Avsnitt
-
הפעם הבאתי מישהי "מהבית", הגר, מנהלת מחלקת המשפיענים והמשפיעניות בטינק התיישבה על כסא המאורינת לספר על התפקיד, שהפך להיות תפקיד חובה בכל משרד פרסום ועל העבודה מול משפיענים.האם אנחנו רואים עליה בכוחם של משפיענים או שזה דווקא שוק שהולך ונחלש? מה השתנה בתחום בשנים האחרונות ומי היום המשפיענים שמצליחים להניע נוער?איך ייראה העתיד של עולם ההשפעה והאם נראה יותר "כוכבי סטטוסים" בווטסאפ ופחות אושיות אינסטגרם? אם עולם ההשפעה והמשפיענים מעניין ורלוונטי לך, כדאי שתקשיבו לשיחה עם הגר
-
דני בולר, המורה מהטיקטוק שהפך למסביר הלאומי מאז שפרצה המלחמה כבר התארח אצלי בפודקאסט והוא הראשון שמתארח פעם שניה.הסיבה היא נבחרת המסבירנים שהשקנו יחד.עולם השיווק עובר מהפכה וצרכנים מעדיפים מסרים ברורים בגובה העיניים ולא פרסומות.הם רוצים שיסבירו להם ולא ימכרו להם.דני בולר היה מהראשונים לזהות ולפצח את השיטה והמודל ועכשיו הוא מעביר את זה לדור הבא.נבחרת של 30 יוצרי תוכן מוכשרים הולכת לעבוד בצמוד לדני ולצוות טינק ולהסביר כל נושא שבעולם.פרק חגיגי במיוחד להשקת הפרויקט המרגש הזה
-
Saknas det avsnitt?
-
את יותם פגשתי באחד הפעמים שגללתי בפיד שלי באינסטגרם, משהו בחזות שלו ובטייטל יצר אצלי סקרנות. בחור דתי מאפרת נשוי באושר ועם ארבעה ילדים ובמקביל מנחה סדנאות מין ומיניות לבני נוער.לא הרבה יודעים אבל לפני לא מעט שנים עבדתי במרכז לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית כמנחה סדנאות מיניות לבנים. כבר אז הבנתי את האתגר הגדול לדבר עם בנים על מיניות. בטח ובטח עם בני נוער דתיים.נפגשתי עם יותר כדי שישתף איך זה קורה בעולם הדתי, איך מדברים על דברים שלא פעם חל עליהם איסור מבחינת התורה ומה השתנה אצל הנוער הדתי בשנים האחרונות.יותם הצליח לשבוא אצלי כמה דעות וסטראטופים ובעיקר להבין עד כמה הוא פורץ דרך ועושה שליחות משמעותית בחיים
-
את האורחת הפעם לא היה קשה לדובב כדי שתשתף ותספר. כמו בטיקטוק ככה בעולם האמיתי, אוריאן אומרת מה שבא לה, מתי שבא לה ואיך שבא לה. ומי שלא טוב לו זו בעיה שלו.הסיפור של אוריאן הוא ממש סיפור סינדרלה, מילד דחוי, חסר ביטחון וללא חברים הפכה לאישה חזקה, עוצמתית עם יותר רבע מליון עוקבים ועוקבות בטיקטוק.היא טרנסית גאה עם דעות נחרצות על כמעט כל נושא בעולם.פגשתי אותה כדי להבין איך הצליחה לעשות את המהפך הזה בחיים ומה גורם לרבע מליון עוקבים לאהוב (או לשנוא) את התוכן שהיא מעלה.דיברנו הרבה על שיכות וקהילה והאם להיות שייך לקהילה לא עלול לגרום לתוצאה הפוכה מהרצון להיות חלק ולהתקבל
-
..אלנתן הוא אחד מיוצרי התוכן המוכשרים שפגשתי, הוא מובר בקהילת המוברים של טינק והחל מהשבוע גם עובד מן המניין בטינק. אני מרגיש שאנחנו נמצאים בנקודת מפנה בכל מה שקשור לדור שמייצר תוכן. אם לפני 3-4 שנים כל נער ונערה חלמו להיות יוטיוברים או כוכבי רשת היום אני מזהה היפוך מגמה. אני שומע מעוד ועוד בני נוער את החשש ליצור תוכן שנובע בעיקר מתגובות קשות, פדיחה, בושה ובעיקר האופי האלים שמאפיין יותר ויותר את הרשתות החברתיותיש כאן דור שהפנים את הפרטיות ברשת והסכנות ברשת ולא ממהר לחשוף את עצמו.זו אולי הסיבה המרכזית שאינסטגרם משיקה עוד ועוד פלטפורמות סגורות "רק לחברים" - הקלוז פרנדז ושקבוצות הווטסאפ הסגורות פורחותאם כבר בני נוער קופצים למים הם יעלו את התכון קודם לחברים הקרובים ורק אז אולי יעזו לשתף . לרוב התוכן יישאר בדראפט.אז האם להיות יוצר תוכן הפך להיות משהו שכולם רצו ויכלו למשהו שרק מעטים ייכנסו אליו? האם ליצור תוכן הפך להיות, כמו שאלנתן אומר, סוג של חוג לאנשים שבאמת רוצים להשקיע וללמוד את התחום.על כל זה ועוד בפרק הסופר מעניין מוזמנים להקשיב
-
כבר תקופה ארוכה שאני רוצה להבין מה גורם לכל כך הרבה צעירים היום להימשך לצד הימני של המפה הפוליטית, ובפרט מה גורם להם להיסחף אחרי בן גביר. כדי להבין יותר טוב אירחתי את יניב דוד בן ה-16, רכז עוצמה יהודית ברחובות, ומתמחה אצל יו"ר הסיעה ח"כ יצחק קרויזר שמצהיר שהוא מתכוון בעצמו לרוץ לפוליטיקה במסגרת עוצמה יהודית בעתיד.בפרק דוד מדבר על כך שהוא נמשך לעוצמה יהודית בגלל שהם מדברים בצורה שהיא מאוד ישירה ודוגרית, ובגלל המסרים הבטחוניים שלהם שאומרים שהמדינה היא לפני הכל והביטחון הוא לפני הכל, גם אם זה אומר שלא צריך להקשיב לביידן שאומר שצריך לשלוח סיוע הומניטרי לעזה.דוד כן מביא קול אחר שנותן מעט תקווה לגבי דור העתיד כשהוא אומר שהוא הולך גם להפגנות של השמאל וגם להפגנות של הימין וקורא לאחדות בשני המקומות, ושהוא לא מסכים עם כל הדברים שקורים בעוצמה יהודית ואף סירב לתמוך באחד מחברי הכנסת אחרי אמירה שהוא לא הסכים איתה.בפרק הטעון הזה נגענו בנושא של הנחת תפילין מחוץ לבתי ספר, בלימודי השפה הערבית, ונכנסנו לדיון המאוד אישי של הזכות שלי להביא ילדים לתוך מערכת יחסים להט"בית, והניסיון של עוצמה יהודית לצמצם את הזכויות שלי בתור הומו בישראל.ממליץ להאזין לפרק הקשה הזה שמצליח להביא לשולחן שני צדדים שכבר נדיר שהם מסכימים לדבר ביניהם בצורה ישירה ופתוחה שכזאת.
-
לבני ובנות נוער מעל גיל 17 יש זכות הצבעה בבחירות המוניציפאליות. האם הם ממשים את הזכות הזאת? האם מעניין אותם בכלל מי יהיה ראש העיר שלהם?לכבוד הבחירות המוניציפאליות ביקשתי מאסף זמיר, שר התיירות לשעבר וסגן ראש העיר לשעבר מתמודד בבחירות הקרובות יחד עם רון חולדאי, לשתף במאחורי הקלעים של הקמפיין ועד כמה לוקחים או סופרים את המצביעים והמצביעות הראשונים. אני ואסף שותפים לדרך כבר 15 שנה ובזכותו אני חבר מועצה. הפרק הזה עבורי היה גם סגירת מעגל עם סיום הקדנציה השלישית שלי. ניצלתי את השיחה כדי להבין מה העיר תל אביב יפו מציעה היום לנוער שגר בעיר ואיך הילדות של אסף בעיר הביאה אותו למקום שלו היום. עניין אותי לשמוע על העמדה (המפתיעה ) של אסף לגבי דוכני הנחת תפילין מחוץ לבתי ספר ועל ילדי הסנטר שהפכו לסימן היכר בעיר. בהצלחה לאסף ולכל המועמדים והמועמדות שהחליטו להשפיע ולקחת חלק
-
מאז פרוץ המלחמה הנושא של אובן, שכול ומוות מעסיק מאוד את כולנו וגם את בני ובנות הנוער. לא מעט בני ובנות נוער נכנסו למעגלי השכול והם מתמודדים עם אובדן של אחים או אחיותהפרק הזה הוא אחד הקשים והמורכבים עבורי אבל גם מהחשובים.כדי לדבר על נושא כל כך מורכב חיפשתי אורח שחווה אובדן בזמן גיל הנעורים שיהיה מוכן לדבר על זה, לשתף ולחזק.חגי קרויזר הוא אחד האנשים הכי חזקים ומעוררי השראה שפגשתי. כשהיה בן 17 איבד שני אחים. אח גדול, איש צבא ואחיו הקטן. חגי הסכים לשתף ולדבר על ההתמודדות עם המשבר האדיר שחווה באופן אישי ושחוותה המשפחה, איך בן נוער חווה עובדן בסדר גודל כזה ואיך זה משנה את מסלול החיים שלך.למרות הנושא מדובר בפרק אופטימי ומחזק מזמין להאזין
-
סהר כהן הוא מסוג האנשים שנכנסים לחדר וכל החדר מואר. יש משהו בחיוך ובנינוחות שלו שממגנט אליו אנשים. התיאור הזה מקבל משמעות חזקה יותר כשמכירים את הסיפור חיים האישי של סהר. סיפור של נער מנהרייה שגדל בבית הרוס ואיבד את אמא שלו למחלת הסרטן . ילדות שבקלות היתה יכולה להשפיע על מסלול החיים של סהר ולקחת אותם למקום אחר מהמקום שהוא נמצא בו היוםעל המותג שיזם TIKI שמעתי די במקרה, תפס אותי הסלוגן של המותג – "מותג לאנשים טובים". היה משהו חצוף בסלוגן הזה שבלט מסלוגנים אחרים שבעיקר מדברים על המותג ולא על הקהל.מותג שנולד מתוך כאב וגעגוע לאמא ומאז ההקמה שלו עושה רק טוב.הפרק עם סהר מציף במחשבות על "דלתות מסתובבות" ועל הבני נוער שכל אחד ואחת מאיתנו היו ואיך הנעורים מעצבים את המשך החיים שלנו, לטוב ולרע.מזמין אתכם להכיר יחד איתי את סהר ואת המותג המופלא שהקים
-
הפרק השבוע מתמקד בחוויות ובמסע האישי של רון טרויאן, יוצר התוכן והיזם הצעיר שאותו אני מכיר מעל 10 שנים.
השיחה מתמקדת באיך ניתן להשתמש ברשתות החברתיות ובייצור תוכן להשפעה חיובית ולהגשמת חלומות אמיתיים.רון מדבר על הדרך שבה הוא הפך למשפיע בעולם הדיגיטלי, כיצד הוא מתמודד עם האתגרים והלחצים הכרוכים בכך, ומשתף איך הוא מנצל את הפלטפורמה שלו להשפעה טובה על אחרים.
רון מציג את עמדתו על ההבדל בין היותו יוצר תוכן להיותו איש עסקים, ומדבר על השפעתו כמוביל דעה בקרב הנוער וכמובן, על החשיבות של תוכן אותנטי וכיצד הוא הכוח שמוביל את הנכסים הדיגיטלים שלו קדימה.
מוזמנים להאזין לפרק מלא השראה >
-
הסיבה היחידה שאתם לא מכירים את נכסי הסושיאל של "כאן חינוכית" היא כי ככל הנראה אין לכם חיבור לאינטרנט.צוות הדיגיטל של החינוכית הביא את אחד מהמותגים הישראלים הכי מוכרים וותיקים למאה ה-21 וממשיך לשבור את הרשת פעם אחר פעם.
בפרק הזה של הפודקאסט "להניע נוער", אנחנו צוללים לעולמה המרתק של ניצן כמנהלת סושיאל. בפרק היא משתפת אותנו כיצד היא מתמודדת עם האתגרים וההזדמנויות של יצירת תכנים חינוכיים בעידן הדיגיטלי, היא מדברת על החשיבות של התאמת התוכן לצרכים המשתנים של ילדים ונוער בעולם המודרני, תוך שימת דגש על איכות, יצירתיות, והבנה של הדרכים שבהן הצעירים של היום צורכים ומתקשרים עם התוכן.
ואם חשבתם שהנוער חי רק בטיקטוק או ביוטיוב תחשבו שוב: ניצן מתארת את השימוש בוואטסאפ ככלי ליצירת תוכן אינטראקטיבי ומעורבות ישירה של הנוער והילדים בתהליך היצירה. כיצד השקת ערוצים בווטסאפ יכולה להביא את הילדים להשתתף ולהשפיע על התוכן, תוך שמירה על פרטיותם ובטיחותם. וכיצד השימוש בוואטסאפ מאפשר להם להביע את דעתם, לשלוח תגובות ואף להשתתף בפעילויות ומשימות שונות, פעולה שמהווה אתגר אמיתי בפלטפורמות אחרות.ניצן מעניקה הצצה כיצד היא עובדת ליצור תוכנים המדברים ברמה עמוקה עם הקהל הצעיר, תוך כדי עמידה בסטנדרטים גבוהים של איכות והוראה, ומסבירה איך היא מנצלת את הטכנולוגיה והפלטפורמות השונות להעברת מסרים חינוכיים חשובים, שיתפסו את העין והקשב גם ברשת המוצפת שלנו.
שימו אוזניות, הפעילו רמקולים ובואו לצלול איתנו לפרק שכולו שילוב בין נוסטלגיה מרגשת - לעתיד הצעירים והצעירות במדינה.
-
להניע נוער פרק 69 – פתאום כולם רוצים להיות חקלאים - לוטם פרסלר
מאז פרוץ המלחמה אנחנו עדים לגל התנדבות אדיר בחקלאות, בין אלפי המתנדבים והמתנדבות גם אחוז גבוה של בני ובנות נוער.אם לפני המלחמה לעסוק בחקלאות היה הדבר הכי רחוק מעולמם של בני נוער אז היום זה תחום שהפך לנחשק ומעניין. פתאום מושגים כמו "חלוציות" "עבודה עברית" לעבוד את האדמה" הפכו להיות טרנדים.אז האם זה באמת טרנד או זה משהו שמצביע על שינוי משמעותי בתפיסות של בני הנוער.האם נולד פה הדור הבא של החקלאים שיעבוד את הארץ?בפרק הזה של להניע נוער אנחנו נחשפים לעולמו של לוטם פרסלר - נער קיבוצניק שהגיע לשתף אותנו בחיים שלו מאז המלחמה ולתת הצצה לחייו
לוטם מתאר את השינויים הגדולים שחלו בחייו ובחיי הקיבוץ בעקבות המלחמה - כיצד הנוער הפך לכוח עבודה חקלאי חיוני ואיך הם מעצבים מחדש את תפקידם בחברה הקיבוצית. הוא גם מדבר על אהבתו לצילום ועיצוב, וכיצד הוא משלב את התחביבים הללו עם עבודתו החקלאית ויוצר חוויות ויזואליות מיוחדות.
מהו החלום של לוטם לעתיד? כיצד הוא רואה את עצמו ואת החקלאות בישראל של מחר? מוזמנים להאזין לפרק שכולו חיבור עמוק לאדמה, חדשנות ומחויבות לערכים של אהבת הארץ וציונות.
-
בפרק הזה של 'להניע נוער', אנו צוללים לעולמו הפרטי והמקצועי של רז ספני - אחד מיוצרי תוכן שהכי השפיעו ועיצבו דור שלם של ילדים ונוער בשלל פרויקטים שסחפו מאות אלפי צופים וצופות כמו חיים בחרטא, אמיגוס ובלאגן, הסאב הבא ועודרז מספר על תהליך ההתבגרות וההתפתחות שלו בעולם יצירת התוכן, מתחילת דרכו ועד להיום מול המצלמה ומאחורי המצלמההוא משתף בהשפעות על החיים של יוצרי התוכן , על קהל הנוער, ומדגיש את האתגרים וההזדמנויות הקיימים בעבודה עם קהל זה ועל המעבר לתפקיד הבמאי אחרי שנים של מול המצלמה
דרך השיחה, רז חושף את הדינמיקה המתמדת בעולם הדיגיטלי ואיך הוא מצליח להתאים את עצמו לשינויים תוך כדי שמירה על זהותו הייחודית. הפרק מספק הצצה למאחורי הקלעים של עולם יצירת התוכן ומעניק השראה לכל מי שמעוניין להבין יותר על התחום הזה.
מוזמנים להאזין לפרק שיוכח לכם שיוטיוב עדיין חי ובועט, גם אצל הצעירים
-
בפרק הזה של "להניע נוער", פגשתי את דניאל, נער מרתק שמשתתף בפרויקט נובה - יוזמה מיוחדת של משרדי החינוך, התפוצות והחוץ שהוקמה לאחר השביעי באוקטובר.
השיחה בנינו עסקה בהשפעת הרשתות החברתיות בכלל, והטיקטוק בפרט, על יצירת דעת קהל, במיוחד במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. דניאל מדבר על החשיבות של לשמור על יושרת האמת והחשיבה הביקורתית, גם כאשר מתמודדים עם תפיסות עולם מגוונות ולעיתים סותרות.
הוא מסביר כיצד התחבר לפרויקט נובה ומה הוא למד מן החוויות הללו - כולל הכרח בשיח אמיץ ומשמעותי, מעבר לתוכן הפטפטני והרדוד לפעמים שמאפיין לעיתים את המדיה החברתית. השיחה נעה בין הפרטי לכללי, ונוגעת בעקרונות חיוניים של דיבייט, דיפלומטיה והצגת האמת.
לטעמי זהו פרק שמספק תובנות עמוקות על תהליכי חשיבה של נוער בימינו, ומציע הצצה לעולמותיהם המורכבים והמרתקים. מומלץ בחום לכל מי שמעוניין להבין טוב יותר את דרכי ההבעה וההשפעה של הנוער בישראל ובעולם.
-
הכירו את רביד יובל -בת 17 ממודיעין, שמקדישה את זמנה כבר 3 שנים להתנדבות במד"א. רביד, עם תשוקה בוערת לעזור לאחרים, חולקת את סיפורה האישי, מסעה בעולם ההתנדבות והשינויים שהיא חוותה בחייה.
בפרק זה, אנחנו נחשף לכוח המשיכה המיוחד של מד"א עבור נוער מרחבי הארץ. רביד מתארת את האתגרים, המראות הקשים שהיא פוגשת, ובעיקר, את העוצמה הנפשית שנדרשת כדי להתמודד עם אותם מצבים - ועדיין לבחור להמשיך ולתת מעצמה לזולת.
בפרק אנחנו נחשפים גם לצד האנושי והאישי של התנדבות: הקשרים החמים שנרקמים, הסיפורים המרגשים שרביד שומעת, והסיפוק העצום שמגיע מלהיות חלק ממשהו גדול ממנה עצמה.
רביד מדברת גם על התמיכה הרבה שהיא מקבלת - תוך הארגון ובבית, ממשפחתה. היא מתארת איך ההתנדבות במד"א הפכה לחלק בלתי נפרד מחייה, ואיך מודיעין, עירה, הפכה לסמל לנתינה ועזרה הדדית, במיוחד בזמן מלחמה ומשבר.
השיחה עם רביד היא הזדמנות ייחודית להבין את הדינמיקה של עולם ההתנדבות, כוחה של נתינה והשפעתה העמוקה על חיי נערים ונערות בישראל.
מוזמנים.ות להאזין לפרק שכולו השראה ותקווה
-
רועי דהאן, יוצר תוכן וחוקר אוכל, החל מגיל צעיר לפתח את הסקרנות שבו ולחקור את העולמות השונים שמעניינים אותו - שיווק, בישול ותוכן - וכך גילה את התשוקה האמיתית שלו.
רועי, כמו המורה מטיקטוק דני בולר, מסביר מדוע חשוב להיות סקרן ולחקור את כל מה שמעניין אותנו, לא רק בשביל לצבור ידע - אלא בשביל התשוקה לגלות מה באמת מעניין אותנו.
דנו על הייחודיות הקיימת בעולמות האוכל ועל המגוון הרחב שבהם, על כיצד התקבל רועי לעבוד אצל השף מאיר אדוני, על החשיבות של התמדה וסבלנות והמניעה לא לחפש קיצורי דרך.
רועי גם שיתף על החשיבות של בניית קשרים וקהל, אשר דרכם ניתן לייצר השפעה, נתן טיפים לשמחה גם בתקופות קשות ודיבר על למה אנחנו - ולא אחרים - שולטים בחיינו.
אתם.ן מוזמנים.ות להאזין לפרק המעורר את כל החושים.
-
נח טאוב גולן הוא שחקן ופעיל חברתי בן 14 אשר יצא לי להכיר לא רק דרך המסך בסדרת הילדים "שקשוקה", אלא גם ב"נוער ישראל" – יזומה של דור חדש של אקטיביסטים עיתונאים, שעושים עיתונות מסוג אחר לגמרי, דרך הרשתות החברתיות.
בשיחה דיברנו על הפערים הקיימים בין בני הנוער, בין אלו שאכפת להם - לאלו שפחות מעניין אותם המצב המדיני.על למה, על אף התקופה המורכבת, דווקא כן צריך להשאר מעודכנים ולרכוש ידע ועל המציאות החדשה אליה הדור הצעיר גדל.
השווינו בין העיסוקים של הנוער של אז לזה של היום, על החיבור של הצעירים עם הטכנולוגיה ועל למה בעצם העולם הוא זה שיתאים את עצמו לפי הצרכים של בני ובנות הנוער.
הגענו למסקנה שצעירים אקטיביסטיים הוא מושג חדש שלא קל לכולם להתרגל אליו ולמרות שהם צעירים ויכולים להראות חסרי ניסיון, דווקא הרצון שלהם ללמוד מקנה להם המון מידע ושליטה עליו.
מוזמנים.ות להאזין לפרק שיגרום לכם לחשוב
-
כולם מכירים אותו בתור הרופא של הטיקטוק, אבל הוא בכלל לא סיים את לימודי הרפואה - הכירו את אלאור סעאת, משפיען רפואי, שבכלל חלם להיות שחקו והפך לסנסציה בטיקטוק.
ישבתי איתו לשיחה על קמפיין השבת החטופים שבו הוא משתתף, על הקונפליקט בין הפצת הסרטונים של ההוכחות לעולם לבין לחשוף את המראות שיכולים לצלק את הנפש של לא מעט צופים, צעירים בעיקר, ומדוע גם רופאים לא חסינים למראות הללו.
דיברנו על משפיענים מעולם הרפואה, על הקהל הגדול שיש להם, על הנוער שצמא לידע והפך את הטיקטוק למנוע החיפוש החדש ועל למה חשוב לדבר גם על דברים פחות מקובלים כמו מחלות מין.
מוזמנים.ות להאזין לפרק מפתיע
-
את מיקה הכרתי במפגש זום עם נציגי משפחות החטופים. מיקה בת 18 מקיבוץ בארי שיתפה באומץ ובעוצמה נדירה במה עבר עליה ועל המשפחה שלה באותה שבת איומה ב 7 באוקטובר. שבת שלאחריה החיים של מיקה השתנו לגמרי. אחיה, עמית, בן ה 16 נחטף לעזה והיא ומשפחתה הפכו לפליטים כשפונו לים המלח.היה לי חשוב שהסיפור של מיקה יישמע ויהדהד. היה לי חשוב שהעוצמות שלה יהדהדו. בזכות מיקה קיבלתי הצצה למה עובר על בני ובנות נוער מאז אותו יום נורא.
-
ווסים הוא נער ערבי ישראלי בן 20 שחי וגדל ביפו מאז שהוא זוכר את עצמו.לווסים יש חלומות כמו שיש לכל בן נוער אחר - לעשות תואר, לעבור לגור ביפן… בשיחה איתו ניסיתי להבין מה מניע את הנוער הערבי? ווסים סיפר על ההבדלים בין הדור הצעיר לדור הישן, בין יהודים לערבים, על למה אנחנו לא כאלה שונים ועל איך זה ללמוד בבית ספר מעורב.ווסים דיבר על המציאות הקשה אליה הוא גדל, על האלימות והפשע ברחובות שנתפסו כנורמה, על הגזענות והאפליה שהחברה הערבית חווה ביום יום ועל דרך ההתמודדות שלו.דיברנו על הכללות, ליברליות, דת מול חילוניות והעלנו לדיון חלק מהסוגיות הכי מדוברות השנה.מוזמנים.ות להאזין לדיון מרתק
- Visa fler
