Avsnitt


  • שי קפון, מהבמאים המזוהים ביותר עם הטלוויזיה הישראלית, האיש שמאחורי "האלופה", "בובות", "עבודה ערבית", "החולמים", "מטומטמת", "גוף שלישי" ו"לא לריב", מתארח בפרק ה־46 של סינמה שו״ת לשיחה עם אבי לודמיר על הדרך הארוכה משחקן צעיר לאחד הבמאים הבולטים בתעשייה.
    קפון מספר על תחילת הדרך שלו בתיאטרון, (ובטלוויזיה - עניין של זמן) על המעבר לכתיבה ולבימוי בלי ללמוד קולנוע באופן מסודר, ועל הפרויקט הראשון שביים. משם אנחנו מגיעים אל "טלנובלה בע"מ", "האלופה" ו"בובות", הסדרות שהפכו אותו לאחד השמות המבוקשים בטלוויזיה הישראלית ולבית הספר שבו למד את המקצוע באמת.
    דיברנו גם על "עבודה ערבית", על העבודה עם סייד קשוע, על "החולמים", "מטומטמת" ו"גוף שלישי", ועל הדרך שבה הוא ניגש לפיתוח תסריטים, בניית דמויות ופיצוח הסיפור שמסתתר מאחורי כל סדרה.
    כמובן ששוחחנו בהרחבה גם על "לא לריב", הסדרה החדשה של כאן 11. על הכניסה המאוחרת לפרויקט, השכתובים האינטנסיביים, הבחירות הוויזואליות שהפכו אותה לסדרה שנראית כמו זיכרון, ועל האתגרים של יצירת טלוויזיה בישראל בשנת 2026.
    שיחה על טלוויזיה, על יצירה מתוך צורך, על הדרך שבין פרנסה לאמנות, ועל אחד הבמאים שעזרו לעצב את המסך הישראלי בעשורים האחרונים.

    Support the show

  • דני סירקין, מהבמאים הבולטים שפועלים כיום בישראל, האיש שמאחורי "טהרן", "מדרשה", "שחקן זר", "מראית עין" ולאחרונה גם הסדרה הבינלאומית "מובלנד" של גאי ריצ'י בכיכובו של טום הארדי, מתארח בפרק ה־45 של סינמה שו״ת לשיחה עם אבי לודמיר על הדרך מירושלים אל ההפקות הגדולות בעולם.
    סירקין חוזר לילדותו בירושלים, לשנים שבהן גילה את אהבת הקולנוע בסינמטק, לשירות הצבאי הארוך שלו, ולהחלטה להתחיל ללמוד קולנוע רק בגיל 25. דיברנו על סרט הביכורים שלו "מראית עין", שזיכה אותו בפרס אופיר, ועל המעבר לטלוויזיה שהפך אותו לאחד מבמאי המתח והריגול הבולטים בישראל.
    בשיחה חזרנו גם אל "פאודה", וסירקין מספר כיצד היה מעורב בפיתוח הראשוני של הסדרה ואף היה אמור לביים אותה. משם עברנו ל"מדרשה", ל"תא גורדין", ולדרך שהובילה אותו אל "טהרן" – אחת הסדרות הישראליות המצליחות בעולם.
    כמובן שדיברנו בהרחבה על "טהרן". על גיוס הכספים, העבודה מול Apple TV+, לימודי הפרסית שלו ושל ניב סולטן, ועל הדרך שבה הפכה סדרה ישראלית קטנה לפרויקט בינלאומי של עשרות מיליוני דולרים.
    ומשם המשכנו אל "מובלנד", על העבודה לצד גאי ריצ'י וטום הארדי, על ההבדלים בין הפקה ישראלית להפקת ענק בריטית, ועל הניסיון לפרוץ כיוצר ישראלי לשוק הבינלאומי.
    שיחה על קולנוע וטלוויזיה, על יצירה ישראלית בעולם גלובלי, ועל במאי אחד שהצליח להגיע מהסינמטק בירושלים אל מרכז תעשיית הטלוויזיה העולמית.

  • Saknas det avsnitt?

    Klicka här för att uppdatera flödet manuellt.

  • עומרי גבעון, מהבמאים והתסריטאים הבולטים בישראל, האיש שמאחורי "בני ערובה", "בשבילה גיבורים עפים", "ביום שהאדמה רעדה" והעונות הרביעית והחמישית של "פאודה", מתארח בפרק ה 44 של סינמה שו״ת לשיחה עם אבי לודמיר על יצירה, התמדה, הצלחות, כישלונות, והדרך הארוכה שמאחורי סדרות שהפכו לחלק מהתרבות הישראלית.
    גבעון חוזר לילדות שלו כילד אובססיבי לקולנוע, מספר על הימים שבהם גזר פוסטרים מהעיתון וחלם לכבוש את הוליווד, על הלימודים בתיכון לאמנויות בירושלים, ועל השנים שבהן כתב תסריטים בניו יורק יחד עם רותם שמיר בתקווה לפרוץ לתעשייה האמריקאית.
    בשיחה דיברנו על סרט הביכורים שלו "שבע דקות בגן עדן", שנולד מתוך ימי האינתיפאדה השנייה והפחד ששרר ברחובות ירושלים, על המאבק הארוך לקבל מימון לסרט, ועל ההבנה שהצלחה אמנותית והצלחה מסחרית הן לא תמיד אותו הדבר.
    חזרנו גם אל "בני ערובה", הסדרה שהפכה לאחת ההצלחות הגדולות של הטלוויזיה הישראלית ונמכרה לנטפליקס, ועל הרגע שבו תומר קפון נכנס לאודישן והיה ברור שהוא הכוכב הבא. משם המשכנו ל"בשבילה גיבורים עפים", לסדרה שנגעה באלפי ישראלים שמתמודדים עם פוסט טראומה, ולתגובות המרגשות שקיבל מאנשים שראו את עצמם על המסך בפעם הראשונה.
    כמובן שדיברנו בהרחבה גם על "פאודה". על הכניסה לסדרה אחרי שלוש עונות מצליחות, על השפה הוויזואלית החדשה שהביא לעונה הרביעית, על הקושי העצום שבהפקת הסדרה, ועל העונה החמישית שנכתבה מחדש בעקבות אירועי 7 באוקטובר. גבעון מספר כיצד המלחמה שינתה לחלוטין את הסיפור המתוכנן, ומדוע מדובר בעונה שונה, אינטימית ורגשית יותר מכל מה שנעשה בפאודה עד היום.
    שיחה על קולנוע וטלוויזיה, על חלומות שנופלים וקמים מחדש, על פחד כמנוע ליצירה, ועל אחד היוצרים שממשיכים לעצב את פני הדרמה הישראלית בעשור האחרון.

    Support the show

  • אלירן אליה, במאי ותסריטאי שחתום על מוטלים בספק, העיר הטובה והסרט החדש עולה, מתארח בפרק ה 43 של סינמה שו״ת לשיחה עם אבי לודמיר על קולנוע שנולד מתוך החיים עצמם ועל המאבק לשמור על היצירה הישראלית חיה ובועטת.
    אליה חוזר להתחלה המקרית שלו בקולנוע, מבחירה במגמת קולנוע בתיכון ועד הלימודים בקמרה אובסקורה והעבודה רבת השנים עם בני נוער בסיכון בדרום. דיברנו על הסיפור האמיתי שהוביל אותו לכתוב את מוטלים בספק, על העבודה עם נערים לא מקצועיים, ועל הדרך שבה הסרט הפך להצלחה גדולה והשפיע גם מחוץ למסך.
    בשיחה חזרנו גם לעיר הטובה, על השנים הארוכות שבהן הסדרה לא הצליחה להתחבר, ועל הרגע שבו הבין מה באמת חסר לה כדי להפוך לאישית וחיה. אליה מדבר על כתיבה מתוך כאב, על פחד מחשיפה, ועל הקשר הישיר בין אמת אישית לבין כוח דרמטי.
    דיברנו גם על הסרט החדש עולה, שעוסק בזהות ושייכות דרך סיפור של מהגר מרוסיה, ועל תפקידו כיו״ר איגוד הבמאים והבמאיות. אליה מדבר בחריפות על מצב תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל, על הירידה בהשקעה בהפקות מקור, ועל המאבק לשמור על סיפורים ישראליים בתוך עולם שהולך ונשלט בידי סטרימינג ותוכן בינלאומי.
    שיחה על קולנוע ככלי לשינוי, על יצירה מתוך מציאות בוערת, ועל יוצר שמאמין שסיפורים יכולים לשנות חיים גם הרבה אחרי שהכתוביות נגמרות.

    Support the show

  • אסף ברנשטיין, במאי ותסריטאי שחתום על החוב, אלנבי, פאודה, רוח צפונית ו-Warrior של HBO, מתארח בפרק ה 42 של סינמה שו״ת לשיחה עם אבי לודמיר על הדרך הארוכה מילד שמעריץ את ברוס לי אל במאי שעובד בין ישראל להוליווד.
    ברנשטיין חוזר לילדות בבית של כותבים, אל הרגע שבו צפה בסרט של ברוס לי בגיל ארבע והבין שהוא רוצה להיות “בצד של הקוסמים”, ואל השנים ב NYU שבהן גילה שכישרון לבד לא מספיק בלי התמדה ועבודה קשה. דיברנו על יונה סידס, הסרט הקצר שזכה בפרס וולג׳ין, ועל החזרה לישראל אחרי שנים של עבודה וכתיבה בארצות הברית.
    בשיחה חזרנו גם אל החוב, סרט הביכורים שלו שעסק בצד נאצים וזכה בהמשך לרימייק הוליוודי מצליח. ברנשטיין מספר על תהליך הכתיבה, על החיבור שלו לז׳אנר כדרך לגעת בנושאים טעונים, ועל ההבנה שסרט קטן יכול להרגיש גדול אם מתייחסים אליו ככה כבר מהשוט הראשון.
    דיברנו גם על אלנבי ועל פאודה, על הכניסה לשני הפרויקטים ברגע האחרון אחרי שבמאים אחרים עזבו, ועל ההחלטה לבנות את פאודה כסדרת מתח ריאליסטית ואינטימית עם מצלמה כמעט דוקומנטרית. ברנשטיין מספר גם על המאבקים סביב הליהוקים של ליאור רז, איציק כהן ושחקנים נוספים שהפכו בהמשך לפנים של הסדרה.
    בהמשך דיברנו על Warrior של HBO, על המעבר להפקות אמריקאיות גדולות עם סצנות אקשן מורכבות, ועל רוח צפונית, סדרת הריגול שיצר סביב עולם 8200 ושעלתה בצל אירועי 7 באוקטובר.
    שיחה על קולנוע ז׳אנר, על במאי שמחפש אמת בתוך מתח ואקשן, ועל הדרך להישאר נאמן לאינסטינקט גם בתוך תעשיות ענק.

  • אדם סנדרסון, במאי ותסריטאי שחתום על זוהי סדום, לוויה בצהריים, בתולות ונוטוק, מתארח בפרק ה 41 של סינמה שו״ת לשיחה עם אבי לודמיר על הדרך הלא שגרתית שלו אל עולם הקולנוע ועל הניסיון למצוא קולנוע בתוך כל ז׳אנר אפשרי.
    סנדרסון חוזר לילדות בירושלים ולרגע שבו צפה לראשונה בשודדי התיבה האבודה של סטיבן ספילברג, רגע שהדליק אצלו את הרצון לעשות סרטים. הוא מספר על השנים שבהן צילם סרטים עם חברים בגינה, על עבודה בפרומואים, עריכה ומערכונים לארץ נהדרת, ועל הדרך שבה הפך לבמאי בלי ללמוד קולנוע באופן מסודר.
    דיברנו על זוהי סדום, ההפקה הענקית שצולמה בבולגריה עם כל קאסט ארץ נהדרת, ועל העבודה עם מולי שגב ואבי נשר. במקביל חזרנו גם ללוויה בצהריים, הסרט האישי והשקט שנולד מתוך ספר של ישעיהו קורן, ועל הפער העצום בין שני הסרטים שנעשו כמעט באותו זמן.
    בשיחה הוא מדבר גם על העבודה רבת השנים עם שחר מגן על בתולות, על החיבור בין ריאליזם לפנטזיה, ועל נוטוק, סדרה דוברת ערבית שעליה עבד בתוך החברה הדרוזית למרות שלא דיבר את השפה. דיברנו על בימוי מתוך תחושה, על מוזיקה וקצב בתוך סצנה, ועל הרצון להישאר תמיד במקום הראשוני והלא בטוח של היצירה.
    שיחה על קולנוע כאינסטינקט, על במאי שמסרב לבחור רק כיוון אחד, ועל החיפוש המתמשך אחרי הרגע שבו משהו הופך באמת לקולנוע.

  • דוד קריינר, במאי ותסריטאי, מתארח בפרק ה 40 של סינמה שו״ת לשיחה עם אבי לודמיר על הדרך הלא שגרתית שלו אל הקולנוע ועל יצירה מתוך דחף שלא נותן לעצור.
    קריינר חוזר להתחלה מקרית לגמרי, מלימודי פילוסופיה ופסיכולוגיה אל קורס קולנוע אחד ששינה את הכל, ומשם להתמסרות מוחלטת לעשייה דרך יצירת סרטים בקצב אינטנסיבי. דיברנו על הסרט ב 72 לא הייתה מלחמה, שנולד מתוך מקום אישי מאוד ויצא לדרך בלי תקציב מסודר, עם צוות מתנדבים ועם חובות שהלכו ותפחו.
    בשיחה הוא מתאר את תהליך ההפקה הקיצוני, את הרגע שבו הצילומים נעצרו כשהסרט עוד לא גמור, ואת המאבק להשיג מימון כדי להשלים אותו. דיברנו גם על ההקרנה בפסטיבל ירושלים, על התגובה המפתיעה של הקהל, ועל המסע הבינלאומי של הסרט שהגיע לעשרות מדינות ועזר לו להחזיר את החובות.
    עוד דיברנו על השנים הארוכות בין סרט לסרט, על הדחיות והאכזבות, על מזל דגים ועל הסוסיתא של הרצל, ועל הדרך שבה ממשיכים ליצור גם כשהמערכת לא באמת מאפשרת.
    שיחה על קולנוע בלי רשת ביטחון, על התמדה קיצונית, ועל יוצר שמאמין שאם יש לך סיפור אמיתי אתה חייב להילחם עליו עד הסוף.

    Support the show

  • רחל אליצור, במאית ויוצרת חרדית שחתומה על מסכת פאה וליל כלולות, מתארחת בפרק 36 של סינמה שו״ת לשיחה עם אבי לודמיר על הדרך הלא שגרתית אל עולם הקולנוע.
    בשיחה אליצור חוזרת לילדות בלי חשיפה לקולנוע, אל הלימודים במעלה ואל הרגע שבו הבינה שהקול שלה נמצא דווקא בסיפורים מתוך העולם החרדי. דיברנו על תהליך העבודה הארוך על מסכת פאה ועל ליל כלולות, על הבחירה לעסוק בנושאים רגישים ואינטימיים, ועל התגובות הסוערות שהסרטים עוררו.
    עוד דיברנו על המיזם חרדיות יוצרות קולנוע, על העבודה בוועדת הקולנוע של מפעל הפיס ועל הפרויקטים החדשים שבדרך.
    שיחה על יצירה מתוך גבולות, על זהות ועל האומץ לספר סיפורים שלא תמיד נאמרים בקול.

    Support the show

  • בועז יהונתן יעקב, צלם ובמאי מהבולטים בקולנוע ובטלוויזיה הישראלית, מתארח בפרק ה 37 של סינמה שו״ת לשיחה עם אבי לודמיר על הדרך הארוכה שעבר בין סטים של קולנוע, משבר אישי וחזרה בתשובה, אל עשרות סרטים וסדרות שצילם לאורך השנים.
    יעקב מספר על הילדות בתוך תעשיית הקולנוע כבן למפיק רוני יעקב, על השנים הראשונות על סטים ועל הניסיון להגשים את החלום בהוליווד. הוא מדבר בכנות על האכזבה הגדולה שחווה שם, על המשבר שהוביל אותו להתרחק מהקולנוע, ועל הדרך שבה מצא מחדש את המצלמה כחלק מתהליך רוחני ואישי עמוק.
    בשיחה חזרנו לעבודותיו כצלם על סרטים כמו חופשת קיץ של דוד וולך, על העבודה רבת השנים עם יוסי מדמוני ועל הסרט גאולה שכתב וביים יחד איתו. יעקב מספר גם על העבודה על הסרט פרה אדומה של ציביה ברקאי יעקב, שם גם הכיר את אשתו, ועל המתח המעניין בין חיים דתיים לבין עבודה על סטים של קולנוע וטלוויזיה.
    דיברנו גם על היחסים בין במאי לצלם, על הצורך של צלם להצטרף לעולמו הרגשי של הבמאי, על האגו והפגיעות שמלווים את העבודה בתעשייה, ועל הדרך שבה יצירה קולנועית יכולה להפוך למקום של חיפוש אישי.
    שיחה עמוקה וכנה עם יוצר שמאמין שקולנוע הוא לא רק מקצוע אלא דרך לנשום, לחשוב ולהמשיך לחפש משמעות בתוך החיים.

    Support the show

  • אלון גור אריה, במאי ותסריטאי מהקולות הייחודיים בקולנוע הישראלי, מתארח בפרק ה 38 של סינמה שו״ת לשיחה עם אבי לודמיר על קומדיה, על יצירה מתוך תשוקה ועל הדרך הארוכה מסרט מחתרתי לסרט קאלט.
    גור אריה חוזר לילדות שבה אסף באובססיביות קטעים מצחיקים, אל השנים של כתיבה ומערכונים ואל הלימודים בקולנוע, שם התעקש להישאר נאמן לקומדיה גם כשזה לא היה מובן מאליו. דיברנו על המוסד סגור, סרט קצר שנעשה בלי תקציב והפך עם השנים לסרט פולחן, ועל הדרך הארוכה שהובילה לפיצ׳ר המוסד שיצא יותר מעשור אחרי.
    בשיחה הוא מדבר על הקושי לכתוב ולהפיק קומדיה בישראל, על הצורך באמון מצד מפיקים כשמדובר בהומור, ועל הבחירה לעשות דברים שלא נעשו כאן קודם גם אם הדרך אליהם מורכבת. דיברנו גם על העבודה בערוצי הילדים, על סרטי ילדים כמו מבצע ביצה, ועל המעבר בין יצירה לילדים לבין קומדיה למבוגרים.
    עוד דיברנו על סרטים דוקומנטריים שיצר על דמויות כמו יהודה ברקן וזאב רווח, על האחריות לספר סיפור אמיתי בצורה קולנועית, ועל הניסיון לבנות גם דוקו כמו פיצ׳ר עם דרמה ותנועה.
    שיחה על קומדיה כדרך, על יצירה בלי לחכות לאישור, ועל הרצון להביא למסך דברים שעדיין לא קיימים בעברית.

    Support the show

  • איתי עקירב, מפיק ובמאי מהקולות הבולטים בקולנוע העצמאי בישראל, מתארח בפרק ה 39 של סינמה שו״ת לשיחה עם אבי לודמיר על הדרך הלא שגרתית שלו אל עולם הקולנוע ועל הבחירה לעשות סרטים כאן ועכשיו.
    עקירב חוזר להתחלה, מהימים שבהם כתב שירה וניסה לפרוץ כראפר, דרך הלימודים בסם שפיגל והמשבר שחווה בסיום, ועד הכניסה לעולם ההפקה מהדלת האחורית. דיברנו על הסרט אפריקה שנעשה בתקציב זעום והגיע לפסטיבלים בינלאומיים, ועל ההבנה שאפשר לעשות קולנוע גם בלי לחכות למימון גדול.
    בשיחה הוא מפרק את המודל של קולנוע עצמאי, מדבר על הפקות מכסף פרטי, על עבודה עם במאים צעירים, ועל ההחלטות הקשות שצריך לקבל כשאין תקציב. דיברנו גם על הסיכון הכלכלי, על פרויקטים שבהם הפסיד כסף לצד כאלה שהצליחו, ועל השאלה מה מניע יוצר להמשיך גם בלי ודאות.
    שיחה על יצירה מתוך דחף, על אינדי כדרך חיים, ועל אנשים שלא מצליחים להפסיק לעשות קולנוע גם כשהם מנסים.

    Support the show

  • בעז פרנקל, במאי ועורך, מתארח בפרק ה 34 של סינמה שו״ת לשיחה עם אבי לודמיר על הדרך המהירה מסרט גמר מצליח אל בימוי סדרות מרכזיות בטלוויזיה הישראלית.
    פרנקל מספר על סרט הגמר 212 ועל קילומטר 147 שפתחו לו דלתות בתעשייה, על בימוי הדרמה היומית קיבוצניקים בתנאים אינטנסיביים, ועל ההצלחה הגדולה של חזרות והתחושה המבלבלת שהגיעה איתה. דיברנו גם על העריכה של טיטו ורוחו, על העבודה עם יוצרים חזקים כמו אסף אמיר וערן זרחוביץ׳, ועל המטכליסטים.
    השיחה נוגעת במתח שבין בימוי טלוויזיה לבין יצירת קולנוע אישי, בצורך לרצות גוף שידור לעומת חופש אמנותי, ובהחלטה של פרנקל לעצור הצעות בימוי ולהתמקד בכתיבת פיצ׳ר ראשון שהוא באמת שלו

    Support the show

  • אסף סבן, במאי ותסריטאי שחתום על בית בגליל, המשלחת והסדרה החדשה בהסתורה, מתארח בפרק 35 של סינמה שו״ת לשיחה עם אבי לודמיר על הדרך הארוכה שבין רעיון למסך.
    בשיחה סבן חוזר לרגע שבו קיבל מענק פיתוח ראשון מיד אחרי הלימודים, ועל השנים שבהן ניסה להרים את המשלחת כהפקה בינלאומית מורכבת. הוא מדבר על שכתובים, פרזנטציות ודחיות, ועל ההבנה שיש סיפור שאתה חייב לספר גם אם הדרך אליו ארוכה מהצפוי.
    סבן משתף גם בסיפור ההפקה הייחודי של בית בגליל, סרט שצולם יום צילום אחד בכל פעם, כמעט בלי תקציב, תוך כדי בניית בית אמיתית ועם שחקנים שחיים את הסיפור מחוץ לפריים. הוא מספר על ההחלטה לקחת סיכון אישי וכלכלי ועל הרגע שבו הבין שהאילוץ הפך לשפה.
    בהמשך מדברים על בהסתורה, סדרה שיצרו יוסי מדמוני ואבי תפילינסקי ועוסקת בחרדים שחיים חיים כפולים. סבן מספר על תחקיר במפגשים חשאיים של אנוסים, על עבודה עם אנסמבל שחקנים מרשים ועל הרצון להביא למסך מבט מורכב ואנושי לעולם שרובנו לא מכירים מבפנים.
    שיחה כנה על יצירה מתוך חיכוך, על אינדיבידואל מול קולקטיב, ועל האומץ להמשיך ליצור גם כשאין ודאות.

    Support the show

  • אסף קורמן, במאי ועורך מהבולטים בקולנוע ובטלוויזיה הישראלית, מתארח בפרק ה-33 של סינמה שו״ת לשיחה עם אבי לודמיר על עריכה, בימוי והקו הדק שבין כישלון להצלחה.

    קורמן מספר על הדרך שלו מבית ספר דמוקרטי ביפו אל חדרי העריכה של פסטיבל קאן, על העבודה עם במאים כמו אהרן קשלס ונבות פפושדו במי מפחד מהזאב הרע ועל הפיצ׳ר הראשון שערך למשה מזרחי. הוא מדבר על עריכה כשלב שלישי ביצירה, על האחריות לדייק טון וקצב, ועל הרגעים שבהם הוא נקרא להיכנס לפרויקט שכבר צולם ולבנות אותו מחדש מתוך החומרים הקיימים.

    בשיחה עולה גם המעבר לבימוי עם את לי לילה, שנכתב יחד עם לירון בן שלוש, על הסיפור האישי שמאחוריו ועל ההצלחה המפתיעה של הסרט בארץ ובעולם. קורמן משתף על העבודה בטלוויזיה בשנים האחרונות, על סדרות כמו שבאבניקים, רצח בים המלח וטהרן, ועל ההבדלים בין יצירת קולנוע באורך מלא לבין עבודה על סדרות.

    דיברנו גם על אהבתו לקולנוע אימה, על הז׳אנר כאלגוריה למציאות, ועל סדרת אימה חדשה שהוא מפתח בימים אלה.

    שיחה כנה ומעמיקה עם יוצר שמאמין שלפעמים כל מה שנשאר הוא להפוך את הדפקט לאפקט, ולהמשיך להילחם על כל סצנה עד שהיא עובדת.

  • לימור שמילה, במאית ומלהקת, מתארחת בפרק ה 32 של סינמה שו״ת לשיחה עם אבי לודמיר על ליהוק כפעולה יצירתית, על הדרך הארוכה שלה בקולנוע הישראלי, ועל המעבר בין עבודה מאחורי הקלעים לבימוי אישי.
    בשיחה שמילה חוזרת לילדות בעכו, לבית דתי ולחוויה קולנועית מוקדמת שעיצבה את האופן שבו היא מסתכלת על קולנוע עד היום. היא מספרת על לימודי הקולנוע בגליל, על עבודה בסטים בתפקידים שונים, ועל הרגע שבו הבינה שליהוק הוא המקום שבו סיפור מתחיל לקבל גוף ונוכחות. היא מדברת על הקריאה הראשונה של תסריט, על חיפוש אחר משהו שלא כתוב במילים, ועל אחריות כבדה לבחירות שמשפיעות על סרט שלם.
    שמילה משתפת בסיפורים מתהליכי ליהוק מורכבים, על החלטות שנראו מסוכנות בזמן אמת, ועל האמונה שליהוק נכון יכול לשנות לחלוטין את הדרך שבה סרט מתקבל. היא מדברת גם על מונטנה וככה את אוהבת, על עשייה קולנועית מתוך מחסור, על שליטה ושחרור, ועל ההבדל בין ללהק סרטים של אחרים לבין בימוי של חומר אישי.
    השיחה נוגעת גם בעבודה בטלוויזיה מול קולנוע, בריבוי שותפים ובמערכות גדולות, ובניסיון לשמור על אינטימיות ודיוק בתוך תעשייה צפופה. שיחה חכמה, רגישה ומלאת ניסיון עם יוצרת שמסתכלת על קולנוע דרך אנשים, מבטים ושתיקות, ומזכירה שלפני הכול, קולנוע מתחיל בבחירה אנושית אחת מדויקת.

  • דפנה לוין מתארחת בפרק ה 31 של סינמה שו״ת לשיחה פתוחה ומלאת אנרגיה על מסלול לא צפוי בעולם הטלוויזיה והקולנוע.

    היא חוזרת לרגע שבו נדלקה על הסט בגיל 15, לריח של הג׳לטינים על הפנסים, ולתחושה הפשוטה של זה מה שאני רוצה לעשות בחיים. משם היא מספרת על סם שפיגל, על השנים הארוכות בפרסומות, ועל הדרך שבה דווקא שמועה על בטיפול פתחה לה דלת לעולם הכתיבה והפכה אותה לתסריטאית שמעצבת דמויות לאורך זמן.

    בשיחה דיברנו על 'נבלות' ועל האתגר להפוך את קניוק לדרמה עם מתח, על אופוריה הישראלית כסדרה קשה ומוקדמת לזמנה, ועל הפער בין ההתקבלות הראשונית לבין ההכרה המאוחרת.

    דפנה משתפת איך נולדה האמת מתוך וואן ליינר על רצח חדש ביום ההכרעה בפרשת זדורוב, למה היה לה חשוב לשלם את החוב לצופה ולפתור את התעלומה המרכזית, ואיך היא מתמודדת עם החיים היצירתיים בישראל שבהם עובדים תמיד על כמה פרויקטים במקביל כשברור שרק אחד יקרה. וגם, למה היא אוהבת לביים, איך נראה המתח בין במאית ליוצר, ומה היא לוקחת איתה לכל סט ולכל דף.

    שיחה מצחיקה, חדה וכנה עם יוצרת שמדברת בלי פוזה על פחד, התמדה, שותפויות, ועל הדרך לשרוד מקצוע שבו שום דבר לא מובטח, חוץ מהרצון לחזור שוב לעבודה.

  • שלום הגר, במאי ותסריטאי, מתארח בפרק ה 30 של סינמה שו״ת לשיחה עם אבי לודמיר על דרך ארוכה של לימודים, כתיבה והתעקשות, ועל יצירה שנבנית לאט, בלי קיצורי דרך. הגר מספר על ההתאהבות המוקדמת בקולנוע בילדות בירושלים, על הלימודים בסם שפיגל ובאוניברסיטת תל אביב, ועל כמעט עשרים שנה של עשייה לפני שסדרה וסרט באורך מלא יצאו לאור.
    בשיחה הוא חוזר אל שישו ושמחו, הקומדיה המוזיקלית שכתב וביים יחד עם סיגלית ליפשיץ, ומספר על החיבור האישי לרבנות הצבאית, על האהבה לשירי מקהלת הרבנות, ועל תהליך פיתוח וכתיבה ממושך שכלל דחיות, הגשות חוזרות ושינויים, עד שהסדרה עלתה בכאן 11. הוא מדבר על העבודה המשותפת, על בחירות מוזיקליות, ועל התגובות שקיבל מהקהל הדתי והחילוני.
    הגר מספר גם על מתחת לצל של השמש, סרט דרמה קשה ואישי, על תהליך הכתיבה והפיתוח שעבר שינויים מהותיים, על הבחירה לעסוק בדמות קיצונית ומורכבת בלי להסביר או להצדיק אותה, ועל העבודה בתקופת הקורונה עם צוות מצומצם. השיחה נוגעת גם בסרטים קצרים שביים, בהם יונה המינקת, ובגישה שלו לקולנוע כמרחב שמאפשר לעסוק בדמויות ובמצבים שלא נוח להביט בהם.
    לקראת הסיום הגר מספר על תסריט חדש שהוא עובד עליו כיום, שעוסק בשבויי צה״ל במלחמת יום הכיפורים. שיחה כנה ומעמיקה עם יוצר שפועל מתוך סבלנות, התמדה ואהבה עמוקה לקולנוע.


  • שני קיניסו, חוקר ומבקר קולנוע, מתארח בפרק ה-29 של סינמה שו״ת לשיחה עם אבי לודמיר על קולנוע, כתיבה והצורך ליצור דווקא מתוך חוסר בהירות. קיניסו מספר על פרויקט הקולנוע הבלתי נתפס, שנולד מטקסט שכתב בדצמבר 2023, ועל הקריאה ליוצרות ויוצרים להגיב לשבעה באוקטובר גם ביצירה מיידית, ולא רק מפרספקטיבה של שנים קדימה.

    בשיחה הוא מדבר על סרטים שנעשו בעקבות השבעה באוקטובר ומסרבים להיכנס להגדרות ברורות של עלילתי או תיעודי, בהם על כלבים ואנשים של דני רוזנברג ומכתב לדוד של תום שובל, ועל הפיכת חוסר היכולת להבין לחלק מהשפה הקולנועית.

    הוא מתייחס לפעילות הפרויקט, למתן במה ליוצרות ויוצרים מהעוטף ומקהילות נוספות, ולתפיסה של קולנוע שנולד מחוסר שלמות. לקראת הסיום קיניסו משתף בחוויה האישית שלו בקיבוץ בארי בשבעה באוקטובר, ובאופן שבו דימויים קולנועיים ליוו אותו בזמן אמת והפכו לכלי הישרדות.

    שיחה כנה על קולנוע כדרך להתמודד עם המציאות, ועל האמונה שגם עכשיו יש מקום ליצירה.


  • מיכאל אללו, יוצר, במאי ותסריטאי, מתארח בפרק ה 28 של סינמה שו"ת. אללו מספר לאבי לודמיר על הדרך הלא מתוכננת שלו לעולם הקולנוע, מהשירות הצבאי הארוך והזהות הלוחמת, דרך משברים אישיים, ועד הגילוי של הקולנוע ככלי לספר סיפורים מתוך המציאות הישראלית.
    הוא מדבר על הלימודים בסם שפיגל, על סרט הגמר שעורר תשומת לב, ועל התקופה שאחרי הלימודים שבה גילה שהדרך לקולנוע ארוכה ומלאת ספקות. אללו חוזר אל הסרט הדוקומנטרי הקרב האחרון של פפה, שבו תיעד את מסע הבחירות של אביו לראשות עיריית ירושלים, ומספר על החיבור בין קולנוע, משפחה ופוליטיקה.
    בשיחה עולה בהרחבה גם החמאם, סדרת הדרמה שכתב וביים, שנולדה מתוך קריאה מחודשת בתנ"ך ובעיקר מסיפורם של שאול ודוד. אללו מספר על הבחירה למקם את הסיפור בבסיס צבאי נטוש בבקעת הירדן, על החיבור בין מיתוס תנ"כי למציאות ישראלית עכשווית, ועל לופ היסטורי של כוח, הנהגה והתפוררות שחוזר על עצמו שוב ושוב.
    הוא משתף בתהליך הכתיבה והבימוי, בעבודה בצוות קטן, באמון שקיבל מכאן 11, ובשילוב בין ריאליזם גולמי לאלמנטים מיסטיים. השיחה נוגעת גם בתקופה שבה הסדרה הייתה מוכנה אך נדחתה בעקבות המלחמה, בשירות המילואים הממושך, ובשאלות על המקום של קולנוע ותרבות בתוך מציאות של חירום מתמשך.
    שיחה כנה ועמוקה עם יוצר שפועל מתוך ספק, חיפוש ואומץ, ומנסה להשתמש בקולנוע לא כבריחה מהמציאות אלא כהתמודדות ישירה איתה.

  • אמיר מן, הבמאי והתסריטאי מאחורי "אחת אפס אפס", "מלכות", פאודה עונה 2 ו"רשת המרגלים", מתארח בפרק ה 27 של "סינמה שו"ת".

    מן מספר לאבי לודמיר על הדרך שלו לעולם הקולנוע והטלוויזיה, על השנים של יצירה דוקומנטרית ועצמאית, ועל המעבר לכתיבה של סדרות ז׳אנר רחבות. על העבודה על "אחת אפס אפס" הוא מספר: "כתבתי את זה כמעט לבד, זה נולד מקריאה בעיתונים וחיפוש אחרי סיפורים אמיתיים".
    על ההצטרפות לפאודה עונה 2 הוא מדבר על האתגר להיכנס לסדרה מצליחה שכבר רצה, ועל האחריות כעורך ראשי לשמור על קו דרמטי ברור. על "רשת המרגלים", סדרת ריגול היסטורית שנכתבה לפני השבעה באוקטובר, הוא מספר על תהליך פיתוח ארוך ועבודה מול גופים בינלאומיים.
    שיחה מרתקת עם יוצר שמדבר בכנות על כתיבה, שואו-ראנריות, סבלנות והדרך הארוכה מרעיון על הדף למסך.