Avsnitt
-
בפרק זה נחרוג מעט מהגבולות של התנ"ך עצמו ונעסוק בתקופה מרתקת לא פחות אשר היתה לה השפעה דרמטית על היהודת, השפעה אשר עוצמתה ניכרת עד ימינו אנו.
נבחן את תקופת בית שני – תקופה סוערת של רעיונות דתיים חדשים, חיפוש אחר משיח ותפיסות אפוקליפטיות.
מה היו הכיתות השונות שצמחו בתקופה זאת ומה גרם למאבקים הפנימיים בין מחזיקי התפיסות השונות?
באותה תקופה ככל הנראה הסתובב באזור גם מי שלעתיד נכיר כישו מנצרת. קודם כל - האם מדובר בדמות היסטורית? האם ישו היה יהודי? כיצד נוצרו הגרסאות השונות אודות דמותו של ישו ומהי משמעות צליבתו? איך הצליחה הנצרות להיווצר מתוך היהדות ולבסוף להשתלט על העולם הרומי? מהו הקשר בין המשיחיות היהודית של תקופת בית שני לבין הדמות ההיסטורית (או לא…) של ישו והאם אפשר לשחזר את חייו ומורשתו על פי מקורות עתיקים?
בפרק זה מתארחת פרופ' מיכל בר אשר סיגל, חוקרת תלמוד במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, לשיחה מרתקת על השורשים ההיסטוריים של הנצרות, על המורשת היהודית של תקופת בית שני, על הדרך בה הנצרות הפכה לדת המרכזית בעולם ומה מקומה של היהדות של מתקופת בית שני בסיפור הכולל.
האזנה נעימה,
יותם. -
הטאבו סביב החזיר במסורת היהודית והמוסלמית הוא עתיק יומין, אך מה באמת אנחנו יודעים על החזיר ומקומו בהיסטוריה האנושית?
מה מספר לנו ה-DNA העתיק על הקשר בין האדם לחזיר לאורך ההיסטוריה? כיצד מצליחים חוקרים להפיק מידע גנטי מעצמות עתיקות, ומה זה מלמד אותנו על העבר? מדוע דווקא החזיר זכה למעמד כה מיוחד במסורת היהודית והמוסלמית? ואיך כל זה קשור להבנת התרבות והחברה בתקופות הקדומות?
בפרק זה נארח את ד"ר מירב מאירי מנהלת המעבדה לפלאו גנומיקה באוניברסיטת תל אביב ואת פרופ' ישראל פינקלשטיין, מאונ' ת"א וראש בית הספר לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, לשיחה חזירית במיוחד.
האזנה נעימה,
יותם -
Saknas det avsnitt?
-
אחרי שבפרק הקודם ייסדנו את הגן בעדן, ועמדנו על אופיו ועל השאלות שיש סביבו, הפעם נצלול לסיפור המפורסם לא פחות אודות חטא גן העדן.
מה בין ערמומיותו של הנחש לעירום של בני האדם? למה הנחש עוד יותר נכלולי ממה שנדמה בתחילה? מה המשמעות של האכילה מהפרי האסור ואיך הוא משפיע על המשך הסיפור? מדוע ואיך חוקר האל את בני האדם? ואיך גזר הדין הסופי גם קשור לחטא וגם בא לחנך אותנו הקוראים?ואי אפשר בלי להסתכל סביבנו: האם ניתן למצוא לסיפור חטא גן העדן מקבילות במיתוסים מהמזרח הקדום? ואילו סיפורים אטיולוגיים טומן הטקסט בחובו? ואיך הכל בסוף חוזר לגיבורנו הנחש?
על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.
האזנה נעימה,
יותם -
אחרי שבפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בראנו את העולם ומילאנו אותו ביצורים חיים ובראשם האדם, הפעם נעסוק בסיפור לא פחות מוכר ואהוב, סיפורו של הגן בעדן המתפרש על פרקים ב' ו-ג' בספר בראשית.
איך ייתכן שבסיפור כ"כ מוכר שלומדים מהגן עד כיתה יב, עדיין אפשר למצוא דברים חדשים ומפתיעים?
אילו בעיות ושאלות עולות מסיפורי הבריאה שמשפיעות גם על סיפור גן העדן? עד כמה אנחנו באמת מכירים את הטקסט? מה בעז שואל את תלמידיו שתמיד גורם להם לתדהמה? איך קשורים לכל זה (שוב) המים והרקיע? איפה באמת נמצא גן העדן? (או שמא הגן בעדן)
מהו עץ הדעת ולמה אלוהים כל כך מפחד שהאדם יאכל ממנו? ואיך לכל זה וכמובן לגן עצמו קשורה האישה?
האזנה נעימה,
יותם -
אם נעצור ברחוב אדם ונשאל אותו איך נברא העולם על פי התנ"ך, ככל הנראה הוא ישיב שבראשית היה תוהו ובוהו, ואז האל ברא את עולמנו במשך 7 ימים, ולאחר שאלוהים נח הוא עשה ניתוח לאדם וברא את חווה ומשם ממשיכים לסיפור גן העדן. אז....לא.בפרק הקודם שוחחנו על סיפור הבריאה בשישה ימים כפי שמופיע בבראשית א'. הפעם נדון בסיפור שמופיע בפרק ב'. לכאורה, שני סיפורים שכולם מכירים. ובכן - רק לכאורה, שכן בפרק זה מוצגת בריאת העולם מחדש, ובצורה שונה לחלוטין! בצורה שסותרת לגמרי את כל מה שנכתב לפניה, ואיכשהו, בזיכרון הקולקטיבי שלנו, איחדנו בין שני סיפורים שאי אפשר לאחד ביניהם. למעשה, התנ"ך מספר שני סיפורי בריאה. שונים. לחלוטין.
אז מדוע יש שני סיפורי בריאה? מה ההבדלים העיקריים ביניהם והאם ניתן ליישב אותם? כיצד מתואר אלוהים בכל אחד מהסיפורים? האם יש הבדל באופן פעולתו ובמידת שליטתו בתהליך הבריאה? מדוע? מהו תפקידו של האדם בכל אחד מסיפורי הבריאה? מהו הגן המסתורי הנטוע בעדן אשר מופיע רק בסיפור השני? האם מדובר במטאפורה או שניתן לזהות את מיקומו הגיאוגרפי, פה בעולמנו?
בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר נדון בעוד נושאים מרתקים שעולים מסיפור הבריאה השני שבפרק ב: בריאתה של האישה וההשוואה לבריאת האדם שעליה קראנו בפרק א', אילו פתרונות השערת המקורות מציעה לסוגיות בהן דנו וכיצד ביקורת המקרא מסבירה את ההבדלים והסתירות הללו? איך התייחסו לקשיים הפרשנים במהלך הדורות ומה יש לגישות המחקריות העכשוויות להציע כפתרון אפשרי.
האזנה נעימה,
יותם -
והפעם ב "עושים תנ"ך" אנחנו חוזרים להתחלה. אבל ממש להתחלה...בצמד הפרקים הבאים נחזור למעשה הבריאה שמופיע בתחילתו של ספר בראשית. הסיפור שלפנינו הוא אולי הסיפור הכי מפורסם בתנ"ך, בריאה בשישה ימים, אור, רקיע, מאורות, כל החיות וכל ה"ויהי ערב ויהי בוקר"...מכירים לא? הסיפור כל כך מוכר נכון?
אז....זהו שלא ממש
וותיקי הפודקאסט יודעים לספר כי ישנם שני סיפורי הבריאה שמופיעים בפרקים א' ו-ב' והם שני סיפורים שונים בתכלית האחד מהשני אבל האם יש בתנ"ך עוד סיפורי בריאה מלבד השניים שמופיעים בפרקים א ו-ב? מה מאפיין סיפורי בריאה אחרים אשר היו נפוצים ומוכרים בעולם העתיק? והאם ניתן לזהות שרידים שלהם גם בסיפורי הבריאה שבתנ"ך? מה הקשר של אותן מסורות לאוגרית ולהר חרמון? מה הייתה,על פי המיתולוגיות העתיקות, הבעיה הגדולה ביותר של העולם טרם הבריאה? מה תפקידם של המים במיתולוגיות המסופוטמיות? ובתנ"ך? איך נבראו בני האדם? איך ניתן להסביר את הביטוי הבעייתי "בצלם אלוהים"? האם לאל יש דמות וגוף כמו לבני האדם?
ולמה, לכל הרוחות התהומות והאנומה-אלישים, סיפור הבריאה שבפרק א' בתנ"ך מתעקש להזכיר דווקא את התנינים הגדולים?
האזנה נעימה,
יותם -
בפרק זה נצלול לשאלה הבוערת: כיצד ראוי ללמד תנ"ך בבתי הספר בימינו?אחת התגובות הנפוצות של מאזינינו במהלך השנים היא: "ואללה, אם היו מלמדים אותנו תנ"ך בבית הספר בצורה הזאת - לא היינו שונאים את לימודי המקרא בזמנו". רבים מוצאים עניין בתנ"ך רק כאנשים בוגרים, אבל ה"טראומה" מלימודי התנ"ך בתיכון מלווה רבים שאינם זוכרים חסד נעורים, בלשון המעטה, למקצוע הזה ובוחרים להתרחק מספר הספרים בבגרותם.
בפרק זה אם כן, נדון בחינוך - נשוחח על הפער בין לימודי התנ"ך המסורתיים לבין גישות מודרניות המשלבות מסורת בצד היסטוריה, חקר המזרח הקדום בצד פרשנות מסורתית, קריאה ביקורתית של הטקסט בצד ניתוח ספרותי מפוקח. נבחן האם יש מקום ללימודי תנ"ך במערכת החינוך המודרנית, הממלכתית, ואם כן - באיזה אופן יש ללמד תנ"ך כדי? מהי הדרך הנכונה ללמד תנ"ך בעידן המודרני? מה לא עובד בשיטות הלימוד הנוכחיות? כיצד ניתן לשפר את חווית לימודי התנ"ך עבור התלמידים? עד כמה הדבר תלוי במורה ואהבתו את המקצוע?
על כל זאת ועוד נשוחח עם פרופ' נילי וזאנה מהחוג למקרא באונ' העברית ובחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, וראשת תכנית רביבים, עד לאחרונה יו"ר ועדת המקצוע בתנ"ך בחינוך הממלכתי.
האזנה נעימה,
יותם -
מהי אמת היסטורית? אפשר בכלל לדעת מה זו "אמת היסטורית" בהקשר של הארכיאולוגיה המקראית? האם הסופר הכיר את התקופה מבפנים או שהוא כותב את הדברים ממרחק הזמן? מה יותר חשוב בארכיאולוגיה– ה"אמת" או "ההקשר"?האם ניתן בכלל לבקש מהארכיאולוגיה לנסות ולהוכיח סיפור וסיפור מקראי בפרט? האם ניתן, בעזרת הארכיאולוגיה, לצייר סיפור אלטרנטיבי למה שהמקורות הכתובים, ביניהם גם המקרא,מספרים לנו?בפרק זה אנו משוחחים עם ד"ר חגי משגב, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ודנים בנושאים שחלקם שנויים במחלוקת גם בין החוקרים עצמם כמו למשל:האם יציאת מצרים התרחשה או לא? מה בין הסיפור המקראי לממצאי הארכיאולוגיה בשטח? האם הסופר המקראי הינו חיצוני לסיפור או שהוא "מדבר מצרית" מבחינה תרבותית?מה לגבי משה? האם מדובר בדמות ספרותית בלבד או שימור של זיכרון היסטורי?
מה לגבי כתובת תל דן- מדוע מציאתה הייתה רעידת אדמה ארכיאולוגית, בעיקר מול הגישה הסקנדינבית? מה משמעות הכתובת מבחינת הבנתנו את האירועים ההיסטוריים שעליהם אנו קוראים גם במקרא? מי "באמת" הרג את יהורם ואחזיה? האם היה זה חזאל מלך ארם ככתוב בכתובת או יהוא כפי שמספר התנ"ך? איך אפשר להעריך את האמינות של שני הטקסטים?
מה לגבי חרבת קיאפה? אילו רבדים יכולים ממצאי קיאפה לתרום לדיון הנוקב אודות "הממלכה המאוחדת"? מדוע התיארוכים של הממצאים מהאתר קריטיים להבנת ואולי אף לפתרון המחלוקת? האם גם סביב הממצאים עצמם, ולא רק על ניתוחם, הייתה מחלוק בין הארכיאולוגים?
על כך ועוד בפרק שלפניכם
האזנה נעימה,
יותם -
הפעם נעסוק בספר חנוך שהוא אחד מהספרים החיצוניים, ספר שלא השתמר בעברית, כיוון שחז"ל ניסו לדחוק אותו ככל יכולתם ולהשכיח אותו. מדוע? מפני שיש בו תפיסות שמנוגדות לדעתם לחלוטין לזרם המחשבה היהודי של זמנם. הספר מכיל את הסיפורים הכי מסמרי שיער, הכי יצירתיים, הכי מפתיעים...שחז"ל לא רצו שתדעו עליהם. אבל בדיוק בשביל זה אנחנו פה!
מתי חובר הספר? מדוע ניתן לומר שספר חנוך גם מפורש מאוד מצד אחד, ומנגד גם חידתי ואלגורי? האם הספר היה פופולרי בימי הבית השני? מה על דמותו של חנוך? האם מדובר בדמות שולית או באחת הדמויות המרכזיות ביותר בחייהם של היהודים, גם ביהודה וגם במצרים?מה כתוב בספר אודות גן העדן והגיהנום? על מלאכים ושדים ונפילים? על המשיח ועל תחיית המתים? על יום הדין ועל ההיכל של אלוהים והרקיעים השמימיים? האם ניתן למצוא בספר חומרים מדעיים שהם אינם מיסטיים-מיתולוגיים? מה יודע לספר מחבר חנוך אודות מערכות קלנדריות, גיאוגרפיה, קוסמולוגיה, אסטרונומיה, על מטאורולוגיה ועל המון חומרים נוספים?
בפרק זה מתארח חוקר המקרא שחר ענבר שיכניס אותנו לעולמם של היהודים במאות השלישית והשנייה לפנה"ס, מה הם סיפרו שקרה בימי קדם, מה הם סיפרו שיקרה באחרית הימים, ואיך הם תפסו את העולם שסביבם, כפי שעולה מספר חנוך.
האזנה נעימה,
יותם -
זעקו כותרות העיתונים" – כך כתוב בשיר הנודע. אבל אצלנו ב"עושים תנ"ך" אנחנו בד"כ לא מתעסקים בחדשות. טוב, אולי בחדשות- אבל של העולם העתיק. חדשות שיהיו נכונות כנראה גם עוד שנה, שנתיים ואולי אף יותר. אבל הפעם, בפרק זה, נחרוג ממנהגינו. לאחרונה התפרסמו כתבות רבות שתפסו כותרות ראשיות בעיתונים ובאתרי החדשות המובילים: "חומת העיר שבעיר דוד בירושלים, לא נבנתה בימי חזקיהו, אלא מוקדם יותר, אולי כבר בימי המלך עוזיהו". הכתבות הציעו כי מחקר חדש ופורץ דרך טוען כי בניגוד להנחה שחומת העיר מהצד המזרחי נבנתה ע"י חזקיהו מלך יהודה, יש להקדים את זמן בנייתה." הכותרת מהווה כמובן רעידת אדמה ארכיאולוגית.
אבל...האם כצעקתה? אז כאמור כדי לנסות ולהכריע בסוגייה זימנו לאולפן שניים- פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ומאונ' חיפה, וכן את אחד מצוות כותבי המחקר פורץ הדרך – פרופ' יובל גדות מאונ' ת"א. שני האורחים המכובדים משתתפים בפרק זה בדיון דחוף שזימנו אודות הממצאים של המחקר הרחב שפורסם לאחרונה בכתב העת המכובד PNAS, מחקר שהתרחש "מתחת לרדאר" מעל 6 שנים וכאמור לאחרונה, עם פרסומו, עלה לכותרות.
ובצדק.
מה חשיבות המדעים המדויקים בחזית המחקר הארכיאולוגית של אזורנו? מה פריצת הדרך המתודולוגית בנושא בדיקות פחמן 14 שהוביל המחקר? מה משמעות הממצאים שעלו במחקר? מהי הכרונולוגיה שמציע פרופ' גדות להתפתחותה של ירושלים, כרונולוגיה השונה מתפיסתו של פרופ' פינקלשטיין? מה הממצאים שהתגלו לגבי זמן בניית החומה ומה משמעותם, שייתכן שהם באמת דרמטיים, בראייה רחבה? מה תגובתו של פרופ' פינקלשטיין לנקודות אשר עלו במאמר ואיך הוא תופס את הממצאים? ומה תגובתו של פרופ' גדות לתגובה של פינקלשטיין. האם ניתן לקבוע נחרצות מי בנה את החומה המזרחית בימי הבית הראשון?
האם אחרי הכל הפרופסורים יגיעו להסכמה אודות משמעות הממצאים? האם מדובר ברעידת אדמה שמקריסה תפיסות עבר או בתחילתה של דרך חדשה בחקר ישראל הקדום, שמי יידע לאן היא תוביל בהמשך?
האזנה נעימה,
יותם -
לנורדים יש את ת'ור, האמריקאים המציאו את סופרמן, והפנתר השחור מגיע מאפריקה. ומה איתנו? אז ניחשתם נכון - גם לנו, ואפילו הרבה לפני כולם, היה גיבור על: שמשון הגיבור!
רובנו מכירים את הסיפור על הגבר הכל יכול, ארוך השיער, עם השרירים, אשר הייתה לו חולשה לנשים בכלל ולדלילה אחת בפרט. אבל, כשבוחנים את הסיפור לעומק, בכלים ביקורתיים, מגלים שלא מדובר רק בתסריט של סרט אקשן-גיבורי על בלבד. יש בסיפורו של שמשון רבדים נוספים, רבדים אשר נסתרים מן העין בקריאה ראשונה.
מה אנו יודעים על לידתו הפלאית של שמשון ולאיזו סצנת דפוס היא מתאימה? מה ניתן ללמוד מכך? מדוע לאימו של שמשון אין בכלל שם? מה האם חסרת השם מסתירה מבעלה (שלו דוקא יש שם...) ומדוע? האם ייתכן שמדובר בגיבור מיתי תרתי משמע - גם בן ילוד האלים, וגם גיבור שסיפורו מתכתב עם סיפורי מיתולוגיות קדומות אחרות מהמזרח הקדום? מה אנו באמת יודעים על גיבור העל שלנו שנולד וגדל בין צרעה ובין אשתאול?
על כך ועוד בפרק זה בו מתארח ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.
האזנה נעימה,
יותם -
בפרק זה המסכם את סדרתנו עד כה, נתבונן בספרי עזרא, נחמיה ודברי הימים בהם יש הרבה חומרים היסטוריוגרפיים, תוך כדי חזרה לזמן האפשרי של חיבורי הטקסטים הללו.
האם הטקסטים מהווים תיאור היסטורי נאמן? האם ייתכן והחומרים ההיסטוריוגרפים הללו משקפים את התקופה הפרסית וההלניסטית המוקדמת? אילו עדויות יכולה לספק לנו הארכיאולוגיה אודות הסוגיה? האם יש בכלל עדות לכתיבה משמעותית בעברית בפרק הזמן בו מדובר? ואם כבר בעברית עסקינן- מתי התרחש המעבר בין העברית הקדומה לעברית היותר מאוחרת? מה משמעות העובדה כי קיימת תקופה של מאות שנים בה אין עדות ממשית לכתיבה משמעותית בירושלים וביהודה?
עוד נשאל בפרק - מדוע בספר נחמיה קיים פרק בו מסופר אודות בניית חומת ירושלים ומאידך אין שום סימנים לביצורים מהתקופה הפרסית?
עד כמה ספר דברי הימים מאוחר להיסטוריה הדויטרונומיסטית? למה יש תיאורים מעניינים ביותר על ממלכת יהודה בהקשרי בנייה, מלחמות, והתפשטות טריטוריאלית אשר מופיעים רק בספר דברי הימים ולא מוזכרים למשל בספרי מלכים ושמואל? האם וכיצד כל זאת יכול להצביע אודות זמן חיבור הספר?
על כך ועוד בפרק זה בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' חיפה ומאונ' ת"א.
האזנה נעימה,
יותם -
לקראת סוף ספר דברים, שני פרקים לפני שמשה מת ומסתיימת התורה, נקטע הרצף הסיפורי לטובת "שירת האזינו" : שירה קדומה מאוד, מסתורית, חריגה, מסובכת ויפה, אשר מתארת את תולדות העולם ותולדות עם ישראל בצורה סלקטיבית וחידתית.
לצורך פיצוח השירה וחידותיה מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר, שלוקח אותנו למסע בעקבות האמונות הקדומות והחריגות המשתקפות מהשירה ומלמדות אותנו לא מעט על האמונה שייתכן ורווחה בקרב ישראל הקדום:
מיהו אל האמיתי? מיהו עליון? מי הם בני האלים ועל מה הם שולטים? מיהו קטב-מרירי? (כן, כן זה שעל שמו נקרא השר הרשע מטרילוגיית הפנטזיה "רומח הדרקון") מתי התרחשה הפגישה הראשונה של ישראל ואלוהיו? מה הייתה התפיסה לגבי מיקומו של אלוהי ישראל בהיררכיה השמיימית? האם התנ״ך מכיר בקיומם של שדים ומזיקים? היכן ניתן למצוא בשירה דוגמאות לצנזורה בנוסח המסורה? והאם ייתכן שהטקסט הזה כל כך קדום, עד שניתן להגדיר אותו בכלל שירה כנענית?
האזנה נעימה,
יותם -
בפרקים הקודמים שוחחנו אודות מלכות ישראל ויהודה והגענו לנקודה בה יהודה נחרבת, סביב שנת 586 שנת לפנה"ס. הפעם, נבחן את התקופה שלאחר החורבן וננסה לכסות משך זמן די ארוך, של כ-450 שנה, תקופה שייתכן ומשתקפת בספרות המקראית המאוחרת – ובעיקר בספרי עזרא, נחמיה, ודברי הימים.מה קרה בדיוק בירושלים, ביהודה, ובישראל בהקשרים הארכיאולוגיים והמקראיים לאחר החורבן?
מדוע מקובל כיום במחקר שזו התקופה שהובילה לצמיחת היהדות כפי שאנו מכירים אותה היום, היהדות המונותאיסטית? מה מתרחש במה שמכונה "התקופה הבבלית", מיד לאחר חורבן יהודה? מה מאפיין את התקופה הפרסית שמתרחשת 50 שנה לאחר חורבן יהודה? למה אנו לא מוצאים ביצורים בפרק הזמן הארוך של התקופה הפרסית בירושלים? כיצד הארכיאולוגיה שופכת אור על הכתובים ומלמדת אותנו כיצד ומתי עוצב הטקסט המקראי? איזו בעיה עקרונית יש לארכיאולוגיה עם מקורות כתובים ומדוע קשה מאוד לתארך את הטקסטים של ספרי עזרא נחמיה ודברי הימים?
מירושלים נעבור אל השטח של חבל ההר שבעבר היה ממלכת יהודה - ועכשיו הינו הפחווה הפרסית יהד.
האם וכיצד ניתן לשחזר את היקף פחוות יהד של התקופה הפרסית בהיסטוריה של ארץ ישראל? מהו השינוי הדרמטי והמהיר שהתחולל במאה השנייה גם בירושלים וגם באותם אזורים שהיו בעבר ליבת ממלכת יהודה?
על זאת ועוד בפרק זה בו התארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה.
האזנה נעימה,
יותם -
באחד הפרקים הקודמים דיברנו על מה שכינינו "המאה האשורית", מאה בה אשור מפגינה את כוחה העצום מול כל המזרח הקדום, מאה שבסופה ביהודה עולה לשלטון המלך יאשיהו.
בפרק זה נסקור את השינויים הדרמטיים שהתרחשו בתקופתו, שינויים אשר במידה לא מבוטלת אפילו מכתיבים את חיינו עד היום הזה.
אבל מדוע? ובכן - בתקופת הזמן עליה נשוחח בפרק זה, ייתכן ומתרחשת דרמה תיאולוגית (לפחות תחילתה...) של הכתיבה המכונה "ההיסטוריה הדויטרונומיסטית", ההיסטוריה על פי ספר דברים.
מהי ההיסטוריה הדויטרונומיסטית? מהי הטעות הנפוצה בדיבור הפופולארי אודות החלקים במקרא בהם מספר לנו המקרא אודות מונותאיזם בימי יאשיהו? האם מדובר בסופר-היסטוריון אחד? עורכים מרובים? או אולי באסכולה שלמה שאנשיה "תפרו" את המקורות השונים של המסורות העתיקות לכדי סיפור אחד? כמה רבדים יש בהיסטוריה הדויטרונומיסטית והאם אפשר לתארם, ע"י היעזרות בארכיאולוגיה? מה לגבי ההצעה כי הכתיבה הדויטרונומיסטית מתחילה בימי המלך יאשיהו ושהמקור של כתיבה ותפיסות אלו הינה ישראל של המאה השמינית לפנה"ס? האם ניתן למצוא לכך סימוכין בשטח?
על זאת ועוד בפרק זה בו התארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה.
האזנה נעימה,
יותם -
אחד הסיפורים האהובים והמוכרים בתורה, הוא סיפור יעקב שחולם את חלום הסולם. לסיפור קצר זה ניתנו לאורך הדורות פרשנויות רבות. אם מבינים אותו בהקשרו ההיסטורי המתאים, נוכחים לדעת כי הוא מתכתב עם הקונטקסט התרבותי שבתוכו חובר והוא מכיל זיקות חוץ מקראיות רבות. בפרק נעמוד על חלק מהן, בין השאר:
מה משמעות המילה "סולם" בסיפור, וכיצד הוא מתקשר למקדשים מסופוטמיים בימי קדם? מדוע נכתב שמלאכי אלוהים עולים ויורדים בסולם? מה הקשר בין הסיפור לסיפור מגדל בבל מחד ולמיתוס הבריאה הבבלי מאידך?
מהם שלושת סוגי החלומות בז'אנר הספרותי של חלומות בעולם העתיק, וכיצד, באופן חריג, שלושתם באים לידי ביטוי בחלומו של יעקב?
מדוע לאחר יקיצתו יעקב מציב לאלוהים תנאים? מה פשר ההבטחה של אלוהים ליעקב ומה פשר תגובתו של יעקב? וכיצד הסיפור עומד בצומת מרכזית בהקבלה בין יעקב, אברהם ובני ישראל השבים מהגלות?
על זאת ועוד בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.
האזנה נעימה,
יותם -
הממלכות העבריות ישראל ויהודה התקיימו זו לצד זו כשהן מנהלות מערכת של יחסים מורכבים. על פי המחקר, ברוב הזמן ממלכת ישראל הייתה הממלכה הגדולה והחזקה.בפרקים הקודמים שוחחנו על מלכות מנחם, המלחמה הסורו-אפריימית והפעם נעסוק בחורבן ישראל וגם בנושא בונוס, שאתם המאזינים ביקשתם - השומרונים, בהתייחסות לסיפור הגדול יותר של הפרק הנוכחי- חורבנה של ממלכת ישראל.
קפיצה קטנה לעבר של העבר- כשלושים שנה לפני החורבן, ממלכת ישראל נמצאת בשיאה. כיצד ייתכן ובתקופה כה קצרה הורע מצבה של הממלכה העברית הצפונית עד כדי חורבן? מהי הסיבה הישירה לחורבן? מדוע הכותב של ספר מלכים "מרחם" על המלך הושע, מלכה האחרון של ישראל ומקטין את "אשמתו" ביחס למלכי ישראל שקדמו לו? מה גרם להושע, שהיה "וסל אשורי טוב" להחליט למרוד?
מה אנו יודעים על המלך האשורי שלמנאסר החמישי? מדוע יורשו, סרגון השני, טוען שהוא הוא היה זה שכבש את שומרון ולא שלמנאסר? מה באמת קרה שם? מדוע לאחר כליאתו של הושע ע"י האשורים, הם נאלצו לצור עוד שלוש שנים תמימות על הבירה שומרון לפני שהצליחו לכבוש אותה? מהו ההסבר הריאלי וההיסטוריוסופי לחורבן? מדוע כותבי ספר מלכים כמעט ובכלל לא מוטרדים מחטאים מוסריים? מי הם השומרונים? מבחינה ארכיאולוגית - מה הטקסטים האשוריים מספרים לנו? האם אפשר למצוא עדויות לעמים הזרים שיושבו בארץ ולגולים שהועברו אחר כבוד לאשור? והאם ייתכן שבעצם הלעג והבוז של העורך המקראי המאוחר לשומרונים הוא הנושא האמיתי של הפרק המתעסק בחורבן ישראל?על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.
האזנה נעימה,
יותם -
חוקים הם לכאורה נושא משעמם וטכני...האמנם? בפרק זה של עושים תנ"ך ננסה לשכנע אתכם שלא כך הדבר.
חוק, נוצר פעמים רבות כתגובה למציאות בשטח, להתנהגות אנושית, למצב חברתי קיים - ולכן בדיוק החוק יכול לתת לנו הצצה מרתקת על העבר.
נפתח במקום בו לא היינו מצפים למצוא "חוק" כלל: בספר תהילים. מה ניתן ללמוד מחוקים שנכתבו במזמור תהילים? מה המשורר המקראי מאחל למלך האידיאלי? מדוע המזמור הזה היה יכול להיכתב על כל מלך מהעולם העתיק? אילו חוקים מופיעים בשאר התנ"ך?
נמשיך בדיון על חוק בכלל וחוק מקראי בפרט: מהו "ספר הברית" ועל איזה רקע נכתבו החוקים שבו? בספר הברית עדיין מוסד המלוכה אינו קיים ולכן עולה גם השאלה מי כתב ומי אכף את אותם חוקים? למה ספר הברית שעוסק הרבה בענייני כלכלה ונזיקין, אינו מציין אף מילה על גורם האכיפה של החוקים הכתובים בו? ולבסוף מה דעתו של פרופ' יונתן בן דב מאונ' ת"א המתארח בפרק זה, על שימוש לרעה בכוח ומדוע בתחום הצדק החברתי והכלכלה, התנ"ך מהווה מסמך מופת היסטורי?
על כך ועוד בפרק שלפנינו.
האזנה נעימה,
יותם -
בפרק זה של עושים תנ"ך אנו חוזרים למחזור סיפורי יוסף ונדבר על סיפור עסיסי ומעניין - יוסף ואשת פוטיפר.
בפרק, נדון בטקסט המופיע בספר בראשית בפרק ל"ח, אך ננצל את סיפור המעשה המרתק, בכדי לנתח ולבחון את הטקסט המקראי בכלים בהם לא השתמשנו עד היום - בחינת הפרק תוך התייחסות לתולדת הפרשנות של הטקסט במהלך הדורות.
לאחר שיוסף גיבורנו יפה התואר הפך לעבד והגיע לביתו של פוטיפר, סריס פרעה ושר הטבחים, הוא עושה חיל בביתו של המצרי. יוסף בולט ומצטיין במעשיו והוא אף מושך את תשומת ליבה של אשתו של פוטיפר המנסה לפתות את יוסף. מה קרה לאחר מכן? האם יוסף אכן מתלבט מה עליו לעשות ואיך עליו לנהוג? מה בין פירושם של בעלי המסורה לטקסט עצמו? איזו מסורת מצרית עתיקה מזכירה באופן חשוד למדי את סיפורו של יוסף? מה לגבי השוואה בין הסיפור שלנו לסיפורים מקראיים אחרים? האם יש מוטיבים דומים וחוזרים בסיפורים הללו? מה עשתה אשת פוטיפר בכדי "להגן" על עצמה? למה פוטיפר לא שפט את יוסף לחומרה ולא הענישו באופן חמור על מעשיו שכביכול אין להם כפרה? איך מופיע הסיפור אודות יוסף ואשת פוטיפר בספר "צוואת השבטים"? ומה בין הטקסט המקראי לקוראן המוסלמי?
על כל זאת ועוד בפרק שלפניכם בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.
האזנה נעימה,
יותם -
נפתח בשני וידויים: קהלת מעולם לא היה מהגיבורים החביבים עלי במקרא. הוא זכה מצידי ליחס שנע בין התעלמות לבין "המגילה הזאת שאוהבים לצטט ממנה ולהישמע עמוקים". וידוי שני- במסגרת לימודי נאלצתי, משיקולי לו"ז, ללמוד קורס אודות קהלת, פשוט כי...הוא הסתדר לי במערכת השעות. ואז...לאחר כמה חודשים מסיום הקורס מצאתי עצמי מצטט את קהלת, מתייחס לקהלת ואפילו מלמד אודותיו.
מי שאחראית לקסם הזה שהתרחש, היא פרופ' נילי סמט מאונ' בר אילן, שגם מתארחת בפרק זה של "עושים תנ"ך", היא אשר הסיטה עבורי את נקודת המבט על המגילה מעולמות ה"אולפנא פינת מחשבות טובות וסיסמאות ריקות" אל עבר העולם המחקרי-היסטורי.
אז מי היה קהלת? האם באמת מדובר בשלמה המלך? מה בין היסטוריה למסורת בעניין הזה? מתי חי הסופר הפילוסוף ומדוע פרופ' סמט מאחרת את זמן חיבור המגילה? היכן מקומו בקאנון? מהי השפה המיוחדת של קהלת השופכת אור חדש - היסטורי הלניסטי ופילוסופי על הטקסט? מה מתכוון קהלת כשהוא אומר "מקרה"? מה דעתו על החיים שאחרי המוות ואיך, מבין השורות ניתן ללמוד על ההיסטוריה של תקופתו המשתקפת בדעותיו אודות נושא זה?על כך ועוד בפרק שלפנינו.
האזנה נעימה,
יותם - Visa fler
