Avsnitt
-
בפרק האחרון "שיטות עבודה בעולם משתנה" בו ארחנו את גיא חביב, דברנו על מתודת העבודה אותה הוא מוביל בManyone, ומה האתגר שעליו באה לענות שיטת העבודה הזו. גיא מתאר עולם שמשתנה כל הזמן בקצב מהיר, הדרישות משתנות, ולעיתים שיטות העבודה אינן תואמות את הצרכים של החברות. למשל, ישנם מקרים בהם עבודת העיצוב כוללת שלב מחקר מעמיק וארוך, שלעיתים לפני שהשלב הסתיים המציאות כבר השתנתה. ופה נכנסת השאלה - איך אנחנו בתור מעצבים יכולים להתגבר על עניין זה, מבלי להרגיש שהזנחנו שלבים חשובים בדרך.
מה שהיה מעניין לשמוע, זה שגיא מאמין בלאתגר שיטות רווחות ומסורתיות, שיש בהן גם הגיון מסויים, כמו יצירת ברנד-בוק לפני הטמעה שלו במוצר. בפרק נשמע איך בכל זאת בManyone התגברו על זה והצליחו למקבל שני תהליכים שכאלו, וגם האם יש לזה מחיר.
גיא הוא שותף ודיזיין דירקטור ב-Manyone, בנוסף גם מרצה בשנקר, ומאוד מעניין לשמוע מהנסיון ומהנקודת מבט שלו על תהליכים שאנחנו עוברים ממש באופן יומיומי.
האזנה נעימה 🎧
עריכה: מרינה ברודסקי -
אז בפרק האחרון יהודית אשר ארחה את עודד עזר - טיפורגף, מעצב, מרצה, שהרבה מאיתנו התחנכו על ידו, או שמשתמשים במודע או לא, באופן יומיומי בפונטים שיצר. עודד השפיע בצורה ענקית על עולם הפונטים בעשרים שנים האחרונות, והפעם יהודית ועודד שוחחו על התבטאות הטיפוגרפיה בממשקים דיגיטלים.
הקהילה שלנו מורכבת מאנשים שבאו מרקעי לימוד שונים, תואר, קורס, לימוד עצמאי… ולעיתים נשמעות טענות אשר יש פער מסויים בין יכולות אפיון של מעצבים לבין ליכולות הטיפוגרפיה שלהם. עודד טוען שהיתרון בתואר של 4 שנים לעיצוב גרפי, הוא שזה נותן זמן ומשאבים למחקר ולטעויות, ואלו דברים שמלמדים אותנו המון. דברים אלו לעיתים מתפספסים בהכשרות קצרות יותר, וזה ליגיטימי, הדבר החשוב הוא לפחות להיות מודעים לזה שישנם פערים טיפוגרפים מסויימים שעליהם צריך לדבר ולגשר.
עודד מתאר את הפונטים כבעלי אופי, שלא רק שמשרתים את החוויה שאנחנו רוצים להעביר, אלא לעיתים פונט בלבד מספיק בשביל להעביר למשתמשים תחושה שלמה.
האזנה נעימה 🎧
-
Saknas det avsnitt?
-
לפני מספר חודשים יצא דו״ח שנקרא The value of desigh in tech, אשר מוצגת בו מדידה מבוססת מחקר של ערך עיצובי בחברות טכנולוגיה, ובכך מאתגר את התפיסה שהצלחה מוגדרת רק על ידי חדשנות טכנולוגית, ומעניק לתחום העיצוב מיצוב משמעותי באקוסיסטם הישראלי.
כאשר שמענו על הדו״ח הזה, היה נראה לנו חשוב וקריטי להביא אותו בפני כמה שיותר א.נשים. בשיחה עם תמי הבנו כמה משמעות יש לדוח הזה מעבר למילים הכתובות. תמי ורשבסקי היא מומחית לתחום של כלכלה יצירתית, מייסדת ומנכ״לית Creative nation, יזמית, משקיעה, יועצת, ודבר שמשותף לכולם הוא שהיא עוסקת כבר שנים רבות בניסיון למיצוב העיצוב במקום גבוה יותר באקוסיסטם הישראלי. השליחות שלה משפיעה על כולנו - ברמת התקציבים שהולכים למכללות של הסטודנטים והסטודנטיות שלנו, הקמת חממות מבוססות חדשנות עיצובית (אל מול המון חממות טכנולוגיה), וברמת ההשקעות הפוטנציאליות שסטארטאפים מבוססי חדשנות יצירתית מקבלים.
אם מסתכלים על החוצה אל העולם, אפשר לראות הרבה דו״חות שכאלו שיצאו במהלך השנים, ומרגש מאוד שתמי ועוד א.נשים חשובים לקחו את היוזמה ועשו זאת בארץ והביאו נתונים מקומיים, הרי אנחנו חייבים להדביק את הפער.
חלק בדו״ח שמצאתי מעניין במיוחד, זה המיצוב של המעצבים לא רק בתפקידי פרופר עיצוב, אלא תפיסת תפקידים אסטרטגיים בחברה - החל מלהיות חלק מצוותי ה-R&D וניהול פרוייקטים, ועד להאקרים של צמיחה, ייעול תהליכים וממש להיות חלק מההנהלה הבכירה. מעניין לראות נתונים אמיתיים שמוכיחים את ההשפעה הענקית של של מעצבות ומעצבים בתפקידי מפתח על צמיחת החברה.
דבר אחרון וחשוב ביותר, הוא לציין את כל האנשים שהיו שותפים למחקר הזה. אז המחקר נעשה כשיתוף פעולה של שנקר ו-Start-up Nation Central, והובילו אותו ד״ר יגאל דוד מהפקולטה להנדסה בשנקר, ענבל גוטסמן מנהלת האקוסיסטם ב-Start-up Nation Central , ואורי גבאי מנכ״ל מכון המדיניות Start-up Nation Central. ליוותה אותם ועדת היגוי - נשיא שנקר פרופ׳ שיזף רפאלי, וונדי זינגר, רומי מיקולינסקי (מבצלאל), בן בנחורין, איתן שריף, עודד בראל, דניאל אלטמן.
עריכה: מרינה ברודסקי
האזנה נעימה 🎧 👇
לינק לדו״ח: https://designvalueintech.com/
-
בפרק הזה ארז רזניקוב הצטרף בתור מראיין אורח, והוא אירח את שירה לוק זילברמן, המרתקת תמיד, ויחד דיברו על המעבר בין מסלולי עבודה (מתכנות-ליואיקס-לניהול מוצר-למנכ״לות) ועל הצדדים הבהירים והאפלים של הגדלת ההשפעה שלנו בארגונים. התחדדו על איזורי החפיפה בין יואיקס לניהול מוצר ועל טריידאופים לאורך הקריירה.
-
בפרק ״יצירת מומנטום להצלחה בניהול זמנים״, יהודית ארחה את ראם שרמן, שחוץ מהיותו CTO ב- StreamElements, הוא עושה עוד מלא דברים, כמו להיות שותף בפודקאסט המצויין גיקונומי. ראם ישתף אותנו מה השיטה שלו להצלחה בניהול הזמנים שלו. ראם מאמין גדול ביצירת מומנטום - ככל שנמשיך בפעולה שהתחלנו, זניחה ככל שתהיה, כך סיכוי נמוך יותר שנפרוש באמצע. זה מה שגורם לו להספיק דברים ולהשאר תמיד בלמידה ויצירה.
יש המון שיטות לניהול זמנים, ולכל אחד ואחת יש משהו אחר שעובד. אבל תמיד נחמד לשמוע מה עובד למישהו שנמצא בעשייה כל כך גדולה, ועדין מבין את החשיבות של לדעת מתי לעצור ולהניח את העט. -
✨תכנית מנטורינג לנשים חרדיות/ דתיות מבית רדיו באטן✨
👩💻אם את מנטיות
את מעצבת חרדית/ דתית ויש לך הכשרה, רקע וניסיון מובהק בתחום ה-UX UI,תיק עבודות או מספר פרוייקטים בתחום ורצון ומוטיבציה גבוהה להשתלב בחברות הייטק ומוכנות לעבוד קשה ולהשקיע (מס' שעות בשבוע לפחות)
- תרשמי בטופס ההרשמה ונחזור אלייך בקרוב! https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfaCI5yf3JD6fr4NQMAGbkiHJHeVLh6swboJTblXgtnOogtSA/viewform
💁♀️אם את מנטוריות
את מעצבת UX/UI/פרודקט עם לפחות 4 שנות ניסיון בחברת הייטק ויש לך יכולת רגישות והכלה של הנשים החרדיות ורצון אמיתי לעזור ולשנות. יש לך זמן כשעה אחת לשבועיים, וזמינות במייל או וואצאפ (התכנית בהתנדבות מלאה)
- תרשמי בטופס ההרשמה ונחזור אלייך בקרוב! https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfQ9xlJqVytgeGvtjAV7B8aIGW28o95A445vBV77sndoY5teg/viewform
אם יש לך שאלות או תהיות, תוכלי לשלוח לנו מייל ונשתדל לענות בהקדם!
-
יוצא לשמוע לאחרונה המון על העניין שלג׳וניורים מאוד קשה למצוא את העבודה הראשונה בתחום. האמת היא שבדרך כלל כל מה שצריך זה מישהו אחד, שיתן לנו הזדמנות אחת. אחר כך הדברים מתגלגלים... אבל אם נכנס רגע לנעליים של חברות או מנהלי צוותים - למה שיהיה להם כדאי לגייס ג׳וניורים שאין להם תשובות להכל? למה שלא ״ישתפשפו קצת״ במקום אחר ואז יבואו?
תום יגב, שהוא דיזיין דירקטור בחברת מובאו, טוען שג׳וניורים זה דווקא בדיוק מה שהוא מחפש. כי להם יש משהו שאחרי כמה שנים בתחום לפעמים הולך לאיבוד - רעב. ולדעתו זה חלק חשוב לא פחות מהנסיון. בפרק ״איך להכשיר ג׳וניורים״, תום ועדי דברו על כל הסיבות שדווקא כן כדאי להעסיק ג׳וניורים. איך בתור מעצב.ת בתחילת הדרך אפשר בכל זאת להביא הרבה ערך לשולחן, איך בכלל אפשר לדעת מה זה עיצוב טוב, ולמה חשוב לא לפחד לטעות.
האזנה נעימה 🎧 -
בזמנים היום עבודה היא מזמן לא רק עבודה, אלא סוג של בית שני. וכאשר אנחנו בוחרים מקום עבודה, או עוזבים אחד כזה, שמוליק אלבו טוען שחשוב להתייחס לזה כך, ושהפרמטרים שמובילים אותנו לעשות צעד לכאן או לכאן צריכים לבוא ממקום שיעשה לנו טוב, וממקום של חשיבה קדימה.
בפרק ״מתי נכון לעזוב מקום עבודה?״, שמוליק ויהודית שואלים שאלות שלפעמים אנחנו מפחדים לשאול את עצמנו... מה הדבר שיגרום לנו לעזוב מקום עבודה? עוד כמה אלפים בשכר? ומה הדבר שיגרום לנו להשאר? אולי קידום? שווה לנו לחשוב ולשאול את עצמנו - האם מיצינו את כל מה שאפשר לעשות בעבודה שלנו? האם העלנו בפני המנהל.ת שלנו את הצרכים שלנו והתמריצים שלנו להשאר? האם אנחנו פועלים ממקום רציונלי ולא אמוציונלי?
המון המון שאלות, שאם נענה בכנות על כולן, אולי נדע מה הצעד הבא שנכון לנו.
עריכה: מרינה ברודסקי
האזנה נעימה 🎧 -
כאשר ד״ר אורן שפירא יצא מהאקדמיה עם תואר דוקטור בפסיכולוגיה ביד והמון ידע, הוא חשב ששום דבר לא יעמוד בדרכו למציאת עבודה בתעשיית המוצר וההייטק. כאשר שמע על המקצוע ״חוקר חווית משתמש״, ידע ישר שזה תפקיד שמתאים בדיוק ליכולות ולידע שצבר. אבל אורן נתקל במכשול והוא - חוסר הנסיון התעסוקתי שלו בעולם המוצר.
נלך 8 שנים קדימה, ואורן כיום חוקר חווית משתמש בכיר בחברת Bizzabo, וממקימי ומנהלי קהילת פסיכולגיה חברתית בעולם האמיתית. מה היה בין לבין? איך הצליח אורן להתברג לתפקיד הזה לצד תשובות פחות אופטימיות שקיבל? ואיך הקהילה שמוביל עוזרת לבוגרי פסיכולוגיה בדיוק במקום שאז היה זקוק לה?
בפרק ״השתלבות פסיכולוגים לצד מעצבים בתעשייה״, אורן ואני דיברנו על המקום והתפקידים שאליהם יכולים להכנס פסיכולוגים בעולם המוצר. דברנו על איך מתבצעת העבודה המשותפת של מעצבים וחוקרים בצוות אחד, ואיך אפשר לשכנע את המנהלים שלנו לצרף חוקר.ת לצוות.
האזנה נעימה 🎧 -
לכל צורך או פעולה שאנחנו צריכים לעשות יש עשרות מוצרים דיגיטלים שמוכנים לעזור לנו לעשות זאת. במה נבחר? האם נתחיל לנתח כל ממשק ולנסות להבין מה עובד לנו הכי טוב? אולי. האם יכול להיות שהמוצר שנבחר הוא המוצר שיצליח לעורר אצלנו רגשות מסויימים? מאוד יכול להיות.
מעין פרוינד טוען שכאשר נוצרת במוצר מסויים סינרגיה מושלמת בין הפרודאקט לבין הברנד - זה מעורר אצלנו רגשות חזקים, ואז אנחנו נעשים נאמנים למוצר. הנאמנות הזו שווה המון - וגורמת לנו להיות סלחניים יותר כלפי המוצר במקרים של תמחור גבוה או אפילו בעיית UX.
אז מה לנו ולזה? הרי אנחנו כבר מוסיפים ״איור ברוח המותג״ לעמוד הרשמה ולעמוד 404... יש עוד משהו שאפשר לעשות?
אז זהו - שכן. אופי של מוצר זה UI, אבל גם הרבה יותר מזה - זה קופי, זה הפיצ׳רים שאנחנו מחליטים לשים, זה הפלואו שאנחנו בוחרים לייצר. בתור מעצבות ומעצבי חווית משתמש, שווה לנו להעזר במעצבי הברנדינג, לקיים איתם שיח קבוע, ולהבין יחד מה אנחנו יכולים לעשות שיתרום לאופי המוצר. יש להם הרבה מה לתרום לנו מלבד הטמעת האיורים המהממים שלהם :)
מעין מנהל את Awesome ושותף בDeloitte, ובפרק ״הברנדינג כחלק בלתי נפרד מחווית המשתמש״, הוא ויהודית ינסו לשבור את קו ההפרדה שיש לעיתים בין מעצבי הפרודאקט למעצבי הברנד, ונשמע למה חשוב להכיר אותם ולשתף איתם פעולה.
האזנה נעימה 🎧 -
Daniel Kahneman - Thinking, Fast and Slow
-
איך לבנות קייס סטאדי?
קיבלתי בקשות להקליט פרק על קייס סטאדי, יש משהו מורכב בלספר סיפור של פרויקט כשאנחנו בפודקאסט לכן זה פחות עבד.
כשהתחלתי להקליט את הפרק עם עודד, חשבתי לדבר איתו על איך לפתור בעיה שעדיין לא פתרו.
במהלך הפרק עודד בנגיגי סיפור בצורה כל כך יפה וברורה על התהליך שהם עברו עם Simply Piano, אז זרמתי איתו ומה לשם יצא פרק שהוא קייס סטאדי של בניית אפליקציה שהיא היום מספר אחת בעולם בלימוד נגינה.
-
אחד הנכסים שיש לנו בחברה שאנחנו לא תמיד זוכרים לנצל כמעצבי UX, זה צוותי ה-Customer Success, Sales.
למה זה נכס? הצוותים האלה מדברים עם היוזרים באופן יומיומי, הם מכירים את נקודות הכאב מקרוב והם יוכלים לעזור לנו בכל שלב של פיתוח המוצר. אם זה בשלב של המחקר לחבר אותנו ליוזרים הנכונים (במקום לחפור באינסוף טיקטים) ואם זה בפידבק על פיצ׳רים שאנחנו רוצים לפתח.
בפרק אירחתי את יעל קרן, יעל היא מובילה את הסניף הישראלי של Dropbox ומנהלת את צוות היו איקס בארץ (כבוד!) יעל שיתפה איך הם בנו מערכת יחסים מיוחדת עם צוות Customer Succe וגם סיפרה על שיטות מחקר יחודיות. יש לכם גם שיטות מחקר מעניינות, רוצים לשתף כאן? -
מה הקשר בין HCI ל-UX?
בשיחה אורן שיתף על מחקר שהם ערכו במעבדה, הם הכניסו רובוט לחדר וכשמשיהו נכנס לחדר הרובטו עשה תזוזה קטנה לכיוונו. הם גילו שאנשים הרגישו שהרובוט מתעניין בהם. התגובות של אנשים היו מדהימות ״הוא ממש אוהב אותי״, ״אני חשוב לו״ היו כאלה שרצו לחבק את הרובטו.
מה שמענין שלכאורה המחקר לא ממש קשור ל-UX, אבל כשירדנו לעומק הבנו שאפשר ללמוד מהמחקר הזה הרבה.
לדוגמה, אם מישהו נמצא בתהליך רכישה של מוצר באתר ולפני שהוא מעביר את הכרטיס אשראי, אנחנו מזהים שהוא מתעכב קצת. אני יכולה להסיק מזה שהוא לא בטוח לגבי מדיניות ההחזרות והחלפות, אם אדע להקפיץ לי הודעה שמסבירה לו לגבי זה. זה יגרום לו להרגיש ״וואהוו״ מישהו מבין אותי.
זו דוגמה קטנה לאיך אנחנו יוכלים״לאניש״ את המוצרים שלנו ולהפוך אותם לכאלה שכיף לאנשים להשתמש בו. -
אני תמיד מתלבטת כמה אני יכולה לחרוג מהנושא של ״UX" בפרקים, אבל הפעם הרגשתי שממש חשוב לעלות את המודעות בקרב מעצבים.כי בסופו של יום אנחנו עובדים ואפילו עובדים ממש קשה, והמשכרות היא נחמדה היא עוזרת לנו לחיות. אבל מה שבאמת יוכל לעזור לנו להגיע לקפיצות משמעותיות באיכות חיים הם דווקא האופציות והמניות.
וזה נושא שאני הרגשתי שאני פשוט לא מבינה בו, כי הכי כיף זה פשוט להגיד, אני מעצבת וזה לא קשור אלי. אבל למדתי, שזה חשוב.
לכן, הזמנתי את נבות וואלק, נבות הוא לא יועץ השקעות לכן השיחה לא נכנסה לעומק אלא זרמה בצורה הכי פשוטה וברורה.
שאלתי את השאלות הכי בסיסות וקיבלתי תשובות ברורות.
והכי חשוב, בסיום הפרק הבנתי איך אולי יום אחד אוכל לקנות לעצמי את דירת החלומות. -
מה המוטיבציה של היוזרים?
אחד הדברים שאנחנו צריכים כמעצבי חווית משתמש לזכור, זה כמה תשומת לב אנחנו מבקשים מהיוזרים, מתי ואיך.
עופר הביא דוגמה יפה, הוא אמר שבאנגלית אומרים pay attention.
כלומר, היוזרים שלנו משלמים מחיר, אומנם לא כסף אבל משלמים מחיר קוגנטיבי כשהם משתמשים במוצר שלנו.
בפרק דיברנו על איך נוכל לצפות מה המחיר הקוגנטיבי שיוזרים יסכימו לשלם על המוצר שלנו, עופר הזכיר את פרדימת הצרכים של מאסלו.
עריכה והפקה: נופר ארביב
— עם Ofer Monar וNofar Arbiv. - Visa fler