Avsnitt
-
מפלגת האופוזיציה הגדולה בטורקיה, ה-CHP, עברה טלטלה משמעותית כאשר בית המשפט החליט בחודש שעבר לבטל את תוצאות ועידת המפלגה שנערכה ב-2023, ובכך להדיח את המנהיג שנבחר אוזגור אוזל, ולהחזיר את מי שעמד בראשה קודם לכן. מהלך שאמור להיטיב עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בבחירות המתוכננות נכון לעכשיו ל-2028.
ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון המתמחה במדיניות החוץ של טורקיה העכשווית, וד"ר רמי דניאל, חוקר עמית במכון ומומחה לענייני טורקיה, מנתחים את המצב הפוליטי בטורקיה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס
-
בפרק הרביעי של "צו העם" מתארח עמיר מנחם, מייסד תנועת "חמש אצבעות" — שילוב ייחודי של תנועת נוער ובוגרים, ספורט תחרותי והכשרה לשירות משמעותי. עמיר ומנחת התוכנית עידית שפרן גיטלמן נכנסים לשאלות המורכבות שמאחורי תופעת ההכנות לצבא: מה באמת מכין את הנוער לשירות? האם המרדף אחרי יחידות היוקרה בא על חשבון כלל הצבא? והאם מוצדקת הביקורת על כך שההכנה לצבא מעמיקה פערים בין המרכז לפריפריה? לצד זה, דנים בשאלה מה מלחמת "חרבות ברזל" לימדה אותנו על סוגיית ההכנה לצה"ל.
-
Saknas det avsnitt?
-
שני היקומים המקבילים, אחד בשטח, השני בוושינגטון, טרם נפגשים. זה ידרוש, בין היתר, להרחיק את איראן מהזירה, אלא שנוכחות והשפעת משטר האיתוללות סביב חזבאללה רק הולכות ומתחזקות. אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, מציגה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את הנתיבים המשרתים את האינטרסים של ישראל ומציעה לשים לב לבקיעים מסוימים בתוך האוכלוסיה השיעית ביחס לחזבאללה.
-
ב-11 ביולי יתחיל גביע העולם בכדורגל ועד 19 ביולי, המשחקים יתפסו את הפוקוס של מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם, הרבה יותר מכל מלחמה בין ארה"ב וישראל ולאיראן. השנה, שלוש מדינות מאחרות את המשחקים - ארה"ב, קנדה ומקסיקו, אבל זהו כבר המונדיאל של טראמפ. מספר שיא של נבחרות יעלו למגרש, כולל נבחרות ערביות שהצליחו להעפיל, בניגוד לישראל, ויזכו להניף את דגלן בבמה הגדולה בעולם. שיחה על הגיאופוליטיקה שמאחורי המונדיאל, כמו גם הכלכלה והאינטרסים לאומיים, עם ד"ר תומר פדלון - חוקר עמית בתוכנית כלכלה וביטחון לאומי, ד"ר ירון שניידר, חוקר בתוכנית "איראן והציר השיעי", וד"ר ג'סי ויינברג - חוקר בתוכנית ארה"ב.
-
בפרק זה של משדרים [אקסטרה] ביטחון, מארחת ד"ר עידית שפרן גיטלמן את תא"ל (במיל') גיא חזות, ברקע ממצאי סקר דעת הקהל החדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שבוחן את תפיסת המציאות של הציבור הישראלי ביחס לכלל הגזרות, ובדגש על המערכה בצפון.
חזות מנתח את "מפל הציפיות" שנוצר בלבנון - הפער בין מה ששווק לציבור בסיום מבצע "חצי הצפון" לבין המציאות בשטח, ומסביר כיצד חיזבאללה ביצע "reverse engineering" וחזר לשיטות לחימה של ארגון גרילה. הפרק עוסק גם בליקויים שמצא חזות בתכנון המערכה מול לבנון, בשאלת רצועת הביטחון בדרום לבנון, בשחיקת המשמעת והערכים בצה"ל, ובפילוג הפוליטי החריף שבא לידי ביטוי גם בתפיסת הצבא
-
בבתי חולים, במוסדות חינוך, וגם במעברי גבול, משרדי ממשלה ואפילו בתוכניות של משטרת ישראל - מצלמות מתוצרת סין נמצאות בשימוש בכל מקום במדינה. מהן הסכנות הטמונות בשימוש זה, איך הן קשורות לאיראן, ומהן הסוגיות הפוליטיות והגיאופוליטיות שצריך לקחת בחשבון בהקשר הזה?
יובל לס, חוקרת מלגאית במרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון וחוקרת באונ' ת"א, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס
-
למרות הדיווחים הרבים, עוד אין בהירות לגבי תוכן מזכר ההבנות המתגבש בין ארה"ב לאיראן, שנועד להוביל לסוף המלחמה ולתחילה של שיחות על הסכם שבו התייחסות רצינית לסוגיית הגרעין. עם זאת, ניתן לנתח את העמדות של כל אחד מהצדדים, לבחון איפה ניתן לזהות סימני פשרה, ולשאול - האם ישראל עוד יכולה להשפיע על התהליך?
ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון וראש תוכנית המחקר "איראן והציר השיעי", וד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר בכיר וראש תוכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס
-
איך המדיניות של ארה"ב הושפעה מתפיסת האיום הרוסי לאורך העשורים האחרונים? מדוע הקרמלין ממשיך לטעון כי המערב סירב להקשיב לו?
בפרק ה-21 של "מגרש הרוסים", חוקר רוסיה במכון INSS גאורגי פורוסקון מארח את ד"ר ג׳סי וינברג, חוקר מדיניות החוץ של ארה"ב במכון. יחד הם סוקרים את התפתחות היחסים בין אמריקה, רוסיה (וגם אוקראינה) באופן שעוזר להבין כיצד הגענו למצב הנוכחי.
-
ביום שישי שב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לארה"ב אחרי ביקור בסין, שם פגש את הנשיא שי ג'ינפינג. בתום הפגישה, שני הצדדים הוציאו הצהרות, נשיא ארה"ב התראיין וגם מזכיר המדינה שלו מרקו רוביו, ומשם עלו הנושאים המרכזיים שהיו בלב האירוע: מעמד המעצמות זו מול זו, השקעות סיניות בארה"ב, טיוואן ואיראן.
גליה לביא, חוקרת וסגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, וד"ר ג׳סי ויינברג, רכז תוכנית המחקר "ישראל והמעצמות הגלובליות" במכון, מנתחים את המפגש בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.
-
לא פת"ח ולא חמאס" נהג לומר ראש הממשלה נתניהו כשנשאל אחרי 7.10 ובתחילת המלחמה בעזה על היום שאחרי. לא חמאסטן ולא פת"חסטן. בשיחה מפוקחת, מבוססת עובדות, נתונים ומחקרים על הזירה הפנים-פלסטינית, שואלים חוקרי המכון למחקרי ביטחון אם אכן אין הבדל מהותי בין פת"ח לחמאס. וגם: מה ניתן ללמוד מהבחירות המקומיות שנערכו באחרונה בגדה המערבית ובעזה, על המערכת הפוליטית הפלסטינית? האם גם בערבית ניתן לזהות את השיח המבטא דחייה גם של חמאס וגם של פת"ח? ומה הוא הכוח הפלסטיני הצומח בתקופה הנוכחית?
אורית פרלוב, חוקרת מגמות שיח בעולם הערבי, יוחנן צורף, חוקר בכיר במכון, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל תוכנית המחקר מסכסוך להסדרים במכון, בשיחה עם עיתונאית עמנואל אלבז-פלפס
-
המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן טרם הסתיים והפסקת האש עדיין בתוקף באופן רשמי. עם זאת, איראן ירתה לעבר איחוד האמירויות, שלמרות הכול לא הכריזה מלחמה על איראן. למעשה, אף אחת ממדינות המפרץ לא הכריזה מלחמה על איראן ואף לא הקפיאה את יחסיה הדיפלומטיים עמה, למרות מתקפות חוזרות.
ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תחום המפרץ במכון, מעריך בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את ההשלכות הראשונות של המלחמה באיראן על מדינות המפרץ השונות, על אסטרטגיית הביטחון שלהן, ועל מערכת היחסים של כל אחת מהן עם ארה"ב וישראל.
-
בפרק השלישי של הסדרה "צו העם", משוחחת המנחה עידית שפרן גיטלמן עם הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון צהר, על הקשר המתוח בין דת וצבא. השניים דנים בסערת הנשים בטנק והשירות המשותף, בחוזה מול תלמידי ישיבות ההסדר ובגיוס החרדים, וכן שואלים: האם נכון שדווקא הרב הצבאי יהיה הנואם הראשי בטקסי ההשבעה בצה"ל?
-
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן - שהשתחרר זה עתה משירות מילואים אליו יצא עם תחילת מבצע "שאגת הארי", וראש תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, ד"ר רז צימט, עם סיכום ביניים של המערכה הישראלית-אמריקנית באיראן. מה הושג ממטרות המלחמה - ובעיקר מה (עוד) לא? היכן אנו נמצאים כעת ומהן המשמעויות של ההתפתחויות האחרונות? ומה אפשר – וצריך - לעשות בהמשך?
-
כיצד התמודדו מדינות אירופה עם המבחן הגיאופוליטי שאליו נקלעו בדמות המלחמה האמריקנית-ישראלית באיראן, ומהן המסקנות שצריכים להסיק בישראל? ד"ר רֶמי דניאל, חוקר עמית במכון למחקרי ביטחון לאומי וראש תחום אירופה, בשיחה עם עיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.
לקריאת מאמר בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/europe-iran-war/
-
ארגון הטרור חזבאללה בנה את עצמו גם כארגון פיננסי מבוזר ומורכב שפועל לא רק בלבנון אלא גם במדינות אירופה, אפריקה ואמריקה לטינית. כיצד זה עובד ומה ניתן לעשות כדי להחליש את הפעילות הפיננסית של הארגון השיעי? אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, ונעם בינשטוק - כלכלן, דוקטורנט באוניברסיטה העברית ומלגאי ניובאוור במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.
לקריאה נוספת: https://www.inss.org.il/he/publication/hezbollah-finance/
-
בלוגרית ביוטי רוסייה עם כמות עוקבים שעולה על כל אוכלוסיית ישראל יצאה בפומבי נגד מדיניות הממשל הרוסי וחסימות האינטרנט. 35 מיליון צפו בפנייתה, דובר הנשיא נאלץ להגיב, תועמלן ראשי יצא נגדה, והעיתונות עוד מנסה להסביר את התופעה.
בפרק ה-20 של "מגרש הרוסים" חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי - ד"ר אלה איטקין, השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון - דנים ברוחות של שינוי פוליטי מפתיע, לא בהכרח לטובה, שפוקד את רוסיה בחודשים האחרונים.
-
ד"ר עו"ד תמי קנר, חוקרת בכירה במכון וראש תוכנית משפט וביטחון לאומי, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על שינויי העומק במדיניות הממשלה: מעבר מתפיסת "ניהול הסכסוך" עם הפלסטינים לאימוץ תכנית ה"הכרעה" שמקדם הימין האידיאולוגי בממשלה לשינוי המציאות בשטח.
-
בפרק השני של הסדרה "צו העם", משוחחת המנחה עידית שפרן גיטלמן עם הפרשן הצבאי של עיתון ״הארץ״ עמוס הראל. ביחד הם יבחנו כיצד השתנה החוזה בין הצבא לחברה הישראלית מהרגע שבו הסתערו מחבלי חמאס על יישובי עוטף עזה.
-
ביום שלישי, 14 באפריל 2026, צפויה להתקיים פגישה ראשונה בין שגרירי ישראל ולבנון בוושינגטון, יחד עם שגריר ארה"ב בביירות - תחילתו של משא ומתן ישיר בין שתי המדינות. רגע היסטורי - שכמוהו לא היה מאז שנות ה-80. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסבירה אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, מה צפוי כל צד לדרוש מהשני, כשבלב השיחות ניצב האתגר המרכזי: פירוק חיזבאללה מנשקו.
-
סבב השיחות הראשון בין ארה"ב לבין איראן, הסתיים ללא הסכם. ג'יי. די. ואנס, סגן נשיא ארה״ב המשמש כראש המשלחת האמריקנית למו״מ אמר בעת עזיבתו את פקיסטן כי איראן "בחרה לא להסכים לתנאים שלנו".
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שיתף כתבה על כלי שלכאורה עומד לרשותו וטרם עשה בו שימוש במערכה מול איראן: סגר ימי.
האם עדיין קיים סיכוי להסכם, והאם טראמפ יכול לחדש את האש בלי להסתבך יותר מדי מבית? ואיפה, בין התרחישים שעל השולחן, נמצא האינטרס הישראלי?
ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון וראש תוכנית המחקר "איראן והציר השיעי" וד"ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש תוכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס
- Visa fler
