Avsnitt
-
המשוררת היידית קדיה מולדובסקי טענה באחד משיריה שבכל פינה מקרית בעולם אפשר למצוא שקרים, ושהם השורש לכל כאב ורוע. בפרק ננתח את שירה ונבחן באמצעות מחקרים של פרופ' דן אריאלי מתי אנחנו משקרים, עד כמה אנחנו מותחים את גבולות האמת, ומה המשמעויות של הנטייה האנושית הזו.
רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi
-
בולשיט, פייק, שקרים קטנים או גדולים – אנחנו מתמודדים כל העת עם פיסות מידע שמאתגרות ומערערות את תפיסת האמת שלנו. את פרקי השבוע נקדיש להתבוננות במושג האמת ובגווניו השונים של השקר, ונתחיל בטקסט של א״ד גורדון, העוסק בהבדל שבין ידיעה לדעה, ובין האמת הסובייקטיבית לאמת האובייקטיבית.
רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi -
Saknas det avsnitt?
-
בפרשת נח מופיע סיפור מגדל בבל, שנפתח בכך ש-"כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים". בפרק נשאל מה הבעיה שטמונה באחידות, נתבונן בריבוי הדעות והמנהגים השוררים במציאות, ונעמיק במנעד האפשרויות להתמודד עם הריבוי והמגוון – החל באלימות ועד לעמדות פלורליסטיות.
רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi -
האם יש גבולות לאהבת הָרֵעַ? בפרק נציץ לתפיסתו של רש"י, שמסביר את מי לא צריך לאהוב, ונעמיד מולה שתי תפיסות חלופיות: התפיסה של הברית החדשה, שמצפה מאיתנו לנהוג באהבה כלפי כל אדם, עד כדי הפניית הלחי השניה, ותפיסה תלמודית, שמצביעה כל כך שהיישום של ״ואהבת לרעך״ משתנה בכל סיטואציה בחיינו.
רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi
-
בסיפור אהבתם של רחל ורבי עקיבא נראה שרחל היא דמות יוזמת ואקטיבית שמושכת בחוטים, בעוד שרבי עקיבא בעיקר מציית לה. בלי רחל, כך נדמה, עקיבא כלל לא היה הופך לרבי עקיבא. בפרק נשאל האם סיפור האהבה הזה יכול להיות למודל לחיקוי עבורנו, ונגלה שרבי עקיבא הצעיר התקשה לקיים את הפסוק שאותו ראה ככלל גדול בתורה: "ואהבת לרעך כמוך".
רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi
-
אנחנו מצפים שהרעות והידידות הקרובה ייצרו עבורנו מרחב מכיל ומחבק, שבו שאנחנו יכולים להיות מי שאנחנו, להתבטא בכנות ובפתיחות מרביות, ולזכות לאהדה ולגיבוי. בפרק נגלה כיצד הפילוסוף פרידריך ניטשה מפרק ומאתגר כל אחת מהנחות היסוד הללו, ונראה כיצד אהבת הָרֵעַ קשורה בעיניו למושג העל-אדם העומד במרכז הגותו.
רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi -
בהתרגשות רבה ההסכת ״מקור להשראה״ חוזר בעונה חדשה, וכמו בראשית העונה הקודמת, נקדיש את הפרקים הקרובים להתבוננות מעמיקה במהותה של האהבה. נתחיל בפרשנות המפתיעה של הרמב״ן לפסוק המפורסם ״ואהבת לרעך כמוך״, נשאל מדוע הוא חשב שהפסוק הזה מציב בפנינו דרישה לא מציאותית, ונגלה כיצד הוא מציע להבין בכל זאת את הציווי הזה, ואיך כל זה קשור לקנאה.
רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi -
התקווה, כתב דויד גרוסמן, דומה לעוגן שאנחנו זורקים אל עבר עתיד טוב יותר, שבאמצעותו אנחנו מושכים את עצמנו אליו. בפרק סיום עונת הקיץ של ״מקור להשראה״ נתבונן בקשר שבין תקווה לחופש, נקשיב לתפיסתה של נעמה שקד על כוח הלב, כוח הרוח והנשמה, ועל יכולות הריפוי הטמונות בהם, ונסיים בהכוונת הלב, רגע לפני כיפור, לכך שתְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן, שעה של צדקה וחסד וישועה.
ההסכת יוצא להפסקה קצרצרה עד אחרי החגים. עד אז, מוזמנים לשתף בקהילת הפייסבוק שלנו מחשבות על הפרקים, פידבקים ורעיונות לנושאים והוגים שתרצו שנעמיק בהם >> https://bit.ly/3LghTYi
-
פרידריך ניטשה האמין שנוכל לגאול את העבר אם נשכיל ״להפוך כל ׳היה׳ ל-׳כך רציתי שיהיה!׳״. בפרק נגלה כיצד התפיסה של ניטשה מתכתבת עם התפיסה של ריש לקיש, שמאמין כי מעשה התשובה שולט בזמן והופך זדונות לזכויות, נשאל כיצד הרעיונות הללו מתכתבים עם הפרקים הקודמים בהסכת, ונגלה מה ניטשה מאחל לנו בפתח השנה החדשה.
רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi -
בגלויה ששלחה לרוזה לוקסמבורג הכלואה, מפנה אליה חברתה סוניה שאלה קיומית, שרובנו ככל הנראה שאלנו את עצמנו בשלב כלשהו: ״מדוע כל זה כך״? בפרק נציץ לתשובתה של רוזה האדומה, ולתפיסה שפיתחה ושגילמה בחייה, תפיסה המשלבת בין רדיפת צדק ומאבק במציאות וברוע, לקבלה אוהבת ומכילה של אותה המציאות שבה היא נאבקת.
רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://bit.ly/3LghTYi
-
במלאת שנה לאסון השבעה באוקטובר, נקדיש את הפרק לזכר הנרצחים והנופלים דרך העמקה במילים המפעימות שכתבה מהכלא ההוגה והמהפכנית היהודייה, רוזה לוקסמבורג. נרגיש יחד איתה את הוד ואימת המלחמה, ניווכח כיצד המלחמה עשויה להוציא מחלק מהאנשים את האכזריות שבהם, ומהחלק האחר דווקא את הטוב והחמלה, ונכאב יחד עם רוזה, המתבוננת מתא הכלא בתְּאוֹ שעובר התעללות, את הבנאליות של הרוע.
רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi
-
חודשים ספורים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, נשא הפילוסוף והפסיכולוג הגרמני קרל יאספרס נאום על משמעות האשמה, כשבקהל יושבים גרמנים שזה עתה תמכו במפלגה הנאצית. בפרק נעמיק בנאומו האמיץ של יאספרס, שבו הוא מבחין בין ארבעה סוגי אשמה, ומצביע על האפשרות שהאשמה תוביל לתהליך היטהרות ותיקון, ותהפוך לכוח מיטיב ובונה בעולם.
רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi
-
מעט אחרי השבעה באוקטובר כתב הרב אלחנן ניר בפתח אחד משיריו: "עַכְשָׁו כְּמוֹ אֲוִיר לִנְשִׁימָה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים תּוֹרָה חֲדָשָׁה". בפרק נכיר את שירו של ניר, נראה כיצד השיר מתפלמס עם הסיסמה "חדש אסור מן התורה", ננסה להבין את מהות הרצון בתורה חדשה, וניגע בקשר שבין ישן לחדש בהתמודדות עם המשבר שאנחנו מצויים בו.
רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi -
הפילוסופית הצרפתייה סימון וייל פיתחה מושג בשם "קריאה", שנוגע לאופן שבו אנחנו מבינים ומקטלגים את עצמנו ואת האחר. בפרק נציץ למושג זה, נגלה כיצד הוא קשור למושגי השעבוד והכיבוש, נבחן מדוע "כל אדם זועק בדממה להיות נקרא אחרת", ונראה איך כל זה קשור לתפילת 'כל נדרי' על פי פרשנותו של הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ.
רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi -
לבחור בתיקון ובשינוי זו רק תחילתו של המסע. לאחר מכן יש חיים שלמים של התמודדות עם המשא של העבר, ועם התגובות החברתיות למעשינו הקודמים. בפרק נכיר את האיסור להזכיר לבעלי תשובה את מעשיהם הראשונים, ונצלול לסיפור חברותם ומותם של רבי יוחנן וריש לקיש.
רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi -
כשבריונים מיררו את חייו של התנא רבי מאיר הוא התפלל שימותו. כשברוריה רעייתו שמעה זאת היא נזפה בו והזכירה לו שבמקרא כתוב: ״יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ״ - חטאים ולא חוטאים, ועל כן במקום להתפלל שימותו, עליו להתפלל על האפשרות שלהם לתיקון. בפרק נכיר את דמותה הייחודית של תלמידת החכמים ברוריה, ונתוודע לתפיסת עולמה בנוגע לתשובה, לקשר שבין רחם לרחמים, ולהשפעה של כל אלה על חיינו.
רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi
-
בפרשת השבוע מופיע הציווי המפורסם: ״הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים״. מדוע בחר הכתוב להורות לנו ״ובחרת בחיים״, ולא ״ובחרת בטוב״? בפרק נעמיק באפשרות שבחירת המילים הזו מעמידה את האתיקה ואת הבחירה בטוב כאמצעי, ואת מעשה הבחירה בחיים כמטרה. ננסה להבין יחד מה משמעות הבחירה בחיים, ואת הקשר העמוק שבין יצר ליצירה.
רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi -
האמונה באחר יכולה להיות דבר נפלא, אבל לדעת הפילוסוף עמנואל לוינס היא גם עלולה להיות מסוכנת. בפרק נציץ לסיפור תלמודי ולפרשנות של לוינס עליו, ננסה להבין למה התכוון לוינס כשהזהיר אותנו שלא ״להאמין בטרם עת באנושיותו של האחר״, ונשאל מדוע לעיתים ״טוהר מסוגל להרוג״.
רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi
-
רבי נחמן מברלסב האמין שנוכל להניע שינוי עמוק אצל כל אדם – אפילו אם הוא רשע גמור – אם נדון אותו לכף זכות, ונצליח לגלות את הטוב שקיים בו. בפרק נציץ לליקוטי מוהר״ן, נעמיק בכוח שטמון בהתבוננות בנקודות הטובות, ונחשוב על האפשרות לערוך חשבון נפש שמתמקד במעשים טובים במקום בחטאים ובמשגים.
רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi
-
הרמב״ם חשב שבליבו של תהליך התשובה עומד הוידוי, שכרוך בהכרה בחטא, בחרטה ובושה, ובקבלה לעתיד. הסופר וההוגה מיכה יוסף ברדיצ'בסקי מצא בווידוי ״כוח שירי״, שיש ביכולתו לפלס לנו דרך ביער סבוך, ולהחיות את העבר בתוך ההווה והעתיד. בפרק נציץ לטקסט המרגש של ברדיצ'בסקי, ונתהה על משמעויות הווידוי בעידן הרשתות החברתיות.
רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi
- Visa fler
