Avsnitt

  • ברוכות וברוכים הבאים לסקירת השבוע של כל פרקי "240 שניות"!אצלנו תוכלו למצוא בכל שבוע מומחים ומומחיות שמדברים על כל מה שבוער, מה שנמצא בראש סדר היום. 240 שניות - רק אמת, אפס פייק, גג ארבע דקות. ד"ר עידית גיל, מנהלת התכנית ללימודי דמוקרטיה באוניברסיטה הפתוחה, סיפרה על שיטת הסלמי, שאותה אימצה הממשלה ממהלכי פולין. המהלכים שנגיסה אחר נגיסה פוגעים בדמוקרטיה – כמו הצעת חוק יסוד הכנסת שהגיש ח"כ אופיר כץ, אשר מרחיבה את העילות למניעת השתתפות בבחירות.הרב יאיר פארן, נינו של הרב עובדיה יוסף, דיבר על חוק הגיוס וחובת הרבנים לגשר בין מסורת לערכים ציבוריים במדינת ישראל. הוא הציג את הצורך ברבנים שמחויבים להוביל שינוי ערכי אמיתי ולמצוא פתרונות בסוגיות גיוס והשתלבות החרדים בצה"ל.ח"כ שלום דנינו העלה את הצעת "חוק הרייטינג", שמחייב להציג נתוני רייטינג בשידור חי, מהלך המעורר חשש לפגיעה נוספת בתקשורת החופשית. העיתונאית פאר לי שחר התייחסה לירידת ישראל למקום ה-101 במדד העיתונות העולמי והסכנה לדמוקרטיה כאשר עיתונות חופשית בישראל מתערערת.ניצב בדימוס דוד צור, לשעבר מפקד הימ"מ, חלק את דאגתו מהפוליטיזציה הגוברת במשטרה בצל השפעת בן גביר והמפכ"ל דני לוי. צור הדגיש את הצורך להגן על עצמאות המשטרה כגוף ממלכתי, כדי להבטיח את אמון הציבור וכדי להימנע מהשפעות פוליטיות על הארגון.ד"ר שרונה צדוק רוזנבלוט הצביעה על סכנת קריסת הביטוח הסיעודי והשלכותיה על מבוגרים ונכים בישראל. היא תיארה איך המדינה נוטשת את האזרחים הפגיעים ביותר, ומזהירה שבלעדיות המדינה להבטחת הסיוע הסיעודי, רבים יישארו ללא רשת ביטחון בסיסית.ד"ר אופיר וינטר, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, ציין את 30 שנות הסכם השלום עם ירדן, וקרא לחיזוק הקשרים מול ירדן נוכח השינויים באזור. לדבריו, הידוק היחסים עם ירדן יוכל לתרום ליציבות אזורית לטווח הארוך.אלוף במיל' מתן וילנאי, לשעבר שגריר ישראל בסין, דיבר על הדינמיקה המורכבת של ישראל בין סין לארה"ב. הוא הסביר כי ישראל חייבת לאזן את קשריה עם סין תוך שמירה על הברית עם ארה"ב, במיוחד לאור קשרי סין עם איראן והפלסטינים, שמציבים את ישראל בעמדה רגישה.שבוע עמוס אירועים ותובנות – הצטרפו אלינו שוב בשבוע הבא, וצפו בכל התכנים שלנו בערוץ "240 שניות" ביוטיוב, שם אנחנו עושים סדר בין אמת לפייק!בין המומחים שמופיעים בערוץ ניתן למצוא מגוון רחב של מומחים מהמובילים בתחומם: נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית בייניש. שופט העליון לשעבר אליקים רובינשטיין. חתן פרס נובל דן שכטמן וחתן פרס נובל אהרון צ׳חנובר. כלת פרס ישראל הפרופסור אניטה שפירא וחתן פרס ישראל ויזם ההייטק איל וולדמן. הרמטכ״ל ושר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון, תא״ל במיל׳ אמל אסעד, פרופ׳ למשפט יניב רוזנאי, פרופ׳ יפעת ביטון, המשנה ליועמ״ש לשעבר עו״ד דינה זילבר, פרופ׳ עירן הלפרין, האלוף במיל׳ נמרוד שפר, אלוף במיל׳ עמוס מלכא, העיתונאי והחוקר ספי רכלבסקי, פרופ׳ חגי לוין, ד״ר שאול אריאלי, ד״ר תומר פרסיקו, עו״ד והשופטת בדימוס שרה חביב, פרופ׳ איסי רוזן צבי, פרופ׳ ישי רוזן צבי, ד״ר אודי לוי לשעבר ראש יחידת צלצל, ד״ר רונית לוין שנור, הפעיל החברתי אמיר השכל, עו״ד עינת פישר לאלו, העיתונאית ואשת התקשורת הילה טוב, העיתונאי האקטיביסט תומר אביטל, קונסול ישראל בניו יורק לשעבר אלון פנקס. סגן ראש המל״ל לשעבר ערן עציון, יו״ר הרלב״ד לשעבר ומייסד אור ירוק אבי נאור ועוד רבים וטובים.עקבו אחרינו בפלפורמות האהובות עליכן.םספוטיפיי https://spoti.fi/4cJvcfYאפל פודקאסט https://apple.co/4eYOS10טוויטר https://bit.ly/3Y2VeGNפייסבוק https://bit.ly/4eZUzMpאינסטגרם https://bit.ly/4cMAZ4Kטיקטוק https://bit.ly/4bLYycj**להצטרפות לקבוצות "240 שניות":קבוצות שקטות לצריכת תוכן . טלגרם https://t.me/secondorlessוואטסאפ https://bit.ly/3xbEr8Q#240שניות #שיטתסלמי #חוקהגיוס #חוקהרייטינג #חופש_התקשורת #פגיעבדמוקרטיה #ביטוחסיעודי #משברסיעודי #ניצבדודצור #הסכנהלוםירדן #יחסיסיןישראל #סקירתשבוע #תקשורתחופשית #עיתונותעצמאית

  • ברוכים הבאים לסקירת השבוע של "240 שניות"! אז מה היה לנו השבוע?העיתונאי דרור גלוברמן הסביר כיצד האלגוריתם ברשתות החברתיות מתגמל תחושות של כעס ופחד, בכסף ובלייקים, וכיצד זה משפיע על הפיד שלנו ועל חוסר הרגשות החיוביים כמו תקווה ואופטימיות? והנפילה של התקשורת המסורתית מול טיקטוק.ד"ר הראל מנשרי, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ, הסביר על ההתמכרות לדיסאינפורמציה והשווה אותה לקוקאין – תחילה היא לא משפיעה, אך עם הזמן היא ממכרת וגורמת לשינויים באדם. הוא מעלה את השאלה, מי באמת מרוויח מהפצת הפייק ניוז? עו"ד דניאל חקלאי, יו"ר פורום המשפט החוקתי בלשכת עורכי הדין, מדבר על תביעות השתקה, שהן כלי לדיכוי חופש הביטוי והדמוקרטיה. הוא הזהיר מפני השימוש הגובר בכלי זה בידי גורמים בקואליציה ומדוע עלינו להיאבק נגד התופעה.העיתונאית ענת סרגוסטי התייחסה לביקורת של קמלה האריס כלפי ישראל בנושא הסיוע ההומניטרי בעזה, וביקרה את התקשורת הישראלית על כך שאינה מספקת לציבור תמונה מלאה על הנעשה בעזה. לדבריה, תפקידה של התקשורת הוא להציג עובדות ולא לדאוג למורל הלאומי.עו"ד בתיה כהנא דרור דיברה על המהפכה המשפטית שמתרחשת בעקבות השבעה באוקטובר, ועל החשש מהרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, מהלך שעלול להוביל לפגיעה במעמד הדמוקרטי-ליברלי של ישראל ולהפוך אותה לתיאוקרטיה.

    בפודקאסט "240 זום אין", העיתונאי תומר אביטל אירח את הרב בצלאל כהן לשיחה מרתקת על היוזמה לשילוב חרדים בשירות צה"ל, המכון החרדי לדמוקרטיה, והמהלך של החרדים הליברלים. פרק זה מביא עמו רוח אופטימית במיוחד.לסיכום, זה היה שבוע גדוש בתכנים משמעותיים ומעוררי מחשבה. נמשיך להיות כאן גם בשבוע הבא עם תכנים נוספים ומרתקים. בינתיים, נותר לקוות לחג רגוע, ובעיקר, שנראה בקרוב את שחרור כל החטופות והחטופים שלנו – כי אין דבר חשוב מזה. חג שמח!

    240 שניות או פחות הוא ערוץ המומחים המוביל בישראל, המטרה שלנו היא להנגיש מידע מקצועי, אמין, מבוסס נתונים ועובדות על ידי המומחים המובילים בארץ. בין התחומים שהערוץ עוסק בהם הוא הצורך בחיזוק שלטון החוק וחיזוק הדמוקרטיה, חשיבות של מערכות אכיפה כגון משטרה, שב״כ, פרקליטות עצמאיות ובלתי תלוית. מעמד הנשים בישראל וקידום שוויון מגדרי מוחלט 50-50. מעמדם של מיעוטים בישראל - המיעוט הערבי, הדרוזי, הבדואי ובכלל והצורך בקידום שוויון אזרחי מלא לכל אזרחי ישראל. יחסי ישראל והעולם ויחסי ישראל ויהודי העולם, לרבות הברית האסטרטגית עם ארה״ב ומדינות העולם המערבי. הצורך בחיזוק השירות הציבורי ומעמדם של שומרי הסף ושל משרתי הציבור. מצבה של מערכת החינוך בישראל והצורך בתיקון מעמיק בכל הרמות - החל ממערכת החינוך הממלכתית, דרך הממלכתית דתית ועד הממלכתית חרדית והחרדית בכלל. שילוב חרדים באוכלוסיה בכל הרבדים - תעסוקה, גיוס ושוויון בנטל, חינוך וכדומה. הצורך של ישראל בהסדרים מדיניים מול שכונותיה ומול עמי האזור, לרבות החשיבות הביטחונית המכרעת לקידום הסדרים ובריתות אזוריות ועוד. עקבו אחרינו בפלפורמות האהובות עליכן.םספוטיפיי https://spoti.fi/4cJvcfYאפל פודקאסט https://apple.co/4eYOS10טוויטר https://bit.ly/3Y2VeGNפייסבוק https://bit.ly/4eZUzMpאינסטגרם https://bit.ly/4cMAZ4Kטיקטוק https://bit.ly/4bLYycj**להצטרפות לקבוצות "240 שניות":קבוצות שקטות לצריכת תוכן . טלגרם https://t.me/secondorlessוואטסאפ https://bit.ly/3xbEr8Q#240שניות #פייקניוז #אלגוריתם #תקשורת #תביעותהשתקה #חופש_הביטוי #ענתסרגוסטי #סיועהומניטרי #בתיהכהנאדרור #מהפכהמשפטית #שירותחרדים #בצלאלכהן #אקטיביזם #תקווהואופטימיות #דיסאינפורמציה #קמלההאריס

  • Saknas det avsnitt?

    Klicka här för att uppdatera flödet manuellt.

  • ברוכות וברוכים הבאים לסקירת השבוע של "240 שניות". השבוע ציינו שנה לאסון השבעה באוקטובר, היום שבו נרצחו כ-1,200 אנשים, ו-101 חטופים עדיין מוחזקים בשבי חמאס בעזה. אז מה היה לנו השבוע?פרופ' גד יאיר – על השואה השנייה והמחדל על השואה השנייה שהתרחשה ביום הזה, כשהתחושה של "לעולם לא עוד" התנפצה, ועל המחדל של הממשלה שהמשיך גם אחרי אותו יום.דוד בועז – דירוג האשראי והמשבר הכלכליבמקביל לאירועים הביטחוניים, סוכנות דירוג האשראי S&P הורידה שוב את דירוג האשראי של ישראל, וזו הפעם השנייה השנה. הכלכלן דוד בועז מדבר על המדיניות הכלכלית שלו שמובילה את ישראל למשבר כלכלי חמור.ערן ניסן – הכהניזם והשפעתו על הביטחוןמספר מקרי הרצח בישראל הוכפל בתקופת כהונתו של בן גביר כשר לביטחון לאומי. ערן ניסן, מנכ"ל תנועת "מחזקים", מסביר איך מורשת כהנא ממשיכה להשפיע על חיינו היום, ומעלה שאלות קשות לגבי ניהול הביטחון במדינה.פרופ' יואב ספיר – על הפוליטיזציה של המשטרהחוקרי מח"ש החלו לחקור את השוטרים שעצרו מפגינות שחילקו פלייארים לשחרור החטופים בבית הכנסת של יולי אדלשטיין בהרצליה. פרופ' יואב ספיר מדבר על הסכנות שבהשתלטות בן גביר על המשטרה וכיצד הפוליטיזציה של המשטרה מסכנת את האזרחים.עו"ד גבי לסקי – על האלימות המשטרתיתבנושא הפוליטיזציה, עו"ד גבי לסקי, ממקימות מערך עוטף עצורים, מדברת על האלימות המשטרתית כלפי מפגינים ומהן האפשרויות המשפטיות הפתוחות בפני האזרחים שנפגעו.עו"ד בתיה כהנא דרור – על החשש החרדי מגיוסעוד נושא בוער הוא האיום של יצחק גולדקנופף שאם לא יקודם חוק שיפטור את החרדים מגיוס, חוק התקציב לא יעלה לדיון. עו"ד בתיה כהנא דרור מסבירה למה החרדים כל כך חוששים מגיוס לצה"ל, ומה זה אומר על המצב הפוליטי והחברתי בישראל.ד"ר אופיר שפר – על הצעירים במחאהובחזית החברתית, ד"ר אופיר שפר מדבר על היעדרותם של הצעירים מהמחאה הנוכחית, במיוחד לאור השתתפותם הנרחבת במחאות קיץ 2023, ותוהה האם משרד החינוך תורם להיעלמותם מהזירה הציבורית.תומר אביטל ויאיא פינק – על תקווה ואופטימיותובנימה אופטימית יותר, תומר אביטל מארח את יאיא פינק לפודקאסט "240 זום אין", לשיחה על אקטיביזם חברתי, תקווה ואופטימיות כעמדה פוליטית, במיוחד על רקע סערת התפילה בהפרדה ביום הכיפורים.זה היה השבוע שלנו! אנחנו נהיה כאן גם בשבוע הבא עם עוד סרטונים. בינתיים אם יש תפילה אחת היום היא שיחזירו לנו כבר את כל החטופות והחטופים שלנו כי אין דבר יותר חשוב. גמר חתימה טובה!240 שניות או פחות הוא ערוץ המומחים המוביל בישראל, המטרה שלנו היא להנגיש מידע מקצועי, אמין, מבוסס נתונים ועובדות על ידי המומחים המובילים בארץ. בין התחומים שהערוץ עוסק בהם הוא הצורך בחיזוק שלטון החוק וחיזוק הדמוקרטיה, חשיבות של מערכות אכיפה כגון משטרה, שב״כ, פרקליטות עצמאיות ובלתי תלוית. מעמד הנשים בישראל וקידום שוויון מגדרי מוחלט 50-50. מעמדם של מיעוטים בישראל - המיעוט הערבי, הדרוזי, הבדואי ובכלל והצורך בקידום שוויון אזרחי מלא לכל אזרחי ישראל. יחסי ישראל והעולם ויחסי ישראל ויהודי העולם, לרבות הברית האסטרטגית עם ארה״ב ומדינות העולם המערבי. הצורך בחיזוק השירות הציבורי ומעמדם של שומרי הסף ושל משרתי הציבור. מצבה של מערכת החינוך בישראל והצורך בתיקון מעמיק בכל הרמות - החל ממערכת החינוך הממלכתית, דרך הממלכתית דתית ועד הממלכתית חרדית והחרדית בכלל. שילוב חרדים באוכלוסיה בכל הרבדים - תעסוקה, גיוס ושוויון בנטל, חינוך וכדומה. הצורך של ישראל בהסדרים מדיניים מול שכונותיה ומול עמי האזור, לרבות החשיבות הביטחונית המכרעת לקידום הסדרים ובריתות אזוריות ועוד. עקבו אחרינו בפלפורמות האהובות עליכן.םספוטיפיי https://spoti.fi/4cJvcfYאפל פודקאסט https://apple.co/4eYOS10טוויטר https://bit.ly/3Y2VeGNפייסבוק https://bit.ly/4eZUzMpאינסטגרם https://bit.ly/4cMAZ4Kטיקטוק https://bit.ly/4bLYycj**להצטרפות לקבוצות "240 שניות":קבוצות שקטות לצריכת תוכן . טלגרם https://t.me/secondorlessוואטסאפ https://bit.ly/3xbEr8Q#שביעיבאוקטובר #מחדלהממשלה #דירוגאשראי #דודבועז #סמוטריץ #ערןניסן #כהניזם #פוליטיזציה #אלימותמשטרתית #גיוסחרדים #מחאתהצעירים #תקווה #אופטימיות #תומראביטל #יאיאפינק #אקטיביזםחברתי #יוםכיפור

  • ברוכות וברוכים הבאים לסקירת השנה של "240 שניות" – הגרסה המיוחדת לסיכום השנתי שלנו! בתוך כל הכאוס של השנה החולפת, הצגנו בערוץ שלנו למעלה מ-200 סרטונים שעסקו בנושאים מגוונים – פוליטיקה, כלכלה, ביטחון, חינוך, חוק ומשפט, וכמובן- החטופים והאסון של השבעה באוקטובר. הנה סקירה של חמשת הסרטונים שהכי עניינו אתכם השנה:עו"ד נרי ירקוני על חברת אל עלבמקום החמישי, עו"ד נרי ירקוני, אלוף משנה במילואים ומנהל רשות התעופה לשעבר, חושף את הבלוף ש"אל על" היא החברה הלאומית של ישראל, וקושר זאת לפוליטיקה של מירי רגב.השופטת דורית בייניש על ההפיכה המשפטיתבמקום הרביעי, דורית בייניש, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, על ההפיכה המשפטית שמואצת בחודשים האחרונים, ואיך היא לא קשורה לצרכים האמיתיים של מערכת המשפט.פרופ' עירן הלפרין – שינוי דעות בעקבות השבעה באוקטוברבמקום השלישי, פרופ' עירן הלפרין, פסיכולוג חברתי, מסביר איך דווקא לאחר השבעה באוקטובר עלתה תחושת הדחיפות בקרב הציבור הישראלי למצוא פתרון לסכסוך, בניגוד למה שנהוג לחשוב.פרופ' אניטה שפירא קוראת לנשיא הרצוג להשמיע קולבמקום השני, פרופ' אניטה שפירא קוראת לנשיא יצחק הרצוג, ששתק מאז השבעה באוקטובר, להשמיע קול זעקה ציבורית, ומזכירה לו את חשיבות מעמדו הציבורי.ערן עציון על האפשרויות המדיניות של ישראלובמקום הראשון, הסרטון הנצפה ביותר של השנה – ערן עציון, סגן ראש המל"ל לשעבר, על מתווה ביידן להחזרת החטופים, הציר המתון בעולם הערבי, והבחירה של נתניהו בחיים על החרב.זו הייתה השנה שלנו – מלאה באתגרים, תגליות חברתיות וכוחות גדולים. נאחל לכולנו שיחזירו את החטופים במהרה, ובעיקר-שיפה ושונה מאוד תהיה השנה אשר מתחילה לה עכשיו!#240שניות #סיכוםשנתי #חטופים #שבעהבאוקטובר #הפיכהמשפטית #פוליטיקהישראלית #חינוךוביטחון #נשיאהרצוג #בגצ #משברבישראל #אלעל #ליברליות #תקשורתישראלית #דמוקרטיה #מתווהביידן #עראןעציון #דוריתבייניש #נריירקוני #חברההישראלית

  • ברוכות וברוכים הבאים לסקירת השבוע של כל פרקי "240 שניות". אצלנו תוכלו למצוא בכל שבוע מומחים ומומחיות שמדברים על מה שבוער בראש סדר היום הציבורי.

    240 שניות של אמת, בלי פייק, בתוך גג ארבע דקות. במבזק השבועי אנחנו מביאים לכם קטעים מקוצרים מהפרקים, ואם מעניין אתכם לשמוע עוד, תוכלו למצוא את הפרקים המלאים בערוץ שלנו.

    בעיצומה של לחימה בצפון עם 101 חטופים שעדיין בשבי בעזה, נתניהו עושה את דרכו לניו יורק כדי לשאת נאום באנגלית מרשים – בזמן שהעניינים בוערים בבית. ישראל כ"ץ ממונה כממלא מקום ראש הממשלה, ויריב לוין נשאר מאחור, כנראה בגלל עיסוקיו במאבק מול בג"ץ ובניהול המשבר החוקתי.

    אז בואו נראה מה היה לנו השבוע:

    עו"ד דינה זילבר על ההפיכה המשפטית

    עו"ד דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועמ"ש, מדברת על ממשלת ה"לא סופרים אתכם" והמשך ההפיכה המשפטית, תוך התעלמות מהציבור ומהדמוקרטיה הישראלית.

    ח"כ גלעד קריב – כששוכחים להזמין לאופוזיציה

    יאיר לפיד שכח להזמין את יאיר גולן לפגישת ראשי סיעות האופוזיציה. הרב גלעד קריב ממפלגת הדמוקרטים מסביר על הצורך באחדות, מדגיש שאין מקום לקרבות אגו בזמן שהבית בוער, ומציע שני צעדים שהמחנה הליברלי צריך לקחת כדי לנצח בבחירות הקרובות.

    אייל גור - לא ציונות ולא דתית!

    הציונות הדתית נולדה כדי להיות גשר בין העולמות – מסורת ומודרנה, דת ומדינה, אחדות וקהילה. אך היום, תחת ההנהגה של בצלאל סמוטריץ' ומפלגת "הציונות הדתית", הערכים של מתינות ושותפות התחלפו בקיצוניות והפרדה. האם יצליחו להחזיר את הציונות הדתית למסלולה?אייל גור אסטרטג למותגים. ממובילי "שומרים על הבית המשותף" .

    ד"ר עידן ירון – אלימות מתנחלים בשגרה

    אלימות מתנחלים הפכה לשגרה בשבועות האחרונים, עם הצתות, הכאת רועים פלסטינים והרעלת עדרים של כבשים ועיזים. ד"ר עידן ירון, מומחה בימין הרדיקלי, מסביר כיצד החוק מתגמש ואף נעלם כאשר מדובר בנערי הגבעות, ומדוע האכיפה כה רפה.

    ניצב משנה בדימוס אלכס אור - המשטרה והפוליטיזציה

    אלכס אור מתאר כיצד השר בן גביר משתלט על משטרת ישראל ומוביל לפוליטיזציה מסוכנת, שהופכת את המשטרה לכלי פוליטי ולא לגורם אכיפת חוק עצמאי.

    תומר אביטל וד"ר מיכל יערי בפודקאסט השבועי "240 זום אין"

    תומר אביטל מארח את ד"ר מיכל יערי לשיחה מרתקת על ההזדמנויות המדיניות במזרח התיכון, החזרת החטופים, והאם יש עדיין סיכוי לנורמליזציה עם סעודיה

    .זה היה השבוע שלנו! מה מחכה לנו בשבוע הבא? תצטרכו לחכות ולראות. בינתיים, אל תשכחו להירשם לערוץ היוטיוב שלנו "240 שניות" כדי להישאר מעודכנים עם כל מה שחדש ומעניין, ולעזור לכם להבחין בין אמת לפייק.

    240 שניות או פחות הוא ערוץ המומחים המוביל בישראל, המטרה שלנו היא להנגיש מידע מקצועי, אמין, מבוסס נתונים ועובדות על ידי המומחים המובילים בארץ. בין התחומים שהערוץ עוסק בהם הוא הצורך בחיזוק שלטון החוק וחיזוק הדמוקרטיה, חשיבות של מערכות אכיפה כגון משטרה, שב״כ, פרקליטות עצמאיות ובלתי תלוית. מעמד הנשים בישראל וקידום שוויון מגדרי מוחלט 50-50. מעמדם של מיעוטים בישראל - המיעוט הערבי, הדרוזי, הבדואי ובכלל והצורך בקידום שוויון אזרחי מלא לכל אזרחי ישראל. יחסי ישראל והעולם ויחסי ישראל ויהודי העולם, לרבות הברית האסטרטגית עם ארה״ב ומדינות העולם המערבי. הצורך בחיזוק השירות הציבורי ומעמדם של שומרי הסף ושל משרתי הציבור. מצבה של מערכת החינוך בישראל והצורך בתיקון מעמיק בכל הרמות - החל ממערכת החינוך הממלכתית, דרך הממלכתית דתית ועד הממלכתית חרדית והחרדית בכלל. שילוב חרדים באוכלוסיה בכל הרבדים - תעסוקה, גיוס ושוויון בנטל, חינוך וכדומה. הצורך של ישראל בהסדרים מדיניים מול שכונותיה ומול עמי האזור, לרבות החשיבות הביטחונית המכרעת לקידום הסדרים ובריתות אזוריות ועוד. בין המומחים שמופיעים בערוץ ניתן למצוא מגוון רחב של מומחים מהמובילים בתחומם: נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית בייניש. שופט העליון לשעבר אליקים רובינשטיין. חתן פרס נובל דן שכטמן וחתן פרס נובל אהרון צ׳חנובר. כלת פרס ישראל הפרופסור אניטה שפירא וחתן פרס ישראל ויזם ההייטק איל וולדמן. הרמטכ״ל ושר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון, תא״ל במיל׳ אמל אסעד, פרופ׳ למשפט יניב רוזנאי, פרופ׳ יפעת ביטון, המשנה ליועמ״ש לשעבר עו״ד דינה זילבר, פרופ׳ עירן הלפרין, האלוף במיל׳ נמרוד שפר, אלוף במיל׳ עמוס מלכא, העיתונאי והחוקר ספי רכלבסקי, פרופ׳ חגי לוין, ד״ר שאול אריאלי, ד״ר תומר פרסיקו, עו״ד והשופטת בדימוס שרה חביב, פרופ׳ איסי רוזן צבי, פרופ׳ ישי רוזן צבי, ד״ר אודי לוי לשעבר ראש יחידת צלצל, ד״ר רונית לוין שנור, הפעיל החברתי אמיר השכל ועוד רבים וטובים.

  • ברוכות וברוכים הבאים לסקירת השבוע של כל פרקי "240 שניות". אצלנו תוכלו למצוא בכל שבוע מומחים ומומחיות שמדברים על כל מה שבוער, מה שנמצא בראש סדר היום. 240 שניות, רק אמת, אפס פייק, גג ארבע דקות. במבזק מוצגים קטעים מקוצרים מהפרקים, חפשו את הפרקים המלאים שעניינו אתכם בערוץ היוטיוב שלנו . 101 חטופים עדיין בעזה, הצפון עדיין מופגז ובוער, והשבוע נחשפנו לפעולת "ביפרים מסתורית" שהביאה לפגיעה באלפי אנשי חיזבאללה. אבל זה רק חלק מקצב האירועים המסחרר. אז בואו נראה מה היה לנו השבוע:פרופ' חנה יבלונקהביום ראשון נכתב באחד מהעיתונים הגדולים: "כך דמוקרטיות נופלות". בסרטון, פרופ' אמריטה חנה יבלונקה מתארת כיצד הדמוקרטיה בגרמניה קרסה מבפנים, עם עלייתו של היטלר לשלטון, בגלל חולשת שומרי הסף, ומדוע אסור לנו לחזור על הטעויות של ההיסטוריה.ניצב בדימוס אמנון אלקלעישמעתם על המעצר של הפעילות שחילקו פלייארים לשחרור החטופים? לעומת זאת, עצורים בפרשת בית ליד – עדיין אין. ניצב בדימוס אמנון אלקלעי מסביר איך השר בן גביר משחית את משטרת ישראל, ומה הקשר לאסון הגרעיני ביפן ב-2011.פרופ' אורלי בנימיןהשבוע הקבינט החליט להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם, כמעט שנה אחרי תחילת המלחמה. פרופ' אורלי בנימין, נשיאת האגודה הסוציולוגית הישראלית, מסבירה איך אדישות הממשלה משפיעה על השירותים הציבוריים ואיך אנחנו, האזרחים, משלמים את המחיר.עו"ד דניאל חקלאיהשבוע נחשפו פרטים חדשים על הירי ביובל קסטלמן. עו"ד דניאל חקלאי, המייצג את משפחת קסטלמן, מתאר את המאבק לחשיפת האמת, ואת השיבושים לכאורה בחקירת המשטרה סביב מותו.ד"ר גיא לוריאב-8 בספטמבר, בג"ץ הורה לשר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מתאר את ניסיונותיו של לוין לשתק את מערכת המשפט והמשמעויות החמורות לכך.תומר אביטל ויעל יחיאליבפודקאסט החדש של "240 זום אין", העיתונאי תומר אביטל מארח את יעל יחיאלי, מייסדת מיזם 50/50, לשיחה על אי השוויון המגדרי בכנסת ובפוליטיקה הישראלית, ועל ההשפעה החיובית של ייצוג שוויוני לנשים.זה היה השבוע שלנו! מה מצפה לנו בשבוע הבא? תצטרכו לחכות ולראות. בינתיים, מוזמנות ומוזמנים לעשות סאבסקרייב לערוץ היוטיוב שלנו "240 שניות" ולהישאר מעודכנים בכל התכנים שמביאים סדר בין אמת לפייק.240 שניות או פחות הוא ערוץ המומחים המוביל בישראל, המטרה שלנו היא להנגיש מידע מקצועי, אמין, מבוסס נתונים ועובדות על ידי המומחים המובילים בארץ. בין התחומים שהערוץ עוסק בהם הוא הצורך בחיזוק שלטון החוק וחיזוק הדמוקרטיה, חשיבות של מערכות אכיפה כגון משטרה, שב״כ, פרקליטות עצמאיות ובלתי תלוית. מעמד הנשים בישראל וקידום שוויון מגדרי מוחלט 50-50. מעמדם של מיעוטים בישראל - המיעוט הערבי, הדרוזי, הבדואי ובכלל והצורך בקידום שוויון אזרחי מלא לכל אזרחי ישראל. יחסי ישראל והעולם ויחסי ישראל ויהודי העולם, לרבות הברית האסטרטגית עם ארה״ב ומדינות העולם המערבי. הצורך בחיזוק השירות הציבורי ומעמדם של שומרי הסף ושל משרתי הציבור. מצבה של מערכת החינוך בישראל והצורך בתיקון מעמיק בכל הרמות - החל ממערכת החינוך הממלכתית, דרך הממלכתית דתית ועד הממלכתית חרדית והחרדית בכלל. שילוב חרדים באוכלוסיה בכל הרבדים - תעסוקה, גיוס ושוויון בנטל, חינוך וכדומה. הצורך של ישראל בהסדרים מדיניים מול שכונותיה ומול עמי האזור, לרבות החשיבות הביטחונית המכרעת לקידום הסדרים ובריתות אזוריות ועוד. עקבו אחרינו בפלפורמות האהובות עליכן.םספוטיפיי https://spoti.fi/4cJvcfYאפל פודקאסט https://apple.co/4eYOS10טוויטר https://bit.ly/3Y2VeGNפייסבוק https://bit.ly/4eZUzMpאינסטגרם https://bit.ly/4cMAZ4Kטיקטוק https://bit.ly/4bLYycj**להצטרפות לקבוצות "240 שניות":קבוצות שקטות לצריכת תוכן . טלגרם https://t.me/secondorlessוואטסאפ https://bit.ly/3xbEr8Q

  • סיכום שבועי - כל פרקי השבוע הכי מעניינים של 240 שניותוהשבוע:ד"ר תמר עילם גינדיןמומחית לאיראן, מסבירה על האיום שמציבה הרפובליקה האיסלאמית כלפי ישראל, ועל כך שלשתי המדינות יש אויב משותף. איך תקיפת ישראל עלולה לסתור את האינטרסים של איראן? כל הפרטים בפנים.לצפייה בפרק המלא: ד"ר ריבקי דב"ש מעלה את השאלה האם מסתירים מאיתנו מידע קריטי על מצבו של נתניהו. בשבוע הבא ייערך הדיון הראשון בתביעה שהגיש נתניהו נגד שני עיתונאים ופעיל מחאה, על רקע פרסומים לכאורה על מצבו הבריאותי. ידעתם שראש הממשלה מחויב למסור דו"ח על מצבו הבריאותי אחת לשנה? אז מתי הדו"ח האחרון נמסר? טוב ששאלתם – בשנת 2016! לצפייה בפרק המלא:ד"ר הראל מנשרי, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ, מדבר על איך מכונת הרעל משפיעה על התודעה שלנו היום. מי אמר "תן לי מכונת תעמולה מספיק טובה ואהפוך שחיתות לטוהר, שקר לאמת ועם לאספסוף"? אם חשבתם שזה מישהו עכשווי – טעיתם! המדינאי האיטלקי מקיוואלי אמר זאת לפני 500 שנה. לצפייה בפרק המלא: בפרק החדש של "240 זום אין", העיתונאי תומר אביטל מארח את אורנה היילינגר, מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח, לשיחה על פייק ניוז ומכונת הרעל ברשתות ועל הקושי בזיהוי מידע אמין ברשתות. לא רק ילדים ובני נוער מתמודדים עם זה, אלא גם מבוגרים.לצפייה בפרק המלא:עו"ד בתיה כהנא דרור לשעבר מנכ"לית "מבוי סתום" על אפליית נשים, מספרת על האפליה הממוסדת כלפי נשים בבתי הדין הרבניים, וכיצד הנשים הן אלו שמשלמות את המחיר על המדיניות הפוליטית.לצפייה בפרק המלא:ד"ר עידן ירון, חוקר ימין קיצוני, מנתח את מדיניות הממשלה והפגיעה במשילות ובריבונות של ישראל.הכנסת התריעה השבוע כי השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מסרב לחשוף את נתוני הפשיעה לשנת 2023. איך זה מתיישב עם ההצהרות שלו על משילות? לצפייה בפרק המלא:זהו, זה היה השבוע שלנו! מה אנחנו מכינים לכם לשבוע הבא? תצטרכו לחכות ולראות.מוזמנות ומוזמנים בינתיים לעשות סאבסקרייב לערוץ שלנו ביוטיוב "240 שניות" ולהתעדכן בכל התכנים שלנו, שמבאים לעשות סדר בין אמת לפייק!240 שניות או פחות הוא ערוץ המומחים המוביל בישראל, המטרה שלנו היא להנגיש מידע מקצועי, אמין, מבוסס נתונים ועובדות על ידי המומחים המובילים בארץ. בין התחומים שהערוץ עוסק בהם הוא הצורך בחיזוק שלטון החוק וחיזוק הדמוקרטיה, חשיבות של מערכות אכיפה כגון משטרה, שב״כ, פרקליטות עצמאיות ובלתי תלוית. מעמד הנשים בישראל וקידום שוויון מגדרי מוחלט 50-50. מעמדם של מיעוטים בישראל - המיעוט הערבי, הדרוזי, הבדואי ובכלל והצורך בקידום שוויון אזרחי מלא לכל אזרחי ישראל. יחסי ישראל והעולם ויחסי ישראל ויהודי העולם, לרבות הברית האסטרטגית עם ארה״ב ומדינות העולם המערבי. הצורך בחיזוק השירות הציבורי ומעמדם של שומרי הסף ושל משרתי הציבור. מצבה של מערכת החינוך בישראל והצורך בתיקון מעמיק בכל הרמות - החל ממערכת החינוך הממלכתית, דרך הממלכתית דתית ועד הממלכתית חרדית והחרדית בכלל. שילוב חרדים באוכלוסיה בכל הרבדים - תעסוקה, גיוס ושוויון בנטל, חינוך וכדומה. הצורך של ישראל בהסדרים מדיניים מול שכונותיה ומול עמי האזור, לרבות החשיבות הביטחונית המכרעת לקידום הסדרים ובריתות אזוריות ועוד. עקבו אחרינו בפלפורמות האהובות עליכן.םספוטיפיי https://spoti.fi/4cJvcfYאפל פודקאסט https://apple.co/4eYOS10טוויטר https://bit.ly/3Y2VeGNפייסבוק https://bit.ly/4eZUzMpאינסטגרם https://bit.ly/4cMAZ4Kטיקטוק https://bit.ly/4bLYycj**להצטרפות לקבוצות "240 שניות":קבוצות שקטות לצריכת תוכן . טלגרם https://t.me/secondorlessוואטסאפ https://bit.ly/3xbEr8Q#240שניות #הרפובליקההאיסלאמית #תמרעילםגינדין #אויבמשותף #תקיפתישראל #לשוןהרע #נתניהו #דו"חרפואי #ריבקידב"ש #ד"רהראלמנשרי #מכונתהרעל #תעמולה #פייקניוז #אורנההיילינגר #אינטרנטבטוח #בתיהכהנאדרור #אפלייתנשים #בתיהדיןרבניים #איתמרבנגביר #נתוניפשיעה #משילות #עידנירון #ריבונות #דמוקרטיה #זכויותנשים #תומראביטל #אקטיביזם #חדשות #כלכלה #אקטואליה #פשעימשטרה #תחקירים #זכויותאדם #סייברישראלי #יוטיובישראל #חשיפהלפייקניוז #חקיקהישראלית #שלטוןהחוק

  • ברוכים הבאים לסקירת השבוע של כל פרקי "240 שניות״ השבוע הביא איתו רגעים קשים ומעוררי מחשבה. גופות החטופים כרמל גת, הירש גולדברג פולין, אורי דנינו, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי ועדן ירושלמי ז"ל הוחזרו לישראל, והחדשות הקשות גרמו ליותר מ-700 אלף איש לצאת לרחובות. אפילו יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, לא נותר אדיש והכריז על שביתה. במקביל, מתחת לרדאר, חל גם האחד בספטמבר – היום הראשון ללימודים.השבוע בסרטוני "240 שניות" עסקנו בעיקר בתחום החינוך אבל לא רק. בסיכום מופיעים קטעים מקוצרים, בתיאור תמצאו קישורים לפרקים המלאים.הנה מה שהיה לנו השבוע: שמוליק מילר, מחנך ומורה לספרות, מסביר מה הן הסכנות שבהצעת הפרטת החינוך שעלתה לאחרונה. מי באמת רוצה שהחינוך של ילדינו יעבור לידיים פרטיות? לצפייה בפרק המלא : https://bit.ly/4dRBGtMד"ר אורית דגני דיניסמן שואלת מי קבע שהאחד בספטמבר הוא התאריך בו צריכים תלמידי הצפון לחזור ללימודים, ומסבירה על הצורך הדחוף בחיזוק תושבי הצפון לאחר פינוי היישובים, כי כל שיקום מתחיל בחינוך. לצפייה בפרק המלא: https://bit.ly/4cXAm7Eד"ר כרמל בלנק, חוקרת במחלקה למדעי ההתנהגות, חושפת איך הקיצוץ הרוחבי בחינוך לגיל הרך פוגע בעתיד של כולנו, ומדוע החינוך המוקדם כה קריטי לצמצום פערים חברתיים – נושא שממשלת ישראל לא מתמודדת איתו כראוי.לצפייה בפרק המלא: https://bit.ly/4dQLMvbעו"ד אלי בכר, לשעבר היועץ המשפטי של השב"כ, מדבר על חוק השב"כ ומה הקשר שלו ליכולת של השב"כ להגן על הדמוקרטיה.לצפייה בפרק המלא: https://bit.ly/3Z9OE1Jזום אין : תומר אביטל מארח את פרופ' גלעד הירשברגר, פסיכולוג חברתי ופוליטי, לדיון מרתק על איך מתמודדים עם חוסר הוודאות לגבי המשך הלחימה ולמה תקווה היא רגש מסוכן.לצפייה בפרק המלא: https://bit.ly/3ZcyvZtזה היה השבוע שלנו ב-"240 שניות", ומה מצפה לנו בשבוע הבא? תצטרכו לחכות ולגלות! בינתיים, אל תשכחו לעשות סאבסקרייב לערוץ היוטיוב שלנו ולהישאר מעודכנים בכל התכנים שמביאים לכם את האמת.240 שניות או פחות הוא ערוץ המומחים המוביל בישראל, המטרה שלנו היא להנגיש מידע מקצועי, אמין, מבוסס נתונים ועובדות על ידי המומחים המובילים בארץ. בין התחומים שהערוץ עוסק בהם הוא הצורך בחיזוק שלטון החוק וחיזוק הדמוקרטיה, חשיבות של מערכות אכיפה כגון משטרה, שב״כ, פרקליטות עצמאיות ובלתי תלוית. מעמד הנשים בישראל וקידום שוויון מגדרי מוחלט 50-50. מעמדם של מיעוטים בישראל - המיעוט הערבי, הדרוזי, הבדואי ובכלל והצורך בקידום שוויון אזרחי מלא לכל אזרחי ישראל. יחסי ישראל והעולם ויחסי ישראל ויהודי העולם, לרבות הברית האסטרטגית עם ארה״ב ומדינות העולם המערבי. הצורך בחיזוק השירות הציבורי ומעמדם של שומרי הסף ושל משרתי הציבור. מצבה של מערכת החינוך בישראל והצורך בתיקון מעמיק בכל הרמות - החל ממערכת החינוך הממלכתית, דרך הממלכתית דתית ועד הממלכתית חרדית והחרדית בכלל. שילוב חרדים באוכלוסיה בכל הרבדים - תעסוקה, גיוס ושוויון בנטל, חינוך וכדומה. הצורך של ישראל בהסדרים מדיניים מול שכונותיה ומול עמי האזור, לרבות החשיבות הביטחונית המכרעת לקידום הסדרים ובריתות אזוריות ועוד. בין המומחים שמופיעים בערוץ ניתן למצוא מגוון רחב של מומחים מהמובילים בתחומם: נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית בייניש. שופט העליון לשעבר אליקים רובינשטיין. חתן פרס נובל דן שכטמן וחתן פרס נובל אהרון צ׳חנובר. כלת פרס ישראל הפרופסור אניטה שפירא וחתן פרס ישראל ויזם ההייטק איל וולדמן. הרמטכ״ל ושר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון, תא״ל במיל׳ אמל אסעד, פרופ׳ למשפט יניב רוזנאי, פרופ׳ יפעת ביטון, המשנה ליועמ״ש לשעבר עו״ד דינה זילבר, פרופ׳ עירן הלפרין, האלוף במיל׳ נמרוד שפר, אלוף במיל׳ עמוס מלכא, העיתונאי והחוקר ספי רכלבסקי, פרופ׳ חגי לוין, ד״ר שאול אריאלי, ד״ר תומר פרסיקו, עו״ד והשופטת בדימוס שרה חביב, פרופ׳ איסי רוזן צבי, פרופ׳ ישי רוזן צבי, ד״ר אודי לוי לשעבר ראש יחידת צלצל, ד״ר רונית לוין שנור, הפעיל החברתי אמיר השכל, עו״ד עינת פישר לאלו, העיתונאית ואשת התקשורת הילה טוב, העיתונאי האקטיביסט תומר אביטל, קונסול ישראל בניו יורק לשעבר אלון פנקס. סגן ראש המל״ל לשעבר ערן עציון, יו״ר הרלב״ד לשעבר ומייסד אור ירוק אבי נאור ועוד רבים וטובים.עקבו אחרינו בפלפורמות האהובות עליכן.םספוטיפיי https://spoti.fi/4cJvcfYאפל פודקאסט https://apple.co/4eYOS10טוויטר https://bit.ly/3Y2VeGNפייסבוק https://bit.ly/4eZUzMpאינסטגרם https://bit.ly/4cMAZ4Kטיקטוק https://bit.ly/4bLYycj**להצטרפות לקבוצות "240 שניות":קבוצות שקטות לצריכת תוכן . טלגרם https://t.me/secondorlessוואטסאפ https://bit.ly/3xbEr8Q

  • סיכום שבועי - כל פרקי השבוע הכי מעניינים של 240 ד״ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן, מרכז עזרי, אוניברסיטת חיפה, מחברת הרומן ההיסטורי ״המלכה״ מסבירה מה באמת מוביל את מהלכיו של שלטון של רפובליקה באיראן- הישרדות שלטונית וכבוד. על מתנגדי השלטון באיראן ועל תומכיו שמשאירים את השליטים בין הפטיש לסדן.

    איתמר קרמר, איש חינוך ומנהל משמר החינוך הממלכתי, מדגיש את החשיבות הקריטית של חוק החינוך הממלכתי לעתיד המדינה ולזהותה הדמוקרטית. החוק נועד להעניק חינוך אחיד לכל ילדי ישראל, שמבוסס על ערכי כבוד לזכויות אדם, סובלנות, שוויון ושלום. קרמר מתאר כיצד המחנה הלאומני מנסה להשתלט על מערכת החינוך ולקדם ערכים שמרניים ולאומניים, בניגוד לערכים הדמוקרטיים שהחוק מתכוון להטמיע. הוא קורא לחברה הישראלית להילחם למען החינוך.

    עו"ד יפעת סולל סמנכ"ל חדו"ש - לחופש דת ושוויון מדברת על עתירתה לבג"צ בנושא תכנית אופק חדש ועל הדרישה למנוע העברת עוד למעלה ממיליארד ₪ מדי שנה לרשתות חרדיות שאינן מלמדות לימודי ליבה. ההסכמים הקואליציוניים מבטיחים מימון מלא לרשתות חינוך פרטיות, אך התנאים אינם מתקיימים בפועל. העתירה לבג״ץ שואפת להבטיח כי גם בחינוך החרדי ילמדו לימודי ליבה ויעסקו מורים מקצועיים, מה שיתרום לכלכלת ישראל ולחברה הישראלית כולה.אדם אלרועי יו״ר מועצת תלמידים ונוער ת״א לשעבר היה תלמיד תיכון צעיר במהלך הקורונה, ותלמיד י״ב בתחילת המלחמה, מגיע להשמיע את קול הנוער, ומספר מה קורה עם הנוער?? האם הילדים נשכחו בין כל הבעיות?? הקורונה חשפה את חולשות מערכת החינוך הישראלית, שהתקשתה לספק מענה לצרכי התלמידים בזמן המשבר.לאחר הטרגדיה של 7 באוקטובר, המערכת שוב נכשלה במתן פתרונות, בעוד שהתלמידים נאבקים בדיכאון וחרדה, ומנגד מגלים מעורבות אזרחית יוצאת דופן. זום אין - תומר אביטל מארח את אריאל דוד דוקטורנט, המחלקה למדע המדינה זהות מזרחית שזורה והמערכת המפלגתית בישראל, לשיחה מעמיקה על המתח בין זהות יהודית לליברליות . על איך פוליטיקה, מסורת ומזרחיות מעצבות את עתיד הדמוקרטיה הישראלית.הפרק עוסק במתח שבין זהות יהודית מסורתית, ליברליות ופוליטיקה בישראל. השיחה מתמקדת במרכז המסורתי הישראלי, ההתמודדות של המחנה הליברלי עם זהות יהודית, והשימוש של פוליטיקאים בזהות המזרחית לקידום מטרות פוליטיות. לצפייה בפרק המלא : https://youtu.be/64hcO21bWuI

    עקבו אחרינו בפלפורמות האהובות עליכן.ם ספוטיפיי https://spoti.fi/4cJvcfYאפל פודקאסט https://apple.co/4eYOS10טוויטר https://bit.ly/3Y2VeGNפייסבוק https://bit.ly/4eZUzMpאינסטגרם https://bit.ly/4cMAZ4Kטיקטוק https://bit.ly/4bLYycj**להצטרפות לקבוצות "240 שניות":קבוצות שקטות לצריכת תוכן . טלגרם https://t.me/secondorlessוואטסאפ https://bit.ly/3xbEr8Q

    #תמר_עילם_גינדין #איראן #רפובליקה_אסלאמית #מרכז_עזרי #אוניברסיטת_חיפה #הישרדות_שלטונית #איתמר_קרמר #חינוך_ממלכתי #דמוקרטיה #ערכי_זכויות_אדם #מערכת_החינוך #עו"ד_יפעת_סולל #חדו"ש #לימודי_ליבה #בג"ץ #חינוך_חרדי #אדם_אלרועי #נוער_בישראל #קורונה #משבר_חינוכי #מעורבות_אזרחית #תומר_אביטל #אריאל_דוד #זהות_מזרחית #פוליטיקה_ישראלית #יהדות_וליברליות #דמוקרטיה_ישראלית

  • היה שבוע עמוס בתוכן ובאירועים שדורשים התייחסות, לכן הכנו את סיכום השבוע , שבעזרתו תוכלו להשלים את כל מה שדיברנו עליו ! יחד עם הסברים אקטואלים קצרצרים

    רוב הסרטונים בסיכום הם סירטונים בגרסתם המקוצרת, פרקים המלאים למי שמעוניין.ת - נמצאים ביוטיוב

    נשמח לפידבקים בתגובות !

    מה הנושא שהכי בער בכם.ן השבוע ?

    מה הסרטון שהכי עניין אתכם.ן ?

    מה הייתם.ן רוצים שנבר עליו ולא דיברנו השבוע ?

    ד״ר תומר פרסיקו - מה לבן גביר ולהר הבית? למה דחוף לו להפר את הסטאטוס קוו בהר הבית? התשובה פונדמנטליזם דתי!

    נתניהו הפקיד המון כוח בידיי כוחות קיצוניים וקנאים, וזה נהיה מסוכן מיום ליום- לכולנו. בן גביר תומך הטרור- המעריץ של כהנא וברוך גולדשטיין מנהל את משטרת ישראל והביטחון הלאומי, מוביל הפיכה משטרית ומוביל משיחיים להתפלל בהר הבית, סמוטריץ המשיחי אחראי על הכלכלה שלנו ומוביל להרס כלכלי עצום וירידה בדירוג האשראי בכל החברות. הדרך היחידה לעצור אותם היא לא לתת להם כוח! הגיע הזמן שנתייצב איתנים מולם ונגיד - הפונדמנטליזם לא יעבור!

    אלוף במיל נמרוד שפר - השבוע חזרו שש גופות של חטופים, יורם מצגר, אברהם מונדר, אלכס דנציג, חיים פרי, יגב בוכשטב ונדב פולוול זכרונם לברכה. חלקם הגדול נחטפו בחיים. על חוסר האינטרס של נתניהו בעסקה, טרפוד העסקאות, לחץ צבאי שהורג חטופים וזמן שאין להם לבזבז

    אלוף במיל׳ עמוס מלכא , ראש אמ״ן לשעבר -חלק מהממשלה רואה בחטופים נטל. סמוטריץ בן גביר ונתניהו עסוקים בהישרדות פוליטית והחרבת מדינת ישראל, החזרת החטופים תסיים את המלחמה ותסיים את הקרקס שלהם, והם לא יכולים להרשות לעצמם את זה.

    החטופים והחטופות מופקרים למוות בשם הישרדות פוליטית .

    נרי ירקוני- לשעבר ראש רשות התעופה בישראל - מחירי הטיסות מרקיעים שחקים מאז פרוץ המלחמה בשביעי לאוקטובר ועד היום- עשרה חודשים אחרי, בתחילת השבוע אל על הצהירה על רווח שיא של כמעט 150 מיליון דולר ברבעון האחרון !

    חברות טיסה זרות רבות מבטלות כל שני וחמישי טיסות לארץ והחוצה, אז על מי נותר לנו לסמוך?

    על החברה הראשית של מדינת ישראל, לא ? אז אם חשבתם.ן שאתם.ן ״מקבלים את המחיר הכי טוב שאפשר״ או ש״המחיר יקר בגלל המלחמה והמצב״ כדאי שתחשבו שוב מי מנסה לנצל את המצב.

    סגנית הסנגורית הצבאית הראשית לשעבר סא״ל (מיל) עו״ד אפרת נחמני ברעם כל המידע שלא בטוח שסיפרו לכם לגביי פרשת שדה תימן והמרד שהגיע בעקבותיה. מרד ה״תמיכה״ בחיילי שדה תימן הינו פעולה אלימה כנגד שלטון החוק במדינה.

    מסבירה גם על דרכי השיפוט הצבאיות הרלוונטיות למקרים מהסוג הזה ועל חשיבות המשפט הישר כדי לשמור על צה״ל צבא מוסרי ומדגישה- זה מה שמבדיל אותנו מהחמאס .

    ד״ר נעה לביא - העסקה להחזרת החטופים והחטופות נמצאת בימים קריטיים מאוד, זה הזמן של התקשורת להיזכר שהיא לא כלי להעברת מסרים על ידי השלטון! על תקשורת , על תקשורת פוליטית, שופרות של פוליטיקאים ועוד

  • פרקי השבוע של 240 שניות עם הסברים קצרצרים ואקטואליים. ד״ר אודי לוי, לשעבר ראש יחידת ׳צלצל׳ היחידה ללוחמה כלכלית של המוסד בסדרה קצרה בת 2 פרקים על מקורות מימון טרור בעולם ומקורות מימון חמאס בפרט. לצפייה בסדרה לחצו כאן - https://bit.ly/3M8dffJעו״ד ראויה חנדקלו, ראש מטה החירום למאבק באלימות ופשיעה, על הפשיעה והאלימות הרווחת במגזר הערבי, ועל ניצול המצב הנתון בידי הממשלה, שמעדיפה שהמצב ישאר כך.פרופ׳ ברוריה עדיני- ראש החוג לניהול מצבי חירום באונ׳ תל אביב, על המרכיבים של חוסן לאומי אמיתי, והצורך בחוסן לאומי כדי לנהל משבר מדיני ומצב חירום. סא״ל (מיל׳) עו״ד אפרת נחמני בר, סגנית הסנגורית הצבאית הצראשית לשעבר, בפרק זום אין עם כל המידע שאתם חייבים לשמוע על פרשת התעללות המילואימניקים בשדה תימן והפריצה לבסיסים והמרד האזרחי שהגיע בעקבות הפרשה, ועל ניהול הסנגוריה הצבאית בנושאים מורכבים ומבצעיים לצפייה בפרק המלא לחצו על הלינק - https://bit.ly/4dPw8joח״כ לשעבר דניאל בן סימון - על המשבר בזהות היהודית שמדינת ישראל גרמה לו וליהודי מרוקו שעלו לארץ, על החיים בתור יהודי במדינה מוסלמית, על ההסללה של המדינה בעקבות סממנים דתיים לשלוח אותם לישובים דתיים ולקטלג אותם כחלק ספציפי בחברה בלי לתת להם לנסות להשתלב.#יהדות #ישראל #מומחים #דמוקרטיה #פוליטיקה #חדשות #ממשלה #כלכלה #מרוקו #פשע #ממשלה #שדהתימן #צבא #צהל #חוסן #מלחמה #מלחמתחרבותברזל

  • סקירה שבועית- איחדנו את כל פרקי השבוע למבזק אחד ! ספרו לנו מה הפרק האהוב עליכם.ן אורנה היילינגר- מומחית לשימוש מיטבי באינטרנט, על פייק ניוז ברשת שימוש פוליטי של גופים ממשלתיים, הנדסת תודעה ברשת והצורך לצרוך תוכן נכון ובטוח.ד״ר הדס שהרבני סיידון, פסיכולוגית קלינית, על החרדה הקיומית והסיכון של כל חלקי החברה שמתגייסים, במיוחד בזמן חירום ומלחמה, על הנטל, האחריות, וחוסר השיוויון.ד"ר נועה לביא ראשת המסלול לתקשורת ומדיה, המכללה האקדמית תל אביב-יפו מדברת על התופעה שהופכת עיתונאים ליחצ"נים. על תלות כמעט מוחלטת של עיתונאים בפוליטיקאים בישראל. שרים שמתעטפים בכינוי "בכיר כלשהו" מעבירים הדלפות שמשרתות אותם לכתבים שמפרסמים מיד, בנוהל "יטופל". ד״ר אדר כהן מביה״ס לחינוך , האוניברסיטה העברית "התעלמות מאקטואליה ופוליטיקה בבית הספר תוציא לעולם בוגרים צייתנים, חסרי ידע וחסרי עמדה."ד"ר ענת הרבסט-דבי התוכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בר-אילן ויו״ר אספנט ישראל- כיצד באה לידי ביטוי הפקרה ארוכת שנים של נושא הרווחה בישראל לאחר השבעה באוקטובר ואיך מתוך הכאוס צמחו יוזמות אזרחיות?

  • סיכמנו את כל פרקי השבוע למבזק אחד, שיהיה לכם.ן למה להקשיב בסופש, זו הזדמנות טובה לראות אם פספסתם.ן פרק. פרקי השבוע:פרופ׳ דן שכטמן חתן פרס נובל לכימיה - על דור העתיד של המדע והמחקר, דווקא ובמיוחד עכשיו .ד״ר גדי חיטמן- על החברה הערבית בישראל, שבה רוב האנשים מעוניינים להשתלב בקהילה. פרופ׳ דוד פסיג - על נציבות הדורות הבאים והצורך הדחוף לחשוב על העתיד הרחוק, במיוחד בימים כאלו. עו״ד עינת פישר לאלו - על הצורך במנהיגות נשית, והיתרונות הרבים למדינה עם נשים בשלטון.פרופ׳ אניטה שפירא- כלת פרס ישראל להיסטוריה- בפנייה ישירה לבוז׳י הרצוג - שהגיע הזמן שיתעורר וישמיע קול .

  • איחדנו את כל פרקי השבוע של 240 שניות לפרק אחד לקראת סוף השבוע .

    פרופ׳ עירן הלפרין- האם אנחנו מפספסים משהו בפרשנות רצון העם?

    ד״ר אורנה ברי יזמית ומדענית ראשית בעברה, דירקטורית טכנולוגית במשרד ההייטק הישראלי- על עתיד ההייטק בישראל

    מיכל מטס ליטמנוביץ מייסדת ומנכלית ״יעבודה שווה״- על מצבן של נשים בשוק העבודה בזמן מצב חירום

    נדב תמיר דיפלומט לשעבר, מומחה לפוליטיקה אמריקנית- על הבחירות בארה״ב ואיך חזרתו האפשרית של טראמפ יכולה לשפיע על ישראל

    אבי נאור- מייסד עמותת ״אור ירוק״ ויו״ר הרלבד לשעבר - על השחיתות ואוזלת היד שהורגת אנשים בכבישים

  • עו״ד מיכאל ספרד, יועץ משפטי לאירגוני זכויות אדם ומומחה למשפט בינלאומי. על מצב בגדה המערבית בעקבות השתלטות ממשלת בן גביר- סמוטריץ׳- נתניהו על התנהלות המשטרה. על עליונות יהודית, עליונות מתנחלים, סיפוח, ריבונות בשטח והסכנה הרבה לדמוקרטיה.טקסט הפרק המלא:אז איך קוראים למצב הזה שבאזור אחד מתגוררות שתי קהילות, האחת בעלת זכויות פוליטיות ואזרחיות והשפעה ישירה על השלטון והשנייה נעדרת זכות לבחור ולהיבחר וחסרת השפעה במסדרונות שבהם נקבע גורלן? בשקט בשקט, בלי שהציבור הישראלי יודע על כך ובלי שהתקשורת הישראלית מדווחת הושלמה בשבועות האחרונים הפיכה משטרית בגדה המערבית. הפיכה משטרית של ממש. כי ממשלת בן גביר - סמוטריץ' - נתניהו קשרה קשר לבצע שתי הפיכות משטריות, לא אחת. האחת בישראל והשנייה בגדה המערבית. האחת נועדה לחסל את הפרדת הרשויות ועצמאות מערכת המשפט ולייצר מערך שלטוני רודני בישראל, והשנייה ביקשה לספח את הגדה המערבית ולקבע עליונות יהודית בה. כדי למנוע את הראשונה יצאו אלפי ישראלים לרחובות ביחס לשנייה אף אחד לא יצא לרחוב ומעטים בכלל יודעים ממנה. הגדה המערבית, כמו ירושלים המזרחית ורצועת עזה, היא שטח כבוש. כלומר מדובר בשטח שישראל שולטת בו בעקבות מלחמה וכיבוש צבאי. ומבחינת המשפט הבינלאומי הוא אמור להיות מנוהל על ידי ממשל צבאי המחויב לדאוג לביטחון ולצורכי האוכלוסייה הנכבשת. המשפט הבינלאומי מסדיר את המצב של כיבוש כניהול זמני של השטח בידי הכובש והוא אוסר באיסור מוחלט על סיפוחו באופן חד-צדדי. זהו לא סתם איסור, אלא כלל מרכזי שנועד לחזק את האיסור על שימוש בכוח שלא לצורכי הגנה עצמית. אם ברור שלא ניתן לרכוש ריבונות בכוח הזרוע, יהיו פחות מוטיבציות למלחמות. כלומר מדובר בעיקרון שהוא חלק מהלב של הסדר העולמי שנוצר אחרי מלחמת העולם השנייה ושבטבורו הרצון להכחיד מלחמות. בהתאם, ישראל הקפידה לאורך שישה עשורי כיבוש לנהל את הגדה באמצעות ממשל צבאי. הקמנו התנחלויות, הפקענו אדמות, חיברנו את תשתיות השטח הכבוש לישראל ובכל אלה הפרנו איסורים מובהקים של דיני הכיבוש. אבל התעקשנו כל הזמן שלא סיפחנו. והנה לאחרונה מומשה ההבטחה שהעניק נתניהו לסמוטריץ' בהסכם הקואליציוני ונחתם צו המשנה באופן דרמטי את מבנה הממשל בגדה. רוב הסמכויות השלטוניות, בעניינים אזרחיים, ניהול קרקעות, תכנון ובנייה, רישוי וכיוצא בזה, שהיו בידי קצין המשמש כראש המנהל האזרחי, הגוף שאמון על ניהול השטח, הועברו לסגן שמונה לו, והסגן הזה הוא אזרח שכפוף לסמוטריץ' ולא לפיקוד הצבאי. וכך חלקים נרחבים של כוחות שלטוניים בגדה אינם יותר בידי הצבא אלא בידי ״דרג ישראלי נבחר״, או במילים אחרות, בידי המתנחלים. כך נמתחה הריבונות הישראלית אל מעבר לקו הירוק, אל הגדה. אז איך קוראים למצב הזה שבאזור אחד מתגוררות שתי קהילות, האחת בעלת זכויות פוליטיות ואזרחיות והשפעה ישירה על השלטון. והשנייה נעדרת זכות לבחור ולהיבחר וחסרת השפעה במסדרונות שבהם נקבע גורלן? איך מכנים מערכת שלטונית של שליטה של קבוצה אחת על קבוצה אחרת אשר יוצרת עליונות של האחת בזכויות ובמשאבים ונחיתות כרונית של האחרת? איך מכנים ממשל שבו 99.76% מהמשאב הכי חשוב, קרקע ציבורית, מוקצה זה לקבוצה אחת, הישראלים ופחות מ-1/4% מוקצה לשימוש של הקבוצה האחרת, הפלסטינים. נכון, אפרטהייד. ככל שנמשיך לקיים כיבוש בלתי נגמר ואפרטהייד, תשכחו מישראל דמוקרטית.

  • הצטרפו לסדרה הקצרה של עו״ד ריטה גולשטיין גלפרין, על המשבר בשירות הציבורי בישראל, האתגרים המרכזיים שמאיימים על היעילות והרלוונטיות של השירותים הציבוריים, ופתרונות מעשיים והכרחיים לשינוי כבר ממחר בבוקר.

    חלק ב׳ האם שירות הציבורי שלנו מוכן להתמודד עם האתגרים של המחר? ממינויים פוליטיים ועד לתרבות ארגונית מקובעת . והשינוי שחייב לקרות עכשיו.

    טקסט הפרק המלא:

    שירות ציבורי איכותי מתחיל, וגם נגמר, בטיב ההון האנושי שלו. מחקרים מצביעים על קשר שלילי מובהק בין מינויים פוליטיים לבין תוצר לנפש במדינה ואפקטיביות הביצוע של הממשלה. בסרטון הקודם דיברנו על חולשת המערכת הציבורית. וזה הזמן לצלול לעומק הבעיות ולדבר על מה שצריך לעשות, החל ממחר בבוקר. מפינו כאמור עשרה אתגרים. עלייה בקוטביות ובתפיסות סקטוריאליות, פוליטיזציה ושחיקה ביחסים בין הדרג הנבחר לדרג המקצועי, פירוק, הרכבה וריבוי של משרדי ממשלה, ריכוזיות הממשלה המרכזית מול השלטון המקומי, מנגנוני פיקוח חלשים, פער בסמכות מול אחריות וריכוזיות יחידות המטה, מנגגוני תיאום ותכלול ממשלתי חלשים, היעדר אסטרטגית טווח ארוך וניהול סיכונים, קושי בגיוס, ניהול והשימור האנושי וגם תרבות ארגונית שמרנית ומקובעת. האתגרים הללו לא פועלים בוואקום, אלא משפיעים אחד על השני. השילוב שלהם יחדיו מייצר את הסערה המושלמת של תנאים לקיפאון וקושי בהנעת תהליכים בשירות הציבורי. במציאות בה משרדים נוצרים, מתפרקים ומורכבים מחדש בכל ממשלה, לעיתים כמה פעמים בכהונה אחת, הדרג המקצועי צריך לפעול להטמעת השינוי הארגוני, תוך הצדקת עצם קיום המשרד. הדבר גורם כמובן לבזבוז כספי ציבור, אך גם לחוסר קוהרנטיות בשירותים לאזרח. די להמציא משרדים מיותרים! צריך לייצר מסגרת קבועה ויציבה של המבנה הממשלתי ולעגן אותה בחוק יסוד. ישנו מתח מובנה בין אחריות המשרד שאמון על תכנון וביצוע מדיניות, לבין הסמכות שתלויה פעמים רבות באישור של יחידות מטה, אשר הופכות דה-פקטו לשחקני וטו. היו בעבר ניסיונות לרפורמות של ביזור סמכויות למשרדים בנושאי הון אנושי תקצוב ורכש. חשוב להשלים צעדים אלה ולאפשר יותר שיקול דעת למנהלים בכירים מקצועיים במשרדים. השירות הציבורי בישראל מתאפיין בתרבות ארגונית נוקשה, היעדר שאיפה למצוינות, התנגדות לחדשנות ואתגור פרדיגמות, עיגול פינות ומה שמכונה ״תרבות כסת״ח״. כלשון ועדת החקירה הממלכתית על אסון מירון. "תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו", בתוך גופים ציבוריים, ברשויות שלטוניות בקרב שלחי ציבור, נבחרים וממונים. הציבור הפקיד בידיהם את שלומו ואת ביטחונו. מצאנו תרבות רעה של הצגת דברים למראית עין בלבד. הפוליטיזציה בשירות המדינה הישראלי כיום חריגה בכל קנה מידה. המסקנה, עלינו לחזק את דרישות הסף המקצועיות לבעלי תפקידים בכירים ואת מנגנוני הבקרה לאישור מינויים, גם במשרות אמון, גם בוועדות איתור וגם במכרזים. חשוב לייצר תהליכי גיוס מהירים ונגישים יותר, להגביר גמישות בהעסקה ומסלולי קריירה, כדי למשוך את האנשים האיכותיים והטובים ביותר לשירות הציבורי. בנקודת הזמן שאנחנו נמצאים בה כעת, יש תפקיד אחד שחשוב יותר מכולם. נציב שירות המדינה. מי שאמור להיות אחראי על משאבי האנוש של הממשלה, המעסיק הגדול במשק, שאמור להצעיד אותה קדימה, לעודד גיוס, לבנות הכשרות, וגם להיות עמוד שדרה מול פוליטיקאים ולהגיד, עד פה, לא מאשר. הנציב הנוכחי מסיים בספטמבר השנה. וחשוב לוודא שהמינוי הבא יהיה מקצועי עצמאי ובתהליך שקוף. אין לנו את הפריבילגיה לחכות ליום שאחרי, או לקחת הימורים. חייבים שינוי עכשיו.

  • הצטרפו לסדרה הקצרה של עו״ד ריטה גולשטיין גלפרין, על המשבר בשירות הציבורי בישראל, האתגרים המרכזיים שמאיימים על היעילות והרלוונטיות של השירותים הציבוריים פתרונות מעשיים לשינוי כבר ממחר בבוקר

    חלק א׳- האם השירות הציבורי בישראל בקריסה? מאירועים בצפון ובדרום ועד נתוני סקרים מדאיגים, מתגלה תמונה עגומה של מערכת מתדרדרת. איך קרה שכמעט מחצית מהאוכלוסייה חושבת שהשירותים הציבוריים נפגעו?

    טקסט הפרק המלא:

    המשבר בשירות הציבורי לא התחיל בשריפות בצפון, גם לא בשבעה באוקטובר בטבח בדרום, ואפילו לא עם כינון הממשלה הנוכחית. מדובר במהלך הדרגתי, שיטתי ומערכתי של ניסיון להחליש את המנגנונים. שירותים רבים שהציבור נזקק להם כגון שירותי בריאות, חינוך, רווחה, ארנונה ועוד, מסופקים על ידי גופים ציבוריים באופן בלעדי או עיקרי. הדבר נכון בעתות שגרה, והביקוש והתלות בשירותים אלה רק גוברים בשעת משבר. ואם נדמה לכם שהשירות הציבורי נעלם וקרס, ובכן אתם לא לבד. מאורעות השבעה באוקטובר ואוזלת היד של השירות הציבורי, שהתגלו בעקבות המשבר המתמשך, הציבו מראה למציאות העגומה בשטח. נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביעים שכמעט מחצית מהאוכלוסייה, 45%, חושבים כי איכות השירותים הציבוריים בישראל נפגעה, ביחס לממשלות קודמות. אלה נתוני דצמבר 23. נתון זה מהווה עלייה מהסקר הקודם באוגוסט 23, לפיו 38% מהציבור חושבים שהשירותים נפגעו או נפגעו מאוד. וגם ברמה הבינלאומית המצב מטריד למדי. בסקר של ארגון ה-OECD, שנעשה לפני המלחמה, האמון של הציבור הישראלי בקבלת השירותים הציבוריים בשעת צורך נמוך במיוחד. בתגובה להגד ״אני מאמין כי אוכל לממש זכאות להטבות ציבוריות בקלות אם אזדקק להן״ שיעור הישראלים שלא הסכימו עם האמירה הזאת, היה הגבוה מכל מדינות ה-OECD. 69% לעומת 46% בממוצע במדינות ה-OECD. אני יכולה להציג פה עוד המון נתונים וגרפים וסטטיסטיקות השוואתיות, אבל מספיק להסתכל מהחלון או להדליק מהדורת חדשות, ולשמוע עוד ועוד עדויות מהצפון הבוער שלא מקבל מענה ראוי, ממפונים במלונות שלא זוכים להתייחסות ושלא מצליחים לממש זכויות, ולראות איך ארגוני חברה אזרחית נכנסים לוואקום שנוצר. כדי להבין איך הגענו למציאות שבה השירות הציבורית מתקשה לשמור על רלוונטיות, מיפנו עשרה אתגרים מערכתיים לפי שלושה פרקים. הראשון, אתגרים חיצוניים, תמורות רחבות בחברה ובפוליטיקה הישראלית שמשפיעות על השירות הציבורי באקו-סיסטם בתוכה הוא פועל. השני, אתגרים מבנים, הסדרי המערכת, גבולות הגזרה, הממשקים והמצב החוקי. והפרק השלישי, אתגרים פנימיים בתוך השירות הציבורי עצמו. ברובד האתגרים החיצוניים, השילוב של העמקת הקוטביות והסקטוריאליות ושיטת הממשל הקואלציוני בישראל, מייצר את מצב של אי-יציבות פוליטית שפוגעת בהמשכיות וביכולת לתפקד כמערכת ציבורית אחודה. השיח הציבורי בשנים האחרונות מצביע על שחיקה מתמשכת בתפיסת הממלכתיות, נוכח הקטנה והחלשה של הדרג המקצועי דרך שיח ה״פקידים״. בתקשורת פרסמו תחקירים שונים שמצביעים על כך שאיבדנו את ערך המקצועיות. שום דבר הוא כבר לא מקצוע. הצורך הפוליטי דוחה כל טיעון מקצועי. וכך בעצם יועצים פוליטיים בלשכות שרים התחילו לעסוק בפעילות מקצועית של המשרד, מבלי להיוועץ בגורמי המקצוע. בהקשרים של אתגרים מבנים, נזכיר אולי את הריכוזיות הקיצונית של הממשלה אל מול השלטון המקומי. מקום אחרון ביחס לכל מדינות ה-OECD והאיחוד האירופי. ריכוזיות יתר זו פוגעת גם באיזון של מוקדי הכוח במדינה, בין הממשלה לשלטון המקומי, וגם באפקטיביות השירותים שהציבור מקבל. הרשויות המקומיות קרובות יותר לאזרח ויכולות לייצר מענים יותר מותאמים. בסרטון הבא נצלול לעומק האתגרים בתוך השירות הציבורי עצמו. כאלה שמונעים ממנו לתפקד באופן יעיל ומועיל עבור האזרחים.

  • השופט, פרופסור אליקים רובינשטיין בסדרת בינג׳ - צוללים לעומק השירות הציבורי והייעוץ המשפטי בישראל!

    חלק ב׳- איך פוליטיזציה עלולה לערער את יסודות הייעוץ המשפטי בישראל. האם נכון להעניק לשרים יותר כוח בבחירת היועצים המשפטיים? מה יכול לקרות אם כל שר יופיע בבתי המשפט עם עמדות שונות? הצצה לחשיבות ההגנה על הייעוץ המשפטי המקצועי והבלתי תלוי! טקסט הפרק המלא: בתרבות הפוליטית בישראל, כפי שניתן ללמוד מתולדותיה ובמיוחד בעשורים האחרונים, ראוי שיהיה יועץ משפטי שעובד ציבור ולא במרכאות ״מטעם.״ היו לא אחת הצעות להעביר את משקל הכובד בבחירת יועץ משפטי למשרד לעבר השר. פוליטיזציה של הייעוץ, מה גם שהשרים מתחלפים לעיתים קרובות, ואין תועלת כלשהי בעירוב בין המינוי לעבודת הייעוץ. ועוד הוצע לא אחת לאפשר לשר ייצוג נפרד מזה של פרקליטות המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה בבתי המשפט. התנגדתי לכך ודעתי לא נשתנתה. שוו נא בנפשכם שבנושא משפטי מסוים העומד לפני בג״ץ, למשל יש חילוקי דעות משפטיים בין יועצים שונים למשרדי הממשלה. המצב כיום הוא שהנושא מובא לדיון בפני היועץ המשפטי לממשלה, והוא או היא מכריעים בדבר העמדה שתוצג בבית המשפט. על פי הצעות שעלו, יוכל כל שר להתייצג לפני בית המשפט בייצוג משפטי שבחר לו, ועלול להיות שבפני בית המשפט ישמעו שלוש או ארבע דעות של משרדי ממשלה, ועל בית המשפט יהיה להכריע ביניהן. כלומר, במרכאות "לעשות סדר" בתוך הממשלה. היתכן הדבר? טרם הגענו לתרבות הציבורית האנגלית, הכוללת את הביטוי כלומר, בלשון המקרא, ״לא יעשה כן במקומנו.״ לכן יש צורך במסגרת. המחשבות שעלו בשנה הקודמת, שנת ״ההפיכה״ במרכאות או ״הרפורמה״ במרכאות, ושכנראה לא נזנחו גם בימי המלחמה, היו להחליש את הייעוץ המשפטי, כמו את בית המשפט העליון. לא אומר שהייעוץ המשפטי מושלם ולעיתים היו בחירות פחות טובות של יועצים משפטיים. דבר זה נדיר. ככלל השירות המשפטי הוא מקצועי והגון, והדברים נאמרים לגבי כללו, הן במשרדי הממשלה וברשויות, הן בפרקליטות. כולנו בני אדם, כולנו עלולים לשגות, גם בתי משפט. אך הניסיון המקצועי המצטבר, והזיכרון המוסדי הבא עמו, מבטיחים כי מספר הטעויות של ייעוץ משפטי בנידון דידן יהא מינימלי. לי אין ספק, מניסיון רב כאמור, כי אם מניחים בכף מאזניים אחת את המעלות והתועלת שבייעוץ המשפטי לממשלה ולמשרדים כמות שהם, ובכף האחרת את החסרונות והבעייתיות, תכריע הכף הראשונה. את הטענות לגבי היועץ או היועצת המשפטית לממשלה, בעת ובעונה אחת, ראש התביעה הכללית הפלילית, העלול לחקור ראשי ממשלה ושרים, ועם זאת עצתו המשפטית מחייבת אותם? אכן, מעיקרא, אולי ניתן היה לבנות מודל שונה. אך ישנה אמירה באנגלית, אם הכלי אינו שבור, מדוע לתקנו? לטעמי, הפגמים מועטים והחיוב רב מאוד. אסיים בכך שכולנו מחויבים בענווה, כולל כמובן היועצים המשפטיים, וביודעם שחוות דעתם מחייבת עליהם להעמיק בה היטב, כדי להיות בטוחים בה. כך גם בתי משפט. ראוי הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה, והייעוץ המשפטי לממשלה, לעידוד במלאכתם הקשה ולא להחלשתם. ואחרון, הייעוץ המשפטי העצמאי והתביעה העצמאית, כמו בית המשפט העצמאי בישראל, הם נכס אסטרטגי למדינת ישראל, גם בתקופות קשות, כמו עתה בעלילות הדם בהאג א', ובהאג ב׳. וכדאי שנכס זה ימשיך להתקיים ולהיות מופעל.

  • השופט, פרופסור אליקים רובינשטיין בסדרת בינג׳ - צוללים לעומק השירות הציבורי והייעוץ המשפטי בישראל! חלק א׳ - מהיועץ המשפטי לממשלה ועד למשרדי הממשלה - תפקידם כמגני החוק והשלטון התקין. מה הסכנות העומדות בפניהם ואיך הם מתמודדים עם לחצים פוליטיים כדי לשמור על הדרך הנכונה והחוקית.טקסט הפרק המלא :השירות הציבורי הוא עמוד שדרה במערכת הממלכתית. מה שהחל בראשית המדינה בצביון מפלגתי של המפלגה השלטת, התפתח עם השנים באופן שאנשים ללא רקע כזה יכלו למצוא את מקומם ולהתקדם. השירות המשפטי בישראל נבנה בעמל לאורך שנים רבות, כשירות ציבורי לא פוליטי. כך היועץ המשפטי לממשלה והמשנים לו, כך היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, כך הפרקליטות. נהוג לכנותם שומרי סף. תפקידם הוא כדברי ספר המוסר מסילת ישרים לרבי משה חיים לוצאטו, סוף פרק כ״ג: ״ואין טוב לאדם אלא שיבקש לו חברים תמימים שיאירו עיניו במה שהוא עיוור בו ויוכיחוהו באהבתם ונמצאו מצילים אותו מכל רע. כי מה שאין האדם יכול לראות לפי שאינו רואה חובה לעצמו, הם יראו ויבינו ויזהירוהו ונשמר.״ ועל זה נאמר בספר משלי, כ״ד ו׳ ״ותשועה ברוב יועץ.״ על פי הנוהג, חוות דעת הייעוץ המשפטי למשרד מחייבת את השר והמנכ״ל. אך אם לדעתם יש מקום לערער על כך, בידם לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה לפנות אליו, או אליה, וחוות דעתו או דעתה תחייב את הממשלה והשרים. כאן המקום להדגיש, כעיקרון תפקיד היועץ המשפטי הוא לסייע לשר ולמשרד ולממשלה בכלל לממש את מדיניותם בדרכים חוקיות. ועם זאת כאמור, להזהיר כאשר מבקשים חלילה ללכת בדרך לא טובה. כיועץ משפטי לממשלה הגנתי בכעשרה מקרים על יועצים משפטיים, שהשרים ביקשו לסלקם מן הדרך כי חוות דעתם לא נשאו חן בעיניהם ואצה להם הדרך. יש גם שנאלצתי להתערב לפי בקשת הייעוץ המשפטי למשרד בפעולה של שר כדי למנוע אי-חוקיות. יש לזכור כי מצבו של היועץ המשפטי למשרד עדין ומורכב. הוא אמנם כפוף מקצועית ליועץ המשפטי לממשלה, אך בשונה מאנשי הייעוץ המשפטי במשרד המשפטים והפרקליטות, הכפופים ליועץ המשפטי לממשלה באופן ישיר. אכן בעולם יש גם מודלים אחרים של ייעוץ משפטי, אך בתרבות הפוליטית בישראל, כפי שניתן ללמוד מתולדותיה ובמיוחד בעשורים האחרונים, ראוי שיהיה יועץ משפטי שהוא עובד ציבור ולא במירכאות ״מטעם״. והדברים נאמרים מבלי לפגוע באיש ומתוך כבוד, לאותם פוליטיקאים רבים העושים מלאכתם אמונה.

  • בעידן שבו הפוליטיקאים מתמקדים בהפחדת הציבור מפני היריבים, אנו מאבדים את הכוח לחלום על מציאות משופרת. הצטרפו אל ד״ר חגי אלקיים שמסביר איך דמיון יכול לחולל שינוי מהותי במדינה ולהפוך את הפוליטיקה לתחרות אמיתית של רעיונות.

    טקסט הפרק המלא:

    בואו נדבר רגע על דמיון פוליטי. כולנו היינו רוצים שפוליטיקה תהיה תחרות ישירה בין רעיונות, בין תפיסות עולם, תוכניות ברורות לגבי המציאות אבל ברור לנו שהמציאות היא אחרת. בהחלטה שלנו למי להצביע מעורבים הרבה מאוד שיקולים החל ממה מצביעה המשפחה שלנו ועד למה ראינו ברחוב בדרך קלפי אבל שיקול מרכזי אחד הוא מה שאנחנו מדמיינים. הרי כולנו יודעים שלפתק האחד שלנו יש סיכוי מאוד מאוד קטן להכריע את הבחירות אבל הוא מאפשר לנו לעשות הרבה דברים אחרים הוא מאפשר לנו להביע הזדהות עם רעיון או קבוצה מסוימת, להרגיש שאנחנו מבינים בפוליטיקה ושקיבלנו החלטה שקולה, או לרצות את דודה שלנו שהיא מסתכלת לנו מעבר לכתף. אבל אחד הדברים שאפשר לעשות עם הפתק זה לדמיין: לדמיין מציאות אחרת שבה המועמד או המועמדת שבהם תמכנו מצליחים לשנות את העולם. הבעיה היא שבשנים האחרונות די איבדנו את היכולת לדמיין. הפוליטיקאים עסוקים מאוד בלעזור לנו לדמיין לא מה יקרה אם הם ינצחו אלא מה יקרה אם המפלגה האחרת תנצח. הם מפחידים אותנו וגורמים לנו לחשוש מכל תרחיש אחר אבל לא מספרים לנו איך דברים יראו אחרת, טובים יותר אם הם יהיו בשלטון. הבעיה היא שאת המצב הקיים כבר יש לנו. אנחנו יודעים איך הוא נראה וזה אומר שבבחירות שבהן התחרות היא בין מועמד קיים שברור לנו בדיוק איך המציאות תראה אם הוא ימשיך בשלטון לטוב או לרע, לבין מועמד שלא מצליח לגרום לנו לדמיין איך דברים יראו אחרת אז האמת זו כבר לא ממש תחרות זה ממש טבוע במוח שלנו: אנחנו לא יכולים לשלול רעיון בלי לדעת מה הרעיון האלטרנטיבי לא במוצרים בסופר לא בהרגלים בחיים שלנו ולא בפוליטיקה. השנה האחרונה ערערה מאוד להרבה מאיתנו צד אחד של המשוואה ורוב הישראלים לא ממש מוכנים שדברים ימשיכו להיראות ככה ואתם יודעים מה? אולי זה יספיק. אבל אולי זה לא יספיק ואז כדי שדברים באמת ישתנו אנחנו חייבים להצליח לדמיין את החלופה מה ישתנה? מה יראה אחרת ואיך בדיוק? ומה השלבים שעומדים בינינו לבין מציאות טובה יותר? אם הפוליטיקאים בישראל לא יצליחו לתת לנו את התשובות האלה אז התוצאות יהיו ברורות מי שעשו קריירה שלמה מלפסול כל רעיון אחר בלי להציע אף רעיון משלהם יכולים גם אחרי השנה הזו למצוא את עצמם שוב דבוקים חזק חזק לכיסא. אז אני פונה מפה לכל מי שרואה בעצמו אלטרנטיבה: עזרו לנו לדמיין מה יכול להיות אחרת. אין אף דרך אחרת לשנות דברים וליצור מציאות טובה יותר.