Avsnitt
-
את החלק השני של סדרת האחרונים פתחנו בהגר"א, ואנחנו ממשיכים כעת בחיד"א. מלבד היותם שני ענקי רוח, שהשפיעו רבות על היהדות במאה ה-18, אפשר לציינם כשני הפכים: הגר"א כמשפיע על יהדות אשכנז, והחיד"א על קהילות ספרד; הגר"א רוב ימיו נמצא בחדרו בווילנא, והחיד"א נוסע בעולם בסקרנות גדולה; הגר"א אינו כותב כמעט, והחיד"א הוא מהכותבים הפוריים ביותר.
ננסה בשיעור זה לטעום מהחידה, אם לא לפתור אותה: לנסות לחוות מעט מהעולם העשיר שראה החיד"א במסעותיו, ולקטוף מעט מזער מפירות תורתו העשירה והמגוונת
-
החלק השני על פועלו ותורתו של הגר"א מתמקד בארבעה נושאים, דרכם ננסה להכיר את האיש ותקופתו: יחסו ללימוד המדעים; לימוד פשט בתורה ובמשנה; התנגדותו לחסידות; ותורת הגאולה במשנתו
-
Saknas det avsnitt?
-
את החלק השני של סדרת האחרונים אנו פותחים בענק – הגר"א, הגאון ר' אליהו מוילנא. את השפעתו לדורות הישווה החזון-אי"ש לאנשים כמו משה רבנו, רבי ורב אשי. וזאת למרות שהגר"א לא נשא בשום משרה ציבורית, ולא כתב בעצמו כמעט שום ספר.
את פועלו והשפעתו, אפילו בקצרה, לא הצלחתי לסכם בשיעור אחד, לכן נעביר עליו שני שיעורים.
שיעור זה עוסק בחייו, בהשפעתו, בדרך לימודו, בייחסו ל"תורה לשמה", ובספרו "ביאור הגר"א על השולחן ערוך.
על שאר הנושאים העוסקים באיש ופועלו – בע"ה בשיעור הבא
-
הרב יחזקאל לנדא נודע גם כגדול בדורו, וגם השפיע לדורות בעיקר בשו"ת "הנודע ביהודה". את חייו אפשר לחלק עד הגעתו לפראג, תקופה רצופת נדודים, ול-38 שנותיו האחרונות, בהן ישב על כס רבנות פראג המעטירה. היה מעורב גם בסכסוך ר"י אייבשיץ ור"י עמדין, וכן בויכוח על תנועת החסידות שֶקמה ועולה. בשיעור ננסה לגעת גם בפעלו בברודי וביאמפול, ולא רק בפראג. וכן נטעם מתורתו הענפה.
-
דמותו של ר' חיים לוצאטו, הרמח"ל, מוכרת בעולם הישיבות כיום בעיקר כמחבר ספר המוסר היסודי "מסילת ישרים", ובישיבות מסוימות נלמדים בעיון גם ספריו הקבליים, כמו "דרך ה'" ו"דעת תבונות". אבל בחייו הקצרים היה הרמח"ל דמות צבעונית, מסעירה ונתונה במחלוקת.
בשיעור ננסה לגעת בחייו הסוערים – בעליות ובמורדות, בפולמוסים ובחרמות, בחבורות הלומדים ובמגיד, וגם במסעותיו. ננסה גם לגעת בתורתו הרחבה והמגוונת, הכוללת מלבד ספרות מוסר וקבלה ענפיים ושיטתיים, גם שירים, פיוטים, מחזות וספרות חולין בעברית. מסע שתחילתו בפדובה שבצפון איטליה בתחילת המאה הי"ח, סיומו בעכו כעבור פחות מ-40 שנה, והדים שמכים עד היום.
-
רבנו יונה נולד בגירוני, נסע ללמוד בצרפת, וחזר ופעל בברצלונה ובטולדו לאורך המאה הי"ג. מלבד מפעלו בעיון והלכה, הרגיל לזמנו ומקומו, הוא מחדש יצירה ענפה בדרשנות ובספרות מוסר. בשיעור נתמקד בתורתו המוסרית בכלל, ובספרו "שערי תשובה" בפרט, המתאים לימים אלו. השיעור הועבר בזום
-
מסענו בעקבות אור החיים הקדוש ייקח אותנו למרוקו, איטליה וארץ הקודש. רבי חיים בן עטר נולד ופעל במרוקו, גלה לאיטליה, ומשם עלה בראש חבורת תלמידים לארץ ישראל. אולם זכורה לו בעיקר שנתו האחרונה לחייו, בה עמד בראש ישיבה בירושלים. הוא כתב גם על הגמרא וההלכה, אולם לחיבורו על התורה אירע דבר מופלא – הוא זכה לפרסום רב, מיד עם צאתו, דווקא במזרח אירופה (!), שם הפך להיות מבשר החסידות.
נחלק את השיעור בין חייו המרתקים, לבין תורתו העמוקה. נספיק לעיין בכמה מתורותיו שהורחבו בחסידות, ובכמה מדבריו הידועים. ונסיים בתפילתו על גלות השכינה: "זְכֹר אַהֲבָתֵנוּ וְחִבָּתֵנוּ ... כִּי קָשָׁה פְּרִידָתְךָ מִמֶּנּוּ כִּפְרֵדַת נַפְשֵׁנוּ מִגּוּפֵנוּ"
-
על הרב אריה לייב גינצבורג, בעל השאגת אריה, כתב פרופ' תא-שמע שהוא אחד משלוש דמויות "שהפכו לדמויות מעין מיתיות בעולמה של הרבנות בישראל". נסה לעמוד בשיעור זה על דמותו המיוחדת. הוא זכה להכרה בישראל רק בשנות החמישים לחייו, אולם האריך ימים ונפטר כבן 90. נתמקד בשיעור בחריפותו הגדולה, בעיקר בספרו "שאגת אריה", אך גם בספריו על הש"ס. ונעמוד גם על יחסו המורכב לספרי העבר ולמחבריהם
-
הרב יהונתן אייבשיץ הסעיר את יהדות אשכנז. שילוב של תורה וחכמה, הלכה ומדע, רטוריקה ולהט, שמרנות עם חידוש. הרב אייבשיץ היה איש אשכולות, וכיהן כרב, דרשן, מקובל, פוסק הלכה ועוד. בשבתו בפראג ניהל קשרים ענפים גם עם אנשי האקדמיה והכמורה. הפולמוס בשאלה האם נטה לשבתאות פיצל את יהדות אשכנז ומזרח אירופה, ולמעשה נתון במחלוקת עד היום (ונלמד גם את הפולמוס זוטא שקדם לו, בדבר "תרנגולת שנמצאה בלא לב").
נעיין גם מעט בַעיקר – בתורתו העיונית, בעיקר ב"כרתי ופלטי", ובדרשותיו, בעיקר ב"יערות דבש". ונקנח בכמה סיפורים על חידודיו מספרו של דרויאנוב
-
מסע חייו הארוך של הרב יעקב יהושע פלק, ה"פני יהושע", מלא נדודים, עליות ומורדות, אסונות ופולמוסים, אך בעיקר – תורה גדולה של אדם גדול.
הוא נולד בקרקוב ב-1680, התחתן בלבוב, ושם באסון גדול מאבד את אשתו ובתו. הוא ניצל בנס, ונודר להקדיש את חייו לתורה.
נעקוב אחר נדודיו, אחר סכסוכיו הקטנים, אחר מעורבתו החשובה בפולמוס אייבשיץ-עמדין, עד לפטירתו וקבורתו בפרפנקורט דמיין.
נביא מעט מתורתו בספרו החשוב, המהווה בסיס ללימוד האחרונים גם היום.
-
שיעורנו יעסוק באחת הדמויות המופלאות שקמו לישראל בתקופה זו, ויקח אותנו מאיטליה לירושלים, ומירושלים לאמסטרדם וחזרה (אם כי אותי הוא לקח למרתפי מוזיאון ישראל, כפי שאספר בשיעור).
חזקיה די סילוה נולד בליוורנו שבאיטליה ב-1659, אולם אנו יודעים לספר עליו רק מעלייתו לירושלים בגיל 20 לערך, ועד לפטירתו כעבור כ-20 שנה. בזמן זה הוא הופך לאחד מגדולי הפוסקים, מוחרם במצרים, הופך לראש הישיבה החשובה בירושלים, נוסע לאמסטרדם למסע מוצלח, בו בין היתר מדפיס את ה"פרי חדש" על יו"ד.
בשיעור ננסה מעט להקיף את חייו העשירים, והפולמוסים סביבו בחייו ואחריהם, עד דורנו; נעמוד על כמה מפסיקותיו, כמו לגבי שתיית קפה והיחס למוסלמים; ונסיים בכמה סיפורים נאים שנקשרו בשמו, כמו קבורתם בטעות של הלכות שבת שלו, ונסיון למוצאם בדורנו; או סיפור שנקשר בו, ברב אלישיב ובברכת שהחיינו על הדלקת נר חנוכה.
-
הרב חיים-יאיר בכרך לא זכה לרוב נחת בחייו. הוא פוטר לאחר שלוש שנים ממשרתו כרב העיר קובלנץ, שאף להתמנות לרבנות העיר ורמייזא בה כיהנו אביו וסבו, אך אחר התמנה תחתיו, וגורש עם יהודי ורמייזא לעשר שנים. הוא כתב חיבור גדול על שולחן ערוך, אך הדפסתו התעכבה, ובינתיים נדפסו נושאי כלים אחרים, שבגללם הוא לא הדפיס את ספרו. אך אחריתו טובה – לאחר חזרת היהודים לוורמייזא הוא מונה לרב העיר, וספר תשובותיו, ה"חוות יאיר", זכה לחשיבות גדולה מאוד.
בשיעור נספר את סיפור חייו, ונביא מעט מתשובותיו החשובות, כמו בעניין הפלות והסגרת רוצח. ונסיים באחת מתשובות המופלאות, שיש אומרים שאינה אלא סיפור אגדה.
-
הרב אברהם גומבינר זכה לתהילה מועטה מאוד בחייו, וכשנפטר בעיר קאליש שבפולין בגיל 45 היה אלמוני למדי, אף שהיה מו"צ בעיר. הוא ניסה להדפיס את פירושו לחלק אורח-חיים על השו"ע, אולם צירוף נסיבות מנע את הדבר. גם בנו יחידו נתקל בקשיים כשניסה להדפיס את הפירוש, אולם לבסוף הצליח לשכנע מדפיס להוציא פירוש זה בשם "מגן אברהם", ולהדפיסו יחד עם הט"ז במהדורה שנקראה "מגיני ארץ". הפירוש הפך במהירות למקובל בכל ישראל.
בשיעור נעיין מעט בפירוש הקצר והעמוק. נתעכב על כמה מדבריו, בעיקר סביב ענייני תפילה וברכות; נתייחס לפסקיו בשם האר"י ז"ל; ואף נציץ ב"דיבור המתחיל" אחד שהוא למעשה ספר מוסר
-
בשנת 1646 יצא לאור פירוש חשוב על שו"ע יורה-דעה, אותו הדפיס הט"ז, שנחשב אז מגדולי הדור וממכובדיו. אלא שבאותה שנה יוצא לאור פירוש נוסף על יו"ד, של צעיר אלמוני בן 24. פירוש בשם "שפתי כהן" או הש"ך, ספר המתקבל ברעש גדול בעולם התורה.
בשיעור נספר בקצרה על חייו של הש"ך, שעובר לווילנה לאחר נישואיו, וגולה ממנה בחורבנה (אותה תיאר ב"מגילה עיפה"). ונתמקד בתורתו העמוקה, שיש אומרים שהיוותה את הבסיס לחשיבה המופשטת בלימוד, המקובלת היום.
-
המסע אחר ר' חיים בנבנישתי, מגדולי מפרשי הטור, לוקח אותנו לאיזמיר בימי שבתי צבי. החבי"ב היגר בצעירותו מאיסטנבול לאיזמיר, ושם עבר דרך ארוכה של פולמוסים ומריבות, עד שבסוף ימיו מונה לרבה היחיד של איזמיר. כתב כמה ספרים, וראש להם הוא "כנסת הגדולה" – פירושו החשוב על הטור. את השיעור נחלק בין חייו המרתקים, כולל נסיון להבנת עמדתו בנוגע למחלוקת סביב ש"צ, עם צלילה למעט מתורתו הגדולה
-
משה רבקש היה תלמיד חכם גדול, אבל לא נשא בתפקיד רבני. הוא עסק בהצלחה רבה במסחר בעיר וילנה, והקדיש את רוב עתיו לתורה. כשהצבא הרוסי הגיע לעזור למורדים הפולנים – חרבה יהדות וילנה. הוא גלה מוילנה וישב בקהילה הספרדית באמסטרדם, שם עמדו על גדולתו בתורה, וכשהדפיסו את השלחן ערוך – ביקשו ממנו לכתוב בקצרה את מקורותיו. כך בא לעולם "באר הגולה", שלא נחשב ממש כנושא כלים, אבל אי אפשר לתאר את לימוד השו"ע בלעדיו. מכאן למדנו ש"הגולה" בשם ספרו אינו רק גלות עם ישראל, אלא בעיקר גלותו מוילנה. הגר"א הוא מצאצאיו, ואפשר ש"ביאור הגר"א" אינו אלא הרחבה של ספר סב-סבו. ואגב, את שמו יש להגות רבקה'ס, והוא כנראה אב למשפחת רבלין הענפה
-
הרב דוד הלוי סגל, הוא הט"ז, היה אור גדול לישראל באחת מתקופותיו הקשות. בפרעות ת"ח נמלט מוואהלין, ובהמשך שכל שני בנים ב"פרעות לבוב". נעיין בחייו הסוערים ובתורתו הגדולה והרחבה – על הקלותיו ועל חומרותיו, על יחסו לחותנו הגדול הב"ח, ועל התקבלות תורתו
-
רבי יום-טוב (ליפמן) הלר. נודע בעיקר בזכות "תוספות יום-טוב" על המשנה, ובזכות פירושיו על הרא"ש. התפרסם כבר בצעירותו כתלמיד חכם מרשים, ובגיל 18 מונה לדיין בפראג (!), שבהמשך יכהן גם כרבה.
נדבר על חייו מלאי התהפוכות (בעקבות הלשנה וגזרת גלות), על הבנתו הרבה במדעים, על פירושיו לרא"ש, וכמובן ובעיקר – על פירושו החשוב למשנה
-
רבי יואל סירקיש, הוא הב"ח, מגדולי ישראל בשלהי המאה ה-16. חיבורו על הטור נודע בהעמקתו, חריפותו ובקיאותו, ובכך שאינו נושא פנים לאיש, והפך לספר יסוד בהלכה. בשיעור נעמוד על חייו, על מאבקו הנחרץ והסיזיפי להעמדת נוסח מדוקדק לכל ספרי היסוד וגם לתפילה. וגם על יחסו לקבלה, על דרכו החינוכית, על פסקו המהפכני להתרת "חדש", ועוד
-
הרב יום-טוב צהלון, המכונה מהריט"ץ, הוא אחד הרבנים הפחות מוכרים הנכללים בסדרה זו. יושבי בית המדרש יתקלו בשמו בעיקר אם ילמדו בעיון את חלק או"ח של השלחן ערוך, בו מרבים להביאו האחרונים, ובעיקר המשנה ברורה (כנראה דרך האליהו רבה).
המהריט"ץ חי בצפת בשלהי המאה ה-16, והיה מהנסמכים בחידוש הסמיכה, על ידי יעקב בירב השני. נדבר על יחסו לשו"ע ולשאר פוסקים, ועל כמה מפסקיו הידועים או המעניינים, וכמובן על פסקו המפורסם לגבי הוצאת יתוש או צרעה שנפלו למשקה בשבת: "אין ברירה בלח, וגם את הצרעה ישלח"
- Visa fler
