Avsnitt
-
"הצוללת" עם הילה ויסברג: פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר מכון Rise Israel ויו"ר הבורסה לניירות ערך, חושש שאם נמשיך בנתיב הנוכחי - הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה. מה צריך לעשות? לשנות את השיטה שדרכה ממונים שרים בממשלה ולפתח מנגנונים שידאגו לכך שהממשלה תחשוב, תתכנן ותפעל לטווח ארוך. "אם אף אחד בממשלה לא דואג לכלכלה תחרותית, אז מי יממן לנו את כל הביטחון ורמת חיים שאנחנו מצפים שתגדל כל שנה?", הוא אומר. דיברנו גם על תקופת עבודתו לצד ראש הממשלה נתניהו ומדוע לא היה מחזיק במשרדו חודש כיום; מה הסיכוי שיסכים להתמנות לשר אוצר; ולמה בשנים האחרונות הכלכלה שיגשגה אבל: "בעצם שטנו בנהר לכיוון המפל". עיצוב פסקול: ניר לייסט.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
"הצוללת" עם הילה ויסברג: זוכרים את Don't של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, מתחילת המלחמה? ואולי אתם גם זוכרים את העמידה האיתנה לצדנו מצד ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק, שאמר בביקור בישראל, כמה ימים לאחר ה-7 באוקטובר, שיינתן "תמיכה בלתי־מוגבלת בישראל, אל מול פני הרשע". מה נשאר מכל זה? לא הרבה. התמיכה של העולם המערבי בישראל הולכת ומתפוגגת, ובבריטניה מאיימים אפילו באמברגו נשק. איך הגענו עד לכאן? ואיך אפשר לעשות "הסברה" לישראל בתנאים כל כך מאתגרים? דיברנו על כך עם כתב גלובס באירופה אסף אוני וכן עם אילון לוי, עד לאחרונה דובר במערך ההסברה הלאומי ומי שכיום מעורב במיזם הסברה אזרחי. דיברנו אתו על שתי פרשיות שבוודאי שמעתם עליהן: "פרשת הגבות", וגם - "פרשת ההשעיה" מתפקידו במערך ההסברה. עיצוב פסקול: ניר לייסט.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
"הצוללת" עם הילה ויסברג: הביטקוין כמעט הוספד בשנת 2022 אבל בחודשים האחרונים הוא עשה קאמבק וחצה לראשונה את המחיר של 70 אלף דולר ליחידה - שיא חדש. שאלות לגבי שוויו של ביטקוין ואם מדובר בבועה, מלוות אותו מיומו הראשון. אך באחרונה צפות ועולות שאלות דומות גם לגבי בינה מלאכותית (AI). הרי ראינו קבוצה קטנה של חברות טכנולוגיה, ובראשן יצרנית השבבים אנבידיה, שנסקה בשווקים מאז 2023 ובכך - אולי - יצרה בועה סביב הטכנולוגיה החדשה. ומה לגבי נדל"ן? האם הבועה שראינו בתחום זה בישראל בעבר כבר חלפה ועכשיו יש דווקא הזדמנויות בתחום? שיחה עם המומחה לבועות פיננסיות ומשברים כלכליים מאוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' חיים קידר לוי. עיצוב פסקול: ניר לייסט.
אם תרצו להיזכר בפרק הקודם שבו התארח פרופ' חיים קידר-לוי, תוכלו למצוא אותו כאן: https://omny.fm/shows/zsolelet/322d0688-5fd4-4449-8b8e-aeee00c2940aSee omnystudio.com/listener for privacy information.
-
"הצוללת" עם הילה ויסברג: אחד הפרקים הכי מואזנים אי פעם של הצוללת הוא פרק 200, שבו שוחחנו עם הפסיכולוג וזוכה פרס נובל לכלכלה, פרופ׳ דניאל כהנמן על: השקעות, בינה מלאכותית ואיך להיות מאושרים. כהנמן נפטר לפני כמה ימים בגיל 90 ולכן החלטנו לפרסם שוב את הפרק ששודר במקור בחודש יוני, 2022. בתקופה ההיא המלחמה שדיברנו עליה לא התרחשה בעזה אלא באוקראינה, ובכלל זו הייתה שיחה אופטימית למדי. עיצוב פסקול: אור שמיר.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
"הצוללת" עם הילה ויסברג: המיקום הגיאופוליטי של שתי מעצמות חשובות מאוד במזרח - סין והודו - הוא בעל השפעה ניכרת גם על ישראל, בוודאי לאור המלחמה בעזה. הודו קרובה למערב וגם לישראל, ואכן הפגינה תמיכה בישראל לאורך המלחמה. לעומתה, סין התקרבה דווקא אל מדינות עוינות כמו איראן ורוסיה. אך יש גם משותף לסין והודו ביחסיהן מול ישראל: שתיהן מחזיקות כאן בנמל באזור מפרץ חיפה. חברת אדאני ההודית מחזיקה בנמל חיפה ואילו חברה ממשלתית סינית מחזיקה בנמל המפרץ. ומבין כל הנמלים שהופרטו עד היום בישראל, נותר רק נמל ממשלתי אחד, וזהו נמל אשדוד. האם בתקופה זו יש ערך לקיומו של נמל ממשלתי? האם קיימת סכנה בכך שידיים זרות, ובמיוחד סיניות, מחזיקות בתשתיות הלאומיות של ישראל? ומדוע נמל אשדוד בכלל צועד לקראת הנפקה בבורסה? אורחים: יו"ר נמל אשדוד, שאול שניידר, כתב האוצר של גלובס אורן דורי וכתב הגיאופוליטיקה של גלובס, דין שמואל אלמס. עיצוב פסקול: ניר לייסט.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
"הצוללת" עם הילה ויסברג: מהפכת ה-AI צוברת תאוצה כל הזמן, אבל תעשיית הטק בישראל פיספסה את הרכבת. ככל הנראה, כבר לא תצא מכאן חברה מהפכנית ברמתה של OpenAI, וזאת בעוד שבצרפת דווקא כן צמחה מתחרה ראויה בשם Mistral-AI. הפספוס הזה הוא לא רק ברמת התעשייה, אלא גם ברמת המדינה. "מתנהל מרוץ חימוש עולמי מטורף סביב AI, וישראל בכלל לא במשחק", אומר ליעד אגמון, יזם סדרתי לשעבר וכיום שותף בקרן ההון סיכון אינסייט פרטנרס, שהשקיעה לאורך השנים בחברות ישראליות מצליחות ביותר כמו וויקס, וויז, מאנדיי, ג'ייפרוג ואחרות.
מדוע אנחנו לא במשחק? דיברנו על נושא זה וגם על שלל נושאים אחרים: מצב המדינה, מדוע ייאלץ להגר מכאן בשלב מסוים, מדוע הוא חווה תסכול במעמדו החדש כמשקיע, למה הוא עדיין פוחד לאבד רלוונטיות ואיך משמרים "רעב" להצלחה, גם כשיש כבר מיליונים רבים בחשבון הבנק. עיצוב פסקול: ניר לייסט.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
"הצוללת" עם הילה ויסברג: כבר עוד מעט 15 שנה שסין היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, אחרי ארה"ב. אבל סין לא מסתפקת בזה. היא רוצה להיות הכלכלה מספר אחת בעולם, והיא חותרת לכיוונה של המטרה הזו בכל הכוח. מהי האסטרטגיה? לשחק משחק כפול, שבו היא מקיימת קשרים הדוקים עם מדינות ערב ואף רוסיה מצד אחד, אך גם עם ארה"ב ואירופה, מצד שני. מדוע, אם כך, לא גינתה את חמאס אחרי מתקפת ה-7 באוקטובר? בדיוק בגלל אותה מטרה. אך על סין מעיבים גם איומים כלכליים, והיא אף עלולה לפלוש לטייוואן בשנים הקרובות. האם המערב יצליח לעצור את תוכניותיה? אורח: פרופ' אילן אלון, דיקן ביה"ס לכלכלה במכללה למינהל ומומחה לכלכלה בינלאומית וכלכלת סין. עיצוב פסקול: ניר לייסט.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
"הצוללת" עם הילה ויסברג: חמישה חודשים חלפו מאז שבת השחורה של ה-7 באוקטובר, אבל ד"ר כוכב אלקיים-לוי, מומחית לזכויות אדם ומשפט בינלאומי מהאוניברסיטה העברית, עדיין "נמצאת שם, בתופת", במילותיה. מאז פרוץ המלחמה, היא אוספת וצופה בתיעודים קשים שמנציחים את האלימות שביצעו חמאס בישראליות וישראליות, וכל אלה נשמרים במעין "ארכיון" שייסדה וקרוי: הנציבות האזרחית לחקר ותיעוד פשעי חמאס נגד נשים וילדים מה-7 באוקטובר. אלקיים-לוי גם שומעת ונוצרת את עדויותיהם של החטופות והחטופים שחזרו מן השבי. בפרק מיוחד של "הצוללת", היא מספרת על העצב והאכזבה העמוקים שחוותה אל מול התעלמות האו"ם מאירועי ה-7 באוקטובר; תחושה שהתחלפה השבוע בהקלה וגאווה כאשר האו"ם שיחרר סוף סוף דוח שמכיר בפשעי האלימות המינית שביצע חמאס בישראליות וישראלים. "זה בדיוק מה שנלחמנו עליו", היא אומרת. "יש תחושה שנעשה מעט צדק". עיצוב פסקול: ניר לייסט.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
״הצוללת״ עם הילה ויסברג: בפרק השבוע משרטטת ענת לוין, מנכ״לית בלקרוק ישראל, עולם שנשען על סדר כלכלי חדש. זהו עולם שבו האינפלציה והריבית נותרות גבוהות יחסית לעוד עשור לפחות, שבו השווקים תנודתיים מתמיד, ושבו תחרות בין-גושית בעולם משפיעה גם על האינפלציה וגם על הסקטורים והאזורים הגיאוגרפיים שיהיו כדאיים להשקעה בעתיד. וכן היא מתארת את הטרנדים הגדולים בעולם, שילוו אותנו עוד שנים קדימה. איך כל אלה קשורים בתיק ההשקעות שלכם? עיצוב פסקול: ניר לייסט.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
"הצוללת" עם הילה ויסברג: אל-ג'זירה הוא כיום ערוץ החדשות באנגלית הכי פופולארי בעולם, אחרי CNN ו-BBC. זה קרה בזכות מימון במיליארדים שמגיע מקטאר, מדינה שהיא אמנם קטנה מאוד בשטחה אבל עשירה בעתודות גז. ההתחלה הייתה ב-1996, עם הקמתו של ערוץ אל-ג'זירה בערבית וכעבור עשור הושק גם אל-ג'זירה באנגלית, שהפך לסנסציה עולמית. כיום צופים בערוץ רבים ממה שמכונה "האליטה הגלובאלית": Global Elite. מדובר באינטלקטואלים משכבות סוציו-אקונומיות גבוהות, ולכן הוא גם כל כך חשוב ומשפיע. בחודשים שמאז פרוץ המלחמה, קידם אל-ג'זירה אג'נדה פרו-חמאסית במובהק.
איך אפשר להסביר את ההצלחה של אל-ג'זירה ומדוע - למרות הפגיעה ההסברתית בנו - ישראל כנראה לא תסגור בקרוב את משרדי הערוץ בירושלים? אורחים: פרופ' טל סמואל-עזרן, חוקר תקשורת בינלאומית בבית הספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן; ומור שפירא, חוקרת במכון ממרי לחקר תקשורת במזרח התיכון ומרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן. עיצוב פסקול: ניר לייסט.See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
לפני כשנה, רכשה את הזיכיון בנמל חיפה חברה שהיא בבעלות המיליארדר ההודי, גאוטם אדאני. בכך ניתן האות לפתיחתה של תחרות באזור המפרץ, בין נמל חיפה ״ההודי״ לבין נמל ״סיני״ - נמל המפרץ - שמצוי בבעלות חברה ממשלתית סינית בשם SIPG. אחרי מלחמת ה-7 באוקטובר, הודו וסין גם תפסו עמדות גיאופוליטיות שונות ביחס לאזור שלנו. לצד זאת, יש להן גם שלל אינטרסים כלכליים, שקשורים בנמל.
כדי להבין טוב יותר את מארג הכוחות שהתהווה כאן, וכדי לשמוע על התוכניות לעתיד של נמל חיפה, אירחנו השבוע ב״הצוללת״ את יו"ר הנמל, ד"ר רון מלכא. עוד לפני כן, נשמע מכתב הגיאופוליטיקה של גלובס, דין שמואל אלמס ומכתב התחבורה והתשתיות אסף זגריזק על הרקע וההשלכות של התחרות בנמלים.מגישים: הילה ויסברג ואסף זגריזק. עיצוב פסקול: ניר לייסט.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
"הצוללת" עם הילה ויסברג: כמה עולה ביטחון? האם יש תג מחיר ליכולת של ישראל לתת יותר ביטחון לאזרחים שלה אחרי הטראומה של ה-7 באוקטובר? והאם תג מחיר כזה הוא בהכרח תקציב ביטחון גדול, ואם כן - אז בכמה גדול יותר? ומה יהיו ההשלכות של תקציב כזה על הכיס של כולנו? השבוע נשוחח על השאלות האלה עם כתב האוצר של גלובס, אורן דורי; וכן עם מנכ"ל האוצר וראש אגף תקציבים לשעבר, דוד ברודט, שגם עמד בראש ועדת ברודט לבחינת תקציב הביטחון ב-2007. עיצוב פסקול: ניר לייסט.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
"הצוללת" עם הילה ויסברג: אחרי ההפסד של דונלד טראמפ מול נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ב-2020, היה נדמה שבזה נחתמה אפיזודת טראמפ בפוליטיקה האמריקאית. אלא שטראמפ החליט להתמודד לכהונה שנייה לנשיאות והוא אפילו מוביל מול ביידן בסקרים. וכל זה, כשהוא מסובך עד מעל הראש בארבעה תיקים פליליים, כולל מעורבתו בהסתערות על גבעת הקיפטול, מה-6 בינואר 2021.
אם ועד שטראמפ יהיה שוב נשיא ארה"ב, יש גם הרבה שאלות לשאול: אילו מכשולים בכל זאת עומדים בדרכו של טראמפ לבית הלבן, למה אחוזי התמיכה בביידן נמוכים למדי למרות הצלחות מוכחות שהראה בכלכלה והאם יש סיכוי לטוויסט בעלילה? ננסה גם לחזות איך תיראה הגיאופוליטיקה בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט, תחת כהונה של טראפ בבית הלבן.
אורחים: ד"ר אלי קוק, ראש התוכנית ללימודי ארה״ב באוניברסיטת חיפה והיסטוריון של הקפיטליזם האמריקאי; ופרשן גלובס בוושינגטון, יואב קרני. עריכת סאונד: אור שמיר.See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
"הצוללת" עם הילה ויסברג: האם מדינת ישראל תמשיך להתקיים עוד 25 שנים מהיום ובכך תסגור "רבעון רביעי" לחייה? האם היא תתקיים גם עוד 100 שנים מהיום? כדי להבין אם ואיך ישראל תוכל לעשות זאת, שוחחנו השבוע עם היו"ר של תנועה אזרחית בשם "הרבעון הרביעי", ד"ר יואב הלר. הלר טוען ש: "מערכת החינוך מכינה חיילים למלחמת אזרחים, ולא למלחמה מול אויבינו" וכי: "הקיטוב החברתי הביא אותנו לבעיית ביטחון קיומי".
במקצועו, הלר הוא היסטוריון שהתמחה בחקר השואה וליתר דיוק – במקורות הרשע והטוב האנושי. דיברנו עמו על איך נכון לבנות את "היום שאחרי" בעזה; למה אסור לסיים את המלחמה כשיחיא סינוואר בשלטון; ואפילו על איך צומחים "אנשים טובים" במקומות הכי חשוכים. עריכת סאונד: אור שמיר.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
"הצוללת" עם הילה ויסברג: בפרק היום נחזור 50 שנים לאחור, לסיפור הטבח הנורא שאירע בקריית שמונה ב-11 באפריל 1974. זה היה אירוע חדירת המחבלים הראשון במדינת ישראל, והוא מקפל בתוכו נבואה מצמררת למה שהתרחש לפני שלושה חודשים, בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר.
נדבר על הקשר בין "אז" ל"היום" עם ליסה פרץ, עורכת התרבות של גלובס וכן תושבת העיר לשעבר. פרץ ביימה ויצרה סרט שבמוקדו הטבח בשם "הבית בקריית שמונה", יחד עם רובי אלמליח ואילנית באומן. הסרט משודר בימים אלה ב-HOT8.
נשמע גם מראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, שסבתו ודודתו נרצחו בטבח, על כך ש"ישראל לא למדה כלום במשך 50 שנה". הוא יספר גם על פינוי העיר ועל חוסר הוודאות שהתושבים שלו מצויים בה, כאשר אין להם מושג אם ומתי יוכלו לחזור לבתיהם. וכן נדבר עם כתב הנדל"ן של גלובס ותושב העוטף, יובל ניסני, על ההבדלים בין מפוני הדרום לצפון ועל כמה אלפי תושבים, שכבר החלו לחזור לבתיהם בעוטף עזה. עיצוב פסקול: אור שמיר.See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
"הצוללת" עם הילה ויסברג: במאי 2023 הודחה תאיר איפרגן מתפקיד מנכ"לית משרד העבודה, לטובת ישראל אוזן - משרת אמון של השר יואב בן צור מש"ס. זה קרה אחרי 17 שנים שבהן עבדה במגזר הציבורי וכיהנה בשלל תפקידים בכירים: מיועצת למנכ"ל משרד הכלכלה וסמנכ"לית משאבי אנוש במשרד ועד מנהלת המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית. לצדה ראינו בחודשים האחרונים שלל עזיבות והדחות של בכירים במשרדי ממשלה; לצד מתיחות גוברת והולכת בין הדרג המקצועי במשרד האוצר, לבין השר - בצלאל סמוטריץ'. בפרק היום נשמע מאיפרגן על הרגע שבו התבשרה שהיא הולכת הביתה; על הבעיה הכי בוערת בשוק העבודה הישראלי; ועל הקשר בין "אווירה של 'יסמנים בחדר", כפי שהיא מכנה אותה, לבין אירועי ה-7 באוקטובר. וכמובן נשאל: איפה הנשים סביב שולחנות של קבלת החלטות בישראל? עריכת סאונד: אור שמיר.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
איך ייראה "היום שאחרי" בעזה? מה צריך לעשות מול איראן והחותים, למה אין ברירה אלא להשאיר את קטאר כמתווכת בעסקת החטופים והאם ייכנס לפוליטיקה? ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, התארח באחרונה בוועידת ישראל לעסקים של גלובס ובשיחה עם סגן עורכת גלובס, דרור מרמור, הוא דיבר על נושאים אלה ועוד רבים. נשמע גם את הפרשנות של כתב הגיאופוליטיקה של גלובס, דין שמואל אלמס, על האינטרסים של השחקניות השונות במזרח-התיכון במלאת שלושה חודשים לפרוץ מלחמת ישראל-חמאס. עריכת סאונד: אור שמיר.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
"הצוללת" עם הילה ויסברג: אחרי טבח ה-7 באוקטובר, החלו הפגנות ענק כנגד ישראל בקמפוסים מסביב לעולם, ובמיוחד באוניברסיטאות בארה"ב. ההפגנות האלה לוו גם בתופעות של התנכלות כלפי סטודנטים יהודים ובאמירות אנטישמיות, עד כדי אפילו קריאות "השמדה ליהודים". גם אקדמאים ישראלים מסביב לעולם החלו לסבול מ"חרם שקט", שבו - למשל - מאמרים שכתבו אינם מתקבלים לפרסום בכתבי עת אקדמיים, ללא מתן הסבר מספק. וזכורות כמובן האמירות של שלוש נשיאות אוניברסיטאות העילית הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה (UPenn) ו-MIT בשימוע בקונגרס מלפני כחודש, שבו אמרו שקריאות להשמדת יהודים אינן בהכרח בגדר "בריונות".
לאור כל אלה נשאל: מה ההבדל בין השמעת ביקורת כלפי תפקודה של ישראל במלחמה לבין אנטישמיות; וכן: אילו אינטרסים כלכליים עומדים מאחורי הפגנות הענק כנגד ישראל, מצד אחד, ותשובותיהן המקוממות של הנשיאות בקונגרס, מצד שני.
אורחים: פרופ' רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון וכיום יו"ר ארגון Science Abroad; וברק סלע, סטודנט לתואר שני בבית הספר קנדי לממשל באוניברסיטאת הרווארד, ולשעבר מנהל מכון ראות לאסטרטגיה ומנהיגות. עריכת סאונד: אור שמיר.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
"הצוללת" עם הילה ויסברג: כולנו רוצים להאמין ש"יהיה טוב". אבל בעסקים, זו לא תמיד האסטרטגיה הנכונה. אז איך נכון לפעול היום, בתנאים כל כך קיצוניים של אי-ודאות? מהן הציפיות של מנהלים בכירים לגבי הכלכלה הישראלית ביום שאחרי המלחמה? והאם בנק ישראל ומשרד האוצר נותנים תחזיות שבהן משקל-חסר לעתיד כלכלי לא מזהיר?
בעוד בפרק מלפני שבועיים ניסינו להיות אופטימיים במיוחד לגבי "היום שאחרי", היום אנו מתבוננים על העתיד - ועל המלחמה - במבט מפוכח יותר. ננסה להבין, איך אפשר להישאר חיוביים - ועדיין להתכונן גם לאפשרויות פחות טובות.
אורח: שלי תשובה, שותף במוניטור-דלויט, פעילות הייעוץ האסטרטגי של הפירמה, וראש המגזר הפיננסי בדלויט ישראל. עיצוב פסקול: ניר לייסט.See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
"הצוללת" עם הילה ויסברג: עד לפני ה-7 באוקטובר, ערן אפרת (41) נשא עמו שני טייטלים עיקריים: יזם בתחום האנרגיה הירוקה, ואושיית טוויטר, עם כ-38 אלף עוקבים. אך עם פרוץ המלחמה, הוא התגייס ל"מילואים" מסוג אחר - גיוס תרומות מכל העולם עבור ציוד לחיילים. בתוך שבועות ספורים, הוא וצוותו הצליחו לגייס כ-40 מיליון דולר שקנו ציוד מיגון לחיילים, ובראשם עשרות אלפי לוחות קרמיים. דיברנו אתו על איך מרימים אופרציה כזו; הטריקים שבהם השתמש מול ספקים כדי לגייס אותם למשימה; למה התורמים רוצים לתרום למיגון, אך לא לנשק חם; ובמה צה"ל איכזב אותו. עיצוב פסקול: ניר לייסט.See omnystudio.com/listener for privacy information.
- Visa fler
