת ושלילת העבר היהודי. החל בראשיתה וביתר שאת בתקופת הישוב והקמת המדינה, פעלה הציונות במתח שבין שימור הקשר ההיסטורי עם העבר ושרשרת הדורות היהודית, לבין בריאת עולם חדש, מציאות חדשה ויהדות חדשה, כאן בארץ ישראל. עם השנים ובחילופי הדורות, נוצרה כיום דיכוטומיה, לפיה יהודי "אמיתי" הוא בהכרח דתי או לכל הפחות שומר מסורת, בעוד יהודי חילוני נתפס כ"עגלה ריקה" וללא כל קשר ליהדות. ברוח החזון של ארגוננו "יהב-מחנכים לציונות", השואף ליצירת חיבור לשורשים ולעבר המפואר של עמנו כדי לבנות וליצור יהדות הומניסטית ושיוויונית לכולם, נדון בפרק זה בהובלת ד"ר מוטי זעירא בתפיסת "היהדות כתרבות" שהנחיל אחד מגדולי הרוח של העם היהודי חיים נחמן ביאליק.
ביאליק וממשיכו ברל כצנלסון, סברו כי אסור שהמרד ביהדות הגלותית יהפוך לנתק תרבותי, אלא עיקרה - תחיית היהדות התרבותית בארץ ישראל. התרבות העברית אינה תרבות חילונית דלת יהדות, כי אם תרבות חילונית שעיקרה דיאלוג אוהב ומשמעותי עם היהדות.
בפרק זה נקרא את מאמרו של ברל כצנלסון "אבל יחיד", אותו נשא לאחר פטירתו של ביאליק בשנת 1934. לתפיסתו של ברל, בכדי לחדש, ליצור ולבנות קומות חדשות בבניין העם היהודי, חובה עלינו להישען על בסיס קיים ורחב ומתוכו לייצר תרבות ציונית ועברית חדשה, תוססת ומפוארת.
קישור למאמר:
https://benyehuda.org/read/
רוצים לשמוע עוד על יהב? ליצור קשר? מוזמנות ומוזמנים לבקר באתר שלנו:
https://yahavil.com/he/
ובמדיות השונות:
פייסבוק: https://www.facebook.com/Yahav.il?mibextid=ZbWKwL
אינסטגרם: https://www.instagram.com/yahav.il1/
לינקדאין: https://www.linkedin.com/company/yahav/
-
באחת התקופות הסוערות שידעו התנועה הציונית ומדינת ישראל, יצאנו לחקור, בהובלת פרופ' פניה עוז זלצברגר, את שורשיו של רעיון הדמוקרטיה-הליברלית, כפי שבאה לידי ביטוי בכתביו של זאב ז'בוטינסקי, ממנהיגי הציונות ומנהיגה הרוחני של מפלגת הליכוד.
בשנים האחרונות מתבססת בישראל בהדרגה הטענה, שהדמוקרטיה במובנה המהותי, דהיינו זו שמעבר למובן הפורמלי של שלטון הרוב - זכויות אדם, הזכות לשוויון וערכי הליברליזם - היא "ערך של השמאל". במילים אחרות, הציפייה היא שאדם שמחזיק בהשקפות "לאומיות" ו"ביטחוניות" לא יהיה מחויב לזכויות אדם, זכות השוויון וערכי הליברליזם, ומכאן שמי שכן מחויב להם אינו יכול להיות "ימני". בפרק זה ירדנו לעומקה של התפיסה הליברלית, אותה מציג במאמרו ז'בוטינסקי, וניסינו להפריך טענה זו בעזרת הגותו כפי שמשתקפת ממאמרו "השאלה החברתית" משנת 1938.
קישור למאמר:
https://db.begincenter.org.il/article/%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA-2/
רוצים לשמוע עוד על יהב? ליצור קשר? מוזמנות ומוזמנים לבקר באתר שלנו:
https://yahavil.com/he/
ובמדיות השונות:
פייסבוק: https://www.facebook.com/Yahav.il?mibextid=ZbWKwL
אינסטגרם: https://www.instagram.com/yahav.il1/
לינקדאין: https://www.linkedin.com/company/yahav/
-
תקשורת מקרבת - מרדכי מרטין בובר
-
לצאת מהגלות - חלק ב׳ - אחד העם
-
לצאת מהגלות - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
-
החלום ופתרונו - הטקסט המלא: https://benyehuda.org/read/2676
-
על מה נדבר? על ציונות, היסטוריה, ופילוסופיה של הקיום המשותף שלנו כאן. איך נעשה את זה? בגובה העיניים. נשתדל. אנחנו עדיין קצת צעירים במדיה הזאת, ולומדים איך לא להתבלבל ולהתרגש. אבל אתם תסלחו לנו.
ובמילותיו ההיסטוריות של אחד מראשי הממשלה הציונית בדימוס: שתפו והפיצו.
