Avsnitt
-
החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם באבולוציה של השיח בעזה עם תחילתו של השלב החדש במלחמת ״חרבות ברזל״: הכניסה לרפיח והמבצע בג׳באליה.
תחילה, נדון בכניסה הקרקעית לרפיח ובכיבוש מעבר הגבול עם מצרים: מהי הפרשנות שהעזתים נותנים למהלך הקרקעי של ישראל? כיצד הגיבו ל"שבירה המהירה" של תושבי מזרח רפיח? ומדוע לדעתם ישנן בעיות בסיקור המהלך?
בהמשך, נסקור את המצב בעזה ואת המחסור המורגש בדלק, בכסף ובמים נקיים לשתיים. נבין ונלמד אילו השלכות לוגיסטיות מייצרים אתגרים אלו על תנועת העקורים למחנות הפליטים ומדוע זה אינטרס ישראלי בראש ובראשונה לתת מענה לסוגיות אלו. בנוסף נבין מדוע למרות העובדה שארבעת גדודי חמאס נמצאים ברפיח, ההתנגדות המשמעותית ביותר והתמיכה הציבורית הגדולה ביותר לחמאס נמצאת דווקא במחנות המרכז.
לבסוף, ננסה להבין מדוע גם אחרי 220 ימי לחימה הציבור תומך בהתנגדות האלימה ואין לו שום כוונה (בשלב זה) להפעיל לחץ על חמאס שיביא לכניעה או לסיום המלחמה -
On the occasion of Israel’s 76th Independence Day, INSS researcher Adi Kantor discusses with Maj. Gen. (res.) Tamir Hayman, executive director of INSS and former chief of the IDF Intelligence Directorate, about the significance of “Israeli independence” in the shadow of the October 7th massacre and the Israel–Gaza war. Together they analyze the current situation in Gaza, particularly in Rafah and Jabaliya, and discuss the importance of establishing an alternative civilian authority in Gaza to replace Hamas and hopefully bring about a solid hostage deal and a safe return of Israeli citizens who have been displaced from their homes in the Gaza border communities. Furthermore, they address Hezbollah’s current strategy in the north and the danger of Israel’s paralysis in response to this threat and the ways to end it. They also discuss the lack of a viable solution for the tens of thousands of displaced Israelis who are eager to return home. Finally, they focus on the crucial need for a regional alliance in order to effectively counter Iran and the threat of the Shiite axis.
-
Saknas det avsnitt?
-
ראש המכון למחקיר ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן, סוקר בפודקאסט מיוחד את המצב הביטחוני של מדינת ישראל בגזרותיה השונות ערב יום העצמאות ה-76 של מדינת ישראל ושבעה חודשים לתוך מלחמת חרבות ברזל, ודן בסיכונים – אך גם בהזדמנויות, העומדים לפתחה של המדינה.
תחילה, יעסוק הימן בזירת הלחימה המרכזית – הזירה הפלסטינית. האם בתנאים הקיימים ובשיטות שבהן צה"ל פועל, ברקע כניסת הצבא לאזור רפיח והתגברות הלחימה בצפון הרצועה, אפשר להכריע את חמאס צבאית? כיצד אפשרית עסקת חטופים במצב הנוכחי? מהו למעשה "הניצחון המוחלט" והאם – וכיצד - ניתן להשיג אותו? וגם: האם זהו הזמן לקבוע אסטרטגיות חדשות לגבי הזירה הפלסטינית, והאם ניתן לייצר כעת את השינויים הנדרשים לכך בצד הפלסטיני?
בנוגע לזירה הצפונית, שבה מתרחשת לחימה בעצימויות משתנות מאז 8 באוקטובר, יעסוק הימן במתרחש בשטח ובשאלה הגדולה – איך ניתן לייצר פתרון לתושבי הצפון הנמצאים כבר שבעה חודשים מחוץ לבתיהם? עוד ידון הימן בהסלמה הצבאית המשמעותית ביותר שאירעה אי פעם מול איראן: כיצד, חודש בדיוק לאחר "ליל הכטב"מים" ב-14 באפריל, ניתן להגדיר את תוצאות ההסלמה? ומה אנחנו צריכים ללמוד ממנה לגבי ההתמודדות עם איראן כאויב שלנו?
לבסוף, יעסוק הימן בזירה הפנימית ויסקור את ההתפתחויות האחרונות שאירעו בתוך ישראל תוך כדי המלחמה. -
זיכרון השואה לאחר טבח ה-7 באוקטובר
79 שנים חלפו מאז נחתם הפרק הטראגי והכאוב ביותר בהיסטוריה היהודית בו נרצחו באכזריות חסרת תקדים שישה מיליון גברים, נשים, וילדים יהודים ברצח העם בעל הממדים התעשייתיים והמפלצתיים ביותר אותו ידעה האנושות - השואה. ההתמודדות עם נושא זיכרון השואה היא קשה מנשוא, בכל שנה. אך השנה, נדמה כי מסתמן קושי מיוחד ואף גדול פי כמה, לאחר הטבח האכזרי של יותר מ-1,200 גברים, נשים, ילדים וקשישים ישראלים ב-7 באוקטובר בידי מרצחי החמאס ועוזריהם - האסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי מאז השואה.
לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ד משוחחת החוקרת עדי קנטור עם קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל, ועם תא"ל (מיל') אודי דקל, חוקר בכיר במכון העומד בראש תוכניות הזירה הפלסטינית. יחד הם דנים בשאלות: כיצד נכון להתייחס לנושא זיכרון השואה היום - בצל טבח 7 באוקטובר? מדוע כל כך חשוב לראות ולהכיר בהבדלים בין האירועים ולהיות מודעים להשוואות מסוכנות? וכיצד מתמודדים יהודים ברחבי העולם נוכח עלייה כה מדאיגה ודרסטית באנטישמיות בעקבות המלחמה?
מגרש הרוסים – פרק 1 | החג הרוסי שאתם לא מכירים
התוכנית לחקר רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי משיקה פינה חדשה בפודקאסטרטגי, המעניקה הצצה למתרחש בתוככי האימפריה הרוסית.
והפעם – על 9 במאי, יום הניצחון על גרמניה הנאצית, המצוין ברוסיה ברוב פאר והדר. כיצד נחגג החג ברוסיה – ואילו שינויים חלו בו בעקבות המלחמה באוקראינה ואפילו בעקבות המלחמה בישראל? מדוע נקבע דווקא התאריך 9 במאי ולא יום קודם – כפי שנחגג במדינות אחרות בעולם? ומדוע בישראל, חרף עליית הענק מברית המועצות, לא לומדים כראוי על חלקם של יהודי ברית המועצות בניצחון מדינות הברית במלחמת העולם השנייה? וגם: על הקשר בין יום השואה, יום הזיכרון ויום הניצחון.
אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הפלסטינית - פרק 2 | האם קיימת הנהגה פלסטינית אחרת?
תא"ל אודי דקל, איש השב"כ לשעבר אריק ברבינג (האריס) ואטילה שומפלבי, מנערים את הקונספציה לגבי חמאס והרשות הפלסטינית ובוחנים: האם ישנה אפשרות להנהגה פלסטינית חדשה? מי ינהל את עזה? מה התפקיד של המדינות הערביות המתונות? עם מי ישראל חייבת לדבר? ואיך כל זה קשור לכיסוח הדשא?
קולות מאיראן – פרק 8 | כיצד הגיב הציבור האיראני לרוחות המלחמה שנשבו מישראל?
חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את החששות בקרב הציבור האיראני ממלחמה ישירה שעלולה הייתה להתפתח בין איראן לישראל בעקבות המתקפה האיראנית המשמעותית שאירעה בתגובה לחיסול הבכיר האיראני בדמשק.
איך הגיב הציבור האיראני לגל האיומים שנשמע מפי בכירי משטר האייתולות לאחר החיסול בדמשק? כיצד באה לידי ביטוי הפאניקה הציבורית ממלחמה רחבה? האם התגובה הישראלית המרוסנת יחסית למתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית הפתיעה את אזרחי איראן? וגם: כיצד גם כעת, מספר שבועות אחרי התקיפה האיראנית והתגובה הישראלית, האירוע משפיע על הכלכלה האיראנית? -
תא"ל אודי דקל, איש השב"כ לשעבר אריק ברבינג (האריס) ואטילה שומפלבי, מנערים את הקונספציה לגבי חמאס והרשות הפלסטינית ובוחנים: האם ישנה אפשרות להנהגה פלסטינית חדשה? מי ינהל את עזה? מה התפקיד של המדינות הערביות המתונות? עם מי ישראל חייבת לדבר? ואיך כל זה קשור לכיסוח הדשא?
-
חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את החששות בקרב הציבור האיראני ממלחמה ישירה שעלולה הייתה להתפתח בין איראן לישראל בעקבות המתקפה האיראנית המשמעותית שאירעה בתגובה לחיסול הבכיר האיראני בדמשק.
איך הגיב הציבור האיראני לגל האיומים שנשמע מפי בכירי משטר האייתולות לאחר החיסול בדמשק? כיצד באה לידי ביטוי הפאניקה הציבורית ממלחמה רחבה? האם התגובה הישראלית המרוסנת יחסית למתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית הפתיעה את אזרחי איראן? וגם: כיצד גם כעת, מספר שבועות אחרי התקיפה האיראנית והתגובה הישראלית, האירוע משפיע על הכלכלה האיראנית? -
התוכנית לחקר רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי משיקה פינה חדשה בפודקאסטרטגי, המעניקה הצצה למתרחש בתוככי האימפריה הרוסית.
והפעם – על 9 במאי, יום הניצחון על גרמניה הנאצית, המצוין ברוסיה ברוב פאר והדר. כיצד נחגג החג ברוסיה – ואילו שינויים חלו בו בעקבות המלחמה באוקראינה ואפילו בעקבות המלחמה בישראל? מדוע נקבע דווקא התאריך 9 במאי ולא יום קודם – כפי שנחגג במדינות אחרות בעולם? ומדוע בישראל, חרף עליית הענק מברית המועצות, לא לומדים כראוי על חלקם של יהודי ברית המועצות בניצחון מדינות הברית במלחמת העולם השנייה? וגם: על הקשר בין יום השואה, יום הזיכרון ויום הניצחון. -
בהשתתפותם שלהחוקרים הבכירים יורם חוקר שוייצר וארקדי מיל-מן
-
79 שנים חלפו מאז נחתם הפרק הטראגי והכאוב ביותר בהיסטוריה היהודית בו נרצחו באכזריות חסרת תקדים שישה מיליון גברים, נשים, וילדים יהודים ברצח העם בעל הממדים התעשייתיים והמפלצתיים ביותר אותו ידעה האנושות - השואה. ההתמודדות עם נושא זיכרון השואה היא קשה מנשוא, בכל שנה. אך השנה, נדמה כי מסתמן קושי מיוחד ואף גדול פי כמה, לאחר הטבח האכזרי של יותר מ-1,200 גברים, נשים, ילדים וקשישים ישראלים ב-7 באוקטובר בידי מרצחי החמאס ועוזריהם - האסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי מאז השואה.
לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ד משוחחת החוקרת עדי קנטור עם קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל, ועם תא"ל (מיל') אודי דקל, חוקר בכיר במכון העומד בראש תוכניות הזירה הפלסטינית. יחד הם דנים בשאלות: כיצד נכון להתייחס לנושא זיכרון השואה היום - בצל טבח 7 באוקטובר? מדוע כל כך חשוב לראות ולהכיר בהבדלים בין האירועים ולהיות מודעים להשוואות מסוכנות? וכיצד מתמודדים יהודים ברחבי העולם נוכח עלייה כה מדאיגה ודרסטית באנטישמיות בעקבות המלחמה? -
It has been 79 years since the darkest chapter in Jewish history, the Holocaust, in which 6 million Jewish men, women, and children perished in the largest and most monstrous genocide in human history. This year presents an even greater challenge in addressing Holocaust remembrance and the singularity of this tragedy, following the massacre of over 1,200 Israeli men, women, children, and elderly and the kidnapping of over 240 people on October 7, 2023, by Hamas terrorists and their accomplices.
On the occasion of Holocaust Remembrance Day in Israel, INSS researcher Adi Kantor sits down with Israel’s Special Envoy for Combatting Antisemitism Michal Cotler-Wunsh. Together they discuss how to address the issue of Holocaust memory in the shadow of the October 7 massacre. Where do these two tragic and traumatic historical events in Jewish history meet, and where do they differ? Why is it so important to see and acknowledge the differences between the events and to be aware of dangerous comparisons? And how do Jews around the world feel at a time of such an alarming rise in antisemitism after the events of October 7? -
דילמת רפיח: האם ישראל תוכל להכריע את חמאס במהלך הצבאי?
חוקרי המכון – הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר קובי מיכאל - מנתחים את הסוגיות השנויות במחלוקת שעומדות לפתחו של הקבינט, ובהן: המו"מ על ההצעה המצרית הכוללת את שחרור החטופים והתעקשות חמאס על הפסקת המלחמה, התועלת בפעולה צבאית ברפיח בתנאים שנוצרו אחרי יותר מחצי שנה של לחימה, ומעורבותה של מצרים ותרומתה האפשרית לפתרון הדילמה של פעולה ברפיח ומיטוט שלטון חמאס. וגם - האם ישראל יכולה לנצל את שיתוף הפעולה האזורי ואת המאפיינים האזוריים של המלחמה כדי לחתור להשלמת יעדיה ולייצר אלטרנטיבה לחמאס בסיוע בינלאומי?
גל ההפגנות האנטי-ישראליות בקמפוסים בארה״ב: תמונת מצב
חוקר המכון הבכיר שחר עילם בשיחה על ההתפתחות הוויראלית של ההפגנות האלימות בקמפוסים בארה״ב, ברקע המלחמה בעזה, על השורשים האנטישמיים של מחאה מסוג זה ועל הרקע הפוליטי להופעתה באמריקה. בין השאר, מתייחס עילם לשאלות הבאות: האם מדובר במחאה מאורגנת? מה הצפי להמשך התופעה? האם זו ״קריאת השכמה״ לשלטון בארה״ב לגבי תנועות אלימות שפוגעות בביטחון ברמה המקומית ואף ברמה הלאומית בשם חופש הבעת הדעה? ומה המענה לקריאת התיגר הזו על המוסדות והסדר בארה״ב?
פייקלנד – פרק 19 | האם טיקטוק נוצרה כדי להשמיד דמוקרטיות מערביות?
המאבק על המשך השפעתה של טיקטוק עלה לאחרונה מדרגה, לאחר שמחוקקים בארצות הברית החליטו לפעול כדי להוציא את האפליקציה הסינית הפופולרית משימוש. יותר ויותר ראיות מצביעות על הנזק הכבד שגורם השימוש בטיקטוק, ובקרב צעירים המצב מסוכן אף יותר, לנוכח העובדה כי יותר ויותר בני נוער וצעירים שואבים את החדשות שלהם דרך האפליקציה. ברק הרשקוביץ, לשעבר בכיר בטיק טוק ישראל, ורפאלה גויכמן, הכתבת לרשתות חברתיות של הארץ ודהמרקר, מנתחים בפרק החדש של "פייקלנד" מה עומד מאחורי מכונת ההשפעה הגדולה בעולם? מהו הנזק שנגרם לישראל וליהודים? ואיך עובד האלגוריתם שמנענע את הפילוג והשנאה בעולם? וגם: כיצד מתמודדת ישראל עם הסכנה?
הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. -
חוקר המכון הבכיר שחר עילם בשיחה על ההתפתחות הוויראלית של ההפגנות האלימות בקמפוסים בארה״ב, ברקע המלחמה בעזה, על השורשים האנטישמיים של מחאה מסוג זה ועל הרקע הפוליטי להופעתה באמריקה. בין השאר, מתייחס עילם לשאלות הבאות: האם מדובר במחאה מאורגנת? מה הצפי להמשך התופעה? האם זו ״קריאת השכמה״ לשלטון בארה״ב לגבי תנועות אלימות שפוגעות בביטחון ברמה המקומית ואף ברמה הלאומית בשם חופש הבעת הדעה? ומה המענה לקריאת התיגר הזו על המוסדות והסדר בארה״ב?
-
המאבק על המשך השפעתה של טיקטוק עלה לאחרונה מדרגה, לאחר שמחוקקים בארצות הברית החליטו לפעול כדי להוציא את האפליקציה הסינית הפופולרית משימוש. יותר ויותר ראיות מצביעות על הנזק הכבד שגורם השימוש בטיקטוק, ובקרב צעירים המצב מסוכן אף יותר, לנוכח העובדה כי יותר ויותר בני נוער וצעירים שואבים את החדשות שלהם דרך האפליקציה. ברק הרשקוביץ, לשעבר בכיר בטיק טוק ישראל, ורפאלה גויכמן, הכתבת לרשתות חברתיות של הארץ ודהמרקר, מנתחים בפרק החדש של "פייקלנד" מה עומד מאחורי מכונת ההשפעה הגדולה בעולם? מהו הנזק שנגרם לישראל וליהודים? ואיך עובד האלגוריתם שמנענע את הפילוג והשנאה בעולם? וגם: כיצד מתמודדת ישראל עם הסכנה?
הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. -
חוקרי המכון – הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר קובי מיכאל - מנתחים את הסוגיות השנויות במחלוקת שעומדות לפתחו של הקבינט, ובהן: המו"מ על ההצעה המצרית הכוללת את שחרור החטופים והתעקשות חמאס על הפסקת המלחמה, התועלת בפעולה צבאית ברפיח בתנאים שנוצרו אחרי יותר מחצי שנה של לחימה, ומעורבותה של מצרים ותרומתה האפשרית לפתרון הדילמה של פעולה ברפיח ומיטוט שלטון חמאס. וגם - האם ישראל יכולה לנצל את שיתוף הפעולה האזורי ואת המאפיינים האזוריים של המלחמה כדי לחתור להשלמת יעדיה ולייצר אלטרנטיבה לחמאס בסיוע בינלאומי?
-
התקיפה האיראנית והיום שאחריה: שיחה עם המומחים סימה שיין ואלדד שביט
חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט מנתחים את המתקפה הצבאית חסרת התקדים של איראן נגד ישראל, בתגובה על חיסול הגנרל האיראני סמוך לשגרירות איראן בדמשק, והשלכותיה: האם אירוע זה מבטא שינוי בפרדיגמה האיראנית מול ישראל ויוצר משוואה חדשה בעימות בין המדינות? כיצד הכינה איראן את הקרקע למתקפה, אילו יכולות היא הביאה לידי ביטוי, והאם הייתה במתקפה הפתעה כלשהי מבחינה צבאית? ומנגד - אילו צעדים נקט הממשל האמריקאי בניסיון למנוע הידרדרות למלחמה אזורית ואף להרתיע את איראן ממימוש כוונותיה? כיצד התארגנה הקואליציה של המדינות שלקחו חלק ביירוט המתקפה וכיצד מנסה הממשל האמריקני לנצל את ההצלחה כדי לקדם את מטרותיו המדיניות באזור? וגם - מהן המשמעויות של האירוע מבחינת היכולות שהביאה לידי ביטוי ישראל, יחסיה עם ארה״ב ושכנותיה, והשיקולים והאפשרויות בנוגע לתגובה על התקיפה ושיתוף הפעולה עם ארה״ב בהמשך המלחמה בעזה?
בין אסד לנסראללה, בין כספי חזבאללה לקפטגון הסורי: מבט לזירה הצפונית
חוקרות הזירה הצפונית במכון, ד"ר כרמית ולנסי וסא"ל (מיל') אורנה מזרחי, דנות בהתרחשויות האחרונות בזירה הצפונית, ברקע מלחמת חרבות ברזל והמתקפה האיראנית על ישראל.
בהתייחס לזירה הסורית, עוסק הפודקאסט בתפקיד שממלאת סוריה עבור הציר בהובלת איראן מתחיל המלחמה ועד כה, כמו גם בשיקולים שדוחקים באסד למנוע הסלמה והפיכה של החזית הסורית לחזית לחימה פעילה במלחמה.
בהתייחס לזירה הלבנונית דן הפודקאסט בשיקולים של חזבאללה שמנעו ממנו להגיב ישירות לחיסול הגנרל האיראני מהדוי, ובהשפעה של המצב בלבנון על השיקולים של נסראללה ועל יחסיו עם איראן.
וגם – על ההיבט הכלכלי בזירה הצפונית: כיצד חיסולו של חלפן הכספים שמייחסים בלבנון לישראל עשוי להשפיע על חזבאללה, ועל מה החיסול מלמד מבחינת הפעילות הכלכלית של הארגון? וכן - כיצד משטר אסד ממשיך ואף מגביר את קצב הייצור וההברחה של סם הקפטגון כמשאב כלכלי שעליו נסמך אסד מאז שלהי מלחמת האזרחים.
מעבר לרשת - חמאס בנקודת שבירה: האבולוציה של השיח בעזה ברבעון השני למלחמה
החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בהתפתחות השיח ברצועת עזה ברבעון השני של מלחמת ״חרבות ברזל״.
תחילה, נדון בשיח בעזה שעוסק באינדיקציות להיחלשות ארגון חמאס ברצועה ברמה הצבאית, האופרטיבית והאזרחית. נלמד על הקשר שבין שיח ביקורתי, ירידות מחירים והיעדר תופעת הביזות של הסיוע ההומניטארי וההשתלטויות של אנשי חמאס על משאיות הסיוע.
בממשך, נבין מדוע גם תושבי הגדה מצביעים על תופעה דומה של היחלשות ארגוני ההתנגדות מבחינה אופרטיבית וארגונית, כמו גם ברמת הניראות הציבורית, ונלמד למה הציבור מייחס את תהליך ההיחלשות.
לבסוף, נצביע על כמה תופעות טקטיות בעייתיות שיתכן ויהפכו לאסטרטגיות, שעליהם מדברים העזתים: התחלה של מגפות בצפון הרצועה, פתיחת עמודי גיוס כספים על מנת לברוח מעזה בדרום הרצועה והבעיה לרכוש מזון כשרוב האוכלוסיה אינה עובדת כבר 7 חודשים. -
בישראל אומנם לא מכחישים את הדרמה האקלימית העולמית, אולם יותר ויותר כוחות פועלים כדי לעכב את הריצה של ישראל קדימה בניסיון לסייע בפתרון המשבר. כסף, כוח והשפעה - הכול לגיטימי במלחמת התודעה על שינויי האקלים. גלית כהן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, ופרופ' יואב יאיר מרייכמן, בשיחה עם מגיש פייקלנד אטילה שומפלבי על המלחמה הסמויה הכי מורגשת בעולם.
הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. -
החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בהתפתחות השיח ברצועת עזה ברבעון השני של מלחמת ״חרבות ברזל״.
תחילה, נדון בשיח בעזה שעוסק באינדיקציות להיחלשות ארגון חמאס ברצועה ברמה הצבאית, האופרטיבית והאזרחית. נלמד על הקשר שבין שיח ביקורתי, ירידות מחירים והיעדר תופעת הביזות של הסיוע ההומניטארי וההשתלטויות של אנשי חמאס על משאיות הסיוע.
בהמשך, נבין מדוע גם תושבי הגדה מצביעים על תופעה דומה של היחלשות ארגוני ההתנגדות מבחינה אופרטיבית וארגונית, כמו גם ברמת הניראות הציבורית, ונלמד למה הציבור מייחס את תהליך ההיחלשות.
לבסוף, נצביע על כמה תופעות טקטיות בעייתיות שיתכן ויהפכו לאסטרטגיות, שעליהם מדברים העזתים: התחלה של מגפות בצפון הרצועה, פתיחת עמודי גיוס כספים על מנת לברוח מעזה בדרום הרצועה והבעיה לרכוש מזון כשרוב האוכלוסיה אינה עובדת כבר 7 חודשים. -
חוקרות הזירה הצפונית במכון, ד"ר כרמית ולנסי וסא"ל (מיל') אורנה מזרחי, דנות בהתרחשויות האחרונות בזירה הצפונית, ברקע מלחמת חרבות ברזל והמתקפה האיראנית על ישראל.
בהתייחס לזירה הסורית, עוסק הפודקאסט בתפקיד שממלאת סוריה עבור הציר בהובלת איראן מתחיל המלחמה ועד כה, כמו גם בשיקולים שדוחקים באסד למנוע הסלמה והפיכה של החזית הסורית לחזית לחימה פעילה במלחמה.
בהתייחס לזירה הלבנונית דן הפודקאסט בשיקולים של חזבאללה שמנעו ממנו להגיב ישירות לחיסול הגנרל האיראני מהדוי, ובהשפעה של המצב בלבנון על השיקולים של נסראללה ועל יחסיו עם איראן.
וגם – על ההיבט הכלכלי בזירה הצפונית: כיצד חיסולו של חלפן הכספים שמייחסים בלבנון לישראל עשוי להשפיע על חזבאללה, ועל מה החיסול מלמד מבחינת הפעילות הכלכלית של הארגון? וכן - כיצד משטר אסד ממשיך ואף מגביר את קצב הייצור וההברחה של סם הקפטגון כמשאב כלכלי שעליו נסמך אסד מאז שלהי מלחמת האזרחים. -
After Iran’s leadership repeatedly threatened to retaliate for the assassination of its senior officer in Damascus, their reaction indeed finally came. On the night of April 13, a total of 320 missiles and UAVs carrying 60 tons of explosives were fired for the first time from Iran toward Israel. Their objective was clear: to destroy numerous targets in Israel, including military facilities. Israel successfully managed to intercept and destroy 99% of the weapons fired, thanks in large part to its strong alliance and cooperation with the United States, France, Great Britain, Jordan, and Saudi Arabia. In today’s show, INSS researcher Adi Kantor sits down with Professor Chuck Freilich, a senior researcher at INSS, and Danny Citrinowicz, a research fellow in the Iran Program at INSS. Together they discuss the implications of this historic event on all fronts and actors. Will there be an Israeli response to Iran’s unprecedented attack? If so, what are the possible scenarios for such a response? What is the current position of the United States toward an Israeli response, and how will it affect US–Israeli relations? How are Iran’s proxies in the region expected to react? And what are the complications arising from the Israel–Hamas war?
-
חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט מנתחים את המתקפה הצבאית חסרת התקדים של איראן נגד ישראל, בתגובה על חיסול הגנרל האיראני סמוך לשגרירות איראן בדמשק, והשלכותיה: האם אירוע זה מבטא שינוי בפרדיגמה האיראנית מול ישראל ויוצר משוואה חדשה בעימות בין המדינות? כיצד הכינה איראן את הקרקע למתקפה, אילו יכולות היא הביאה לידי ביטוי, והאם הייתה במתקפה הפתעה כלשהי מבחינה צבאית? ומנגד - אילו צעדים נקט הממשל האמריקאי בניסיון למנוע הידרדרות למלחמה אזורית ואף להרתיע את איראן ממימוש כוונותיה? כיצד התארגנה הקואליציה של המדינות שלקחו חלק ביירוט המתקפה וכיצד מנסה הממשל האמריקני לנצל את ההצלחה כדי לקדם את מטרותיו המדיניות באזור? וגם - מהן המשמעויות של האירוע מבחינת היכולות שהביאה לידי ביטוי ישראל, יחסיה עם ארה״ב ושכנותיה, והשיקולים והאפשרויות בנוגע לתגובה על התקיפה ושיתוף הפעולה עם ארה״ב בהמשך המלחמה בעזה?
- Visa fler
