Avsnitt

  • אבי נאור, ממייסדי חברת אמדוקס ומייסד אור ירוק, שהקדיש את חייו למאבק בתאונות הדרכים סיפר בפודקאסט המרקרים על הסיבות שהביאו אותו לתפקיד יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בתקופתה של שרת התחבורה מירב מיכאלי, ואלה שגרמו לו לעזוב אחרי שנה וחצי, תחת כהונתה השנייה של מירי רגב. "אמרו לי מראש שזה או שהיא תפטר אותי, או שהיא תחבק אותי או שהיא תהיה אדישה לנושא. האופציה השלישית היתה הגרועה ביותר, ובה היא בחרה."

    נאור, שהרוויח מאות מיליוני שקלים מהחברות שבהן עבד בישראל טוען כי אנשי עסקים רבים נמנעים מלתמוך במחאה או להביע עמדות מנוגדות לממשלה כי הם מפחדים ומעדיפים לדאוג לעצמם ולמשפחתם.

     

    מטעמה של מירי רגב נמסר בתגובה: צר לנו על דבריו של אבי נאור.

    מתוך כבוד אליו והיותו אב שכול, לא נגיב לגופו של אדם כפי שעשה, אלא נתייחס לגופו של עניין ולעובדות:

     

    תאונות הדרכים הן מכת מדינה, והשרה מירי רגב היא הראשונה אשר יזמה צעדים תקדימיים להילחם בהן - מנתוני הרלב״ד עולה שמעל 80% מהתאונות הן כתוצאה מהגורם האנושי והמגזר הערבי מעורב בכמעט פי 2 מגודלו באוכלוסיה.

    עם כניסתה לתפקיד, הובילה רגב את הקמת ועדת השרים למאבק בתאונות הדרכים, בראשות ראש הממשלה נתניהו, מתוך הבנה שמדובר באחריות משותפת לכל משרדי הממשלה – לא רק למשרד התחבורה. אכיפה, ענישה, חינוך והסברה – כל אלה קריטיים למאבק בעברייני התנועה, האחראים לרוב התאונות הקטלניות.

    התקציב חסר התקדים של יותר מ-50 מיליארד שקלים שהשיגה השרה רגב מוקצה גם לשיפור התשתיות והבטיחות בדרכים, לצד תוכנית לאומית רב-שנתית שהובילה כבר בקדנציה הקודמת.

    בשנת 2024, הרלב”ד בשיתוף משטרת ישראל הגבירו את האכיפה וההסברה, עם דגש על מהירות מופרזת – הגורם המרכזי לתאונות קטלניות, במיוחד בחברה הערבית, שבה שיעור המעורבות גבוה פי כמה מחלקם באוכלוסיה.

    בנוסף קידמה השרה רגב חקיקה תקדימית להגברת האכיפה על קורקינטים ואופניים חשמליים, המחייבת רישום ולוחית רישוי - לאחר שנים של גרירת רגליים.

    במקום להפנות אצבע מאשימה – מוטב לשלב ידיים ולהמשיך לפעול יחד למען הצלת חיים. זה מה שהשרה מירי רגב עושה, יום-יום.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • 'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי 12 במרץ, היום ה-523 למלחמה, בעזה ישנם 59 חטופים, באולפן איתן אבריאל.  
    רק עוד שבועיים נותרו עד לסוף חודש מרץ ולכן גם עד לסוף מושב החורף ולדד ליין שבו כנסת ישראל צריכה לאשר תקציב או ללכת לבחירות חדשות, ועל חברי הכנסת של הליכוד הוטל "עוצר יציאות" - כדי לאשר גם את התקציב וגם את מבול החוקים של המשך ההפיכה המשטרית וכרסום הדמוקרטיה. ראשי מפלגות הקואליציה מעריכים שבגלל המלחמה והמאבק לשחרור החטופים אין סיכוי שהציבור יצא נגד החוקים, ולכן הם יצליחו להעביר אותם. האם הם צודקים? אנחנו נדבר עם הכתב הפרלמנטרי של 'הארץ', מיכאל האוזר טוב. 
    עוד יותר מהציבור, שייצא או לא ייצא להפגנות בשבועיים הקרובים, מי שאמור להקשות על הקואליציה לפגוע בדמוקרטיה היא האופוזיציה, שלמען האמת לא שומעים ממנה יותר מדי. בכל זאת, יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הציג אתמול את התוכנית הכלכלית שלו, שאותה הוא מנסה למתג כ"תוכנית הצלה" וחלופה להתנהלות הכלכלית של הממשלה הנוכחית. לפיד מציע לבטל את העלאות המסים, כולל המע"מ ומס החברות, להנפיק מניות של חברות ממשלתיות, ולתמרץ גופים מוסדיים להשקיע בהייטק – אבל הוא לא מציג חלופה או מתווה ברור לכיסוי הגירעון שעלול להיווצר מביטול העלאות המסים שהוא מציע. זה רציני? אנחנו נדבר עם כתב המאקרו שלנו, נתי טוקר. 
    רוב הציבור לא יודע את זה, אבל כמו טייקונים ומיליארדרים, הבכירים הביטחוניים בשירות הציבורי מרבים להשתמש במטוסים פרטים כשהם טסים בתפקיד, למשל בנסיעות למשא ומתן בקטאר או קהיר. כן, כמו בסרטים, שבהם אנשי ה-CIA תמיד נעים במטוסים פרטיים, כך גם במציאות, וגם הבכירים שלנו. ככל הידוע למוסד ולשב"כ אין צי מטוסים ולכן הם שוכרים מטוסים פרטיים מחברות מסחריות, וכך לפעמים נוצרים סיטואציות מוזרות. למשל: המטוס הפרטי של יאסר ערפאת, כלומר, של הרשות הפלסטינית, ממריא לעיתים קרובות מנתב"ג – ובימים האחרונים הוא משרת את שליחו של טראמפ למו"מ החשאי מול החמאס. אנחנו נדבר עם כתב 'הארץ', אבי שרף, שעלה על צירוף המקרים הזה.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • Saknas det avsnitt?

    Klicka här för att uppdatera flödet manuellt.

  • 'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 11 במרץ, היום ה-522 למלחמה, בעזה ישנם 59 חטופים, באולפן איתן אבריאל.  
    ובכן, כזו הצגת תכלית של מאניה-דפרסיה, או מעבר מאופטימיות אינסופית לייאוש מתקדם בתוך ימים בודדים - לא ראינו בשווקים מזה שנים. רק לפני חודש וחצי טראמפ נכנס לבית הלבן וכל דבר שקשור לאמריקה טס לשמים, על בסיס ציפיות להורדת מיסים וביטול רגולציות על חברות – עד שטראמפ התחיל לעשות את מה שאמר שיעשה, כמו הטלת מכסים על שותפות הסחר של ארצות הברית. אז הכל התהפך, והיום נקודת המוצא של הסוחרים בבורסה היא שיוקר המחיה באמריקה יעלה, האינפלציה תעלה, הכלכלה תקלע להאטה ממש – ומה שהכי מבהיל הוא שטראמפ עצמו לא שולל את התסריט הזה ואפילו רומז ל'ימים קשים' לפני שהציבור יגיע ל"עידן המוזהב" שהוא הבטיח בנאום ההשבעה שלו. התוצאה, כמו שראינו אתמול, היא ירידות של כ-4% במדד הנסדק, צניחה בדולר ואכזבה מטראמפ, ומה שכולם שואלים עכשיו הוא האם הירידות בשווקים יעשו את מה שאף בן אנוש לא הצליח לעשות עד כה – לרסן את הנשיא החדש. אנחנו נדבר עם דפנה מאור, עורכת הכלכלה הגלובלית שלנו. 
    בינתיים, במים הכלכליים שלנו, ישנה חברה אמריקאית שמנסה להכתיב למדינת ישראל כיצד להתנהל. בדיוק: מדובר בחברת הנפט והגז שברון, שנחרדת מהעובדה שהממשלה שוב חושבת כיצד להגביל את המונופול שלה על הפקת הגז הישראלי – וכמו תמיד בענף הזה היא מנסה להשפיע על הרגולציה. למה ואיך? אנחנו נדבר עם כתב האנרגיה שלנו עידן בנימין, שגם יספר על הבלוף של שר האנרגיה אלי כהן, שרץ אתמול לספר לכל בני ישראל שהוא סגר את שאלטר החשמל על כל עזה – בעוד שהשאלטר הזה כבר סגור מאז 7 באוקטובר. 
    ואיך כל הירידות הללו בשווקים משפיעות על חברות ההיי-טק הישראליות? תלוי על מי מדברים. בין חברות ההיי-טק הישראליות בוול סטריט יש כאלה ששוויין לא מתרומם, האתגרים העסקיים שלהם גדולים והם במצוקת מזומנים –וכך הן הופכות ליעדים קורצים להשתלטות, למיזוגים ולרכישות. האם כרישי הבורסה מתחילים לשחות סביב החברות הללו? אנחנו נדבר עם פרשן ההיי-טק ושוק ההון עמרי זרחוביץ'.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • 'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שני 10 במרץ, היום ה-521 למלחמה, בעזה ישנם 59 חטופים, באולפן איתן אבריאל.  
    בעולם החדש והמשוגע שבו אנו חיים מאז 7 באוקטובר, ועוד יותר מאז 21 בינואר 2025, היום בו דונלד טראמפ התיישב בבית הלבן, אפילו דברים שחשבנו שאנחנו יודעים – הם לא כאלה. למשל הדבר הבא: מי באמת מנהל כיום את המו"מ עם החמאס לשחרור חטופים ול'יום שאחרי' בעזה. האם זה בנימין נתניהו? האם זהו השליח האמריקאי סטיבן וויטקוף שהביא את שלב א' של עסקת החטופים? או אולי זה בכלל שליח אחר, אדם בוהלר, שפתח במו"מ חד צדדי על דעת עצמו עם ראשי החמאס בלי לשתף את ישראל, כפי שטראמפ מנהל מו"מ על עתיד אוקראינה ישירות עם פוטין בלי השתתפות זלנסקי? או, אולי, המנהלים האמיתיים של התהליך הם בכלל סמוטריץ', בן גביר וגולדקנופף, כי שלושה שבועות לפני הדד-ליין של התקציב ואיום פירוק הממשלה והליכה לבחירות – הם אלה שיכולים להכתיב לנתניהו את כל מה שהם רוצים? אנחנו נדבר עם הפרשן הצבאי שלנו, עמוס הראל.
    מכיוון ששום דבר בישראל לא מתנהל בשום צורה של סדר, אף אחד לא מתפלא שמידע רגיש הכולל את זהותם וכתובתם של אלפי ישראלים נושאי נשק – נמצא זמין ברשת, כפי שעולה מבדיקת "הארץ". ריכוז המידע הזה כמובן מסכן את האזרחים שנחשפו כי גורמים פליליים או לאומניים שמעוניינים בנשק שלהם יכולים להגיע אליהם הביתה ולגנוב את הנשק. איך אפשר לבדוק האם אתם ברשימה, והאם מדינת ישראל עושה מאמצים להסיר מהרשת את הרשימות הללו? אנחנו נדבר עם עומר בן יעקב, תחקירן "השירות החשאי", שחשף את דליפת המידע הזו. 
    מאחר ואנחנו בכל זאת פודקסט כלכלי, אנחנו רוצים לעסוק היום בחברה שעד לפני עשר שנים היתה ספינת הדגל של הכלכלה הישראלית, החברה עם שווי השוק הגבוהה בבורסה, ולא היה יום שבו היא לא כיכבה במדורים הכלכליים. אנחנו מדברים, כמובן, על חברת טבע, יצרנית התרופות הגנריות, אשר מתחילת השנה צנחה בבורסה בכ-28%, כמעט שליש משוויה, על רקע של תחזיות עסקיות מאכזבות לשנת 2025, וגם על רקע מכירת מניות על ידי בכירים בחברה - בהם המנכ"ל ריצ'רד פרנסיס. אבל האם זה חשוב? האם טבע היא בכלל עדיין חברה ישראלית? האם היא עדיין חברה שמשפיעה על הכלכלה והבורסה כולה, כפי שהיתה בעבר? נדבר עם האנליסטית סבינה לוי, מנהלת מחלקת המחקר בלידר שוקי הון.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • 'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום ראשון 8 במרץ, היום ה-520 למלחמה, בעזה ישנם 59 חטופים, באולפן איתן אבריאל.  
    פעם, בקדנציה הראשונה שלו, אמרו על נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהוא עצלן, ושהוא אוהב לקחת סופי שבוע ארוכים בביתו שבפלורידה ולשחק גולף – במקום לעבוד ולנהל את העולם החופשי. הפעם, למרות שהוא כבר כמעט בן 79, טראמפ לא נח גם בסופי שבוע – וכל שבוע כלכלי מתחיל עם הכרזות, צווים נשיאותיים וציוצים שהוא שחרר בזמן שכולם ניסו להירגע מהשבוע הקודם. סוף השבוע היה עוד מופע של זיגזגים בתחום הטלת המכסים, ישיבת קבינט סוערת בה טראמפ הגביל לראשונה את אילון מאסק, ואילו לשווקים הפיננסיים נמאס מכל הטירוף ואי הוודאות הללו - והם החליטו לרדת בשיעור משמעותי כדי לבחון את נחישותו של טראמפ להמשיך את הטירוף שלו כשחבריו המיליארדרים מפסידים כסף. אנחנו נדבר עם הפרשן שלנו לענייני טראמפ, נתנאל שלומוביץ, על לפחות חלק מאירועי הסופ"ש בבית הלבן. 
    במקביל, מי שמביט על טראמפ בעיניים ירוקות מקנאה, ורוצה גם הוא להתפרע, לסגור, לפטר, למנות מקורבים ונאמנים, ולהגיע לשליטה מוחלטת הוא לא אחר מאשר ראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו, באמצעות הקצין שלו לענייני הרס מערכת המשפט – יריב לוין. כאילו שאין לנו דברים חשובים לעסוק בהם, ובראש ובראשונה שחרור החטופים כמובן, נתניהו ולוין החלו ללחוץ על הגז של ההפיכה המשטרית עם מבול של גלי חקיקה אנטי-דמוקרטיים ועם מהלכים לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה, פיטורי ראש שב"כ, גם מהלך של תנועת מספריים נגד התקשורת החופשית, על בסיס חיסול העצמאות של תאגיד השידור הציבורי מצד אחד - מול מתן הטבות והנחות כלכליות לערוץ 14, ערוץ הבית של הדיקטטורה, בצד השני. הבוקר, מי שרואים את כל אלה והחליטו לצאת בזעקה, הם נשיאי שמונה אוניברסיטאות – והם פנו יחד לממשלה במכתב בו הם מפצירים בה לעצור את פיטורי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. הם אפילו איימו שאם היא תפוטר – הם ישבתו ויצאו למחאה ציבורית. אנחנו נדבר עם פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית. 
     ולסיום שאלה למאזינים: אני, באופן אישי, משתמש בחודשים האחרונים הרבה פחות בחיפוש של גוגל ובלינקים שהוא מציג לצורך עבדותי, ובמקומם אני מקבל תוצאות ומחקרים מוכנים משלל כלי בינה מלאכותית, החל מצ'אט GPT, דרך קלוד, גרוק של 'X ואחרים. האם גם אתם? מסתבר שכלי המחקר של חברות ה-AI הולכים ומתפתחים במהירות, וזה מעלה לפחות שתי שאלות. הראשונה: איך פותרים את חוסר האמינות שממשיכה להתגנב לכלים הללו? והשאלה השנייה: למרות חיבתו למיליארדרים, מחלקת ההגבלים העסקיים של דונלד טראמפ ממשיכה לחפש דרכים כדי לפרק את גוגל, והשאלה היא מדוע - והאם יש עדיין טעם להתעסק במונופול של אתמול. אנחנו נדבר עם עורך תחום היי-טק שלנו שגיא כהן.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • השבוע ב'המרקרים' עם ענת ג'ורג'י וגיא רולניק:

    אחרי שהגיש תוכנית ליוזמת גשרים לפיוס ושלום, ח"כ מנסור עבאס, יו"ר מפלגת רע"מ, התארח בפודקאסט 'המרקרים' לשיחה שבה הוא פירט את עיקרי התוכנית ואת התגובות לה. הוא דיבר על הגורמים ל-7 באוקטובר, על בעיות ההנהגה בישראל ובקרב הפלסטינים ועל מצבה של החברה הערבית.

     

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • 'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי 5 במרץ, היום ה-516 למלחמה, בעזה יש עדיין 59 חטופים. באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל.
    החל מהיום יש לצה"ל רמטכ"ל חדש, רב אלוף אייל זמיר, שמחליף את הרמטכ"ל היוצא הרצי לוי שנאלץ להתפטר מתפקידו עקב המחדל של 7 באוקטובר. זמיר נכנס לתפקיד בנסיבות קשות כשהמלחמה עדיין רחוקה מסיום, בעזה יש עדיין חטופים, המפונים לא שבו עדיין הביתה, החרדים לא רצים לבקו"ם להתגייס והדרג המדיני מנהל מלחמה במוסדות המדינה, מתנער מאחריות ומאשים את כולם בכישלונות. אחד המואשמים הוא ראש שב"כ, רונן בר, שפירסם השבוע תחקירים שמודים באחריות לכישלון, אך גם שולחים אצבע מאשימה לדרג המדיני. זה מחריף את המתח בין ראש הממשלה נתניהו לבין בר, ועלול להביא לפיצוץ. עמוס הראל, הפרשן הצבאי של "הארץ", ינתח לאן זה הולך.
    מלחמה או לא, יש דברים שממשיכים להתנהל כשורה – הזרמת מיליארדי שקלים לכספים קואליציוניים שהולכים לסעיפים מדכאי צמיחה. זה קורה בזמן שהיועצת המשפטית לממשלה מתריעה שצה"ל לא עומד ביעדי גיוס החרדים ולא מתקדם בנושא, למרות שהוא מניע שורה של תהליכים להגברת העומס על המשרתים. גם אצל החרדים לא כולם מרוצים, למשל, השר גולדקנופף שעושה קולות של עזיבת הממשלה. נתי טוקר יהיה איתנו.
    "ביג פאשן" זה שמו של מתחם הקניות החדשות שנפתח ליד גלילות, והוא מציע עוד מאותו דבר ואולי קצת יותר אבל בעיקר חנויות פתוחות בשבת - מה שגורם לפקקי תנועה באזור. בינתיים גם מתברר שמועסקים שם עשרות שוהים בלתי חוקיים והמשטרה עצרה השבוע כמה מהם. האם זה יהפוך למתחם הקניות הגדול בישראל או שמצפה לו גורל דומה למתחם ארנה בהרצליה, שנמצא לא רחוק ממנו ונכשל בגדול? נפנה את השאלה לעדי דברת, מומחית הקמעונות שלנו.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • 'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 4 במרץ, היום ה-515 למלחמה, בעזה ישנם 59 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. 
    יכול להיות שהגיע הזמן להפנים: מהיום, ולפחות למשך עוד שלוש שנים, ו-10.5 חודשים, אנחנו נאלץ לפתוח כל שיחה, ובוודאי שיחות על כלכלה ושווקים, עם משהו שדונלד טראמפ עשה, או לכל הפחות עם משהו שדונלד טראמפ אמר – ולא נוכל לברוח מזה. ראו, למשל,  מה טראמפ הספיק לעשות ולומר ב-24 השעות האחרונות: הוא הוציא לפועל מכסים של 25% על קנדה ומקסיקו החל מהיום, השהה את כל הסיוע הצבאי לאוקראינה, והזמין וקיבל השקעה של 100 מיליארד דולר של חברת השבבים TSMC בארצות הברית. כתוצאה מכך ירדו אמש המניות של חברות כמו אנבידיה בבורסה. בין אם מרצון ובין אם בכפיה אנחנו נאלץ לדבר על הדברים הללו – וגם על ההודעה שלו בדבר יצירת 'רזרבה אסטרטגית' של מטבעות קריפטו במימון של משלם המסים האמריקאי. 
    אחד הדברים שניתן היה להגיד עד היום על הניסיון של הקואליציה לבצע הפיכה משטרית בישראל היה שהיא לא הצליחה להעביר את החוקים הגדולים, כמו חוק ביטול עילת הסבירות – אשר כזכור נפסלו על ידי בית המשפט העליון. הבעיה היא שגם בקואליציה הבינו את זה, והם שינו שיטה: במקום חוקים גדולים הם מחוקקים חוקים קטנים שיחזקו את הפוליטיקאים שבשלטון, כך שיחד הם יצטברו להשפעה גדולה לא פחות מזו שהיתה מתקבלת מהחוקים הגדולים. הם כבר העבירו חוק שפוגע בלשכת עורכי הדין, ועכשיו הם ביצוע מחטף והעבירו את החוק להשתלטות פוליטית על מינוי נציב התלונות על שופטים. האם החוק הזה כן יעבור את בג"צ, ואיך נראה המאבק הכולל על עתיד הדמוקרטיה? אנחנו נדבר עם הפרשן המשפטי שלנו ד"ר עדו באום.
    בין המכסים לבין השינוי ההיסטורי שדונלד טראמפ מבצע בסדר הגאו פוליטי העולמי, מי שנראים בצד המנצח הן יצרניות הנשק. ב-24 השעות האחרונות, למשל, אירופה הודיע ה על השקעה של מאות מיליארדי יורו בבנייה מחדש של יכולות צבאיות, לאור מה שנראה כסיומה של הברית בינה לבין אמריקה, ובתגובה לכף חברות נשק אירופאיות זינקו אתמול בשיעורים חדים. מציאות זו יוצרת הזדמנויות יוצאות דופן לתעשיית הנשק הישראלית – אלא שמצד שני יש מדינות באירופה שעדיין כועסות על התמונות שהן רואות מרצועת עזה. איך במציאות כזו מוכרים נשק לאירופאים? אנחנו נדבר עם פליקס פריש, שהוא יועץ של חברות נשק ישראליות.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • 'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שני 3 במרץ, היום ה-514 למלחמה, בעזה ישנם 59 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.  
    זה באמת לא יאומן, אבל דונלד טרמאפ לא מפסיק להטריל את העולם. לאחר שבסוף השבוע הוא עשה את זה עם האמבוש שהוא וסגן הנשיא שלו עשו לולודומיר זלנסקי בבית הלבן, הבוקר הוא משגע את אנשי מטבעות הקריפטו – שללא ספק מרגישים כאילו שהמשיח שלהם ירד מהשמיים. לפני 12 שעות טראמפ כתב ברשת החברתית שלו שהוא יקים רזרבה אסטרטגית לאומית של מטבעות קריפטו, וגם באלו מטבעות זה יהיה: ביטקוין ואתריום, כמובן, אבל גם שלושה מטבעות פחות מוכרים: XRP, סולנה ו-ADA. המחיר של המטבעות הללו זינק לאחר הודעת טראמפ, אלא שבמקביל, בשוק המניות האמיתי, המחירים ירדו בשיעור חד בחודש שזה עתה חלף – והירידות החדות ביותר נרשמו בנכסים המזוהים עם טראמפ. האם השוק מתחיל לפחד מהטרלולים של ה'מלך הכתום'? אנחנו נדבר עם צבי סטפק, ממייסדי בית ההשקעות מיטב, על מה שצפוי בוול סטריט ועל מעללי טראמפ בעולמות הקריפטו.
    בינתיים יש גם עולם אמיתי, ושם החיים מורכבים יותר, איטיים יותר – וגם אין פתרונות קסם. עשרות ישראלים שנחטפו לעזה ושוחררו מתמודדים עם מצבים נפשיים מורכבים ביותר, החל מאירוע החטיפה ומראות הזוועה של ה-7 באוקטובר, דרך השבי עצמו, ועד הפרידה מאנשים שנשארו עדיין בעזה. מדובר באירוע יוצא דופן ושונה מאירועי שבי של חיילים במלחמות ישראל בכמה היבטים - אך דומה לו בהיבטים אחרים. פרופ' אבי עורי, נפל בשבי המצרי במלחמת יום כיפור למשך 44 ימים, וכיום הוא מומחה בסיבוכים רפואיים ונפשיים ארוכי טווח של פדויי שבי והלומי קרב בבית החולים השיקומי רעות. פרופ' עורי יהיה אתנו היום. 
    מול מטבעות הקריפטו, שאין להם שום ערך פנימי למעט ככלי לספקולציה, כלומר למעשי עוקץ ולהתעשרות מהירה של יזמים וסוחרים, מי שעולים היום בשיעור חד בגלל סיבות כלכליות ברורות הן מניות הבנקים בישראל. מדד הבנקים של הבורסה, למשל, עולה הבוקר בכ-2.5%. מדוע? די פשוט: כי בנק הפועלים, אחד משני הבנקים הגדולים, שמחזיק כשליש ממערכת הבנקאות הישראלית, הציג עבור שנת 2024 עליה ברווחיות, וגם הכריז על תכנית לתשלומים עתידיים של דיבידנדים, דבר שבעלי מניות אוהבים לשמוע. לאחר הפועלים יגיעו בוודאי דו"חות דומים של שאר הבנקים, וכדי להבין איך הבנקים רושמים שיאי רווחים דווקא בשנת מלחמה אנחנו נדבר עם כתב שוק ההון שלנו אסא ששון.


    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • 'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום ראשון 2 במרץ, היום ה-513 למלחמה, בעזה ישנם 59 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.

     

    שלב א' של עסקת החטופים הסתיים באופן מוחלט, 59 חטופים עדיין בעזה, אבל ממשלת ישראל ובעיקר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נחושים כרגע שלא להמשיך במגעים לשלב ב', דבר שאותו הם מדגימים בהפרת ההסכם - למשל על ידי עצירת כניסה של סיוע הומניטרי לרצועה. בכך הסתיימה למעשה הפסקת האש, צה"ל כבר ביצע כמה מתקפות נקודתיות, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' דורש – איך לא – "לפתוח את שערי הגיהינום". העניין הוא שמצד שני מי שמקבל את ההחלטות הגדולות במזרח התיכון הוא לא נתניהו, אלא דונלד טראמפ, ולמרות שהאמריקאים מעבירים לנו סיוע צבאי משמעותי, לא ברור אם נתניהו קיבל את אישור טראמפ לחזור ללחימה מלאה. את טראמפ, הרי, מה שבאמת מעניין הוא הזכייה בפרס הנובל לשלום, ופחות מעניין אותו גורל החטופים או המצב ברצועה. אנחנו נדבר עם פרשן הצבאי של 'הארץ', עמוס הראל, כדי לצייר תמונת מצב של המזרח התיכון עם סיום שלב' א של העסקה.

    במקביל, ברור לכולם שאחד האנשים שצפה בעניין רב בעימות של טראמפ עם נשיא אוקראינה וולודומיר זלנסקי, וסביר להניח שהוא חשב איך הוא מגיב לו היה נמצא בנעליו, הוא בנימין נתניהו. זה חשוב כי האירוע הזה מציג עד כמה טראמפ והצוות שמסביבו חושבים ופועלים כמו ארגון פשע, עד כמה הכבוד של וולדימיר פוטין חשוב לטראמפ, ועד כמה ארצות הברית נחושה לפרק את הסדר העולמי שהיה קיים מזה 80 שנה, מאז מלחמת העולם השניה, לרבות חיסול של הברית המערבית שבין המדיניות הדמוקרטיות. הבעיה היא שאף אחד לא יודע איזה סדר עולמי חלופי ישרור בעולם. ספק אם זה יהיה סדר יותר בטוח, ועל הדרך הוא עוד עשוי לחייב את ישראל לבחור צדדים באופן חד יותר ממה שהיא נדרשה לעשות עד כה. כדי להבין עד כמה דרמטי המשבר בין ארה"ב לאוקראינה שנחשף שלשום בבית הלבן, אנחנו נדבר עם דיפלומט לשעבר – קונסול ישראל בניו יורק, אלון פנקס.

    בינתיים, אצלנו, שוק הדיור עבר שינוי משמעותי בשנתיים האחרונות בגלל הנוהג של קבלנים להעניק לרוכשים הלוואה, כך שאנשים קונים דירות היום בתשלום של 20% ולעיתים רק 10% ממחיר הדירה – כאשר השאר הקבלן מממן. נוהג זה, שהוא למעשה מכירת אופציה ולא באמת מכירה מלאה של הדירה, עלול לייצר בועת אשראי בשוק הדיור – וזהו הרי בדיוק השוק שבו, באופן מסורתי, מתחילים כל המשברים הגדולים. האם בנק ישראל או רגולטור אחר יעצור את החגיגה? אנחנו נדבר עם הדר חורש.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • השבוע ב'המרקרים' עם ענת ג'ורג'י וגיא רולניק:

    ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, הגיע לפודקאסט המרקרים לשיחה יוצאת דופן על היוזמה האחרונה שלו להוצאת הסמארטפונים מבתי הספר, על שורשי הקריסה של הדמוקרטיה בישראל, החתירה של הדת תחת הדמוקרטיה ועל התהליכים החברתיים והפוליטיים שהתרחשו לאורך קיומה של ישראל ומאיימים על עתידה: "אני אומר לנכדיי, אם לא תלחמו על חופש, לא יהיה לכם חופש, עד שאנשים לא יתחילו לפחד מהמציאות היום, השינוי לא יקרה.״

    חולדאי סבור שאם ליהדות תהיה עליונות על הדמוקרטיה לא תהיה דמוקרטיה ולא תהיה מדינת ישראל.  ״אני לא מעודד חלילה מלחמת אזרחים, אבל בנאדם שמגיע למצוקה שמאיימים על בסיס חייו - יוצא למלחמה. דמוקרטיה לא ניצלת אלא במלחמה. עמים השיגו חופש - במלחמה. בדרך שבה מובילים אותנו היום, נגיע לנקודה שהיא תקרה.״

     

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • 'האינטרסנטים' הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי, היום ה-509 למלחמה, בעזה יש 63 חטופים, באולפן סמי פרץ. 

    ישראל עוברת היום יום קשה, עם מסע הלוויה של שירי ביבס וילדיה הקטנים אריאל וכפיר, ובסוף השבוע צפויים עוד רגעים קשים עם חזרתם של ארבעה חטופים חללים שעדיין לא ברור מתי ישוחררו כל שאר החטופים. קצת קשה לעסוק בעניינים שגרתיים בזמנים כאלה, אבל אנחנו לא חיים בתקופה רגילה, לא במדינה רגילה ולא במציאות רגילה.

    לכן, ננסה לעסוק כאן היום בכל זאת בדברים קצת פחות מטלטלים. בג"צ קבע אתמול כי הממשלה מפרה את החוק בכך שאינה ממנה נשים לתפקידי מנכ"ל במשרדי הממשלה. השופטים נועם סולברג, חאלד כבוב ודפנה ברק ארז קבעו כי על הממשלה לפעול באופן אקטיבי כדי להבטיח ייצוג הולם לנשים בתפקידי אמון — ולקבוע הנחיות חדשות בנושא. ד"ר יעל פרואקטור, דירקטורית בחל"צ עבודה שווה, ארגון הפועל לקדם שוויון מגדרי בשוק העבודה, תהיה איתנו בעניין הזה. נשאל אותה גם איך היה נראה 7 באוקטובר אילו היו נשים בפורום הביטחוני והממשלתי הבכיר.

    הסטארט-אפ "קוונטום משינס" השלים גיוס הון של 170 מיליון דולר, וזהו סבב הגיוס הגדול ביותר עד כה בענף המחשוב הקוונטי בישראל. החברה לא מייצרת מעבדים או מחשבים אלא רכיב קריטי להפעלת מערכת חומרה ותוכנה לשליטה במחשבים קוונטיים. אבל רגע אחד, מה זה בכלל מחשוב קוונטי ומדוע כל חברות הטכנולוגיה הגדולות משקיעות בו הון עתק? נשאל את איתמר סיון, מנכ"ל החברה שיהיה איתנו ויסביר.

    פורום קהלת – הגוף הרעיוני שעומד מאחורי ההפיכה המשטרית שמוביל שר המשפטים יריב לוין, ספג מכה קשה בעקבות המחאה נגד המהלך ואיבד חלק מכספי התורמים שלו. לכן, קהלת פנתה לרשות המיסים בבקשה להעניק הטבות מס למי שיתרום לה כסף. באופוזיציה הביעו התנגדות בטענה שמדובר בפורום עם זיקה מפלגתית לליכוד ולציונות הדתית, וכעת בקואליציה מגיבים בדרישה לשלול הטבות מס מארגון בונות אלטרנטיבה שמזוהה עם המחאה נגד ההפיכה המשטרית. מבולבלים? נעשה סדר בעניין עם חבר ועדת הכספים, ח"כ ולדימיר בליאק.

     

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • 'האינטרסנטים' הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 25 בפברואר, היום ה-508 למלחמה, בעזה יש 63 חטופים, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל.
    אתמול שוחחנו כאן על ההתנגדות של המפלגות החרדיות לכל צעד של הגברת הגילוי והדיווח על דירות להשקעה. בעבר התנגדו למיסוי ריבוי דירות וכעת מתנגדים להצעה לחייב חברות כמו בוקינג ו-Airbnb לדווח על מי שמשכירים דרכם דירות. בעקבות השיחה הזאת קיבלנו פניה מאחת המאזינות שלנו, אלי, חרדית לשעבר, והיא רוצה לשתף אותנו בהצצה לרגישות המיוחדת של החברה החרדית לסוגיית הדירות ולקשר ההדוק שלה לעולם השידוכים. מסתבר שיש מחירון לשידוך והוא נקבע באמצעות דירות. אלי תהיה איתנו.
    הבחירות בגרמניה הסתיימו בניצחון צפוי של השמרנים אך גם בהתחזקות של מפלגת הימין הקיצונית AFD בעלת הנימה הניאו נאצית, שזכתה ל-21% מקולות המצביעים. ראש הממשלה המיועד, פרידריך מרץ, יכול להקים ממשלה ללא הימין הקיצוני, אך הוא ייאלץ להתמודד בתנאים קשים כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מפרק את הברית המערבית, כשהסנטימנט השלילי כלפי מהגרים גובר, וכשהכלכלה הגרמנית בצרות. דפנה מאור, עורכת הכלכלה הגלובלית שלנו, תספר על המציאות החדשה בגרמניה.
    בנק ישראל החליט שוב לא להוריד את הריבית במשק והיא תישאר בגובה 4.5%, משום שחברי הוועדה המוניטרית לא השתכנעו שהאינפלציה הודברה. לכאורה, זה לא אמור לשנות דבר בריביות של הבנקים, אך מתברר ששני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, החליטו להוריד את ריבית הזכות שהם משלמים ללקוחות עבור הפיקדונות שלהם. מה עושה מי שלא מוכן להסתפק בפירורים שמציעים שני הבנקים הגדולים? נשאל את ג'ניה וולינסקי, כתבת הצרכנות הפיננסית שלנו.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום שני 24 בפברואר, היום ה-507 למלחמה, בעזה ישנם עדיין 63 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.  
    יותר מכל דבר אחר, גביית מסים מהציבור בכפיה, יחד עם היכולת להנפיק כסף, שטרות ומטבעות, היא הפריבילגיה האחת המרכזית של השלטון – ולכן יש חובה על השלטון לוודא שהגבייה הזו מתבצעת באופן מקצועי, הוגן ושוויוני. הציבור לא תמיד בטוח שזו אכן המציאות: אם יעשה משאל ציבורי התוצאות יראו שרבים חושבים שהעשירים, למשל, לא משלמים את חלקם כדין. לכן, לכאורה, הצעת החוק של ח"כ ינון אזולאי מש"ס, להכליל את רשות המסים תחת הפיקוח של רשות הרגולציה – היא רעיון ראוי. לעומת זאת, במשרד האוצר סבורים שההצעה לא תמימה, והיא תקשה על קידום מהלכים פיסקליים שנחוץ להעביר במהירות ולכן עלולה לסכן כלכלית את ישראל. מי צודק? אנחנו נדבר עם ד"ר איריס סורוקר, שופטת בדימוס וראשת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במכללה למינהל. 
    ועוד בענייני מסים, הפעם עם סיפור מעט תמוה - שדורש הסבר. רשות המסים מבקשת לחייב את החברות בוקינג ו–Airbnb  לדווח על מי שמשכירים נכסים דרכם, כפי שנעשה באירופה, כדי שהיא תוכל לגבות מהם מס עסקים כדין – אלא שהצעת החוק נדחתה בכנסת. מי לא אוהב אותה? מסתבר שאלה דווקא חברי הכנסת החרדים, שמייצגים את האוכלוסייה הענייה בישראל, אנשים שאין להם בדרך כלל דירות מיותרות להשכרה, והיו צריכים להיות הראשונים לקדם מיסוי על ההון. מדוע דווקא החרדים מגנים על בעלי דירות להשקעה? אנחנו נשאל את הפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב. 
    לאחר חודשים ארוכים של משא ומתן וסבבים של הלוך וחזור, שתיים מהחברות המוכרות בתחום התחבורה הדיגיטלית עומדות להתמזג: חברת גט שהיא כמעט מונופול בהזמנת מוניות, וחברת פנגו שהיא המובילה בתחום תשלומי החניה ושירותי רכב נוספים. האם זהו סיפור של הצלחה, או דווקא סיפור של קשיים – המחייבים את שני המונופולים הללו לשתף פעולה? ולא פחות חשוב מכך, איך יראה העולם של הנהגים אחרי המיזוג הזה, ומה מה יקרה למחירים ששתי החברות הללו גובות מאתנו? אנחנו נדבר עם כתב הרכב שלנו דניאל שמיל.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  •  

    'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMarker. יום ראשון 23 בפברואר, היום ה-506 למלחמה, בעזה יש 63 חטופים, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל

    שלב א' של עסקת החטופים עומד להסתיים השבוע עם החזרת 4 גופות של חטופים, אך ישראל בינתיים מעכבת את שחרור מאות מחבלים פלסטינים כדי להבהיר לחמאס שהטקסים המשפילים שהוא עושה, והחלפת הגופה של שירי ביבס בגופה אחרת, לא יכולים לעבור לסדר היום. חמאס מעוניין, לפי הצהרותיו, בהשבת כל החטופים בעסקה אחת תמורת הפסקת המלחמה, וזה מציב את ממשלת ישראל בדילמה בגלל אילוצים קואליציוניים. עמוס הראל, הפרשן הצבאי של 'הארץ', יסביר כיצד מרבעים את המעגל הזה.

    חברת הכנסת נעמה לזימי ממפלגת 'הדמוקרטים' חשפה היום בדיון בכנסת כי בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, הוגלה לחו"ל משום שהוא היכה את אביו ופגע בסמל שלטון. מה שמסתובב כמו שמועה כבר חודשים ארוכים הוצג על ידה כעובדה ואנחנו ננסה לברר אם זה נכון. וגם, נברר איתה על פסיקת בג"ץ, שהורה להקפיא 153 מיליון שקל מהכספים הקואליציוניים שמיועדים לחינוך חרדי והתיישבותי עד לבירור עתירה שהגישה סיעת 'הדמוקרטים'.

    שוק העבודה הישראלי הוא אחד מנקודות החוזק הגדולות של המשק למרות המלחמה ואולי גם בגללה. שיעור האבטלה בשפל היסטורי בין השאר הודות לעובדה שנמנעת כניסה של פועלים פלסטינים. ויש חלקים בשוק העבודה שממש סובלים ממחסור בכוח אדם ומקושי למצוא עובדים מה שממקם את ישראל במקום השני בעולם בקושי למצוא עובדים. לפי סקר מעסיקים שערכה 'מנפאוואר', הענפים שהכי מתקשים לגייס עובדים הם הייטק ובריאות. מנכ"ל קבוצת מנפאוואר ישראל, דרור ליטבק, יהיה איתנו בעניין

     

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • השבוע ב'המרקרים' עם ענת ג'ורג'י וגיא רולניק:

    ד"ר אבנר ברנע, לשעבר בכיר בשב"כ וכיום עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בשיחה עם המרקרים על הכוח האינסופי שיש לשב"כ "שיכול להאזין ולעקוב אחרי כל אחד מאתנו, מבלי שנדע על כך בכלל", על הסיכוי שנתניהו יפטר את ראש השב"כ רונן בר והסכנות הטמונות בכך שנתניהו ימנה לתפקיד איש שנאמן לו ולא לממלכה.

    וגם למה בכל זאת הוא חושב שבר חייב לעזוב נוכח חלקו במחדל 7 באוקטובר. "רונן בר לא יכול להיאחז בקרנות המזבח רק בגלל החשש שנתניהו ימנה משהו שנאמן לו".

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • 'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי 19 בפברואר, היום ה-502 למלחמה, בעזה ישנם עדיין 73 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.

     

    בתחילה, לפני שנתיים, ההפיכה המשטרית של בנימין נתניהו ויריב לוין הקדימה את דונלד טראמפ, שלא היה אז בשלטון. נתניהו תקף את הממסד, את הפקידים וכל מה שהוא מכנה כ"דיפ סטייט", מינה מקורבים היכן שרק היה יכול, ובהמשך ניסה להעביר חוקים שמחלישים את כל אחד מיסודות הדמוקרטיה: בית המשפט, הפרקליטות, שומרי הסף במשרדים הממשלתיים, וכמובן התקשורת. לעומת זאת, לאחר שנבחר, טראמפ עקף במהירות את נתניהו, ומינה את אילון מאסק ליחידה חדשה שמכניסה את אנשיה מלמטה לכל מוסדות הממשלה במסגרת תוכנית שמכונה DOGE - ראשי התיבות של Department of Government Efficiency. כצפוי, יש בממשלה ובמקורביה מי שחושב שצריך ללכת בדרכו של טראמפ, למשל מנכ"ל פורום קהלת, ולמנות צוות ישראלי להריסת השירות הציבורי – והשאלה היא האם דבר כזה יכול להתרחש גם אצלנו. אנחנו נצרף את הפרשן לענייני ארצות הברית, נתנאל שלומוביץ ונקיים דיון על האפשרות המדאיגה הזו.

     

    עוד מקום מפתיע שבו דונלד טראמפ ואילון מאסק החליטו להתערב, הפעם באמצעות תמיכה פומבית במפלגת ימין קיצונית, הוא גרמניה – שבה יתקיימו בחירות לפרלמנט בשבוע הבא. נכון להיום המועמד המוביל הוא בכל זאת איש המרכז פרידריך מרץ, אבל המפלגה הימנית קיצונית עשויה להגיע למקום השני עם כ-20% מקולות המצביעים. מרץ רץ על בסיס הבטחה שהוא יבנה "גרמניה שבה אנחנו יכולים להיות גאים שוב", ושהוא יעשה את זה באמצעות קיצוץ חד בהוצאות החברתיות, הגבלת ההגירה, הגדלת ההוצאה הצבאית והתנעה מחדש של הכלכלה הגרמנית. אנחנו נדבר עם דפנה מאור, עורכת הכלכלה הגלובלית.

     

    אחת המדינות שנהנות במיוחד מהמלחמה באוקראינה וההחלטה של מדינות אירופה להכפיל ולשלש את ההוצאה הצבאית שלהן כדי להתכונן לעימות עתידי עם רוסיה היא ישראל. בדיוק: מכירות התעשייה הביטחונית לחו"ל זינקו ב–3 מיליארד דולר בארבע שנים, והמכירות למערכת הביטחון הישראלית צמחו בסכום דומה. חברות התעשייה הביטחונית מעסיקות כיום כ–45 אלף עובדים באופן ישיר, יותר ממחציתם הם מהנדסים ומדענים, כ–40% מפעילות החברות האלה מתרחשת בפריפריה, ומכירות התעשייה הביטחונית היו כ–6.1% מסך היצוא הישראלי ב–2023. אנחנו נדבר עם חגי עמית, כתבנו לענייני התעשייה הביטחונית.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • 'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 18 בפברואר, היום ה-501 למלחמה, בעזה ישנם עדיין 73 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.  
    בתוך המציאות ההזויה לנו, עם עסקות החטופים, ההפיכה המשטרית, השהייה של צה"ל בסוריה ובלבנון, ובהמשך אולי חזרה למלחמה והתמודדות עם פקודות בלתי חוקיות לביצוע "גיהנום עלי אדמות" כדי לגרש את ערביי עזה, הדבר הכי נורמלי אולי הוא לדבר על מזג האוויר – ובהמשך השבוע יהיה לנו הזדמנות די יוצאת דופן לעשות בדיוק את זה. הנה: בסוף השבוע צפוי להגיע אלנו גל קור חריג, כל כך חריג שהוא זכה לשם משלו כאילו היה הוריקן בפלורידה או חלילה מבצע צבאי. קבלו את "קורל" - גל הקור שצפוי נכון לעכשיו להביא לשלג בירושלים. מי קבע את השם, מדוע דווקא לגל הזה, והאם הוא קשור למשבר האקלים, שאותו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צפוי להחריף? אנחנו נדבר עם כתבנו לענייני מזג אוויר והתחממות גלובלית – ניר חסון. 
    יש לנו כמובן גם כלכלה: בשנתיים האחרונות וגם מתחילת השנה, הבורסות בעולם ובישראל לא מפסיקות לעלות, וכמעט כל מי שיש לו תיק השקעות במסלולים מנייתיים מרוויח יפה. אבל מי שהרוויח הכי הרבה בתקופה הזו הוא מי שהכסף שלו מנוהל על יד חברת אנליסט – אחד מבתי ההשקעות הוותיקים בישראל. אנליסט עצמה גם נסחרת בבורסה, ומניית החברה זינקה לאחרונה בעשרות אחוזים, על רקע הציפיות לדוחות טובים, ולכן אנחנו נדבר עם אלון אגושביץ מנכ"ל אנליסט ניהול תיקי השקעות, על פילוסופיית ההשקעות של החברה, וננסה לברר איתו האם הם מקצועיים יותר מאחרים.
    הענף האחר שלא שקט הוא כמובן ענף הנדל"ן, שגם בו המחירים כל הזמן בעליה למרות המלחמות וההאטה הכלכלית, ואחת השאלות המעניינות ביותר היא מי אשם, או לפחות אחראי, לכל העליות הללו – האם אלו הקבלנים והיזמים, או שהאחראית העיקרית היא המדינה. בדיקה חדשה של הלמ"ס, על פני 20 שנים של נתונים משוק הדיור – מספקת לפחות חלק מהתשובה לשאלה הזו. אנחנו נדבר עם כתב הנדל"ן שלנו, הדר חורש, שגם יספר על הקיבוצים והקיבוצניקים, שבעקבות פסק דין חדש חסכו לעצמם היטלים ומסים בהיקף של עשרות ומאות אלפי שקלים למשפחה.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • 'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שני 17 בפברואר, היום ה-500 למלחמה, בעזה ישנם עדיין 73 חטופים, באולפן איתן אבריאל.  
    אז כן, כולנו מציינים היום את המספר העגום ביותר שאפשר לחשוב עליו: 500 ימים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ו-500 ימים שבהם 73 חטופים עדיין נמצאים בעזה, ומה שלא פחות מדכא הוא שלמרות המספר הזה, טרם רואים את האור בקצה המנהרה. אם מתעלמים מרעיון הטרנספר של ערביי עזה, שלא נראה ריאלי והוא בוודאי שאינו "מרצון", אין גם היום תוכנית רצינית ל'יום שאחרי' ולהסדר שיכול להביא לשקט בעזה וביהודה ושומרון. מה שיש, לעומת זאת, הוא הוא הכנות לחזרה ללחימה ולגרימת "גהינום" לתושבי עזה בהובלת רמטכ"ל חדש. במקביל, יש לנו שורה של פרשיות וניסיונות לברוח מאחריות, למשל פרשת "קטארגייט" על ההשפעה של הנסיכות הערבית על לשכת נתניהו, תוכנית לפטר כבר בקרוב את ראש השב"כ, ומאמץ בלתי פוסק למנוע את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לכישלונות 7 באוקטובר. אנחנו נדבר על היום ה-500 למלחמה עם הפרשן הצבאי שלנו, עמוס הראל. 
    והנה חשד לפרשייה קטנה יותר אבל מעצבנת גם היא, הפעם בתחום הכלכלי: האם משהו הדליף, ביום שישי האחרון, את נתוני מדד המחירים לצרכן – והעניק לשחקנים פיננסים מסוימים הזדמנות לעשות מכה של כסף על בסיס מידע שהיה רק להם? נתי טוקר, כתב המאקרו שלנו, מדווח הבוקר ששחקנים פיננסיים קיבלו את המספרים כ-22 דקות לפני הפרסום הרשמי, שיועד לשעה 14:00 בצהריים. מי הדליף? בבנק ישראל הפנו בעבר את האצבע כלפי עיתונאים, שמקבלים את נתוני המדד כמה דקות לפני הפרסום כדי שיספיקו לכתוב את הידיעות בעניין – אלא שהפעם ההדלפה הגיע לשווקים לפני מועד שליחת הודעת האי-מייל לעיתונאים. אנחנו נדבר עם נתי טוקר, שחשף את ההדלפה, וננסה להבין ממנו איך אפשר היה להרוויח מהמידע המוקדם הזה.  
    בעולם המוזר שלנו, נמשכת גם היום העדות של ראש הממשלה במשפטי האלפים שלו, כאשר הוא מבקש למתוח את העדות ולעבור על כל הידיעות שפורסמו ב"וואלה" אחת אחת – ויש למעלה מ-300 פריטים כאלה. אלא שמקביל מתברר שציוצים שצוות ההגנה של נתניהו הביאו בשמו של עורך "וואלה" דאז, אבי אלקלעי, בכלל לא היו שלו - אלא של אבי אלקלעי אחר. באופן טבעי הפרקליטות ביקשה להוציא את הציוצים הללו מחומרי הראיות שבמשפט, אבל עצם הצגתם כבר עלולה להשפיע על השופטים. אנחנו נדבר עם הפרשן המשפטי שלנו, ד"ר עידו באום, על הסיפור הזה, על דברים שנחשפים במשפט נתניהו, וגם על לאן נעלמה הטענה של הימין הביביסטי על כך ש"התיק קרס".

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • 'האינטרסנטים', הפודקסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום ראשון 16 בפברואר, היום ה-499 לפרוץ המלחמה, בעזה ישנם 73 חטופים, באולפן איתן אבריאל.  
    בסוף השבוע שוב התרגשנו משחרור שלושת החטופים, שוב חשבנו על כל אלה שעדיין לא שוחררו, ושוב תהינו מה לעשות עם הדיבורים של דונלד טראמפ על "גיהנום עלי אדמות" בעזה, והרעיון של טרנספר לתושבי עזה – למרות שנכון להיום אף מדינה לא הסכימה לקבל אותם. אלא שבמקביל לתוהו ובוהו שטראמפ זורע במזרח התיכון, הוא עושה צרות לא פחות גדולות למדינות אירופה. הנה: בסוף השבוע סגן הנשיא ושר ההגנה האמריקאים אמרו שארצות הברית תחל במו"מ עם פוטין לסיום המלחמה, ושהיא בעד להשאיר בידי רוסיה את השטחים שהיא כבשה באוקראינה, שהיא נגד צירופה של אוקראינה לברית נאט"ו ושהיא לא תשלח חיילים לאירופה – עמדה שנראית כאילו היא נכתבה על ידי וולדימיר פוטין בעצמו. זו מלחמה שעשויה כמובן להשפיע גם על ישראל, ולכן אנחנו נדבר עם יאיר נבות, עיתונאי עצמאי שמסקר את המלחמה באוקראינה.  
    אצלנו, מה שהולך והופך לפרשיה היסטורית היא הידיעה על הקשרים של כמה מאנשי לשכת נתניהו עם קטאר – המדינה שממימנה את החמאס וחתומה על התיווך בעסקת החטופים. לאחר שהקשר לקטאר של אנשי הסושיאל מדיה של נתניהו, יותן אוריך ושמוליק איינהרון, כבר היה מוכר, עיתונאי חדשות 12, עופר חדד, חשף בשבוע שעבר שגם אלי פלדשטיין, האיש שלכאורה קשור לניסיון לטרפד את המו"מ לשחרור השבויים באמצעות הדלפות לעיתון הגרמני 'בילד', גם הוא מייעץ לנסיכות הקטנה, אך העשירה. בעקבות החשיפה הזו הודיע אתמול השב"כ, במכתב לחברת הכנסת נעמה לזימי, שהוא בודק את הקשרים בין אנשי לשכת נתניהו לבין קטאר, וכדי להבין עד לאן הסיפור הזה יכול להתגלגל אנחנו נדבר עם בר פלג שאחראי על חשיפת המידע אודות אוריך ואיינהורן. 
    גם בעולם החיסכון הישראלי נוצר בשבוע שעבר בלגן לא קטן, לאחר שוועדה ממשלתית פרסמה את המלצות הביניים שלה למבנה שוק החסכון והפנסיה העתידי בישראל, הכוללות שינוי של המבנה הקיים  - פעולה שהולכת לבלבל את כולם, בעולם שגם כך מבלבל מאוד. אנחנו נדבר עם כתב שוק ההון, אסא ששון, וננסה לברר עמו מה הבעיה שהוועדה ניסתה לפתור, מה הפתרון שהיא גיבשה – ומה יקרה בשוק אם המלצות הועדה אכן יתקבלו על ידי הממשלה.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.