![משבר הממלכתיות בישראל [מאחד העם- לוי אשכול]](https://is2-ssl.mzstatic.com/image/thumb/Podcasts124/v4/08/f8/39/08f839ff-5d51-0efa-c93b-5cdf9765dc7d/mza_12192810254651804262.jpg/250x250bb.jpg)
Avsnitt
-
כמו כל שנה: מה היו הפרקים שהכי אהבתם בפודקאסט בשנה האחרונה, ומה אפשר ללמוד מזה, אם בכלל
כמו כל שנה: מה היו הפרקים שהכי אהבתם בפודקאסט בשנה האחרונה, ומה אפשר ללמוד מזה, אם בכלל -
תקופת ההמתנה הייתה המשבר המדיני, הפוליטי והאישי המשמעותי ביותר עימו התמודד לוי אשכול. הוא נאלץ להתמודד עם חזיתות רבות בעת ובעונה אחת - לאזן בין לחץ ביטחוני ומדיני, להתמודד עם לחץ ציבורי ולשמור על קור רוח אל מול התנגדות פנימית שכמעט והובילה למרד גנרלים. בפרק זה, ד"ר יניב פרידמן, היסטוריון שעוסק בנושאי ביטחון ומדיניות חוץ וחוקר במחלקת ההיסטוריה של צה"ל, מסביר על תהליך קבלת ההחלטות של אשכול ועל מה שניתן ללמוד ממנו, גם היום, על קבלת החלטות בעתות משבר.
-
Saknas det avsnitt?
-
בפרק הקודם של "עושים תנ"ך" דיברנו על מלחמה ושלום – על חוקי מלחמה בעולם העתיק. הזכרנו מספר קבצים של חוקים בעולם העתיק ואת הלך המחשבה המניח שהאל הוא חלק בלתי נפרד מהמלחמה עצמה.
הפעם נרד לעומקם של דברים וננתח מקרה בוחן מהתנ"ך אותו נחקור בעזרתה של פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית. הכוונה היא כמובן לדברים פרק כ'.
לאיזו מלחמה מתייחס דברים כ'? האם מדובר בטקסט שנכתב בזמן אמת או שהוא משקף מציאות מאוחרת יותר? האם ניתן לקבוע מי או מתי חובר החוק? ומה הקשר של ממלכת אשור העוצמתית לעניין? האם החוק משקף מציאות משפטית ו\או צבאית או שמדובר במשאלת לב של מחברי החוק?
מה מבנה החוק? מהו חוק קאזואיסטי? מה אומר החוק לגבי ערים רחוקות שמחוץ לכנען? מה הוא קובע לגבי ערים שבתוך הארץ? מה דינם של אזרחי הערים שייכבשו? מה משמעות המצור על ערים בעולם העתיק?
בהמשך נדון בחלקו המפתיע של החוק: לאחר שהחוק דן במלחמה עצמה ובאמצעו של הדיון על דיני מצור עובר החוק לדבר על נושא שלכאורה אינו קשור- דין עצי פרי...במלחמה. בקטע זה גם מופיע הביטוי המוכר בפסוק יט: " לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה...". לכאורה- מה הקשר? מה בין מלחמה לעצי פרי? האם מדובר באידיאליזם הומניטרי או שמא יש לקרוא את החוק לאור התגובה של התנ"ך למעשים ולפרופוגנדה של אשור? מה משמעות העצים והקשר שלהם למלחמה בעולם העתיק? ולבסוף -מה הקריאה הנכונה לחלק זה של החוק על פי דעתה של פרופ' ואזנה? האם באמת מדובר בשאלה רטורית? או שמדובר ב"הוראות הפעלה" המצביעות בפני המצביא על הדרך הנכונה והחכמה שיש לנהוג בה במלחמה? -
עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, שמסביר מדוע לדעתו הביטקוין הוא הזהב המודרני, מרחיב על סוגי מטבעות דיגיטלים נוספים, ומסביר מדוע הביטקוין אינו בועה. צוות עושים חשבון מאתגר את הטענות. עוד בפרק: מה זה בכלל בועה, ודיון על בועות שאינן סכום אפס.
-
יכול להיות שאיש אחד נבלע על ידי לווייתן ונמצא - עדיין חי - כעבור ימים עדיין בבטן של הלווייתן?
-
תא"ל במיל. יובל בזק , חי במשך שנים על יד החשש המודחק שהבן שלו גיא עלול לשלם בחייו במלחמה ,שככל שלמד וחקר היא בלתי נמנעת. יובל פרס את תובנותיו והתריע מפני עימות אזורי בכל מסגרת אפשרית.בשמחת תורה תשפ"ה-2024, שנה מאז השבת הארורה שבה יובל שכל את בנו גיא ז"ל, נפגשנו איתו קבוצת חברים.
-
האם התקשיתם לחפש מטפלים לאחרונה? זה כנראה לא רק עקב הביקוש הרב לאחר השבעה באוקטובר, מערך בריאות הנפש בישראל ובעולם סובל ממחסור אדיר במטפלות ומטפלים כבר שנים רבות. אך בשנים האחרונות היו אירועים, כמו הקורונה למשל, שאילצו אותנו לעבור למודלים טכנולוגיים אחרים. הפעם מתארח ד"ר יוני שלום, חוקר באונ' חיפה, פסיכולוג מומחה לטכנולוגיה ובריאות הנפש ולחרדה חברתית ועונה על שאלות כמו האם טיפול אינטרנטי יכול למלא את החלל החסר? מה היתרונות של טיפול כזה? והאם טכנולוגיה בכלל ובתוכה הבינה המלאכותית יכולה להחליף את הטיפול המסורתי?
-
מהי הדרך ה"נכונה" לשמר מבנה עתיק? האם עלינו לנסות לשחזר את המבנה למצב בו היה בימי גדולתו - גם אם המשמעות היא להשתמש בחומרים ובטכניקות שלא היו זמינים לבנאים באותם הימים - או שמא עלינו לשאוף לאותנטיות מקסימלית, ולא לשנות דבר וחצי דבר מהמבנה המקורי? זו הדילמה שניצבת בפני אדריכלים ומהנדסי בניין מזה מאות שנים, והדילמה בה יתמקד פרק זה.
מה כדאי לעשות עם אבני הכותל המתפוררות?כיצד תרמה הריסתו הטרגית של בניין הגימנסיה הרצליה לעליית המודעות לשימור בישראלהאדריכל אמנון בן-אור יספר על מבצע הזזת בתיה של המושבה שרונה בראשית שנות האלפייםהאזנה נעימה,
רן -
"הבעיה היא לא איסוף הדאטה. הבעיה היא שלא מסתכלים על הדאטה", טוענים אודי שויקי, Cloud Architect בסיילספורס ואמיר גרין, מנכ"ל וממייסדי חברת Mobideo.
השניים התאחדו לפרק מיוחד, שיוגש בשני חלקים, ומציגים דוגמאות מרתקות שתומכות בטענה שדאטה אינה מותרות. "לקוחות רבים אינם מבינים שבעידן הנוכחי, עליהם לשנות שיטות ניהול – וזה קורה בכל התעשיות והארגונים", אומרים השניים, ומספקים טיפים לטיוב ולזיקוק הדאטה. וגם: איך קורה מצב שבו ארגון בוחן את הדאטה שלו, ומגלה שיש יותר מאמת אחת לכל שאלה? -
כיצד השתנו פניה של הממלכתיות מתקופת אשכול ועד היום? בפרק זה, אבי וידרמן, יועץ אסטרטגי ויו"ר "יד לוי אשכול", מסביר ומפרק את המושג ומסביר מדוע דווקא לוי אשכול הוא נושא הדגל של הממלכתיות. מה המשמעות של מעבר ממנהיגות של בוני אומה למנהיגות של מנהלי מדינה? כיצד התמודד אשכול עם התנגדויות? והאם על רקע המציאות המורכבת שאנו חווים כיום, עדיין אפשרי לקיים מנהיגות ממלכתית, כזו המתייחסת לעם כולו?
-
בספטמבר 2024 פרסם אפו היבֶרינֶן בן ה-54, פרופסור למדעי המחשב מאוניברסיטת הלסינקי שבפינלנד, את המדורה השנייה של הספר שלו "אינטליגנציה כואבת: מה בינה מלאכותית יכולה לגלות לנו על סבל אנושי".
היברינן, שמשתמש בתיאוריה חישובית, טוען שאנחנו יכולים ללמוד משהו על הסבל והכאב הנפשי שלנו אם רק נבחן איך מערכות בינה מלאכותית עובדות, איך הן מעבדות מידע ופועלות.
אחרי שהוא מציג תשובה מעניינת לשאלה "מהו סבל" ו"למה אנחנו סובלים", הוא עונה על שאלה אחרת: האם מחשבים, האם מערכות הבינה המלאכותית סובלות, האם הן מסוגלות לחוות סוג מסוים של סבל שדומה לסבל שלנו ואם כן, איך הוא נראה? הוא אפילו מצביע על דרכים להפחית את הסבל שלנו, את הסבל האנושי.
צריך להבהיר: זה לא פרק עצוב או מעיק. להפך! הפרק הזה יגרום לכם לחשוב מחדש על השאלה למה אתם חווים תסכול ולמה הוא נגרם, ולא פחות חשוב מכך, הוא יציג בפניכם תשובה מעניינת לשאלה: מה אפשר לעשות בנוגע לזה, שאלה שעוברת דרך ההבנה של "משוואת התסכול".
קישורים:
להורדת הספר "אינטליגנציה כואבת"
https://arxiv.org/abs/2205.15409 -
ב-1 בינואר 2000 לא הגיע, כידוע, סוף העולם, וטוב שכך. אבל אנחנו נשארנו מבולבלים. האם באג 2000, שהעסיק את כולם בסוף שנות התשעים, היה טעות? הונאה? בדיחה? או סכנה מוחשית לשלומה של החברה המערבית?
-
איך הצליח דווקא לוי אשכול, שהעדיף לפעול מאחורי הקלעים, להניח את היסודות ליחסי החוץ האיתנים של ישראל? בפרק זה, פרופ' מירון מדזיני, דוברו האישי של ראש הממשלה השלישי, חושף את דמותו של אשכול כמנהיג שהעדיף לפעול הרחק מאור הזרקורים. בניגוד למנהיגים שדגלו במדיניות חוץ אסרטיבית, אשכול בחר בדיפלומטיה שקטה. כראש הממשלה הראשון שביקר באופן רשמי בגרמניה ובארצות הברית, הוא הצליח לבסס את מעמדה הבינלאומי של ישראל - מהסכם השילומים ההיסטורי ועד ליצירת היחסים המיוחדים עם ארה"ב, שמהווים את הבסיס לקשרים בין המדינות עד היום.
-
בפרק זה בו מתארחת פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית נדון במלחמה על משמעויותיה הרבות בעולם העתיק וגם נתהה מה אפשר ללמוד ממלחמות העבר,על עולמנו המודרני.
מדוע ארץ ישראל חוותה במהלך הדורות כל כך הרבה אירועי מלחמה? מדוע המלחמה היא אירוע כה מכונן בחיי האנשים החווים אותה, ולמה המקרא לא מזכיר חלק מהמלחמות שהתרחשו באזור? מה המשמעות המפתיעה של הביטוי "אכול ושתה כי מחר נמות" (ישעיהו כב)? מדוע מסעות המלחמה האשוריות הטילו אימה כה רבה על חלקים גדולים במזרח הקדום?
מה משמעותו של החוק בעולם העתיק? מי אכף את החוקים והאם מדובר בעקרונות אידיאליים או בחוקים מעשיים הנאכפים הלכה למעשה? מה בין הנוהל לנוהג בנושא החוק בעולם העתיק? מה משקף החוק המקראי בעניין? מה הקשר בין החוק המקראי לברית עם ה'? מה עולה מחוקי חמורבי המפורסמים, אודות החוק בעולם העתיק?
בהמשך נשוחח על "חוקי מלחמה". האם ואיך ניתן ליישב את האוקסימורון שבביטוי הזה הנובע מהפער שבין "חוק" שהוא הסדרה בין אנשים, ל"מלחמה" שהיא בהגדרתה פעילות אלימה חסרת סדר? מדוע צריך בכלל חוקים במלחמה? איך הרובד הדתי-תיאולוגי משתלב במעשה המלחמה הארצי? איך הסבירו לעצמם אנשי העולם העתיק מפלה במלחמה? למה חלק ממלכי העולם העתיק "נאלצו" להתנצל, לפחות בפומבי, על יציאתם למלחמה?
על כך ועוד בפרק שלפנינו -
שלום לכולם. בפרק הזה של "עושים תוכנה", אני מארח את חן פלדמן לשיחה כנה ומעמיקה על הצד האנושי והפחות מדובר אולי, של עולם ההייטק – התמודדות עם משברים, לחץ וחרדה.
בפרק חן שיתף את סיפורו האישי. מהרגעים שבהם היה בשיאו המקצועי ועד המשברים הפתאומיים ששינו את מסלולו. נדבר על איך הצליח לזהות את הסימנים המקדימים לעומס, איך בחר לשתף אחרים בתהליך ההתמודדות שלו ואילו כלים פרקטיים אימץ כדי לבנות מחדש איזון בין הקריירה לחיים האישיים.
במהלך הפרק נצלול לנקודות שכל אחד מאיתנו יכול להזדהות איתן כמו החשש מלשתף, תחושת השחיקה ואיך דווקא שינויים קטנים בחיי היומיום יכולים לחולל שינוי גדול. הפרק הזה הוא הזדמנות לעצור לרגע, לקחת נשימה עמוקה וללמוד שאפשר לעבוד קשה ולהצליח, אבל גם לדעת לשים גבולות ולעזור לעצמנו.
זה פרק שכולו על איך אנחנו, האנשים שמאחורי הטכנולוגיה, יכולים להרגיש טוב יותר בתוך העשייה האינטנסיבית שלנו.
האזנה נעימה,
עמית. -
אזור מתאר העין, הצוואר והמחשוף אלו בדרך כלל האזורים הרגישים ביותר בגופנו ואלו שיהיו הראשונים להסגיר את הגיל הביולוגי שלנו. בפרק זה, מירה ברטפלד ואפרת וכטל מסבירות מדוע האזורים האלה שונים משאר הפנים, איך לטפל בהם נכון ומה הפתרונות הקיימים לבעיות הנפוצות. אז אם מעניין אותך לשמוע מהי הדרך הנכונה למרוח קרם עיניים או בכלל להתעדכן בטכניקות של עיסוי פנים מקצועי – הפרק הזה בשבילך. האזמנה נעימה
-
תככים, חדשנות ופוליטיקה: למה השנה האזרחית מתחילה באחד בינואר?
-
עושים חשבון מארחים את ירון גינדי, ראש לשכת יועצי המס, לשיחה על הכבדת נטל המס על הציבור בישראל, ובעיקר מתעמקים בסוגיית הרווחים הכלואים של החברות. וגם: איך נכון להגדיל את תקבולי המס? האם צריך בעיקר למסות עשירים? האם אפשר להתמקד במיסוי עסקים ובכך לצמצם את הפגיעה בציבור? ואולי נוצרה הזדמנות לרפורמה כללית במערכת המס? ובנוסף: על החשיבות של ההבחנה בין יעילות מערכת המס לבין הניסיון לצמצם פערים כלכליים.
-
אם תבחנו את השירותים הדיגיטליים שבהם אתם משתמשים תגלו שרובם המכריע מבוססים על הענן. המייל שלכם נמצא בענן, התמונות שלכם מאוחסנות בענן, אנשי קשר, סרטוני וידאו, צ'אטים בווטסאפ, כולם מאוחסנים בענן. נכון שחלק מהמידע מאוחסן גם על המכשירים שלנו, נניח התמונות מאוחסנות גם על הטלפון הסלולרי שלנו, אבל מכיוון שהמקום יקר ויחסית מועט, אנחנו מהר מאוד מתחילים להעביר את המידע לענן.
אבל מה קורה כאשר אין לכם גישה למידע, מה קורה אם פרצו לחשבון שלכם, אם מסיבה כלשהי הוא נחסם, אם בטעות המידע שנמצא בענן נמחק? למרות שכל החיים שלנו נמצאים בעננים רק מעטים חושבים שאולי... אולי אנחנו צריכים גיבוי לחומר שנמצא שם!
הפעם נבחן את אחת הקונספציות הידועות של העולם הדיגיטלי, זו שקובעת שמהרגע שהמידע שלנו – הקבצים, המיילים, התמונות – מהרגע שהכל נמצא בענן, אנחנו מסודרים ואין סיבה לדאגה. באמת?
הפרק מוגש בשיתוף חברת CloudAlly.
קישורים:
Cloudally
https://www.cloudally.com
אינסטגרם מחקה בטעות סטוריז. אופס.
https://slate.com/technology/2024/10/instagram-story-archive-deleted-erasing-digital-memories.html
אבא צילם את המפשעה של הבן שלו גוגל סימנה אותו כפושע
https://www.nytimes.com/2022/08/21/technology/google-surveillance-toddler-photo.html
יוצרים באינסטגרם פונים למאעכרים כדי להחזיר חשבונות
https://www.buzzfeednews.com/article/laurenstrapagiel/creators-instagram-dealers-restore-accounts
המדריך המלא לגיבוי לחשבונות הענן שלכם
https://kfgo.darkhorseit.com/tips-tricks/the-ultimate-guide-to-backing-up-your-social-media-accounts/ -
פרופ' נעה דגן, מנהלת המחלקה לרפואה מבוססת בינה מלאכותית בכללית Big Data, Machine Learning, AI - מילים מפוצצות שלא תמיד לגמרי מובנות לכולם.
פרופ' נעה דגן עושה לנו סדר ומספרת איך השימוש הנכון והמדויק בכלים הללו מאפשרים לתת ולקבל את הטיפול הרפואי הטוב והמתאים ביותר. - Visa fler
![מצב התשובה: פרק השנה 2024 [התשובה]](https://is2-ssl.mzstatic.com/image/thumb/Podcasts124/v4/08/f8/39/08f839ff-5d51-0efa-c93b-5cdf9765dc7d/mza_12192810254651804262.jpg/80x80bb.jpg)