Avsnitt
-
בוקר קשה בתום הלילה הרביעי של מבצע "עם כלביא", מלחמת ישראל-איראן. שמונה אנשים נוספים נהרגו במתקפת טילים בליסטיים איראנים נוספת. כמה זמן זה יימשך? מה הם יעדי המלחמה בדיוק ומתי ניתן יהיה לדעת שאלה הושגו? מה זה אומר "להסיר את האיום הגרעיני של איראן" ולמה התכוון צחי הנגבי, ראש המל"ל, כשאמר שלא ניתן יהיה לעשות זאת רק באמצעות פעילות צבאית? וגם, למה מחכה טראמפ כדי להיכנס למערכה?
פרק זה של "משדרים ביטחון" מוקלט מרחוק, בהתאם להנחיות החירום של פיקוד העורף שלא מאפשרות להתכנס באולפן. סימה שיין, חוקרת בכירה במכון בתוכנית איראן והציר השיעי, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד וסגנית ראש המל"ל, יחד עם אלוף משנה במילואים אלדד שביט, חוקר בכיר, ראש תחום ארה"ב ולשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד, ועפר שלח, מנהל תוכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", עונים לשאלות של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, שמביאה גם את השאלות שעולות בשיחות שלכם במקלטים. -
רוסיה, איראן וארגוני הטרור מנסים כל הזמן לחדור לשיח הישראלי וגם לשדה הפוליטי, לערער את החברה ואת הדמוקרטיה בכלל. מדי פעם, יותר מדי פעמים, בהצלחה. לעיתים, גורמים מקומיים, ביודעין או בתמימות, ממשיכים את העבודה ומתרגמים את הקמפיינים הדיגיטליים למעשים במרחב הציבורי. לממשלה יש כמובן אחריות לפעול נגד האתגר האסטרטגי והמודיעיני שעלול לאיים גם על הבחירות שעתידות להתקיים במוקדם או במאוחר, אבל בהיעדר הבנה עמוקה של הדחיפות, על החברה האזרחית להגן על עצמה כבר עכשיו. בהקשר הזה, יש לחינוך, בבית ובמוסדות השונים, תפקיד חיוני.
בפרק זה של "משדרים ביטחון", סגן אלוף במילואים דודי סימן טוב, חוקר בכיר במכון העוסק בתחום התודעה, ועידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי, משוחחים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הדרך שבה ניתן להתמודד עם האיום. -
Saknas det avsnitt?
-
לרגל יציאת מזכר המכון "בין מרות, סמכות ואחריות: הצעה לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקיד שר הביטחון", התכנסו מחבר המזכר הח"כ לשעבר עפר שלח וראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, כדי לדון בשאלה: מדוע וכיצד יש לבצע שינויים במשרד הביטחון ובהגדרת תפקיד שר הביטחון?
מהן הבעיות במצב הקיים במשרד הביטחון ואיך הן באות לידי ביטוי בשטח? מה יכולים הדוברים לספר מניסיונם על הגורמים שהביאו אותם להמליץ על שינויים הכרחיים במשרד הביטחון? ואילו רפורמות יש לבצע על מנת לשנות את המצב?
לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/ministry-of-defense/ -
כמה מהישראלים סבורים שמבצע "מרכבות גדעון" מונע משיקולים פוליטיים? וכמה מאותם אנשים בכל זאת תומכים בלחימה? איך מסבירים את הנתון לפיו יותר מ-60% מהישראלים לא מתעניינים במצב ההומניטרי בעזה, אבל הולך וגדל מספר הישראלים שמוטרדים מבידוד בינלאומי?
בפרק זה של "משדרים ביטחון" מתארחת ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון ואחראית על תחום צבא וחברה. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, היא מסבירה אילו מגמות משתקפות מהסקרים שנעשים במכון באופן תדיר וקבוע לאורך כל המלחמה, ומדגישה: ההתנגדות למדיניות הממשלה בסוגיות ליבה אמנם חוצה מחנות פוליטיים, אך אין להסיק מכך על תוצאות הבחירות עתידיות. -
ירי הח'ותים לעבר ישראל הפך לשגרה. הם יורים, מיליוני ישראלים וישראליות יורדים למקלטים, הטיל לרוב מיורט, ואחרי יום יומיים כל זה חוזר על עצמו. "טפטוף" מסוכן שהפך להישג אסטרטגי של מיליציה שיעית שישראל לא הכירה די כשנאלצה להתמודד איתה. עד כמה הארגון תלוי באיראן ומקבל פקודות ישירות ממשטר האייתולות לפני שהוא מחליט לירות, איזה תפקיד משחקת האידאולוגיה בפעולותיו ומדוע לא מחסלים את העומד בראשו?
דני (דניס) סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, עונה לכל השאלות של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הארגון שמאוד מציק ואף מזיק יותר ממה שנדמה, ולא נראה שניתן יהיה להיפטר ממנו בזמן הקרוב. -
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח העזתי בתוך הרצועה בעקבות שלושה אירועים מרכזיים שהתרחשו השבוע בעזה: חלוקת הסיוע החדשה בדרום הרצועה, הביזה של מחסני הקמח של חמאס ע״י הציבור במרכז וצפון הרצועה, ״וטיהור הצפון״ - 100 בניינים ב-48 שעות - השטחת קו הרקיע של העיר עזה כאשר עשרות משפחות נותרו ברחובות. שלושת מקרי הבוחן הללו מאפשרים לנו ללמוד על מצבה של חמאס ומדוע העזתים מכריזים על תבוסה, ובנוסף מראים כיצד נראית עזה כשמחסום הפחד נפרץ.
בחלק הראשון סוקרת פרלוב את השיח הציבורי והחמאסי סביב נקודות חלוקת האוכל החדשות. מדוע הציבור מעדיף לקחת אוכל מהאמריקאים ולא מחמאס ומה חמאס עושה כדי לסכל את ניסיונות חיסולה? האם הצלחת הפרויקט בסכנה או שישראל תצליח הפעם לחתוך את צינור החמצן של חמאס? כמו כן נכיר דמות חדשה, יאסר אבו שהאב, ונלמד על תפקידה בגיבוש הסדר חדש בדרום הרצועה.
בחלק השני דנה פרלוב בתופעת הביזה במרכז ובצפון הרצועה. נבין כיצד התהפכו היוצרות: אם עד כה חמאס בזז את משאיות הסיוע כעת הציבור העזתי בוזז את מחסני חמאס, ונבין האם זה נתפס כבגידה או לאו.
בחלק השלישי מנסה פרלוב להבין מה עומד בבסיס המגמה החדשה בעיר עזה, כאשר חיה״א שיטח בסוף השבוע למעלה מ-100 בניינים ב-48 שעות, אירוע שמכונה ברשת ״טיהור הצפון״ והכנה לגירוש מאות אלפי עזתים לדרום הרצועה. האם המהלך הזה יצליח? האם העזתים יסכימו לעבור דרומה? והאם החיבור בין חמאס לאוכלוסייה ינותק באופן סופי ? -
מצבה ומעמדה בעולם של מדינת ישראל משתנה, ברקע הביקורת החריפה של ממשלות אירופה על ממשלת ישראל וניהול המלחמה בעזה. כך לדוגמא, הולנד, בעלת ברית של ישראל, יוזמת בחינה מחדש של הסכם האסוציאציה, החיוני לכלכלה הישראלית ונשיא צרפת וראש הממשלה מחליפים מהלומות למרות היחסים ההיסטוריים בין מדינותיהם.
מה ההשלכות של התרחקות בין ישראל למדינות אירופה ולאיחוד האירופי בפרט? כיצד מערכת היחסים המשתנה גם עם ארה"ב משפיעה על שאר הדינמיקות הבינלאומיות והאם אירופה באמת מוכנה לוותר על הקשרים שלה עם ישראל? עו"ד אל"מ פנינה שרביט ברוך, מנהלת תוכנית המחקר "ישראל בזירה הגלובלית", וד"ר רמי דניאל, רכז תוכנית אירופה במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על היחסים המסובכים - והאם עוד ניתן לתקן. -
פרק חדש של משדרים [אקסטרה] ביטחון – רצועה שבועית נוספת למיטיבי לכת. בתוכנית זו תדון חוקרת טורקיה והכורדים במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, עם חוקר המכון ירון שניידר על סיפורם של הכורדים ומאבקם לעצמאות במזרח התיכון: ממקורותיו והתיישבותו באזור של העם הכורדי - הגדול ביותר שאין לו מדינה עצמאית כיום, המאבק הכורדי ארוך השנים לעצמאות והסיבות לכשלונו, הפנייה לפעילות טרור והמעורבות במלחמות נגד מדינות וארגוני טרור שניסו להשתלט על השטחים שבהם הוא יושב, לצד ההצלחה להשיג הכרה בינ״ל, דרך קשרים חובקי עולם, במיוחד עם ארה״ב, ולהפיכה לשחקן משפיע בזירת המזרח התיכון. עוד נדבר על קשרי הנפט, הלחימה בדאע״ש בסוריה שהביאה לידי ביטוי את שילובן של לוחמות כורדיות נועזות בחזית, ולבסוף גם על הזיקה לישראל והשינויים שחלו בנושא זה לאורך השנים: מאז ברית הפריפריה של בן גוריון, הקשרים עם המוסד בצפון עיראק והצהרת המנהיג הצבאי של הכורדים בסוריה על השאיפה לשיתוף פעולה עם ישראל.
-
תכנית חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה יוצאת לדרך באמצעות חברות פרטיות, ואמורה למנוע מחמאס לשים יד על המוצרים. מנכ"ל קרן הסיוע, ג'ייק ווד, התפטר בטענה כי "לא ניתן ליישם את התוכנית תוך עמידה בעקרונות ההומניטריים של אנושיות, ניטרליות והוגנות". כמוהו, גורמים בינלאומיים וגם ישראלים רבים מזהירים לא רק כי התוכנית הזאת לא תוכיח את עצמה מבחינת יעילות, אלא גם אינה עומדת בדרישות הדין הבינלאומי.
אז איך זה אמור לעבוד בדיוק? מה הקשר בין התוכנית לבין מבצע "מרכבות גדעון" ואיך כל זה קשור לכיבוש כל שטחי הרצועה המתוכנן על ידי ממשלת ישראל? בפרק זה של "משדרים ביטחון", ד"ר תמי קנר, מנהלת תחום משפט וביטחון לאומי במכון, מתארת לעיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את כל מה שידוע על התוכנית השנויה במחלוקת, מסבירה את המגבלות שלה וגם את המשמעויות שלה בפועל, המשליכות על החברה הישראלית כולה. -
השבוע אנו מציינים 600 יום למלחמת חרבות ברזל, אשר נפתחה במתקפת הטרור של חמאס ב-7.10.23. 58 חטופים עוד בשבי חמאס בעזה, בהם 25 שנקבע מותם. 20 חיים בוודאות לפי ראש הממשלה נתניהו. לפני כעשרה ימים, הלחימה אף עלתה שלב עם פתיחת מבצע "מרכבות גדעון".
איך כל זה נראה בשטח? מה באמת נותר מחמאס בשלב הזה ומה היחס אליו מצד האוכלוסייה האזרחית בעזה? האם יש סיכוי שחמאס ייכנע כפי שדורשת הממשלה? וגם, אילו אופציות מוחשיות נמצאות עכשיו על השולחן כדי לסיים את המלחמה ולנצח את חמאס?
אורית פרלוב, חוקרת מגמות ושיח ברשת במדינות ערביות במכון, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים' במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על החלופות הקיימות לניהול המלחמה ויציאה ממנה, ועל המחירים שלהן. -
איך יתכן שפוטין - האיש שבנה את תדמיתו על מאבק בלתי מתפשר בטרור - מודה בגלוי לחמאס לעיני מי שחזר מהשבי בעזה? באילו תנאים ארגון טרור יכול להפוך להיות 'שותף מכובד' במוסקבה?
הפעם במשדרים [אקסטרה] ביטחון, פרק נוסף של 'מגרש הרוסים' - על תפיסת הטרור ברוסיה המודרנית. -
עד לא מזמן, "מכסים" הייתה מילה השגורה בעיקר בפיהם של אנשי מקצוע - יבואנים, כלכלנים, עובדי מכס - אבל מאז שהמדיניות הכלכלית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נכנסה להילוך מהיר, פתאום כולנו מתעסקים בכך, שכן מדובר בסוגיה שלא יורדת מסדר היום, וחשוב יותר - נוגעת לנו ישירות לכיס.
בדיוק בגלל זה הזמנו לפודקאסט את ד"ר תומר פדלון, חוקר עמית בתוכנית לכלכלה וביטחון לאומי במכון ובמרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מסביר פדלון את ההתפתחויות האחרונות בתחום הטלת המכסים ובמלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, ומבהיר איך הסערה הנוכחית משפיעה על ישראל, ואיך ירושלים יכולה לתמרן בתוך הזירה הכלכלית העולמית. -
בערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטר, טראמפ החליף את הערכים בדילים עסקיים כמרכיב מוביל במדיניות החוץ של ארה"ב. כפועל יוצא, מוקד האינטרסים במזה"ת זז ממקומו המסורתי. את הדברים חובה יהיה לבחון בטווח הבינוני-ארוך, אבל כבר עכשיו ניתן לזהות את האתגרים - ולא פחות חשוב - את ההזדמנויות, שעומדים בפני ישראל במציאות החדשה שיוצר נשיא ארה"ב.
בפרק החמישי של הפודקאסט "משדרים ביטחון", אלוף משנה במילואים אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון, והדס לורבר, מנהלת פרויקט ישראל-ארה"ב, משוחחים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס ומציעים שורה של מסקנות מעניינות לביקור של טראמפ במדינות המפרץ. -
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חוזר על הרצון שלו להגיע להסכם מדיני עם איראן, באמצעות השיחות המתנהלות בין ממשלו לבין משטר הרפובליקה האסלאמית. הוא מזכיר את האופציה הצבאית, "האלימה", אבל מעדיף להימנע ממנה, "בניגוד לאחרים" הוא אומר. את האחרים האלה ניתן ללא ספק למצוא בקרב חברי ממשלת ישראל. אבל האם ישראל יכולה לתקוף בלי ארה"ב? האם היא יכולה שלא לתקוף בכלל ומה חלון הזמן הקריטי שחייבים לקחת בחשבון במכלול השיקולים?
בפרק הרביעי של הפודקאסט "משדרים ביטחון", אלוף (מיל') תמיר היימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, וד"ר רז צימט, מנהל תכנית המחקר "איראן והציר השיעי" במכון, מדברים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על האופציות שנותרו על השולחנות האיראני, האמריקאי והישראלי. -
הפרק הראשון של משדרים [אקסטרה] ביטחון – רצועה שבועית נוספת למיטיבי לכת, על אירועים ותהליכים הנמצאים במוקד תחומי המחקר של המכון, ולא תמיד מגיעים לכותרות הראשיות. והפעם: חוקר המכון ירון שניידר מראיין את חוקרת המכון ולשעבר שגרירת ישראל במצרים, אמירה אורון, על האחים המוסלמים והחזית הערבית נגדם, הקשר לחמאס, אל-ג׳זירה ומתקפת ה-7/10.
מה מסביר את התחזקותם והשפעתם המתרחבת של האחים המוסלמים במהלך העשורים האחרונים, ממצרים למדינות ערביות נוספות? כיצד התפתח המאבק של משטרים ערביים אזרחיים ב״איום האחים המוסלמים״ על פני העשור האחרון, והאם התחזיות שנשמעו בתחילת ״האביב הערבי״ על ״חורף אסלאמי״ היו מוקדמות מדי? כיצד המשטר המצרי רותם את מוסד הדת האסלאמי הכפוף לו למאבק באחים המוסלמים, והאם הוא משדר מסרים מתונים יותר? אילו צעדים נוקטות מדינות ערביות נוספות - סעודיה, המפרציות, מדינות צפון אפריקה, ובאחרונה גם ירדן, כדי להחליש את כוחם של האחים המוסלמים בתחומיהן? כיצד התחזקות המגמה הזו קשורה לפעילות של חמאס ומתקפת ה-7/10 וכן לרשת אל-ג׳זירה, קטר ותורכיה? ומה הלקחים שיכולה ישראל להפיק מתהליכים אלה, בנוגע ליחסיה עם העולם הערבי בעקבות -
ביקורו הרשמי הראשון של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, דווקא במפרץ הערבי מסמן את ערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות כמדינות מרכזיות במפה העולמית כולה. סעודיה מקבעת את מעמדה כמעצמה הערבית החזקה; קטר מבססת את התלות של ארה"ב בה ולא רק להיפך ואיחוד האמירויות, שכבר חתומה על הסכמי אברהם עם ישראל, מעוניינת מאוד בהגדלת העסקים בדולרים ובשיתופי פעולה עם התעשיות הביטחוניות של אמריקה של טראמפ.
בשיחה עם ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון, מנסה העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס להבין את הרגע ההיסטורי של ימים אלה, לא מהצד של טראמפ וארה"ב אלא מהזווית של מדינות המפרץ - מה האינטרס של כל אחת מהן? איפה טמון הכוח של כל אחת מהן – ומהן המשמעויות לישראל? -
"ככל שנמשיך לפעול שם, הסיכוי שנגיע לחיכוך אלים עם קבוצות חמושות מקומיות, עם אוכלוסיה מקומית, עם כוחות המשטר ואולי אפילו עם טורקיה - הולך וגדל. צריך לזהות את הנקודה הזאת, כדי שלא תהיה בלתי הפיכה".
ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תחום סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם עמנואל אלבז-פלפס על המשמעויות, ההשלכות והסיכונים של ההתערבות הצבאית, הפומבית המוצהרת, של ישראל בסוריה החדשה של א-שרע, שהפכה למגרש משחק אחר לגמרי מבחינת יחסי כוחות בינלאומיים. -
"בסוף אנחנו נגיע לנקודה שבה ישראל תהיה כובשת בעזה... הרוב המכריע של הישראלים חושב בצדק שזה יהיה רע מאוד למדינת ישראל, והנורא בעיניי הוא שאנשים שחושבים ככה, הולכים ומציגים תוכניות שיביאו לכך".
בפרק הראשון של "משדרים ביטחון", פודקאסט המכון בגרסתו המחודשת, מדבר הח"כ לשעבר עפר שלח, מנהל תוכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל" במכון, עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על המהלכים של צה"ל ברצועה – אלה שהיו ואלה שעתידים לבוא, המשמעות שבנוכחות צבאית ממושכת בעזה, וההשלכות על צה"ל ועל החברה הישראלית. -
"חבר מביא חבר" במטה הכללי?
חוקרי המכון ד"ר תא"ל (במיל') אריאל היימן ופרופ' קובי מיכאל בוחנים את המינויים השכיחים של יוצאי חטיבת הצנחנים וסיירת מטכ״ל לתפקידים במטה הכללי של צה״ל, והשלכותיו האפשריות של דמיון זה בצמרת הצבא (״הטיית הדמיון״), במישור ההתנהגותי ובמישור הקוגניטיבי.
מהי ״הטיית הדמיון״ בצבא ובכלל? מהן הבעיות הנובעות מהיעדר גיוון אנושי בצמרת צה״ל? האם יש לכך קשר למחדל ה-7/10? וכן, אילו צעדים עשויים לצמצם את ההטייה?
ישראל בעקבות מכסי טראמפ והתקציב החדש: תמונת מצב ותחזית כלכלית בצל המשך המלחמה
בעקבות תכנית העלאת המכסים של הנשיא טראמפ, ואישור תקציב המדינה בכנסת, חוקר המכון פרופ' אסטבן קלור מנתח את המשמעויות בטווח הנראה לעין:
כיצד צפוי להשפיע השינוי הדרמטי במכסים שמטילה ארה״ב על ישראל, על מצב השווקים בישראל ועל כלכלת ישראל בכלל? מה המגמות המרכזיות המסתמנות בתחום הגירעון והמצב הכלכלי בכלל, אחרי אישור תקציב המדינה המוגדל בכנסת? אילו מהלכים יכולים להפחית את הסיכון בהורדה נוספת של דירוג האשראי של ישראל? וגם - הנטל הכלכלי של המשך המלחמה בעזה.
קולות מאיראן – פרק 16: התפכחות? הביקורת של הפרשנים האיראניים
חוקר המכון בני סבטי מספר על חשבון הנפש שערכו מספר הוגי דעות ופרשנים איראניים, שהחלו מבקרים את מהלכי המשטר - הן בתוך איראן בתחומי חברה וכלכלה והן במדיניות החוץ, בפרט בתחום הפעילות האזורית של המשטר האיראני וההתנגדות שלו לקיום קשרים תקניים עם העולם המערבי.
דרקון במדבר - פרק 8 ואחרון | המעורבות והאסטרטגיה של סין במזה"ת והמשמעויות לישראל
בפרק השמיני והאחרון של סדרת הפודקאסטים 'דרקון במדבר' נארח את תא"ל (מיל) אסף אוריון, ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין ב-INSS, ואת סגניתו, גב' גליה לביא. נסכם את האתגרים וההזדמנויות שמציבה המעורבות הסינית במזרח התיכון בפני ישראל; נציג את השינויים במעמדה של סין במזה"ת אחרי 7 באוקטובר 2023; נבחן את ההזדמנויות והסיכונים לישראל; וננסה לגבש המלצות למדיניות ישראלית אפשרית בעתיד. -
בפרק השמיני והאחרון של סדרת הפודקאסטים 'דרקון במדבר' נארח את תא"ל (מיל) אסף אוריון, ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין ב-INSS, ואת סגניתו, גב' גליה לביא. נסכם את האתגרים וההזדמנויות שמציבה המעורבות הסינית במזרח התיכון בפני ישראל; נציג את השינויים במעמדה של סין במזה"ת אחרי 7 באוקטובר 2023; נבחן את ההזדמנויות והסיכונים לישראל; וננסה לגבש המלצות למדיניות ישראלית אפשרית בעתיד.
- Visa fler
