Avsnitt

  • יום ועש

    יום ועש"ק פ' צו (פ' פרה), י"ט אדר שני, ה'תשפ"ד

    · The Daily Sicha - השיחה היומית
    התוכן

    בנוגע לפרה אדומה כותב הרמב"ם בספהמ"צ שהמצוה היא "לעשות פרה אדומה כדי שיהי' אפרה מזומן למי שיצטרך אליו לטהרת טומאת מת", שתכלית המצוה זו היא לא (רק) להשתמש באפר הפרה בשעת הצורך, אלא (גם) שיהי' אפרה מזומן ומוכן לכתחילה עבור כל מי שאולי יצטרך לזה, ואפי' עבור שאין לו חיוב להטהר מטומאת מת, והטהרה תלוי' רק ברצונו! ולומד א"ז ממ"ש "והיתה לעדת בני ישראל למשמרת". ענין זה מודגש גם בלשון הרס"ג בנוגע למצוה זו "ופרה למשמרת בתדר". ואע"פ שיש כאלו שמפרשים שכוונתו בזה (וכוונת פסוק הנ"ל) היא רק לאותו חלק אפר הפרה ש"נותנו בחיל", וזהו עיקר המצוה, כי דוקא מחלק זה הזו על הכה"ג לפני יוהכ"פ שחייב להטהר, אבל צע"ג פירוש זה ברס"ג וכו'. ומסתבר שכוונתו בזה היא כמ"ש הרמב"ם שעיקר המצוה היא שתמיד יהי' מוכן אפר הפרה למי שיצטרך. והטעם שדוקא במצוה זו מצינו שצ"ל מזומן כל הזמן וכו', כי ענין פרה אדומה (בפנימיות) הוא תשובה שצ"ל בכל יום!

    ג' חלקים משיחת מוצש"פ שמיני, פ' פרה, ה'תשל"ח

    ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2024

    Synopsis

    The Rambam writes in Sefer Hamitzvos that the mitzvah of parah adumah is “to perform the parah adumah so that its ashes be ready for one who needs it for purification from the impurity of a corpse” – that is, the point of the mitzvah is not (only) to use the ashes when needed, but (also) to have it ready and prepared for anyone who might need it – even for someone who has no obligation to become pure but chooses to do so. The Rambam derives this from the verse, “And it shall be for safekeeping for the congregation of the Jewish people.” This idea is also found in the Sefer Hamitzvos of R’ Saadia Gaon, who writes “and the parah for constant safekeeping.” Though some explain that R’ Saadia Gaon (and the verse “for safekeeping”) refer to the portion of the ashes that was “placed in the chayl,” and they further posit that this portion of the ashes is the main aspect of the mitzvah, because it is from this portion that was sprinkled on the kohen gadol before Yom Kippur – when there was an active obligation to become pure – however, this explanation is problematic etc. It stands to reason that R’ Saadia Gaon agrees with the Rambam that the main aspect of the mitzvah is to always have the ashes ready for anyone who needs it. The reason it must always be ready is because the deeper purpose of the parah adumah is teshuvah, which must be done every day.

    Three excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Shemini, Parashas Parah 5738

    For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2024

  • יום ה' פ' צו, י

    יום ה' פ' צו, י"ח אדר שני, ה'תשפ"ד

    · The Daily Sicha - השיחה היומית
    התוכן

    בפ' שמיני מסופר אודות שבעת ימי המילואים שאז חינך משה את אהרן ובניו לעבודה במשכן ע"י שהלביש להם את הבגדי-כהונה ומשחם וכו'. וזהו הקשר לימי הפורים ולמגילה: מסופר במדרש שאחשורוש לבש בסעודה בגדי-כהונה! וביחד עם זה מבאר הצ"צ שגם "אחשורוש" שלמע', מי ש"אחרית וראשית שלו", לובש בגדי-כהונה! וע"ד ב' הקצוות בפירוש "בלילה ההוא" שבמגילה: 1) הסתר – "הוא" – בתוך הסתר – "לילה". 2) זה קאי על בחי' שלמע' ונסתר אפי' מבחי' "ישת חושך סתרו"! ועד"ז "סעודתו של אותו רשע" קשורה עם "סעודתו" של מי ש"אחרית וראשית שלו"! כי ע"י העבודה ד"זדונות נעשו לו כזכיות" באים לדרגא נעלית יותר מע"י זכיות עצמן. וזהו מ"ש עה"פ "אנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" – לשון עתיד, דדוקא ע"י העבודה בזמן של "הסתר אסתיר" כפשוטו באים להגילוי דלעת"ל. וזהו גם תוכן הענין ד"ונהפוך הוא וגו'". וההוראה: גם מי שנמצא במצב של "בלילה ההוא" לגריעותא יכול להפכו, ואדרבה, עי"ז יכול להגיע ל"בלילה ההוא" למעליותא!

    ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ה

    ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2024

    Synopsis

    Parashas Tzav discusses the seven days of investiture, during which Moshe installed Aharon and his sons into the service of the Mishkan by dressing them in the priestly garments and anointing them, etc. The connection to Purim: the Midrash states that at his feast, Achashverosh wore the priestly garments. As the Tzemech Tzedek brings down, Achashverosh below reflects “Achashverosh” above – the “One to Whom end and beginning belong” (acharis v’reishis shelo); thus, Hashem, too wore the priestly garments! This reflects the two opposite interpretations of the words in the Megillah, “On that night…”: (1) “That night” represents a double concealment; it is not only “night,” but “that night”; (2) “That night” represents a level so lofty and hidden, that it transcends even the level of “He made darkness His hiding place”! And likewise, “the feast of that wicked one” is connected to “the feast” of the one “to Whom end and beginning belong.” Because through the service of transforming “willful transgressions into merits,” one reaches a higher level than through merits themselves. Similarly, the verse states, “I will surely hide My face on that day” – in the future tense: it is specifically our Divine service in the time of exile (when “I will surely hide”) that brings about the future Redemption. And this is also the idea of “And it was reversed etc.” The lesson is: Even someone who finds himself in a state of “that night” in a negative sense, can “reverse it”; indeed, this is precisely the way he will come to the level of “that night” in the positive sense.

    Two excerpts from sichah of Purim 5725

    For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2024

  • Saknas det avsnitt?

    Klicka här för att uppdatera flödet manuellt.

  • יום ד' פ' צו, י

    יום ד' פ' צו, י"ז אדר שני, ה'תשפ"ד– יום התחלת לימוד הרמב"ם מחזור המ"ד (ג"פ ליום) –

    · The Daily Sicha - השיחה היומית
    התוכן

    כדי להבין את דברי הרמב"ם אין צורך להמתין עד "בן חמש עשרה לגמרא". כמ"ש הרמב"ם בהקדמתו שמטרתו "שיהיו כל הדינין גלויין לקטן ולגדול". גם לקטן כפשוטו יכולים להסביר דברי הרמב"ם. ולדוגמא – הלכה הראשונה: ילד קטן מבין בפשטות ש"יסוד היסודות ועמוד החכמות" הוא "לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל הנמצאים". והרי על סמך אמונה זו הוא אומר "מודה אני", מברך על האכילה ושתי' וכו'. ואי"ז רק באופן של אמונה כ"א גם באופן המובן בשכלו – "לידע שיש וכו'": ילד קטן מבין שהוריו דואגים לו לכל צרכיו שלכן צריך לכבדם וכו', וכאשר הוריו אומרים לו ש"אבינו שבשמים" נותן להם הכח והאפשרות לזה – מבין בפשטות שצריך לומר "מודה אני" ולברך על האוכל וכיו"ב, ובתמימות – בלי ה"חקירות" של הגדולים... ועד"ז מבין ילד יהודי בפשטות מ"ש הרמב"ם בסיום ספרו ש"באותו הזמן .. לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד .. שנאמר ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". ועד"ז בנוגע לשאר הענינים שנתבארו ברמב"ם.

    משיחת ט"ו תמוז ה'תשמ"ה

    ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2024

    Synopsis

    To understand the Rambam, one need not be the age of “fifteen for Gemara”; as the Rambam himself writes in his introduction, his goal is “that all the laws be revealed to young and old alike.” For example, the very first halachah in Rambam: a small child understands plainly that “The foundation of all foundations and the pillar of wisdom” is “to know that there is a Primary Being, and He brings all existence into being.” And it’s not just something the child has by faith, but also intellectually – just as he understands that his parents take care of all his needs and that he must therefore honor them, etc., when his parents tell him that “our Father in Heaven” gives them the ability to provide for him – it is obvious to the child that he must say Modeh Ani and make brachos over his food etc. to thank Him, and he does it wholesomely, without any room for debate etc. Similarly, a Jewish child understands plainly what the Rambam says at the end of his sefer, that, “At that time... the occupation of the whole world will be only to know Hashem…as it written, ‘The earth will be filled with the knowledge of Hashem as the waters cover the sea.’” And the same applies to the rest of the Rambam as well.

    Excerpt from sichah of 15 Tammuz 5745

    For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2024

  • יום ג' פ' צו, ט

    יום ג' פ' צו, ט"ז אדר שני, ה'תשפ"ד– יום סיום לימוד הרמב"ם מחזור המ"ג (ג"פ ליום) –

    · The Daily Sicha - השיחה היומית
    התוכן

    בהתחלת ספרו פוסק הרמב"ם להלכה ש"יסוד היסודת ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון וכו'", ולא (רק) "להאמין" – שענין זה צריך לחדור בהבנה והשגה של שכל הגשמי הקשור עם הגוף ונפש הבהמית. ובריש הפרק שלאח"ז כותב "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם . . לידע השם הגדול וכו'". שזהו כללות הענין ד"דע את אלקי אביך" ע"י לימוד פנימיות התורה באופן דהבנה והשגה. שזהו מעין המצב בביאת המשיח, וכמ"ש הרמב"ם בסיום ספרו שאז לא זו בלבד שבני האדם ("אתם קרויין אדם") "ישיגו דעת בוראם" באופן ד"כמים כים מכסים", אלא שגם "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" – שאפי' ענינים ארציים יהיו חדורים בגילוי אלקות, וכמ"ש "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר וגו'" (וכמארז"ל ש"לעתיד לבוא אם אדם הולך ללקוט תאנה בשבת היא צווחת ואומרת שבת היום!"), ועי"ז דוקא נעשה "יתרון האור מן החושך".

    ב' חלקים משיחת אור ליום ועש"ק, י"ט כסלו ה'תשד"מ

    ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2024

    Synopsis

    At the beginning of his sefer, the Rambam establishes as a matter of law that “The foundation of all foundations and the pillar of wisdom is to know that there is a Primary Being etc.” – the obligation is not merely to “to believe” but “to know,” because this reality must permeate his physical understanding and comprehension in a way that relates to his body and animal soul. At the beginning of the next chapter he writes, “And what is the way to love Him and fear Him, when a person contemplates...to know the great Name etc.” This is the general idea of “Knowing the G-d of your father,” by studying the inner dimension of Torah in a manner of understanding and comprehension. This resembles the state of Moshiach, when, as the Rambam states at the end of his sefer, not only will people (“You are called Man”) “comprehend the knowledge of their Creator” “as the waters cover the sea,” but also “The earth will be filled with knowledge of G-d as waters cover the sea” – even materiality will be permeated with the revelation of G-dliness, as it is written, “The glory of Hashem will be revealed and all flesh will see etc.” (As our Sages taught, “In the future era, if a person goes to pick a fig on Shabbos, it will cry out and say, ‘It is Shabbos today!’”) It is specifically in this way that we reach “the advantage of light from the darkness.”

    Two excerpts from sichah of Thursday night, 19 Kislev 5744

    For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2024

    לזכות מרת שרה מרים בת אסתר תחי' ליום הולדת שלה ט"ז אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
    נדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים
  • יום ב' פ' צו, ט

    יום ב' פ' צו, ט"ו אדר שני – שושן פורים, ה'תשפ"ד

    · The Daily Sicha - השיחה היומית
    התוכן

    אחז"ל "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם". מובן, שאין הכוונה שענין זה יביא את האדם לידי גאוה, אלא לעורר אותו על גודל האחריות המוטלת עליו, בידעו שכל העולם כולו תלוי בהנהגתו! ובקשר לזה ישנו לימוד מהנהגת מרדכי המסופר במגילה "ומרדכי יושב בשער המלך" לכל אחד של "עם מרדכי" (ואפי' המן יודע שכל יהודי שייך ל"עם מרדכי"): (נוסף לזה שכל אחד יושב בשער "מלכו של עולם" ועליו לעשות את העולם דירה לו ית', ועד"ז בנוגע ל"מלכות" של ד' אמותיו בפרט, הנה) כאשר יהודי שנמצא בגלות מוצא את עצמו "יושב בשער המלך" (חלק בממשלת המדינה וכדומה) – ה"ז בהשגחה פרטית, והתכלית האמיתית בזה היא – שיפעול שם לטובת המדינה כולה. זה שמרדכי אמר לאסתר "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות", שזה בספק – ה"ז בנוגע לזולת, אבל בנוגע לעצמו יודע בוודאות שעליו לנצל מעמדו לטובת כל בני המדינה. וזה זכותו!

    ב' חלקים משיחת פורים ה'תשד"מ

    ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-03-2024

    Synopsis

    Our Sages taught, “Every individual is obligated to say, ‘The world was created for me.’” Obviously, this isn’t something that’s supposed to make a person arrogant, but rather to awaken in a person the magnitude of the responsibility placed upon him, knowing that the entire world depends on his behavior. Relatedly, the Megillah relates how “Mordechai was sitting at the king’s gate”; this is a lesson for every Jew, all of whom are member of “Mordechai’s people”: when a Jew in exile finds himself “sitting at the king’s gate” (with influence on the government etc. – in addition to the fact that every Jew “sits at the gate” of the King of the universe, with the mission of making the world, and his own four cubits, a dwelling for Hashem) – it is by divine providence, and the true purpose is for him to benefit the entire country. When Mordechai said to Esther, “And who knows whether it was for a time like this that you attained royalty?,” his doubt concerned only her, but regarding himself, he knew with certainty that he had the obligation and merit to use his position for the benefit of the entire country.

    Two excerpts from sichah of Purim 5744

    For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-03-2024

  • יום א' פ' צו, י

    יום א' פ' צו, י"ד אדר שני – חג הפורים, ה'תשפ"ד

    · The Daily Sicha - השיחה היומית
    התוכן

    אודות ימי ועניני הפורים נאמר "נזכרים ונעשים". זכירה באופן של חקיקה בנפש ש"אין בטלים לעולם", ושזה נמשך במעשה בפועל. ובפרט שנמצאים עדיין במוצאי יום י"ד בחודש ש"בקדשים הלילה הולך אחר היום". ובנדו"ד ה"ז ליל פורים דמוקפות חומה, והרי בנוגע לעבודה הרוחנית צ"ל בכ"מ ב' אופני העבודה ד"פרזות" וד"מוקפות חומה" והמעלות שבכ"א. בדוגמת ענין ד"עד דלא ידע" שישנם המקיימים א"ז ע"י שינה.. וישנם שמקיימים א"ז כפשוטו, ואשרי חלקם. ויה"ר שמגאולת פורים נבוא תומ"י לגאולה האמיתית והשלימה. ועוד [מעלת קביעות ש.ז. – שנת העיבור וימי הפורים בימי ג' וד' של השבוע].

    משיחת יום ג' דפ' צו, פורים ה'תשמ"ט

    ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2024

    Synopsis

    The Megillah states that “these days of Purim” are “remembered and performed,” that is, remembered and engraved in the soul in such a way that it “will never be abrogated,” and that is expressed in actual deed. Especially since it is still the night after Purim, and in matters of kodashim, “the night follows the day.” And in this case, it is the night of Purim itself for walled cities. In Divine service there is the service of “walled cities” and “unwalled cities,” each with its own advantage. For example, in the obligation of “becoming intoxicated to the point of not knowing” on Purim, there are those who fulfill it by sleeping…and those who fulfill it literally—and fortunate is their lot. May it be Hashem’s will that we go directly from the redemption of Purim to the true and complete Redemption.

    Excerpt from sichah of Purim 5749 – after Maariv

    For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2024

    לזכות אהרן דוד הלוי בן הדרה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אדר
    לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏

    לע"נ הת' אורי ניסן ע"ה בן - יבלח"ט - הרב מנחם מענדל שי' גורארי', ליום היארצייט שלו י"ד אדר. ת.נ.צ.ב.ה.
  • יום ועש

    יום ועש"ק פ' ויקרא (פ' זכור), י"ב אדר שני, ה'תשפ"ד

    · The Daily Sicha - השיחה היומית
    התוכן

    בהתוועדות דפורים תרצ"ו – שאז היתה הקביעות תענית אסתר מוקדם, ופורים ביום א' – סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר מה שקרה בפורים תרע"ט (אותה קביעות), שבעת הליכתם ביום חמישי אחר התענית הזכיר לאביו כ"ק אדנ"ע ע"ד המאמרים שאמר אדה"ז בפורים תקמ"ז (אותה קביעות), ונענה אביו ואמר: א"כ, צריכים לומר "נייע חסידות" (לא המאמר שהתכוון לומר), והוסיף לאמר: אויף שבת... וועלן זיין שיינע אורחים..., ואכן ביום השבת ובפורים אמר מאמרים שבהם נתבארו אותם ענינים שנתבארו במאמרים הנ"ל דשנת תקמ"ז. וסיים כ"ק מו"ח אדמו"ר, שעתה ישנם בלבולים ויה"ר שהשי"ת יסיר צדקת טענה זו. והנה, כיון שדברי צדיקים קיימים לעד, והטענות שישנם ענינים המבלבלים – לא חסרים גם עכשיו, וא"כ, בודאי שבקשתו של צדיק שהשי"ת יסיר צדקת הטענות ע"ד הענינים המבלבלים... בתקפה גם עתה. ומעצות לזה – ענין השמחה.

    א' השיחות דהתוועדות פורים ה'תשי"ז

    ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-03-2024

    Synopsis

    In the year 5696 (1936), Purim fell out on Sunday, with Taanis Esther on the Previous Sunday; at the farbrengen that year, my father-in-law, the Rebbe, related that in the year 5679 (1919) he was travelling with his father the Rebbe Nishmaso Eden on Taanis Esther (which was on a Thursday that year, too), and he reminded his father, about the maamarim the Alter Rebbe had delivered on Purim of 5547 (1787 – when Purim was also on a Sunday). His father replied: If so, we need to say “new Chassidus” (and not the maamar he had been planning to say). He added: On Shabbat... there will be nice guests. Indeed, that Shabbos, and on Purim the next day, the Rebbe Nishmaso Eden delivered maamarim on the same topics as those of the Alter Rebbe’s maamarim in 5547 (1787). My father-in-law, the Rebbe concluded that nowadays, one can validly complain about all the confusion that there is, and may Hashem remove the validity of this complaint. Being that “The words of tzaddikim endure forever,” and there is no lack of grounds to complain about things that cause confusion today, either – therefore, certainly the plea of a tzaddik that Hashem remove the validity of such complaints…remains in force now, too. And joy has the power to remove all confusion.

    Sichah from farbrengen of Purim 5717

    For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-03-2024

  • יום ה' פ' ויקרא, י

    יום ה' פ' ויקרא, י"א אדר שני – תענית אסתר מוקדם, ה'תשפ"ד

    · The Daily Sicha - השיחה היומית
    התוכן

    1) בקביעות שנה זו חל הצום ד"תענית אסתר" בי"א אדר. תאריך זה מיוחד עפ"י דברי המשנה "מגילה נקראת בי"א בי"ב .. בט"ו" – תאריך הראשון דקריאת המגילה עפ"י תקנת בני הכפרים. שבזה שדואגים גם ליהודי הגר ב"כפר נדח" מודגש כללות הענין דאהבת ישראל, שזהו תוכן הענין דחג הפורים בכלל – "משלוח מנות" ו"מתנות לאביונים". 2) בקביעות כזו, שישנם ג' ימים מ"תענית אסתר" עד פורים, ישנו יותר זמן להדר בההכנות דימי הפורים. ו"המעשה הוא העיקר", ו"אין מזרזין אלא למזורזין", בנוגע למבצע פורים בכל מדינה ומדינה, ולשמח את אלו הצריכים את זה במיוחד כמו אלו הנמצאים בבת ירפואה, מושבי זקנים ובתי יתומים וכו'.

    משיחת יום ה' פ' תצוה, תענית אסתר מוקדם ה'תש"מ

    ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-03-2024

    Synopsis

    (1) Taanis Esther this year falls out on the 11th of Adar, a date distinguished as the first day eligible for the reading of the Megillah – as the Sages enacted in order to cater to the needs of the villagers. Our concern that the villagers in remote places have the ability to hear the Megillah reading further emphasizes how central Ahavas Yisroel is to Purim, as also emphasized in the mitzvos of Mishloach Manos and Matanos L’evyonim. (2) On a year like this, when there are three days from Taanis Esther to Purim, there is more time to prepare b’hidur for the days of Purim. “Action is the main thing,” and “One urges only those who are vigilant” – with regards to Mivtza Purim in every country, and bringing joy to those in particular need of it, such as those in hospitals, nursing homes, orphanages, etc.

    Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Tetzaveh, Taanis Esther (Mukdam) 5740

    For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-03-2024

  • יום ד' פ' ויקרא, י' אדר שני, ה'תשפ

    יום ד' פ' ויקרא, י' אדר שני, ה'תשפ"ד

    · The Daily Sicha - השיחה היומית
    התוכן

    [המשך] ההוראה מזה: ג' מצבים אלו ישנם גם בנוגע לעצת "יצר הרע הזה": תחלה הוא מנסה להפחיד את הילד שלעבוד את ה' זה עבודה קשה מידי. וכשרואה שזה לא מצליח – ממשיך לייעץ לו (ואומר לו) לומר להוריו וכד' שהוא עייף מידי להתפלל ולומר ברכות וכו', ""עוצו עצה . . דברו דבר'", אבל אין לו מה להתפעל מזה כי "עוצו עצה ותופר . . כי עמנו א-ל"! וכאשר היצר רואה שזה לא מצליח – אומר לו שההנהגה ע"פ תורה תדרוש ממנו לפרוש ולמלט את עצמו מהחברה שמסביבו וכו', שלא יוכל לשחק איתם ב"כדור" בשבת וכד' – הנה "עד זקנה . . אמלט", שהקב"ה עוזר לו בזה במשך כל ימי חייו. הידיעה שיש את הכח לבטל את עצת היצר ולנצחו לגמרי – מהווה נתינת-כח לעסוק בעניני תומ"צ בפועל, ומתוך שמחה, ועי"ז ממשיכים "אורה ושמחה" בכל דור ובכל מקום עד ל"שמחת עולם" בגאולה האמיתית והשלימה.

    משיחת יום ד' פ' צו, י' אדר שני, ערב תענית אסתר (מוקדם), ה'תשד"מ, לילדי "צבאות השם" שיחיו, בבית הכנסת, אחרי תפילת מנחה

    ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2024

    Synopsis

    [Continuation.] The lesson is: as with “this evil Haman,” these three stages occur with the counsel of “this evil inclination” as well: First the yetzer hara tries to scare a child, telling him that serving Hashem is too difficult. When it sees that this doesn’t work – it “Contrives a scheme” and “speaks words,” telling him to tell his parents, etc. that he’s too tired to daven and say brachos etc. – but the child need not be deterred because “it will be foiled…for G-d is with us.” And when the yetzer hara sees that this doesn’t work either – it tells him how adhering to Torah requires him to remove himself and “be delivered” from certain thing; he won’t be able to play ball like his non-Jewish neighbors on Shabbos etc. – but “To old age I am [with you]…and I will deliver you” – Hashem helps him succeed in this throughout his entire life. The knowledge that one has the power to nullify the counsel of the yetzer hara and be completely victorious over it – empowers one’s practical service of Torah and mitzvos, and with joy, which brings “light and joy” in every generation and every place, up to the “eternal joy” of the true and complete Redemption.Top of Form

    Excerpt from sichah of Wednesday, Parshas Tzav, 10 Adar Sheini, Erev Taanis Esther 5744 to Tzivos Hashem

    For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2024

  • יום ג' פ' ויקרא, ט' אדר שני, ה'תשפ

    יום ג' פ' ויקרא, ט' אדר שני, ה'תשפ"ד

    · The Daily Sicha - השיחה היומית
    התוכן

    לילדי ישראל היתה השפעה רבה ומכרעת בביטול גזירת המן. וכמסופר במדרש שלאחרי שנחתמו האגרות של גזירת המן פגש מרדכי ג' תינוקות ושאל אותם "פסוק לי פסוקיך" (היינו מהו הפסוק שאתה חי עמו). נענה א' ואמר: "אל תירא מפחד פתאום וגו'". וכדי להראות שזוהי הנהגה של כל ילד יהודי – נענה השני ואמר: "עוצו עצה ותופר וגו'". וכדי להראות שענין זה הוא באופן של "חזקה" – נענה השלישי ואמר: "ועד זקנה אני הוא וגו'". הסדר בג' הפסוקים הוא בהתאם לסדר המאורעות: תחלה הי' זה רק ב"מחשבת המן", וע"ז בא הפסוק "אל תירא וגו'" – שלילת הפחד מדבר העלול לבוא (ומ"שואת רשעים" – שרוצים להחשיך ולהחליש את חיי היום-יום של בנ"י המוארים באור התורה). כאשר מחשבת המן מתגלה בדיבור ומתייעץ עם שרים ומציע אותה לאחשורוש – בא הפסוק "עוצו עצה ותופר וכו'". כאשר הדברים נתקבלו אצל אחשורוש ונגזרה הגזירה בפועל – בא הפסוק "ועד זקנה . . ואמלט" – המילוט וההצלה מגזירה זו [המשך יבוא].

    משיחת יום ד' פ' צו, י' אדר שני, ערב תענית אסתר (מוקדם), ה'תשד"מ, לילדי "צבאות השם" שיחיו, בבית הכנסת, אחרי תפילת מנחה

    ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2024

    Synopsis

    The Jewish children played a very determinative role in annulling Haman’s decree. As the Midrash states, when Haman’s decree was sealed, Mordechai encountered three Jewish children and asked them, “Tell me your verse” (that is, the verse that you live by). One replied with the verse “Do not fear sudden terror etc.”; to show that this wasn’t an isolated incident but the conduct of every Jewish child – he asked a second child, who replied with the verse, “Contrive a scheme, but it will be foiled etc.”; then, to show that this has a chazakah – he asked a third child, who replied with the verse, “To your old age I am [with you]…I will deliver you.” The order of the three verses corresponds to the sequence of events: First, [the decree] was only in thought, “Haman’s scheme,” to which comes the verse “Do not fear, etc.” – negating the fear of something that might come (and “the darkness of the wicked” – who wish to darken and weaken the lives of the Jewish people which are illuminated by the light of Torah). Later, Haman’s thought was expressed in speech, when he consulted with other ministers and presented the plan to Achashverosh – to which comes the verse “Contrive a scheme, but it will be foiled, speak a word but it will not materialize etc.” Later, Achashverosh accepted the plan and the decree was enacted – to which comes the verse, “To your old age [I am with you]…I will deliver you” – from the decree. [To be continued].

    Excerpt from sichah of Wednesday, Parshas Tzav, 10 Adar Sheini, Erev Taanis Esther 5744 to Tzivos Hashem

    For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2024

  • יום ב' פ' ויקרא, ח' אדר שני, ה'תשפ

    יום ב' פ' ויקרא, ח' אדר שני, ה'תשפ"ד

    · The Daily Sicha - השיחה היומית
    התוכן

    ט' אדר הוא היום שבו הועבר המרכז של חסידות חב"ד מחצי כדור העליון לחצי כדור התחתון, בבוא כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו לארצות הברית באופן של קביעות [ובש.ז. (תש"נ) מלאו יובל שנים מאז]. ומעלת הדבר: ידוע הפתגם שבחצי כדור העליון לא הי' מתן תורה בגלוי. ובזה יובן גודל החידוש שדוקא בחצי כדור התחתון נעשה המרכז של חסידות חב"ד – גילוי והפצת פנימיות התורה. והרי עיקר הגילוי במ"ת הי' פנימיות התורה (כמודגש בפסוק "אנכי הוי' אלקים וגו'"). ובכל שנה בט' אדר חוזר ונשנה באופן של "חדשים" החידוש דהמשכת וגילוי פנימיות התורה (בעיקר דמ"ת) בחצי כדור התחתון. יש לערוך התוועדויות ביום זה, ובימים הסמוכים, ובפרט ביום השבת ובימי הפורים, בכל מקום ומקום, ולכל לראש בעיר הבירה של נשיא דורנו, ברוקלין, ש"קדושה לא זזה ממקומה" וכו'. ועוד.

    ב' חלקים משיחת אור לט' אדר ה'תש"נ

    ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2024

    Synopsis

    The 9th of Adar (fifty years ago) is the day my father-in-law, the Rebbe, arrived in America, relocating the center of Chabad Chassidus to the lower hemisphere. We know that the giving of the Torah was not originally revealed in the lower hemisphere; thus we can understand the significance of the center of Chassidus Chabad being established here specifically – revealing and spreading the inner dimension of Torah. And the main revelation of the giving of the Torah was the inner dimension of Torah (as emphasized in the verse “I am Hashem your G-d etc.”). Every year on the 9th of Adar, this is repeated and renewed – a renewed revelation of the inner dimension of Torah in the lower hemisphere. Farbrengens should be held to mark the occasion, especially on Shabbos and during the days of Purim, and it should be done everywhere, first and foremost in the capital city of the Nasi Hador, in Brooklyn – “Holiness does not move from its place” etc.

    Two excerpts from sichah of 9 Adar 5750

    For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2024

  • יום א' פ' ויקרא, ז' אדר שני, ה'תשפ

    יום א' פ' ויקרא, ז' אדר שני, ה'תשפ"ד

    · The Daily Sicha - השיחה היומית
    התוכן

    עפ"י מ"ש בנוגע לתוצאות נס פורים "ליהודים היתה אורה וגו'" ואחז"ל "אורה זו תורה" מובן שזה צ"ל הנקודה הפנימית של מבצע פורים – זה לא משנה על איזה פרט בנוגע לפורים ידברו ויעוררו – זה צריך לעורר אצל המושפעים והמודרכים ש"אורה זו תורה", יוקר התורה. אין דבר יקר יותר מ"חיים" והרי התורה "היא חיינו"! ו"המעשה הוא העיקר" – ללמוד התורה, ובאופן של "חיות" ו"אורה", ו"כל המרבה ה"ז משובח". וזוהי נקודה העיקרית והפנימית של התוועדות זו – לעורר מבעוד מועד על ה"שטורעם" המיוחד שצ"ל במבצע פורים בנוגע ללימוד התורה ולחינוך עפ"י תורה, כדי שיתכוננו לזה. ובעצם, הדבר מפורש בגמ' עה"פ "קיימו וקבלו היהודים וגו'", שבימי הפורים "קיימו מה שקיבלו כבר" בשעת מ"ת, וגם "על זרעם", במשך כל הדורות כולם. וכאשר פועלים על הזולת, הנה ה' מאיר לו פניו בכל הענינים, ובמיוחד – להצלחה מופלגה בלימוד התורה שלו.

    ב' חלקים משיחת יום ג', ז' אדר שני ה'תשל"ו

    ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2024

    Synopsis

    On the verse, “The Jews had light and joy and gladness and honor,” the Gemara says, “light means Torah;” that is, the result of Purim was that it led to more Torah study, and this must also be inner purpose of Mivtza Purim: no matter what aspect of Purim is being emphasized and discussed, it must inspire people to understand that “light means Torah” – the preciousness of Torah. Nothing is more precious to a person than his life, and the Torah “is our life!” And “action is the main thing” – to study Torah, with enthusiasm and light, and “whoever increases in this, is praiseworthy.” This is the inner purpose of this farbrengen: to emphasize in advance that Mivtza Purim must be done with a focus toward increasing in Torah study and education according to Torah. And in truth, this is mentioned explicitly in the Gemara on the verse “The Jews upheld and accepted etc.,” during the days of Purim “what they had already accepted” when the Torah was given, and they accepted it “upon their offspring” as well, for all generations. And when we one influences others in this regard, Hashem shines His countenance toward him in everything, and especially, granting him tremendous success in his Torah study.

    Two excerpts from sichah of Tuesday, 7 Adar Sheini 5736

    For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2024

    לזכות שניאור זלמן הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ז' אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
    נדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏
  • יום ועש

    יום ועש"ק פ' פקודי, ה' אדר שני, ה'תשפ"ד

    · The Daily Sicha - השיחה היומית
    התוכן

    במדינה זו, שענין ה"פרסומת" תופס מקום עיקרי, קשה לפעול שעכ"פ בנוגע לענינים של פועל יעסוק בזה בכל כחו אפי' אם לא יתנו לו "יישר כח" וכו'. ועד"ז בנוגע העבודה דהמשכת "עיקר שכינה בתחתונים", שעיקר הפעולה בזה בזמן הגלות היא בארצות הברית, מוטלת עלינו האחריות לזה, ובודאי שלא צ"ל נפק"מ אם הדבר יתפרסם או לא – העיקר לפעול א"ז במקומו וזמנו עתה! וכמו שלומדים מעשיית המשכן שלא נימנו שמותיהם של עושי המלאכה (באופן כללי)! ובאמת נבנה המשכן והוקם אך ורק בכחו של משה רבינו [כמ"ש ברביעי דפ' פקודי]! ועד"ז בדורנו צריך לדעת שהקמת המשכן בכ"מ הוא בכחו וע"י הרבי! ומכיון שענין המשכן הוא השראת השכינה, הנה גם לאחר הקמתו בפועל, מיום ליום הולכת ומתרבה הקדושה שבו [וזהו הביאור במענת כ"ק אדנ"ע על השאלה מהו החילוק בין לימוד מאמר בפעם ה-60 לפעם ה-59 (כהוראת אביו ללמוד כל מאמר 60 פעם) – שזהו גדול יותר מהחילוק שבין פעם ה-60 לפעם הא'!], ועד"ז בנוגע למשכן שבכ"א: גם לאחר הקמתו צ"ל "מעלין בקודש" בכל יום. ומכיון שהוא מקושר למנהיג הדור שהוא "בלי גבול", הרי גם עבודתו צ"ל ללא הגבלות!

    משיחת י' שבט ה'תשי"ד

    ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2024

    Synopsis

    In this country, “advertising” stands at the forefront of everything, and it is difficult to get people to fully invest themselves into something without giving them publicity for it etc. etc. Today, when the work of bringing “the essence of the Shechinah to the lower realms” takes place primarily in the United States, it must be done whether it gets publicized or not – the main thing is to actually make it happen here and now. We learn this from the construction of the Mishkan, where the people who constructed it are generally not mentioned by name. And the truth is that the Mishkan was built and erected only by the power of Moshe Rabbeinu (as it says in Revi’i of Parashas Pekudei). Similarly, in our generation, one must know that the building of the Mishkan in every place is by the power of and through the Rebbe! Since the function of the Mishkan is the indwelling of the Shechinah, therefore, even after it has been built, its holiness constantly increases every day (like the explanation of the Rebbe Maharash’s instruction to the Rebbe Nishmaso Eden’ to review every maamar 60 times – that the difference between the 60th time and the 59th time is even greater than the difference between the 60th time and the first time). The same applies to the Mishkan within every Jew: even after it has been built, one must “ascend in holiness” every day. And since one is connected to the leader of the generation, who is without limit, his Divine service must also be without limit.

    Excerpt from sichah of Yud Shevat 5714

    For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2024

  • יום ה' פ' פקודי, ד' אדר שני, ה'תשפ

    יום ה' פ' פקודי, ד' אדר שני, ה'תשפ"ד

    · The Daily Sicha - השיחה היומית
    התוכן

    בשיעור רמב"ם היומי מבאר חומר הענין דעדות שקר: א) "מאיימין עליהם בפני הכל, ומודיעין אותם כח עדות שקר, ובושת המעיד בה בעולם הזה ובעולם הבא", דלא מצינו זה בשאר איסורי התורה ואפי' באיסורי סקילה ב) "אמר לו בו ועמוד עם העד ולא תעיד כדי שיראה הלוה ויפחד ויעלה על דעתו שאתם שני עדים ויודה מעצמו הרי זה אסור . . ועל זה וכיוצא בזה נאמר מדבר שקר תרחק" - שהענין דעדות שקר הוא חמור כ"כ שאפי' להראות את עצמו כאילו הוא מעיד ועי"ז יכול להיות שהלוה יודה ויעשה תשובה - אסור!, והביאור: מכיון שכל ענינו של יהודי הוא להיות "אתם עדי" - עדות על הקב"ה "שם שמים מתאהב על ידך", וכשמעיד עדות שקר ח"ו ה"ז חילול השם והיפך ענינו, וחילול ה' הוא ענין חמור ביותר וכו'.

    ג' חלקים משיחת פורים קטן תשמ"ו

    ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2024

    Synopsis

    Today’s Rambam discusses the severity of giving false testimony: (1) “They are warned in the presence of all the onlookers, and made aware of the severity of giving false testimony and the shame suffered by those who give such testimony in this world and in the world to come.” This is something we don’t find in other Torah prohibitions, not even severe prohibitions punishable by stoning. (2) “If one says to another: ‘Come and stand together with the [one] witness [I already have]. You do not have to testify, but the borrower will become frightened and panic, thinking that you are two witnesses and he will admit the debt on his own volition’…With regard to this and similar matter it says: ‘Keep distant from a false word.’” False testimony is so severe even for one to even give the appearance that he is going to testify –and in a way that will bring the borrower to confess and do teshuvah – is forbidden. The reason is because the whole purpose of a Jew’s creation is to be “My witnesses” – to serve as testimony to Hashem and for “the name of Heaven to be beloved through you.” Thus, when one gives false testimony chas v’shalom, he defies the whole purpose of his creation, and desecrates Hashem’s Name – something exceedingly severe etc.

    Three excerpts from sichah of Purim Katan 5746

    For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2024

  • יום ד' פ' פקודי, ג' אדר שני, ה'תשפ

    יום ד' פ' פקודי, ג' אדר שני, ה'תשפ"ד

    · The Daily Sicha - השיחה היומית
    התוכן

    [המשך] כוונת הדיבורים אינה שהמלמד צ"ל יר"ש – מאי קמ"ל?!, אלא שהתלמיד צריך להרגיש שה"קמץ א' אָ" שלומד, זהו אותו "קמץ א' אָ" של "אנכי ה"א וגו'! ובמילא, יודע המלמד, שב"אל"ף" זה נכלל, ונוטע בילד, כל התורה כולה! ואם המלמד טוען שבזמנו לא ראה שישימו בישיבה את הדגש על יר"ש – הרי בזמנו היו בבחי' "בריאים", משא"כ בזמננו ר"ל, הנה כל ר"י או ר"מ וכיו"ב ה"ה בבחי' "רופא נשמות עמו ישראל"! ואסור לתת לילד בגיל 15-18 שנה לתעות לבד בחושך של זמננו! וראשית הכל יש להעמידו בקרן אורה שידע שהוא בנו של הקב"ה שמסתכל על הנהגתו! ולכן לומד אתו גם תורה. ולימוד התורה הוא כדי שיהי' "כופר בעבודה זרה" (ועש"ז נק' "יהודים", כמ"ש במגילה). וענין זה צריך המדריך להחדיר לילד כבר בגיל קטן כאשר רק הולך ל"גן" ומשחק ולומד א"ב – שיסוד הכל הוא "אנכי ה' אלקיך"! ועאכו"כ כאשר הילד מתבגר ונהי' בר/בת מצוה וכו'. וזהו הלימוד מימי הפורים – מרדכי, ראש הסנהדרין, התעסק בעצמו בזה! וזה ביטל ומבטל את כל הגזירות.

    משיחת פורים ה'תשל"ה

    ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2024

    Synopsis

    The point is not that the teacher must be a Yerei Shamayim – that much is obvious. Rather, the point is that the student must get the sense that the kamatz-alef-uh he learns is the kamatz-alef-uh of Anochi Hashem Elokecha, which includes the entire Torah, and thus the teacher instills the entire Torah in the child. And if the teacher argues that back in his day, there was no such emphasis in yeshiva on instilling Yiras Shamayim – back then, people were “healthy,” but these days, Rachmana litzlan, every teacher and educator is considered a “healer of the souls of the Jewish people”! One cannot leave a child to wander alone in the darkness! The first thing is to put him in a place of light, to know that he is a child of Hashem, Who watches over him and examines his conduct. This is the purpose of teaching him Torah; the Torah study is necessary to ensure he will “repudiate idolatry” (which is quality for which we are called “Yehudim,” as the Gemara says in Megillah). And the educator must instill this in the child already at a young age, when the child goes to play in kindergarten and learns the Alef-Beis – that the foundation of everything is Anochi Hashem Elokecha. And all the more so when the child becomes Bar/Bas Mitzvah etc. This is the lesson from the days of Purim – that Mordechai, the head of the Sanhedrin, personally involved himself in this – and this is what nullified and will nullify all decrees.

    Excerpt from sichah of Purim 5735

    For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2024

    לזכות שלום אברהם בן קרן ברכה לבנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אדר שני - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

    נדבת ‏הוריו ר' יהודה וזוגתו שיחיו גוזלן
  • יום ג' פ' פקודי, ב' אדר שני, ה'תשפ

    יום ג' פ' פקודי, ב' אדר שני, ה'תשפ"ד

    · The Daily Sicha - השיחה היומית
    התוכן

    הוראה עיקרית ממ"ש במדרש שהתינוקות, אִתָּם למד מרדכי, אמרו לו "אתך אנו" לחיים ולהיפך: העולם חושב שמטרת בית-ספר היא ללמד חכמות – חכמות סתם בבית-ספר סתם, וחכמת התורה בבית ספר דתי, אבל לא לשפר את ההנהגה ומדות, והילד יכול לצאת מבית-ספר באותן מדות בהן הוא נולד ונכנס לבית-ספר – "פרא אדם יולד"! (ואע"פ שבנוגע לתורה ישנה ההבטחה ש"המאור שבה מחזירו למוטב" – אבל זה יכול לקחת משך זמן). וזוהי טעות! אדרבה – מטרת בי"ס היא לחנך למדות טובות, אהבת ויראת ה'‏ – ‏לצעוק "אתך אנו" לחיים ולהיפך! ו"אם אין יראה – אין חכמה"! וא"ז צריך המנהל לדעת: לא משנה איזה מקצוע מלמדים‏ – ‏המטרה וההדגשה בכל צ"ל יראת ה' והנהגה ע"פ תורה! וזוהי הצרה הגדולה ב"קאַלעדש"‏ – ‏שם תובעים רק ידיעת החומר הנלמד ולא הנהגה טובה! והיום, יש להדגיש זאת גם בנוגע לישיבות: בתקופתנו, כאשר ההנהגה בבית אינה כדרוש והילד לא מקבל שם יראת-שמים, אין ברירה אלא לשוח את הילד לישיבה וכיו"ב שמיוסדת על יראת שמים!

    ב' חלקים משיחת פורים ה'תשל"ה

    ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2024

    Synopsis

    The Midrash states that when Mordechai gathered children to teach them Torah, they said “We are with you,” whether for life or the opposite. The fundamental lesson is: The world thinks that the purpose of a school is to impart knowledge, whether ordinary knowledge in a non-Jewish school, or Torah knowledge in a religious school, without focusing on improving character and conduct. Thus, it is possible for a child to finish his schooling just as much like a “wild donkey” as when he was born! (And although regarding Torah study there is the promise that “the luminary within it will bring him back to good” – but we don’t know how long that will take.) But really the purpose of a school is to inculcate the students with positive traits, with love and fear of Hashem – so that they cry out, “We are with you,” whether for life or the opposite. And “If there is no fear, there is no wisdom.” This is what the school principal must know: No matter what subject is being taught – the goal and emphasis of it all must be fear of Hashem and conduct according to the Torah! And this is the great trouble with college: they demand only knowledge of the material, and don’t care about positive behavior. And these days, this must be emphasized regarding yeshivas as well: These days, when the conduct a child sees at home isn’t as it should be, and the child isn’t receiving fear of Hashem at home, there is no choice but to send the child to a cheder, Talmud Torah, or yeshiva that is founded on fear of heaven!

    Two excerpts from sichah of Purim 5735

    For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2024

  • יום ב' פ' פקודי, בדר

    יום ב' פ' פקודי, בדר"ח אדר שני, ה'תשפ"ד

    · The Daily Sicha - השיחה היומית
    התוכן

    כאן המקום להזכיר עוה"פ אודות ה"פדיונות" שכו"כ שלחו לנשיא דורנו בבקשות ברכות וכו', שישנה הבטחה ש"טרם יקראו ואני אענה", ובודאי נתקבלו וימלא את הבקשות וכו'. ובנוגע לשאלות בענינים שונים, ישנה הוראה ברורה עפ"י תורה: בנוגע לשאלות בעניני עבודת ה' – "עשה לך רב". בנוגע לשאלות בעניני פרנסה – "תשועה ברוב יועץ". בעניני רפואה – לעשות כהוראת הרופא "ורפא ירפא.. שניתנה רשות (ונתינת-כח) לרופא לרפאות", והקב"ה יעזרו שיתרפא לגמרי, ועוד יותר – שמלכתחילה "לא אשים עליך". וכל אחד מתברך בזה שהקב"ה מכוון אותו באופן שה"רוב יועץ" יכוונו אותו בעצה נכונה, ושיהי' לו את הרפואה הנכונה, ועד"ז בנוגע לשידוכים – שיהי' בנין עדי עד על יסודי התומ"צ, ועד"ז הצלחה מופלגה בנוגע לשאר הצרכים בגו"ר – כמתאים לבנו יחידו של ממה"מ הקב"ה! ויה"ר שעוד ברגעי גלות האחרונים יתברך כאו"א בכל המצטרך.

    ב' חלקים משיחת יום ג' דפ' פקודי, אדר"ח אד"ש ה'תשמ"ט

    ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-03-2024

    Synopsis

    This is the place to once again mention the pidyonos everyone sent to the nasi of our generation with requests for brachos etc.; we are promised that “Before they call out, I will answer,” and certainly their requests have been received and will be fulfilled etc. For the questions asked about various matters, there is a clear instruction of the Torah: in questions of Divine service, one should “make for yourself a master.” Regarding questions about sustenance – “with many counselors there is salvation.” In matters of health – one should follow the instructions of a doctor – “‘And he shall surely heal’: from here we derive that permission is granted to a doctor to heal”; Hashem should provide complete healing, and moreover, there should be no need for it because “I will not place upon them” illness in the first place. And everyone is blessed by Hashem to be directed in such a way that the “many counselors” will provide proper guidance, and to have proper healing, and so, too, regarding shidduchim – to establish an everlasting edifice based on the foundations of the Torah and mitzvos, and so, too, tremendous success in all physical and spiritual needs – as befitting an only child of Hashem! And may it be Hashem’s will that already in these final moments of exile, everyone be blessed with all they need.

    Two excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Pekudei, 30 Adar Sheini 5749

    For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-03-2024

    לע"נ ר' ארי׳ ליב אברהם יעקב בן יוסף ע"ה שיינער ליום היארצייט שלו א' אדר שני. ת.נ.צ.ב.ה.
  • יום א' פ' פקודי, אדר

    יום א' פ' פקודי, אדר"ח אדר שני, ה'תשפ"ד

    · The Daily Sicha - השיחה היומית
    התוכן

    בשני דפ' פקודי מדובר אודות עשיית האפוד והחושן "ויעש את האפוד וגו'" "ויעש את החושן וגו'", ואודות הציווי של "ולא יזח החושן מעל האפוד". וההוראה: האפוד "חוגר אותו מאחוריו כנגד לבו.. ומגיע עד עקביו" ואילו החושן "תלוי.. על לבו מלפניו" (רש"י), ועל זה נאמר "ולא יזח החושן מעל האפוד" שגם ענינים הכי תחתונים והחיצוניים שבאדם ("אחוריו.. עד עקביו") צריך לחברם עם הענינים הכי נעלים ופנימיים שבו ("לבו מלפניו") ובאופן של "ולא יזח"!

    משיחת אור לכ"א אדר ה'תשמ"ח

    ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2024

    Synopsis

    Sheini of Parashas Pekudei discusses the making of the Ephod and the Choshen, and states, “the Choshen shall not move off the Ephod.” The lesson is: the Ephod “girded him from behind, opposite his heart…and reached his feet,” whereas the Choshen was “suspended...in front of him over his heart” (Rashi); and the verse states, “the Choshen shall not move off the Ephod” – that even the lowliest and most external aspects of a person (from behind…reaching his feet”) must be attached to his loftiest and innermost aspects (“in front of him…his heart”), and in such a way that they “do not move off.”

    Excerpt from sichah of 21 Adar 5758

    For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2024

  • יום ועש

    יום ועש"ק ה' פ' ויקהל (פ' שקלים), כ"ח אדר ראשון, ה'תשפ"ד

    · The Daily Sicha - השיחה היומית
    התוכן

    במצוות "מחצית השקל" מצינו ב' הפכיים: מצד א'‏ – ‏"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט"‏ – ‏כולם נתנו בשווה "מחצית השקל", ומצד שני‏ – ‏מדגישים בזה גופא שישנו עשיר וישנו דל‏ – ‏חילוקים בבנ"י! והביאור: "מחצית השקל" הוא ענין המס"נ, וכאו"א מישראל, אפי' קל שבקלים, מוכן למסור נפשו בפועל, ולכן במעשה של נתינת "מחצית השקל" היו כולם שווים, אבל ה"מס"נ" צ"ל גם עם פנימיות הנפש, שתחדור גם את עשר כחות הנפש. ובזה ישנו חילוק: זה נותן את העשר כחות של "עשיר" וזה של "דל". ההוראה בפועל: כל יהודי הוא עבד ה' ומוסר את עצמו ורצונו להקב"ה וכו'. וענין זה, שהוא הפנימיות והעיקר, שווה בכולם. אלא שיש להשתדל שזה יחדור גם את כל עשר כחות הנפש, כ"א לפי מדרגתו.

    משיחת מוצש"פ שקלים ה'תשל"ח

    ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2024

    Synopsis

    In the mitzvah of the half-shekel, we find two opposites: On one hand – “The rich shall give no more, and the poor shall give no less” – everyone gave the same half-shekel. But on the other hand, the verse specifically emphasizes that there’s a rich person and there’s a poor person – distinctions among the Jewish people. The explanation is: the half-shekel reflects mesiras-nefesh; even the most unworthy Jew is prepared to literally sacrifice their life, and therefore when it comes to the act of giving the half-shekel, they were all equal. But mesiras-nefesh also requires the involvement of the inner dimension of the soul; it must permeate all ten faculties of the soul. And here there is a distinction: one gives the ten faculties of the “rich,” and another gives the ten faculties of the “poor.” The practical lesson is that every Jew is a servant of Hashem, surrendering himself and his will to Hashem etc. And this aspect, which is the main thing, applies equally to all. But one must also strive for this to permeate the ten faculties of the soul, each according to his level.

    Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Shekalim 5738

    For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2024

  • יום ה' פ' ויקהל, ז

    יום ה' פ' ויקהל, ז"ך אדר ראשון, ה'תשפ"ד

    · The Daily Sicha - השיחה היומית
    התוכן

    ישנם הטוענים שרוצים שיהי' "איש תחת גפנו וגו'", ומהו הצורך בכל ההעלמות והסתרים, ובמילא כל דבר טוב בא ע"י נסיונות וכו'?! והמענה לזה – מענה שיגרום להם תענוג בעבודת ה' במעמד ומצב כזה: כיון ש"גלו לאדום שכינה עמהם", ו"נעוץ תחלתן בסופן" דוקא, וא"כ אי אפשר להשיג עצמות ומהות כי אם ב"אדום", ובתוך ההעלמות וההסתרים, ודוקא ע"י קיום מצוות מעשיות ללא הבנה והשגה וללא געשמאַק. ולכן זיכו את פלוני בן פלוני בעבודה שנראה לו שמרחיקתו מכל הענינים וכו', ודוקא באופן שאינו יודע ומרגיש העילוי שבה – כי דוקא עי"ז יבוא לעילוי הגדול ביותר – התקשרות עם עצמו"ה א"ס ב"ה.

    ב' חלקים משיחת פורים ה'תשט"ו

    ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2024

    Synopsis

    Some people argue that life should be in a manner of “each man under his vine, etc.,” without the hiddenness and concealment that cause everything to have trials and tribulations etc. To this comes the answer – an answer that brings pleasure to their Divine service – is as follows: Because “When they were exiled to Edom, the Divine Presence went with them,” and “their beginning is embedded in their end” specifically, therefore, the only way to reach the Divine Essence and Being is in “Edom,” within the concealment and hiddenness, and specifically through the fulfillment of practical mitzvos without understanding and comprehension, and without enjoyment. Therefore, a person is given the privilege of a Divine service in which it seems like he is being distanced from it all, and specifically where he doesn’t see its quality – because it is specifically in this way that he reaches an even greater level – connection to the Divine Essence and Being.

    Two excerpts from sichah of Purim 5715

    For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2024

  • Visa fler