Avsnitt

  • במהלך ההיריון, חוותה השחקנית – והיום גם יזמית – יובל שרף דיכאון לפני לידה. תכופות מדובר על דיכאון אחרי לידה, אבל מעט מאוד על דיכאון במהלך ההיריון, למרות שאחת מחמש נשים חשה תסמינים של דיכאון או חרדה בעקבות השינויים הפיזיולוגיים וההורמונליים שההיריון מביא איתו. "לא ידעתי שהתופעה הזאת בכלל קיימת עד שחוויתי אותה בעצמי. הייתי במקום כל כך חשוך ובודד", אמרה לא מזמן שרף בהרצאה, שהעניקה בפני הורים באירוע של אתר אונלייף. מתוך הניסיון המאתגר שלה ותחושת בדידות, היא החליטה להקים פלטפורמה מסחרית בשם "גרופ האג", שמאגדת במקום אחד אפשרויות רבות לעזרה ותמיכה להורים בשלבים שונים של ההורות.

    המיזם מייצג את רוח התקופה. הוא יושב על הצומת שבה נפגשות מהפכת הידע הגדולה, שהביאה איתה הטכנולוגיה הנגישה לכל,/ לצד גישת ההורות מבוססת הידע, זו שמסוגלת לדבר גם על החלקים הקשים ביחסים האינטנסיביים והמשמעותיים ביותר בחיינו. רק כשהילדים שלנו יגדלו וידברו על זה עם המטפלים שלהם נלמד מה ההשלכות של כל זה. נקווה לטוב.

    בינתיים הזמנו את שרף ואת הודיה טייבר, יועצת שינה ואחת מהיועצות בגרופ-האג, לשיחה כנה על היופי והקשיים שההורות מביאה עמה.

    זהו פרק סיום העונה הראשונה של "לה פמיליה"

     

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • מהפכת האבהות יצאה לדרך ואנחנו יצאנו לשמוע איך זה נראה מנקודת המבט של האבות. הממצאים אופטימיים מאוד – גדל כאן דור של ילדים בריאים, מאושרים ובטוח בעצמו, בין השאר בזכות מודל משפחתי יותר שוויוני שהם חווים בבית. כפי שלשם מנסח זאת: "השמחה שנצצה בעיניה של בתי כשהיא יצאה מחוג הריקוד שלה וזינקה עלי לחיבוק הייתה שנייה רק לתחושת הגאווה העצמית שלי. עשיתי משהו עבור בתי, ללא שום תועלת מוצהרת בעבורי. הרגשתי את הביטחון שלה בי, אותה תחושה שפיעמה בי בתור ילד כלפי אמי".

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • Saknas det avsnitt?

    Klicka här för att uppdatera flödet manuellt.

  • אחרי הלידה, נשים יהודיות באתיופיה היו יוצאות מביתן ושוהות בבקתה מרוחקת, במעין בידוד, שנמשך שבועות ארוכים. מה עמד מאחורי המנהג הזה, מה קרה לו אחרי ההגירה לישראל והאם החברה הישראלית - שבה קיים נוהג הפוך של ביקור אינטנסיבי של יולדות - יכולה ללמוד ממנו משהו?
    שיחה עם טלי סמני, פסיכולוגית קלינית ואקטיביסטית, שחקרה את הנושא

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • עדי שילון רצתה להניק, אבל זה לא הסתדר. ההחלטה להפסיק את ניסיונות ההנקה היתה הבחירה הנכונה מבחינתה, אבל היא עלתה לה בביקורת חמורה מהסביבה. מהצד השני, גם נשים מניקות חוטפות ביקורת - על הנקה במקומות ציבוריים, על הנקה ״ממושכת מדי״ ועוד שלל האשמות מופרכות. 
     בפרק 14, נועה לימונה דיברה עם יועצות הנקה, עם אימהות שלא הניקו ואימהות שהניקו הרבה; בחנה את ההיסטוריה של הנקה ואי הנקה ואת הכוחות הסמויים שפועלים על החברה והגיעה למסקנה, שמוכרחים להניח לאימהות ולהתמקד במשהו אחר לגמרי.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • לפי סקר, שערך המכון החרדי למחקרי מדיניות ב-2017, עולה ש-98% מהחרדים מרגישים שבעי רצון מהחיים. זה הציון הגבוה ביותר בקרב קהילות בישראל, מה שעשוי להפתיע את מי שכורכים רווחה כלכלית עם שביעות רצון מהחיים – כי בכל המדדים הסוציו-אקונומיים הקהילות החרדיות הן בתחתית הסולם. איך מסבירים שהמשפחות הכי עניות הן גם הכי מאושרות בישראל?

    אליהו פלאי, יו"ר המכון ומו"ל השבועון החרדי "משפחה", מסביר שהתפיסה חרדית לגבי השאלה "חיים טובים: כן או לא" שונה מזו של החילונים ועל כן גבוהה יותר, וגם שאופן המדידה של רמה סוציו-אקונומית בישראל אינה הולמת את האופן שבו החרדים תופסים עוני או רווחה. יהודית מילצקי, חוקרת במכון, תשפוך אור על מגמה בולטת נוספת בקהילה החרדית – פמיניזם חרדי. יותר ויותר נשים חרדיות רוכשות השכלה גבוהה ויוצאות לעבוד, מבלי לוותר על אורח חיים חרדי וגידול הרבה ילדים. איך הן עושות את זה?

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • אימהות אמורות להיות רכות ומכילות ללא גבול, אבל האמת הסודית היא שלפעמים ילדים מעוררים באימהות שלהם זעם נורא, זעם שדומה לזעם בכביש. הן מרגישות שהן עומדות להתפוצץ, כאילו נכנס בהן דיבוק, הן צורחות, טורקות דלתות, דופקות על השולחן ולפעמים אפילו תופסות את הילד חזק מדי. זעם אימהי הוא לא דבר חדש, אבל הוא התגבר מאוד לאחרונה, מאז פרצה המגפה העולמית. בפרק 12 נועה לימונה מדברת עם אימהות שמספרות על התקפי הזעם שלהן, עם מדריכות הורים ומטפלות שמסבירות מאיפה הזעם מגיע, מה מייחד את הזעם האימהי ומבחין אותו מזעם אבהי, כמה מזה אישי וכמה פוליטי ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את הזעם ולהפחית את מפלס האשמה והבושה. 

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • הבן שלי התחיל לשחק משחקי מחשב. הוא בן שבע. בהתחלה, כמו כל אמא שעולם הגיימינג זר לה, נבהלתי. אבל אז החלטתי לנשום עמוק ולצלול לתוך העולם הזה, ולו רק כדי לנסות ולהבין מה הוא מוצא בו. נדהמתי לגלות מנעד רחב של משחקים, נרטיביים וגרפיקה משובחת ומושקעת, ובעיקר התפעלתי מכמות הכישורים והמיומנויות שהוא רוכש שם. הוא לימד את עצמו לקרוא ולכתוב באנגלית, לבצע פעולות טכניות מורכבות ולנווט בתוך ספרה שלמה, שאני לא מוצאת בה את הידיים והרגליים.

    מתברר שמחקרים מוכיחים את מה שראיתי במו עיני באמצעותו – גיימינג במינון נכון מפתח כישורים מצוינים לחיים – משפר יכולות נהיגה, מולטי טסקינג, זיהוי דברים ספציפיים בתוך עולם כאוטי ואפילו את היכולת השימושית לקרוא את האותיות הקטנות בחוזים, פרסומות ועלוני תרופות. כך גילה גם דרור גלוברמן, מגיש התוכנית "נקסט" בקשת 12 והעורך הראשי של "נקסטר" במאקו, אב לשתי בנות, שמספר איך גם הוא בהתחלה נבהל מהקשר בין בנותיו לבין "מסכים", אבל אז למד להתחבר אליהם.

    עוד יתארחו בפרק עודד ירון, עורך מדור "קפטן אינטרנט", ונועה ליברמן-פלשקס, כתבת הגיימינג של"הארץ", שניהם הורים לילדים וגיימרים מושבעים מילדות, שיתארו את היתרונות והחסרונות של משחקים וישיאו עצות להורים מתוך ניסיונם האישי כילדים חובבי משחקי מחשב וכהורים לכאלה. 

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • חשבתי שאני מוכנה לנהל את ה"שיחה" על איך תינוקות באים לעולם. קראתי מאמרים בנושא. חיכיתי שהשאלה תגיע ואוכל לשאת את הנאום שהתכוננתי עליו. אבל ברגע האמת – הניסוח שהילד בחר בו אחרי ששמע אותו מחבר מהגן, תפס אותי לא מוכנה.

    בפרק הזה נעשה סוף סוף סדר בנושא הטעון של מיניות. נבין מי צריך ליזום את השיחה על איך תינוקות באים לעולם – אנחנו או הילדים - ואיך נכון לנהל אותה. איזה מידע עלינו להעביר ואיזה לשמור לעצמנו, איך נכון להתייחס למגע, לגבולות הגוף, לשמות איברי המין? שלומית הברון, אחת ממקימות מרכז "מידע אמין על מין", וד"ר חן קצביץ' פרסלר, שמלמדת מיניות מיטיבה וגם כותבת כאן במדור משפחה, ייעצו, יסבירו ויגרמו לכולנו להרגיש סוף סוף בנוח עם חינוך מיני.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • "הלידה הייתה חוויה עוצרת נשימה וגם זמן העיבוד והריחוף לאחר מכן", כך כתבה בעיתון זה אורית הורוביץ בר-עם, פונדקאית מבחירה, שתיארה כאן את מסע ההיריון הפונדקאי שלה. הלידה של הפונדקון התרחשה לפני שנה, ומאז היא חוותה את מה שהיא מכנה "השנה הכי מאתגרת שהייתה לי בחיים". 

    מסתבר שאחרי הפונדקאות, החיים לא בדיוק חוזרים למסלולם. השנה הזאת התחילה בחופשת לידה ללא תינוק, עברה דרך עזיבת עבודתה הקודמת והוצאת אנשים לא מיטיבים מחייה, ומסתיימת במעבר שלה ומשפחתה ממרכז תל אביב אל המדבר ובהקמת עמותה יחד עם חברותיה הפונדקאיות שתדאג לזכויות הפונדקאיות בישראל.

    לטענתה, התהליך הזה הוא בלתי נמנע אחרי חוויה כל כך מטלטלת ועוצמתית של לידת ילד של מישהי אחרת באקט של סולידריות עמוקה. מה שעוד סייע לתהליך להתרחש הוא סכום הכסף שקיבלה בעבור הפונדקאות, מה שהעניק לה מרווח נשימה להרהר על משמעות החיים. היא מדברת על הכל בכנות ובחוכמה.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • לפני כמה שבועות הרשת רחשה וגעשה בעקבות הראיון של האמא הטרייה מאיה ורטהיימר לנלי תגר ולירון ויצמן ב-102 FM. ורטהיימר סיפרה על אימון השינה שעשתה לבתה התינוקת אסיה, בת הארבעה חודשים. התגובות לראיון היו סוערות ותוקפניות – איך היא יכלה לתת לתינוקת שלה לבכות ולבכות בלי לגשת אליה? איזו מין אמא היא?

    אנחנו חיים בתרבות שבה אוהבים להאשים את האימהות. אבל הפניית האצבע המאשימה כלפי אימהות מסיטה את תשומת הלב מהדברים החשובים שבאמת צריכים להטריד אותנו, מהשאלות החשובות שצריכות להישאל. מה האמת לגבי אימוני שינה ומאיפה בכלל הגיעו? מדוע הורים רבים כל כך היום פונים ליועצות שינה? מה בתרבות שלנו מוביל אותנו לזה ואיך הורים יכולים לדעת אם הם מזיקים או מועילים לתינוקם?

    בפרק 8 של "לה פמיליה" נועה לימונה שוחחה על הנושאים האלה עם שירלי פייטלסון, מייסדת "המדריך המציאותי לשנת תינוקות". האזינו.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  •  בגני הילדים בישראל יש יותר מדי ילדים -  זאת כמובן לא עובדה שמחדשת משהו למישהו, אבל כשרואים את זה מקרוב במשך יום שלם, המציאות הזאת כואבת. "הילדים זקוקים לדברים שונים ומגוונים ואין מי שייתן להם מענה. זו לא אשמת הסייעות וגם לא הגננות, שנותרות בודדות במערכה. גני הילדים הם סוג של אי בודד, שאף אחד לא יודע, וגם לא תמיד מתעניין, מה באמת קורה שם", כך מספרת שירה קדרי-עובדיה, כתבת החינוך של "הארץ", שהתארחה השבוע בפרק של "לה פמיליה" כדי לשוחח על כתבת התחקיר המטרידה שלה על הנעשה בגני הילדים בישראל ועל הקלות שבה כל אחד ואחת יכולים להיכנס לעבוד שם ככוח אדם חלופי.

    במסגרת התחקיר, נרשמה קדרי-עובדיה למאגר סייעות מחליפות, כאשר כל שנדרש ממנה הוא להוכיח סיום 12 שנות לימוד ושאין לה עבר פלילי. וזהו – אחרי הליך רישום של כמה דקות, היא כבר יכולה לעבוד בגני ילדים על בסיס שעתי ולהחליף לא רק סייעות, אלא גם גננות נעדרות. באחד הגנים היא עבדה לצד מחליפה אחרת כמוה, ושתיהן לא ידעו דברים בסיסיים כמו איפה נמצא תיק העזרה הראשונה. הממצאים של התחקיר הזה מדאיגים, וזה עוד מה שקורה במסגרות המפוקחות. מפחיד לחשוב מה קורה במסגרות הלא מפוקחות בישראל. לתשומת לבו של שר החינוך החדש.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • בכל בוקר מגיע העיתון המודפס ממפתן הדלת אל שולחן האוכל. הילדים אוכלים קורנפלקס, אני שותה קפה ועוברת על חלקי העיתון השונים. לפעמים מופיעה על השער תמונה קשה לצפייה, ומיד אחריה מגיעה השאלה "אמא, מה זה? מה קורה בתמונה?". יש בקרים שאני יותר מוצלחת בתיווך הסיפור העיתונאי בהתאם לגילם הצעיר, ויש בקרים שאני מרגישה שפחות הצלחתי עם ההסבר היום.

    אני שמחה שהם חשופים לחדשות וששיחות על ענייני סדר היום הם דבר שגרתי בבית (אחרי הכל אמא שלהם עיתונאית), אבל אולי זו בעצם העמסה מיותרת עליהם? האם ילדים צעירים מסוגלים להתמודד רגשית עם תמונה של שוטרים גוררים מפגינים באלימות במהלך הפגנה לא אלימה, שהתרחשה כמה מטרים מהבית שלהם, כיכר ציבורית שהם מכירים כמגרש המשחקים שלהם?

    ואלה עוד תהיות נוכח תמונות סטילס בעיתון מודפס, מה קורה לילדים שחשופים לחדשות בטלוויזיה, שם האימה הוויזואלית והפאתוס המילולי דרמטיים פי עשרות מונים? ומה קורה לילדים שחיים חדשות "קשות" בעצמם, כמו ילדי עוטף עזה שמתמודדים עם איום תמידי של רקטות? איך מדברים עם ילדים על נשיא מדינה שהואשם באונס, או על ראש ממשלה העומד למשפט? כיצד מסבירים להם על מגפה עולמית, שמאיימת על הבריאות של סבתא וסבא שלהם?

    בעזרת עטרה פרנקל – דוקטור למדעי המדינה ותקשורת, מרצה לטכנולוגיות מידע ותקשורת במכללת ספיר ופעילה בתחום היזמות החינוכית – וד"ר יובל גוז'נסקי – ראש המרכז לחקר מדיה לילדים ולנוער במכללה האקדמית ספיר, ומחבר הספר "מדודלי לדיגיטלי: 50 שנות טלוויזיה לילדים בישראל" – נשוחח על הסוגיות האלה של תיווך אקטואליה חדשותית לילדים, או בשמו האקדמי "אוריינות חדשותית".

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • בין סיפורי לידה טראומטיים לסיפורים סטנדרטיים של כאב בלתי נסבל, אפשר למצוא מדי פעם גם תיאורים מסוג אחר, שמזכירים תיאורי הזיה מחומרים נרקוטיים מלאכותיים, רק באופן טבעי.

    אחרי לידת בזק ביתית ומפתיעה, החליטה ד"ר אורלי דהאן, מהמכללה האקדמית תל חי, לערוך מחקר מקיף המבקש להסביר את ההבדלים בינינו לבין הנשים העתיקות. הממצאים המרתקים מצאו שההבדלים טמונים, בין השאר, בתודעה, ספורט אקסטרים, היפנוזה וגם סמים קשים.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • נטע אחיטוב בשיחה עם הדס גרופר – עובדת סוציאלית קלינית, מתמחה בטיפול זוגי ומשפחתי, וכותבת הבלוג "ביחדנס" במדור משפחה של עיתון "הארץ" – ועם ד"ר ירון שפירא, עובד סוציאלי קליני, שמטפל במבוגרים ובזוגות. השניים מספקים גם הצצה לחדר הטיפולים הזוגי ולתהליכים שהם עוברים עם זוגות המטופלים שלהם כדי לשפר, ולפעמים כדי לפרק לטובת כולם, את המרכיב המשמעותי הזה בחיים.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • בכל פעם שנחשף מקרה של גננת מתעללת, קמה זעקה ציבורית, אבל כשהיא שוככת, שום דבר לא משתנה. האסונות האלה לא קורים סתם כך. הם תוצאה של הזנחה רבת שנים של כל תחום החינוך לגיל הרך בישראל. 

    בזכות פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות אנחנו יודעים היום שהשנים הראשונות לחיים - גילי לידה עד שלוש - הם גילאים קריטיים מבחינת התפתחות המוח והאישיות וגם מבחינת הסיכוי לשוויון חברתי. 

    נועה לימונה דיברה עם פרופ׳ איתי ברגר וד״ר ציפי הורוביץ קראוס שמסבירים מה קורה במוח בשנים הללו ומה בעצם תינוקות צריכים כדי להתפתח כראוי. שוחחנו גם עם אנשי חינוך, מהאקדמיה ומהשטח פרופ׳ אבי שגיא שוורץ, ד״ר נעמה צורן ומאיה לן, וגם עם ציפי ברנד, האחראית על תחום החינוך לגיל הרך בעיריית תל אביב,  שדיברו על הבעיות המהותיות בחינוך לגיל הרך בישראל וגם על הפתרונות האפשריים. האזינו. 

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • סקס, אוננות, זוגיות, חיזור, תפקידים מגדריים, נטייה מינית, הומופוביה, איבוד בתולים, מין אוראלי, חרדת ביצוע, בעיות זקפה, צילום והפצת תמונות וסרטונים מיניים, אמצעי מניעה, היריון, הפלה, דימוי גוף, שינויים בגיל ההתבגרות, חרמנות, ריצוי מיני, והיחס של ההורים כלפי יחסי המין של המתבגרים שלהם – כל הנושאים האלה עולים באופן פתוח, משוחרר ושובה לב בסדרה הבריטית "חינוך מיני", שהעונה השנייה שלה עלתה לא מזמן לשידור בנטפליקס.

    מצד שני, בני ובנות נוער היום חשופים לפורנו בשיעור שלא היה בעבר ובדרך כלל מגיל צעיר (חשבו על ילדים וילדות בני 9-10 שצופים בפורנו), וחשופים לדימויים מיניים רבים אחרים, מה שמעלה בקרבם תמונה מעוותת ולא מותאמת גיל לגבי מיניות ומדגיש את האופי הפרפומטיבי של סקס, על חשבון הגישוש הראשוני, הנאיבי והבתולי, שמתבגרים העושים את צעדיהם הראשונים בגילוי המיניות שלהם זקוקים לו באופן טבעי. 

    שיחה עם חן קצביץ'-פרסלר - חוקרת מגדר ומיניות, מנחת הורים, בני נוער וצוותי חינוך בנוגע להתפתחות מינית מיטיבה בילדות ובגיל ההתבגרות, וגם כותבת המדור "חינוך למיניות מיטיבה" במדור המשפחה של "הארץ" - ועם גיא עינת, פסיכותרפיסט וקרימינולוג, שמתמחה בפגיעות מיניות.  

    התפקיד ההורי שלנו הוא קריטי להתוויית מיניות מהנה לכל הצדדים, כזו המחוברת לצרכים הפיזיים והרגשיים של כל המשתתפים בה, נעימה וכיפית, גם בשנות הנעורים וגם במשך שארית חייהם של ילדינו. חובת האזנה לכל הורה.

    See omnystudio.com/listener for privacy information.

  • פודקאסט מדור המשפחה של הארץ

    האם סגר הקורונה שינה את חלוקת התפקידים המגדריים במשפחה או דווקא העמיק את חוסר השוויון בין אבות לאימהות?

    פרופ' תמר שגיא, מבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. ושי אור, מדריך הורים ומחבר הספרים "הורות כמעשה נסים", ו"ללא גבולות".

    See omnystudio.com/listener for privacy information.