Avsnitt
-
תארו לכם שהשעה 1:00 בלילה, אתם אחרי בינג׳ רציני בטלוויזיה, ומחר יום עבודה. נגמר פרק נוסף, ואפליקציית הסטרימינג שלכם אומרת:
"קשה להירדם אחרי צפייה ממושכת במסך… אם תרצי, הפרק הבא יתחיל עוד 5 דקות. אולי בינתיים תכנסי לשיחה מעניינת עם בן הזוג שלך, תקחי ספר או תחליטי ללכת לישון?"
איך הייתם מרגישים כלפי אפליקצייה כזו? מאיה מסבירה שברגע שמוצר רואה אותך, עם הקשיים, הרצונות והצרכים הרגשיים שלך, ולא מנצל את זה לטובתו (למרות שהוא יכול בקלות), החוויה הרגשית מול המוצר ולמעשה הברנד תהיה מדהימה.
בפרק ״עיצוב מוצרים רגשיים עם בינה מלאכותית״ אירחתי את Maya Goldberg. מאיה היא פסיכולוגית, מומחית התנהגות, ויועצת לחברות טכנולוגיה על אסטרטגיית מוצר על המפגש בין פסיכולוגיה ויישומי AI, מרצה באוניברסיטת רייכמן ומייסדת ו- Chief Psychology Officer בחברת TOKO.
הפרק הזה יוצא בערב יום הזיכרון, וזה ישר לקח אותי למקום של הצורך לדבר ולשתף על כל מה שאנחנו עוברים עכשיו בשנה המורכבת והקשה הזאת... אני חושבת שTOKO ומוצרים דומים נותנים מענה מיוחד מאוד לעניין הזה, וזה לגמרי יכול להיות רובד נוסף של עזרה בהתמודדות עם המצב
מאיה צללה והסבירה איך הבינה המלאכותית מעצימה את היכולת לעצב חוויות רגשיות, בדגש על חוויות רגשיות מעולם הבריאות הטיפולי. היא נתנה הרבה דוגמאות למוצרים מרתקים שעושים את זה, והדגימה איך מעצבים מפגש שעוסק ברגשות. למשל, כמו בטוקו - שקמה כדי לתת מענה רגשי נגיש למי שרוצה להיות בתהליך ולשפר תהליכים בחיים שלו. טוקו יוצרת מפגש בין שני אנשים (שמכירים אחד את השני או בכלל לא), הם נפגשים לשיחות דיגיטליות קצרות במרחב בטוח המאפשר להם לעצור, לשאול שאלות, לשמוע עוד נקודת מבט, ולהיות בריפלקציה. התהליכים האלו מלווים בהנחייה של בינה מלאכותית שיודעת לתת מענה לרגשות שקולטת מהמשתמשים. תהליך הדיזיין של חוויה כזו הוא ממש מרתק, יש המון תרחישים להתייחס אליהם, והכי הכי חשוב זה להיות בקשב למשתמשים שנמצאים במצב רגשי מאוד רגיש וכנה.
הפרק הזה יצא תחת שיתוף הפעולה שלנו עם כנס UXI live, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. מאיה הולכת לדבר בכנס על עיצוב לחוויה אמפתית: הסיפור מאחורי ההצלחה של EliQ. למעשה EliQ היא רובוט אמפטי שנמצאת בבתים של קשישים, חלק ממהלך היום יום שלהם, ועוזרת להם לחיות חיים בריאים ועצמאים יותר. ההרצאה תעסוק בדור הבא של עיצוב אמפטי.
הכנס יתרחש ב19 למאי (ממש עוד שבוע), אנחנו ו Barak Danin נשמח לפגוש אתכםן שם!
עריכה: Marina Brodsky Gold
האזנה נעימה
-
אתחיל בזה שהפרק הזה יצא תחת שיתוף הפעולה שלנו עם כנס UXI live, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. ראשון התארח מקס שפירו, דיירקטור UX/UI בסטודיו קשת דיגיטל, בעל ניסיון רב בתחום התקשורת והעיתונות. ההרצאה שלו בכנס תעסוק בהנגשת דאטה מורכב בתקופת המלחמה. אנחנו כבר ממש מחכות לשמוע את ההרצאה שלו, ובינתיים, תוכלו לשמוע אותנו מדברים על עיצוב לעולם הטלוויזיה.
בעולם של היום, אנשים צופים בטלוויזיה אחרת. הם צופים במה שהם רוצים, מתי שהם רוצים, ובאיזה מכשיר שהם רוצים. בפרק ״עיצוב חוצה ממשקים ב״קשת״״, עדי לוין אירחה את מקס שפירו, ששיתף איך ב׳קשת דיגיטל׳ הבינו שהם חייבים להיות חלק מהשינוי הזה, באמצעות רידיזיין של אפליקציית ה-VOD שלה - 12 פלוס.
מקס שיתף אותנו בתובנות חשובות על האתגרים הייחודיים שהיו להם בעיצוב לעולם של טלוויזיה. עולם התקשורת הוא דינמי ובלתי צפוי, ומקס הסביר שחשוב להם כמעצבי מוצר להנגיש את התוכן בצורה מייטבית, ושהם צריכים להיות דינאמיים בעיצוב גם כן. המוצר צריך לשקף את מה שקורה בטלוויזיה, ולמעשה בלב האקטואליה הישראלית. לדוגמה, אם בתקופה מסויימת הדיבור הוא על מלחמה וחטופים, או שבתקופה אחרת הדיבור הוא על הכוכב הבא (זוכרים חיים כאלו?), התכנים הללו יקבלו מקום בולט בפרונט של האפליקציה.
ייחוד נוסף של הפליקציה הוא שהיא צריכה להיות זמינה ונוחה לשימוש במגוון רחב של מכשירים, החל מסמארטפונים ועד טלוויזיות חכמות. למעשה, האפליקציה עוצבה ופותחה ב-12 פלטפורמות שונות! זה די מטורף, בייחוד שחושבים על בדיקות השמישות שהיו צריכות להעשות. כדי לוודא שהאפליקציה נוחה לשימוש גם על גבי מסך הטלוויזיה, הבדיקות שמישות היו די ייחודיות - הם הזמינו משתמשים לבית של אחת ממנהלות המוצר, שם צפו בטלוויזיה בסלון (עם שתייה וכיבוד כיאה לצפייה בטלוויזיה, כמובן) תוך כדי שימוש באפליקציה. צורת בדיקה זו אפשרה להם לגלות בעיות שלא עלו בבדיקות שנערכו במשרד, וכתוצאה מזה להפוך את חווית המשתמש לטובה הרבה יותר.
כנס UXI live יתרחש ב19 למאי, אנחנו וברק דנין נשמח לפגוש אתכםן שם!
עריכה: מרינה ברודסקי
האזנה נעימה🎧
-
Saknas det avsnitt?
-
מיכל מימרן ברזילאי היא מסוג האנשים שכדאי להכיר. היא לא מעצבת במקצועה, אך עיצוב תמיד היה נמצא ברקע של חייה. מיכל היא הד האנטרית מנוסה, ואחרי 20 שנים שהתעסקה בעולמות הגיוס, הקימה את החברה diviners, שמתמקדת בחיבור מעצבים ומנהלי מוצר מנוסים לחברות מגייסות. מיכל היא הגשר בין העולמות של מחפשי העבודה למפרסמי המשרות. היא חווה את צד המעצבים - החששות, הציפיות, האכזבות והשמחות, וכמו כן, את צד החברות, שאולי יפתיע כמה, אך חוות רגשות דומים.
בפרק דיברנו על שוק חיפוש העבודה למעצבים מנוסים - מעברים מקצועיים בקריירה, ההבדל בין עבודה ב-B2B ל-B2C, ואיך להשאר אטרקטיביים בעולם שמתמיד להשתנות.
משהו חשוב שלמדתי מהשיחה עם מיכל, הוא שהחיבור בין מועמד.ת לחברה תלוי לעיתים רבות ב-'פיט' לתפקיד ולחברה. זה שלא התקבלתי לא אומר שאני לא מעצב.ת טוב.ה. נכון, זה נשמע כמו קלישאה, אבל האמת היא, שזה פשוט כך. דמיינו להתקבל לתפקיד שמתמקד בפיקסלים, כשאתם בעצמכם מתמחים בקריאייטיב ויצירת קונספטים, או להיכנס לצוות גדול כשאתם סוג של זאב בודד ואוהבים להוביל תהליכים לבד. במקרים האלו, יש סיכוי גדול שזה פשוט לא היה עובד, והיינו מגלים את זה אחרי כמה חודשים בתפקיד.
דבר נוסף שמאוד משפיע על הפיט זה - מי המנהל.ת שמראיינ.ת אותנו לתפקיד. מיכל הביאה דוגמה מרתקת על איך שני מגייסים שונים הגיבו אחרת לגמרי לאותו תיק עבודות - אחד חשב שהפורטפוליו נפלא והשניה לא העבירה אותו את השלב הזה. אפשר ללמוד מזה על הסובייקטיביות בעולם הגיוס, ושלכל אחד יש את הסדר עדיפויות וחשיבויות שלו בתוך סקילס של מעצבים.
מיכל שיתפה אותנו בהרבה תובנות שיש לה - לאחר שליוותה כל כך הרבה תהליכי גיוס ושמעה כל כך הרבה פידבקים מחברות על מועמדים. היא הסבירה שיש הרבה משמעות לבחירות שלנו על המשך הדרך המקצועית שלנו - כמה זמן אחננו נשארים בחברה, באיזה גודל חברה עבדנו וועל איזו פלטפורמה עיצבנו.
משפט אחרון שאני רוצה להוסיף זה - אחרי שלקחנו את כל הטיפים החשובים האלו בחשבון, אני רוצה רק להזכיר שגם להקשיב ללב זה חשוב, אולי הכי חשוב. אנחנו צריכים לנהל את הקריירה, ומצד שני לדאוג שאחנחנו נהנים ביום יום שלנו ושלמים עם ההחלטות שלנו.
מהו ה'פיט' המושלם שחיפשתם במהלך הקריירה שלכם, ואיך ידעתם שמצאתם אותו? מוזמנים לשתף בתגובות!
עריכה: מרינה ברודסקי
האזנה נעימה 🎧 -
בפרק ״הטמעת כלכלה התנהגותית בטאבולה וגט״ עדי לוין אירחה את תמר שולץ. תמר היא Head of product בטאבולה ומומחית בהטמעת כלכלה התנהגותית יישומית ומחקרית בחברות מוצר.
אז היו לנו כבר כמה פרקים מאוד מעניינים על כלכלה התנהגותית, בהם דברנו על העקרונות הבסיסיים. תמר סיפרה לנו איך היא העקרונות האלו מתרגמים אל תוך המוצרים, באמצעות דוגמאות רלוווטניות מגט (בה עבדה) ומטאבולה (בה עובדת).
בנוסף תמר משתפת אותנו בשיטות המחקר שלה - שמעניין לשמוע שחלקן הביאה מהאקדמיה, וחלקן ממש מנסיונה האישי. אנחנו מדברות בפרק על מושגים כמו משמעות סטטיסטית, אפקט הבעלות, ועל דיפולטים. ותמר מסבירה שככל שאנחנו נבין את המושגים אלו טוב יותר, כך נוכל לתקשר עם הפרודקט, הדאטא ושאר אנשי הצוות שלנו ברמה גבוהה יותר.
עריכה: מרינה ברודסקי
האזנה נעימה🎧 -
לפני שנפגשתי עם ויטלי, נכנסתי לבלוג שלו. התחלתי לגלול ופשוט נהנתי לקרוא את הניתוחים השנונים שלו. ויטלי לא חוסך במילים וזה לא נועד למי שרוצה לקבל את השורה התחתונה, אלא נותן ניתוח מעמיק ומעניין לעיצובים שנתקל בהם ביום יום שלו. הוא מספר על דברים שעובדים מצויין ועל דברים שממש לא. מה ששמתי לב זה שויטלי לא לוקח שום דבר כמובן מאליו, ומנתח חוויות משתמש שנתקל בהן כאילו עיצבו אותן מעצבים חסרי נסיון, ולא כאילו עיצבו את זה באחת החברות הגדולות בשוק.
זה גרם לי לחשוב על כמה משקל אנחנו שמים בתהליכי העבודה שלנו על מחקר מתחרים, ואיסוף רפרנסים שיכולים לעזור לנו ולהאיץ את תהליכי העבודה, מבלי אולי לחשוב מספיק לעומק על הדברים. ואז חשבתי - למה שלא נדבר על משהו שכולנו עושים כמעט ברמה יומיומית, לוקח אחוז לא קטן מהעבודה, ואף פעם לא הקדשנו לו פרק כמו שצריך, וזה - ניתוח רפרנסים.
בפרק ״ניתוח רפרנסים - איך לעשות זאת נכון״ ארחתי את ויטלי מיז׳יריצקי, שהוא ראש צוות UX ב HP, מרצה בטכניון, ובעל הבלוג המצליח UXtasy. דברנו על איך לחפש רפרנסים, איך להטמיע אותם במוצר שלי ועל פיתוח חשיבה ביקורתית על רפרנסים.
ויטלי שם לב שיש בתחום שלנו הרבה העתקה עיוורת של שחקנים גדולים. במחשבה ראשונה זה יכול להשמע כמו מהלך מהיר ובטוח. אבל ויטאלי מסביר שמבחינתו זה ביג נו נו. הוא טוען שאנחנו חייבים לפתח חשיבה ביקורתית כאשר אנחנו מסתכלים ונשענים על רפרנס. גם אם הוא של גוגל! הסיבה היא שאנחנו אף פעם לא יודעים מה היתה הכוונה המדוייקת של מי שעבד על העיצוב המסויים שראינו. איך הם תעדפו את הפרסונות שלהם, מה היה תקציב הפרוייקט, איזה לגאסי היה חייב להלקח בחשבון… אנחנו חייבים לחשוב על כל הדברים האלו כשאנחנו מנתחים רפרנס ומתאימים אותו למוצר שלנו.
עוד משהו מעניין שקורה לעיתים זה שאנחנו מעצבים למוצר שלנו חווית משתמש שלקוחה ממוצר אחר, ואחרי זמן מה העיצוב התחלף במוצר שעליו נשענו. זה מעלה בנו הרבה שאלות. האם העיצוב נכשל? האם פשוט שינו מטרות? האם זה חלק מאסטרטגיה גדולה יותר? יכולות להיות תשובות רבות, אבל ויטלי מסביר שמה שחשוב לקחת מזה זה שגם בחברות גדולות, בסוף ההחלטות מתקבלות בחדר קטן. לכן, אם מראש נצליח לנתח נכון את מה שאנחנו רואים, שינויים גדולים כאלו לא ישפיעו על הבטחון שלנו בעיצוב שלנו.
עריכה: מרינה ברודסקי -
בפרק דיברנו על השנים הראשונות של הקריירה, שהן השנים הקריטיות לפיתוח הקריירה, אך הן בדיוק השנים שבהן אנחנו מגדלות ילדים. וכאן יש בחירה שכל אחת צריכה לעשות. השאלה היא האם אנחנו בוחרות באופן מודע או פשוט נשאבות.
אני שומעת אמירות מנשים מעוררות השראה באינסטגרם שאומרות "את יכולה הכל", לפעמים המשפטים האלה, במקום לתת לי השראה, רק מלחיצים אותי כי "וואלה, אני לא יכולה הכל". מה רוצים ממני? אני רק בת אדם.
אני כן רוצה להאמין שלשלב זה אפשרי, אמנם קשה ולפעמים מתסכל עד כדי דמעות, אבל אני חושבת שזו הדרך היחידה בשבילי להרגיש סיפוק מכל העולמות... יש ימים שאצליח להיות עם הילדים ולהכין דברים כיפים יחד... אבל יש ימים שהעבודה תקבל יותר תשומת לב ואני אראה אותם פחות.
אבל הכי חשוב להיות במודעות כדי שזה יהיה מאוזן.
ובסופו של דבר, לכל בחירה יש השלכות... הילדים שלי מצד אחד יקבלו פחות "זמן אמא", אבל מצד שני רואים אמא ששמה גם את עצמה במשוואה ועושה דברים שממלאים ומספקים אותה. זו אמא שונה ממה שאני גדלתי עליה.
בפרק גם שיתפנו בסיפורים שעלו מתוך הקבוצה - נשים בהייטק, על הבחירות של נשים בקריירה והאתגרים שהן חוות סביב האיזון בין בית לעבודה.
-
״לכל אחד יש את הדרך שלו, זה שקשה לי כרגע זה לא אומר שזה לא בשביל. תבינו שזה חלק מהתהליך זה לא אומר שאתם לא טובים שאחרי זה לא תצליחו שאתם צריכים להחליף תפקיד או עבודה. אלא כרגע יש לכם אתגר וזה זמני. זה הדרך שלכם. אנשים מחפשים את הקל אבל זה לא תמיד, לפעמים צריך לעבור איזה שיעור מסוים בדרך לייעד״.
הפעם שמחתי לארח את חיה רוזנצוויג. חיה היא יזמת נדל"ן מצליחה מארה"ב, שכבר בגיל 28 היא בעלת עסק מצליח שמגלגל מעל 300 מיליון דולר
מה שמיוחד בחיה זה שהיא שונה מהנוף הרגיל של יזמי נדל"ן. חיה פועלת מתוך מקום של שליחות ואמונה בטוב.
מה שאני לקחתי מהפרק זה שלפעמים אנחנו צריכים את האומץ לעשות את הדברים בדרך שלנו, גם אם הם נראים שונים, ואולי אפילו סוטים ממה ש״מקובל״. אם נפעל ממקום פנימי של אמונה ורצון לעשות טוב, דברים יוכלו לעבוד.
את הפרק עם חיה הקלטתי לפני ה-07.10, אבל הוא מרגיש לי כל כך רלוונטי גם לימים אלה. היכולת להאמין בטוב, גם כשהכל נראה לא טוב, היא חשובה מתמיד.
המספר ווצאפ של המשרד לשיחה עם חיה
+1 (732) 898-0326
האינסטגרם של חיה: https://www.instagram.com/stories/chaya_rosenzweig/3282947800999636094/
הפודקאסט של חיה: https://open.spotify.com/show/08dHSBnXIDXZ7HiqXCmsfj
-
את הפרק הזה עדי הקליטה עם יהונתן קינן, מנהל התוכן של ׳כאן דיגיטל׳, והם דיברו על ההסברה הדיגיטלית ש׳כאן דיגיטל׳ עשו בעקבות ה7 באוקטובר. באותה שבת, הם עזבו את הכל, פתחו חמ״ל, ופשוט התחילו לעסוק בהסברה. על הדרך למדו איך הקהל מגיב לתוכן שהוציאו ואיך לשפר אותו, על עבודה מהירה כתגובה לסנטימנט הישראלי, ולמה היה חשוב לזעזע את העולם על ידי שימוש בתוכן קשה לצפייה.
-
מוזמנים להקשיב לפרק המלא בפרוגרס בר
https://podcasters.spotify.com/pod/show/yudit-asher/episodes/02-e25sfnu?%24web_only=true&_branch_match_id=1128299140054433325&utm_source=web&utm_campaign=web-share&utm_medium=sharing&_branch_referrer=H4sIAAAAAAAAA8soKSkottLXLy7IL8lMq0zMS87IL9ItT03SSywo0MvJzMvWT9V3dC4JLTbLjzRzTAIApy0ZITAAAAA%3D
אני מרגישה שאני רוצה להתעורר בעוד שנה שנתיים אחרי שהכל יגמר. לטייל בחו"ל בלי לחשוש מאנטישמיות, לטייל בארץ בלי לחשוש מאזקעות ולא לנעול פעמים את הדלת בלילה מחשש לחדירת מחבלים. אני בעיקר מרגישה שזהו, מיצתי ובא לי לדלג שלב ולחזור לימים שבהם היה לנו טוב.
בשיחה עם אורנה שוורץ, מתמחה בלימודי ימימה ברחבי הארץ היא הסבירה בפרק שיש בתוכנו שני מצבים, לפעמים תקווה אמונה, לפעמים חרדה, חוסר ביטחון.
גם במצב עכשיו שכולנו חווים קושי, מי שמסתכל במבט אמיתי רואה שזה לא 24ֿֿ.7 יש רגעים שאני קצת יותר מעודדת, ויש רגעים על הפנים. למה? כי אני זזה מהמקום הטוב שלי אל הרע.
כאנשים שרוצים לעשות עבודה פנימית ורוצים לצמוח ימימה מלמדת אותנו לעלות לקומה גבוהה ולהסתכל על הרגש מלמעלה. מה קורה לי עכשיו?
איפה זה פוגש אותי. אה זה פוגש אותי בפחד. זה לא פעם ראשונה שאני חווה פחד אבל עכשיו זה מגיע ובגדול וכאן יש לי אפשרות לעשות עבודה פנימית ולצמוח.
כולנו חיים מהלא טוב שלנו, הרבה יותר קל לנו להתחבר ללא טוב לזכור את הלא טוב.
אנחנו מסתובבים בעולם כאילו עוד שניה יעלו עלינו והנה הלא טוב שלי התגלה לכולם
הלימוד מלמד את הדרך חזרה הביתה. לשוב אל המקום האמיתי שיש לכל אחד מאיתנו.
שזה טוב. כי אנחנו רק רוצים טוב. גם אם טעינו בדרך.
-
את הפרק ״איך מתקנים מוצרים שבורים״ עדי לוין הקליטה עם אודי סלנט ממש כמה ימים לפני השבת השחורה. בתקופה בה הרגשנו בנוח להתלונן על שטויות, ובטוח לא דמיינו מה שהולך לקרות פה. מאז הכל הפך משוגע, כולנו עצרנו במידה כזו או אחרת את החיים שלנו, וההתעסקות הפכה להיות 24/7 במצב. בשבועות האחרונים ניסינו לחשוב איך מתחילים לקיים כמו שגרת מלחמה שכזו, איך חוזרים לחיים לצד כל מה שקורה. אז החלטנו לחזור ולשדר פרקים.
אודי סלנט הוא מנהל והבעלים של סטודיו סלנט איי די המתמחה באפיון ועיצוב מערכת מורכבות, הוא גם מרצה באוניברסיטת רייכמן, ומנטור במסגרת תוכנית האקסלרטורים הגלובלית של גוגל.
אודי מספר לנו בפרק על העבודה המעניינת שלו - הוא מייעץ על חווית משתמש לחברות מוצר, ובדרך כלל קוראים לו כאשר לחברה יש מוצר שעתידו לא ברור, מעין ״מוצר שבור״. אודי מספר על איך ניגשים לאתגרים גדולים כאלו ומהן הדרכים היצירתיות בהן משתמש כדי לזהות את שורש הבעיה במוצר. תחילת העבודה מלווה בתצפיות, ניתוח האנליטיקה, ובעיקר זיהוי של מגמות חוסמות שמונעות מהמוצר להתקדם במסלול להצלחה. לאחר מכן מציפים את המגמות לצוות המוצר וכמובן ונותנים המלצות.
שאלתי את אודי איפה העקב אכילס של מוצרים שהוא פוגש. כמובן שיש המון מקרים ונסיבות, אבל דוגמא מעניינת היא שהוא הסביר שהרבה פעמים מוצרים נופלים על ארכיטקטורת מוצר מסורבלת, עם פיצ׳רים מיותרים שמעמיסים המון. זה יכול לקרות כי למשל הסטארטאפ רץ קדימה במשך כמה שנים, מבלי לעצור ולדייק את העבודה שנעשתה, ונוצר עומס במערכת שגורם לה פשוט להיות מסורבלת ולא מובנת למשתמשים. במקרה זה, לעיתים הכי נכון יהיה פשוט להרוס הכל ולבנות מחדש.
מה שמאתגר בדבר הזה, הוא הדרך שבה הדברים נאמרים. בסופו של דבר בשביל שיהיה אפשר לתקן מוצר צריך להצביע על הבעיה, וזה עלול לגרום לאי נעימות בצוות. ופה נכנסים הסופט סקילס… אודי מזכיר להם כל הזמן שהוא חלק מהצוות, ובעצם המטרה היא להסתכל קדימה ולהרים את המוצר, ולא לחפש אשמים, כי ברור שהיו נסיבות והשתלשלות אירועים.
הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס com.plex, מבית UXI Live, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. הכנס יתקיים ב2 לינואר, ויתמקד במחקר, אפיון ועיצוב של מערכות מורכבות. לצערנו הגדול אודי לא ירצה הפעם, במקומו תרצה אורית דולב על חמ״ל העיצוב שקם בעקבות ה- 7.10 - יהיה מרתק!
אנחנו וברק דנין נשמח לפגוש אתכםן שם! -
ֿבתקופה האחרונה קצת נעלמתי. הרגשתי שהכל כבר לא רלוונטי. יש פרקים מעניינים שהקלטתי לפני המלחמה אבל הם פשוט נראים לי מנותקים ממה שקורה עכשיו, ולכן פשוט לקחתי צעד אחורה מהכל. אבל אחרי שקצת התחלתי להתאושש קיבלתי תגובות ממאזינים שכן היו שמחים לשמוע על המצב ומה יהיה כי הם קצת חוששים. זו אכן מציאות הזויה שבה חלק עמוק בתוך הכאב והחלק השני קצת יותר פרווילג. יכול להיות שהפרק הזה יהיה קצת מוקדם לחלק מהאנשים כאן שהם עמוק בתוך השכול אבל אולי כן יעזור לאחרים אז אחרי מאמצים, הצלחתי להוציא את עצמי מהבית ולהיפגש עם Navot Volk להקלטה של פרק. בין המחשבות על החטופים, החיילים והפצועים, יש לי שאלה שמרצדת לי בראש: "מה יהיה?" מה יהיה עם ההייטק, שגם ככה לא היה בפריחה לפני? מה יהיה עם המשרות? האם יהיו פיטורים? בשיחה עם Navot Volk, יזם ומשקיע, דיברנו על המצב של ההייטק בישראל. נבות שיתף נקודה מעניינת שלא חשבתי עליה: בעקבות המצב, נוצרות קבוצות חדשות שנפגשות עם סט חדש של בעיות. לדעתו, זו הזדמנות אדירה. כמות הסטארטאפים שיצאו בתחום המנהרות, הרובוטיקה והחפירות היא מטורפת. הוא כבר פגש כמה מהם. זה שינוי שיכול להוביל את ישראל לצמיחה, וזה לגמרי טוב. היינו גם ריאליסטיים ודיברנו על האתגרים שמחכים בטווח הקרוב. אבל תזכרו: יהיה טוב!
-
כדי לנסות ולהסביר לנו איך בינה גנרטיבית יכולה לעזור לנו בפיתוח מוצרים, ד״ר אילת סגל כתבה לצ׳אט ג׳יפיטי את הפרומט הבא:
״אתה בן אדם מוגבל פיזית שנמצא בכסא גלגלים. אתה רוצה להשתמש באפליקציית הנגשה שעוזרת להגיע מנקודה אחת ליעד אחר ללא חסמי הנגשה. תאר את חווית המתשמש שלב שלב וכמו כן תציע כמה שמות״
וזו התוצאה שקבלה:
״שלב 1- הורד והתקן את אפליקציית ״נגיש״. שלב 2 - פתיחת האפליקציה והזנת פרטי משתמשים בסייסיים כמו גובה, משקל וסוג הכסא הממונע. שלב 3- הגדרת יעד כמו ״קפה הפינה״. האפליקציה מזהה את המיקום הנוכחי ומציעה מסלולים אפשריים. שלב 4- בחירת מסלול מועדף על פי זמן, מרחק ורמת נגישות. האפליקציה מסמנת נקודות עצירה למנוחה וטעינה בדרך. שלב 5- תנווט צעד אחר צעד עם הוראות קוליות וויזואליות, קבל התראות על מכשולים או שיפועים תלולים…״
למעשה תוך ממש כמה שניות, קבלנו התחלת אפיון של אפליקציה. ככל שנעמיק את השיחה עם הצ׳ט, נוכל לרדת לרזולוציות יותר ויותר מדוייקות. מובן שבתור מעצבים ומעצבות מוכשרים יכולנו להגיע לפתרונות גם בעצמנו… אבל אי אפשר להתכחש לזה ששיחה כזו עם הצ׳ט מתחילה לגרות לנו את המוח, להפעיל את הגלגלים, להעלות נקודות חשובות במוצר שאולי היינו מפספסים ומגיעים אליהן קצת יותר מאוחר. אולי מאוחר מידי?
בפרק ״בינה גנרטיבית בפיתוח מוצרים״, ד״ר אילת סגל ועדי לוין דברו על היתרונות של הבינה המלאכותית בכלל והגנרטיבית בפרט, בעולם של שיטות מחקר ובעולם של פיתוח מוצרים חינוכיים. אילת מסבירה שהבינה הגנרטיבית היא בעצם כמו השותפה שלנו לתהליך. היא עוזרת לנו לייעל את התהליכים ולשפר את איכות המוצרים שאנחנו בונים. למשל, בתוך העולם של מוצרי למידה, אפשר לקחת את הפרסונליזציה כמה שלבים קדימה, ולהתאים את דרך הלמידה הנכונה לכל ילד.ה באופן שפעם היה הרבה יותר מסובך ויקר.
ד״ר אילת סגל היא חוקרת ומרצה בתחום אינטאקציית אדם מחשב וחווית המשתמש, היא סגל וראש הפרקטיקום באוניברסיטת רייכמן, והובילה את מחקר ופיתוח מוצרי החינוך בTouchCast, חברה בתחום הוידאו ובינה גנרטיבית.
הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס com.plex, מבית UXI Live, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. הכנס שיתקיים השנה בפעם השניה, יתמקד במחקר, אפיון ועיצוב של מערכות מורכבות. אנחנו וברק דנין נשמח לפגוש אתכםן שם!
עריכה: מרינה ברודסקי
האזנה נעימה🎧 -
בפרק, רון סיפר לי על החשיבות של לא להיצמד ״לטייטלים״, אלא להיות מוכן לוותר עליהם בשביל להתקדם, זהו וויתור קטן בשביל התמונה המלאה.
רון נתן דוגמה לאנשים שהיו בתפקידים בכירים בסטארטאפים, כשהם עוברים לחברות גדולות, הטייטל שלהם נחתך לחצי, אבל האימפקט של מה שהם עושים הוא משמעותי אולי אפילו יותר.
מה דעתכם על זה? האם אתם מוותרים על טייטלים בשביל קידום?
קצת על רון:
רון גורה הקים עם שותפיו את חברת The Gifts Project בשנת 2010 ומכר אותה ל-ebay כעבור זמן קצר. לאחר מספר שנים בתפקיד מוביל ב-ebay, רון עבר להוביל את המוצר כסגן נשיא בכיר בחברת wework. כיום הוא מוביל כמנכ״ל-מייסד את חברת אמפתי, שמסייעת לאנשים להתמודד עם מוות במשפחות. -
סימפלי פיאנו היה מוצר מצליח ללימוד פסנתר, שמותאם לשוק ועם קהל יעד ברור, כאשר תמי וייס ושאר חברי צוות המוצר שמו לב למשהו מעניין. הם התחילו לראות יותר ויותר שימוש של ילדים באפליקציה, ומעורבות שלהם בקהילות של המוצר. כאשר הם שמו זכוכית מגדלת על התופעה, הם גילו קהל יעד חדש לגמרי שמשתמש במוצר, מבלי שהמוצר מותאם לו, והפלא ופלא - נוטש מאוד מהר.
בפרק ״מציאת PMF ומה קורה כשקהל היעד משתנה״, עדי לוין הזמינה את תמי וייס, מעצבת מוצר בכירה בסימפלי, ושוחחו על מציאת פרודאקט מרקט פיט באמצעות קייס סטאדי מאוד מעניין על סימפלי פיאנו. תמי מספרת שצוות המוצר הבין שהמשימה החדשה היא למצוא PMF לילדים, וכדי לצלוח את זה, התחילו במחקר טוב על קהל היעד. בפרק נשמע איך כשהלכו לילדים הביתה לראות ולשמוע אותם, גילו דיסוננס מאוד גדול בין הרצון של הילדים להשתמש באפליקציה, לבין הקושי הגדול שלהם להצליח לסיים את הקורס הראשון. זה הביא את הילדים לאמוציות קשות… ואת צוות המוצר לפתור את האתגר של מציאת PMF חדש למענם.
מוצר הוא דבר חי ולא סטטי, ואנחנו בתור מעצבי מוצר צריכים להגיב לגלגולים הטבעיים שהוא עובר, ובעיקר להיות ערים לזה. בסופו של דבר זה די מגניב לייצר משהו מדוייק לקהל היעד המסויים שלמענו פיחתנו את המוצר, ולדעת שבעתיד משהו יכול להשתנות בצורה טבעית, ואנחנו צריכים לשנות את המוצר יחד איתו. -
מוזמנים לעקוב אחרי הפודקאסט החדש פרוגרס בר לעוד פרקים על פיתוח אישי ומקצועי
https://open.spotify.com/show/0EC1vYtMv8KySqjK6j8q7v?si=sUmA9SjeQ0mCponjPzByPQ
--------
אני הרבה פעם מרגישה איזשהו דיסוננס בין ההייטק השפוני לבין החיים שאני רוצה לחיות. כמות האוכל, החד פעמי, המסיבות, האירועים, הטיסת היא לפעמים קצת מוגזמת… מדברים לאחרונה הרבה על לחיות חיים מחוברים יותר, להפחית את כמות הצריכה אבל לפעמים זה מרגיש לי שדיבורים לחוד ומעשים לחוד. הקלטתי את הפרק עם נבות לפני שמשבר הייטק התחיל. (כן, לפני מלא זמן) בפרק נבות דיבר על הייטקיסטים שחיים כאילו אין מחר, שוכרים דירות יקרות בתל אביב ולא עושים את החישוב שמומלץ לחסוך היום כי לא בטוח שזה יהיה איתך מחר. ואז משום מקום, הגיע משבר הייטק שקצת מכריח אותנו ברצון או שלא ברצון להתחיל לחיות חיים פשוטים יותר. הפרק הזה נראה לי רלוונטי מתמיד, כי אולי הוא יעזור לנו להסתכל על הצדדים החיוביים שהמשבר מביא איתו. בפרק, נבות שיתף שבעבר לא ראה ערך בלחיות חיים צנועים לדוגמה, הדיפולט שלו היה לנסוע במונית, ״מה, הוא יעלה לאוטובוס וידחף עם פשוטי העם?״. אבל אחרי תקופה שהוא חי חיים טובים, הוא חשב, מתי בחיים שלו הוא היה מאושר, זה החזיר אותו לימי הקיבוץ ששם הוא חי בפשטות והחליט שהוא מנסה לאמץ אורח חיים פשוט יותר. כסף לא מביא אושר זה משהו שכולנו יודעים לזמזם, אבל האם אנחנו מצליחים לחיות כך? כמה אנחנו מתבלבלים בחיים שלנו? אני אישית מתבלבלת. ובגלל שאני רוצה לחיות חיים יותר מחוברים. לי השיחה עם נבות ממש עזרה ומדי פעם כשאני שוב מתבלבלת אני חוזרת להקשיב לפרק ומתאזנת. -
בפרק ״על קהילת WE ומעורבות בקהילות מקצועיות״ עדי לוין הזמינה את סיונה שרלג והן שוחחו על כל העולם של קהילות עיצוב דיגיטליות (ועל הפעמים שהן יוצאות למרחבים הפיזיים…). סיונה היא יועצת אסטרטגיית UX, ועושה עוד המון דברים בעולם הזה. לפרק הזה היא הגיעה בכובע של אחת ממתנדבות קהילת WE ומספרת על הקהילה - למה נוצרה, מה מיוחד בה, והשאלה המתבקשת למאזינינו הגברים - מדוע יש בקהילה רק נשים. קהילת WE מונה כ- 7,000 נשים, ומטרתה להיות בית מקצועי ולקדם יוזמות שונות שעולות מתוך הקהילה למען הקהילה. אחד הדברים שסיונה מאוד התעקשה עליו, הוא שהיא בשום אופן לא רוצה שישתמע כאילו היא הפנים של הקהילה. היא הסבירה שיש המון מתנדבות שמגשימות רעיונות מדהימים, שכולן עובדות יחד בסינרגיה- כל אחת לפי יכולתה בתקופת הזמן הנוכחית. רק אחרי שמבינים את זה אפשר להבין קצת איך הקהילה עובדת.
סיונה טוענת שאחד מהדברים הכי חשובים שבגללם כדאי להיות מעורב.ת בקהילות מקצועיות - זה מיצוב. אם אני רוצה להתקדם בקריירה חשוב שידעו מי אני, מה אני עושה ובמה אני טוב.ה. הרי יכול להיות שאחד או אחת מפעילי הקהילה יהיה המגייס.ת הפוטנציאלי.ת שלי…
אבל רגע - אחרי עבודה של 9 שעות ביום, איך אפשר להמשיך ולהתעסק בזה? איך יש פיזית זמן? הכל כמובן קשור לכמה זה חשוב לנו, וכמה אנחנו נהנים ממה שאנחנו עושים. מוזמניםות להקשיב לפרק ולראות מה התחום שאליו אתם מתחברים בתוך כל עולם הקהילות.
עריכה: מרינה ברודסקי
האזנה נעימה🎧 קישור לפרק בתגובות 👇🏻 -
מוזמנים לעקוב אחרי הפודקאסט החדש פרוגרס בר לעוד פרקים על פיתוח אישי ומקצועי
https://open.spotify.com/show/0EC1vYtMv8KySqjK6j8q7v?si=sUmA9SjeQ0mCponjPzByPQ -
https://www.amazon.jobs/content/en/our-workplace/leadership-principles
-
מוזמנים להקשיב לפרק המלא בערוץ החדש של פרוגרס בר
https://podcasters.spotify.com/pod/show/yudit-asher/episodes/02-e25sfnu?%24web_only=true&_branch_match_id=1128299140054433325&utm_source=web&utm_campaign=web-share&utm_medium=sharing&_branch_referrer=H4sIAAAAAAAAA8soKSkottLXLy7IL8lMq0zMS87IL9ItT03SSywo0MvJzMvWT9V3dC4JLTbLjzRzTAIApy0ZITAAAAA%3D
עופר שני הוא יזם טק והיום גם מורה למדיטציה. מזה שנים רבות הוא משלב בין קריירה ענפה בעסקים ובאקדמיה לחקירה פנימית רוחנית.בתקופה האחרונה, אני מנסה להבין מי אני בלי ה״טייטל״, וזה מורכב.
כי העבודה מגדירה אותי כבר תקופה ארוכה. האם אני כיהודית לא מספיק טובה? האם אני חייבת את גוגל או כל מותג אחר מאחורי בשביל להרגיש שווה?
בשיחה, עופר שיתף שהרבה פעמים אנחנו מנסים לגלם מישהו אחר, דמות שהסתכלנו לצדדים והייתה נראית דמות מושלמת, כזו שבדיוק אנחנו רוצים להיות. הבעיה, שכשאנחנו מנסים להיות מישהו אחר, אנחנו מתאכזבים מעצמנו ומתוסכלים שאנחנו לא מצליחים להיות מי שאנחנו לא יוכלים להיות.
כאן מתחילות כל מיני מצוקות, פיזיות ונפשיות.
בשיחה עם עופר דיברנו על הגבולות שבין אישי למקצועי ועל איך אנחנו יכולים לעבוד מתוך תשוקה במקום להיות מכונות שמייצרות פיצ׳רים.... האם זה בכלל אפשרי?
רוצים לשתף מי אתם בלי הטייטל שלכם?
-
הפעם עדי אירחה את ג׳ודי סטרווייס, מנהלת צוות עיצוב ב-Waze.
ג׳ודי סיפרה על הקמת הצוות, העובד על מוצר שנמצא בלב המערכת ולא בחזית ועל כן כנראה רובנו לא מכירים - מוצר לעריכת המפות בו ניתן לעדכן מידע על העולם (למשל - שיש דרך חדשה, כביש שנחסם, אין כניסה ועוד), ובכך לטייב את Waze. המוצר בשימוש קהילה של מאות אלפי משתמשים שמעדכנת את המפות על בסיס קבוע והוא למעשה משרת את כל משתמשי.ות Waze.
בנוסף, ג׳ודי שיתפה על כך שהצוות בנוי מהתמחויות לפי דומיינים (תחומים), כך שכל מעצב.ת מתעמק.ת בתחום מסוים, מעבר לעבודת העיצוב השוטפת, ואחראי.ת על האסטרטגיה של התחום מול שאר הצוות וצוותים אחרים. מודל זה מאפשר למעצב.ת להתמודד עם אתגרים חדשים, לשמור על העניין ולהתפתח מקצועית. מחוץ לאזור הנוחות (אבל במידה), זה המקום בו טוב לנו להיות כמעצבים.ות כדי להתפתח.
היה מעניין מאד לשמוע על הגישה של ג׳ודי לניהול ופיתוח מקצועי, האזנה נעימה! - Visa fler
